1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:17,225 --> 00:00:19,269
‫בכלא יש קודים.‬

4
00:00:19,811 --> 00:00:22,522
‫מעין דירוג של פשעים‬

5
00:00:23,106 --> 00:00:26,985
‫שמקובלים יותר או פחות‬
‫על אוכלוסיית האסירים.‬

6
00:00:26,985 --> 00:00:30,196
‫ואם הפשע שלך חמור מדי, מחריד מדי,‬

7
00:00:30,196 --> 00:00:33,074
‫הלך עליך, כמו שאומרים.‬

8
00:00:33,074 --> 00:00:36,578
‫אם יש בכלא מישהו שהלך עליו, כמוני,‬

9
00:00:37,662 --> 00:00:41,958
‫מנהיגי האסירים והבריונים שבהם‬
‫אמורים להרוג אותו בהינתן ההזדמנות.‬

10
00:00:44,919 --> 00:00:47,130
‫כל אוכלוסיית האסירים רצתה להרוג אותי,‬

11
00:00:47,130 --> 00:00:48,840
‫וכך גם מחצית מהסוהרים.‬

12
00:00:50,300 --> 00:00:52,302
‫ואני חושב שזו תגובה נורמלית.‬

13
00:00:53,344 --> 00:00:54,179
‫אבל...‬

14
00:00:54,763 --> 00:00:57,807
‫גם אם הרגשתי שאני בסכנה בכלא,‬

15
00:00:57,807 --> 00:01:01,978
‫היא אף פעם לא השתוותה‬
‫לאינספור הפעמים שהייתי בסכנה בכת.‬

16
00:01:02,729 --> 00:01:06,191
‫האימה שחוויתי בכלא הייתה כלום‬

17
00:01:06,191 --> 00:01:09,486
‫לעומת האימה שחוויתי כשהייתי משועבד בכת.‬

18
00:01:11,071 --> 00:01:13,948
‫שבעת חברי הכת הכלואים בבתי סוהר בסנטיאגו‬

19
00:01:13,948 --> 00:01:19,370
‫נתונים תחת השגחה מתמדת‬
‫מחשש שיותקפו בין כותלי בית הכלא.‬

20
00:01:19,370 --> 00:01:20,455
‫למה אתה לא מדבר?‬

21
00:01:20,455 --> 00:01:22,749
‫זה היה אירוע מחריד ובלתי נתפס,‬

22
00:01:22,749 --> 00:01:25,794
‫חמור יותר מכל פשע שאי פעם דיווחנו עליו.‬

23
00:01:25,794 --> 00:01:30,131
‫לדברי המשטרה האזרחית של צ׳ילה,‬
‫הוקרבו במדינה קורבנות אדם.‬

24
00:01:30,965 --> 00:01:33,051
‫כדי למנוע – תקשיבו טוב – את סוף העולם.‬

25
00:01:33,051 --> 00:01:35,261
‫הפשע מחריד כל כך‬

26
00:01:35,261 --> 00:01:37,972
‫שאף אחד לא רוצה לדעת מה עומד מאחוריו.‬

27
00:01:37,972 --> 00:01:39,974
‫הפשע הזה לא התבצע בלהט הרגע.‬

28
00:01:41,309 --> 00:01:43,019
‫הפשע לא היה דומה‬

29
00:01:43,019 --> 00:01:45,021
‫לרצח או לגנבה של מכונית.‬

30
00:01:45,772 --> 00:01:47,982
‫הפשע הזה נועד להציל את העולם.‬

31
00:01:54,155 --> 00:01:56,783
‫בדרך כלל אני מעדיף לא לדבר על זה‬

32
00:01:57,283 --> 00:02:01,329
‫כי אנשים לא ממש מבינים כמה זה נורא.‬

33
00:02:02,122 --> 00:02:04,374
‫אם אספר לכם הכול,‬

34
00:02:05,041 --> 00:02:06,960
‫זה יכעיס אתכם.‬

35
00:03:05,643 --> 00:03:12,066
‫- כת יום הדין של אנטרס דה לה לוס -‬

36
00:03:19,157 --> 00:03:23,828
‫- סנטיאגו, צ׳ילה -‬

37
00:03:24,370 --> 00:03:27,498
‫שמי ורוניקה פוקסלי ואני עיתונאית.‬

38
00:03:27,498 --> 00:03:32,337
‫הקדשתי 30 שנות קריירה לעיתונות חוקרת.‬

39
00:03:32,337 --> 00:03:35,006
‫ותמיד הכי אהבתי עיתונות בנושאי פלילים.‬

40
00:03:35,006 --> 00:03:38,760
‫אני אוהבת כתבות בנושאי פשיעה‬
‫בגלל הקשר ההדוק שלהן למצב האנושי,‬

41
00:03:38,760 --> 00:03:42,013
{\an8}‫לשבריריות של נפש האדם...‬

42
00:03:42,013 --> 00:03:45,058
{\an8}‫- ורוניקה פוקסלי‬
‫עיתונאית, הביוגרפית של אנטרס דה לה לוס -‬

43
00:03:45,058 --> 00:03:49,479
{\an8}‫לסודות שעוזרים לנו להבין‬
‫מה מוביל אנשים לפשוע.‬

44
00:03:49,479 --> 00:03:52,774
‫בהקשר לכתות, ובמקרה הזה במיוחד,‬

45
00:03:53,358 --> 00:03:57,237
‫הדבר שעניין אותי יותר מכול בתחילת החקירה‬

46
00:03:57,237 --> 00:03:58,571
‫היה המניע.‬

47
00:04:00,114 --> 00:04:02,325
‫המניע היה להציל את העולם.‬

48
00:04:02,325 --> 00:04:05,787
‫ואז הבנתי, ״יש פה דלוזיות,‬
‫אני חייבת לבדוק את הסיפור הזה״.‬

49
00:04:06,496 --> 00:04:11,459
‫- אי שם בדרום צ׳ילה -‬

50
00:04:12,168 --> 00:04:16,214
‫כשהצטרפתי לכת‬
‫הייתי מאושר כפי שלא הייתי מימיי.‬

51
00:04:29,936 --> 00:04:32,563
‫- פבלו אונדורגה‬
‫חבר לשעבר בכת קוויגוואי -‬

52
00:04:32,563 --> 00:04:34,399
‫זו הייתה קבוצה של אנשים ש...‬

53
00:04:34,899 --> 00:04:36,109
‫חוו התעוררות‬

54
00:04:37,527 --> 00:04:38,486
‫ונועדו...‬

55
00:04:38,987 --> 00:04:41,197
‫לשרת את המטרה הנעלה הזו.‬

56
00:04:42,115 --> 00:04:45,660
‫לשרת את האור,‬
‫את האהבה, לנקות את העולם כולו.‬

57
00:04:46,661 --> 00:04:47,870
‫הם צירפו אותי אליהם.‬

58
00:04:47,870 --> 00:04:49,872
‫הם קיבלו אותי כמו שאני.‬

59
00:04:49,872 --> 00:04:52,166
‫ועד אז, מעולם לא הרגשתי שייך.‬

60
00:04:53,042 --> 00:04:56,838
{\an8}‫- מטה המשטרה האזרחית של צ׳ילה -‬

61
00:04:56,838 --> 00:04:58,923
{\an8}‫אני זוכר שבחודש דצמבר...‬

62
00:04:58,923 --> 00:05:01,926
{\an8}‫- מיגל אמפוארו‬
‫סגן מפקד באגף החקירות 2009-2014 -‬

63
00:05:01,926 --> 00:05:04,595
{\an8}‫הגיעו לאגף בני משפחה של מישהו,‬

64
00:05:04,595 --> 00:05:06,306
{\an8}‫במקרה הזה של מישהי,‬

65
00:05:06,806 --> 00:05:09,225
‫והם אמרו‬

66
00:05:09,851 --> 00:05:12,979
‫שאחותם חברה בכת.‬

67
00:05:19,819 --> 00:05:22,697
‫חוק הפלגים הדתיים בצ׳ילה‬

68
00:05:22,697 --> 00:05:26,784
‫קובע שאסור להפלות אדם בשל אמונתו הדתית.‬

69
00:05:26,784 --> 00:05:27,994
‫כאן!‬
‫-זה שם.‬

70
00:05:28,703 --> 00:05:30,621
‫מאחר שאין מגבלות על פלגים דתיים,‬

71
00:05:30,621 --> 00:05:33,708
‫לא פשוט לפתוח בחקירה נגד כת.‬

72
00:05:34,417 --> 00:05:35,418
‫תמשיכו לחפש!‬

73
00:05:36,002 --> 00:05:36,878
‫קדימה!‬

74
00:05:37,587 --> 00:05:38,588
‫היי, חבוב!‬

75
00:05:39,213 --> 00:05:41,215
‫רויאל! בוא נעיף מבט.‬

76
00:05:42,550 --> 00:05:46,554
‫הפשע הזה היה חדש עבור כל הבלשים ביחידה.‬

77
00:05:49,557 --> 00:05:53,895
‫היינו בורים בנושא.‬
‫לא ידענו איך לנהל חקירה נגד כת.‬

78
00:05:53,895 --> 00:05:57,190
‫התאפשר לנו לפתוח חקירה נגד כת קוויגוואי‬

79
00:05:57,190 --> 00:06:00,943
‫בגלל האיוואסקה שהוברח מפרו לצ׳ילה.‬

80
00:06:07,408 --> 00:06:11,329
‫הכול השתנה כשגילינו שהתבצע רצח.‬

81
00:06:11,329 --> 00:06:13,873
‫נערכו בדיקות‬

82
00:06:13,873 --> 00:06:15,583
‫שאישרו שהעצמות אנושיות.‬

83
00:06:15,583 --> 00:06:17,085
‫הבנתי. בטוח?‬

84
00:06:17,085 --> 00:06:19,462
‫נמתין לתובע המחוזי ונתחיל בבירור מקיף.‬

85
00:06:19,962 --> 00:06:21,089
‫רצח מחריד.‬

86
00:06:24,133 --> 00:06:28,137
{\an8}‫באפריל 2013, התובע המחוזי‬
‫של מטרופולין סנטיאגו התקשר אליי...‬

87
00:06:28,137 --> 00:06:31,015
{\an8}‫- חואן אמיל גטיקה‬
‫התובע המחוזי של קילפואה 2011-2016 -‬

88
00:06:31,015 --> 00:06:34,602
{\an8}‫והודיע לי שהם עומדים‬
‫להעביר תיק גדול לפרקליטות מחוז קילפואה.‬

89
00:06:35,728 --> 00:06:39,273
‫ושאקבל מידע נוסף‬
‫מהמשטרה שמובילה את החקירה,‬

90
00:06:39,273 --> 00:06:40,983
‫שהייתה המשטרה האזרחית.‬

91
00:06:42,610 --> 00:06:47,573
‫משטרת סנטיאגו פתחה בחקירה בשלהי שנת 2012,‬

92
00:06:47,573 --> 00:06:52,870
‫והם מצאו בקוויגוואי שרידי אדם,‬

93
00:06:52,870 --> 00:06:55,039
‫שתאמו פחות או יותר‬

94
00:06:55,039 --> 00:06:58,459
‫למידע הראשוני שאספנו אודות הכת הזאת.‬

95
00:07:12,223 --> 00:07:14,976
‫התובע העביר לנו מייד צווי מעצר‬

96
00:07:14,976 --> 00:07:18,062
‫נגד החברים בכת קוויגוואי.‬

97
00:07:19,564 --> 00:07:22,316
‫המקרה הזה השפיע עליי בעיקר בגלל...‬

98
00:07:23,443 --> 00:07:25,236
‫ממדי האכזריות האנושית.‬

99
00:07:26,404 --> 00:07:27,280
‫אתה מתחרט?‬

100
00:07:27,280 --> 00:07:29,365
‫אתה מתחרט על החברות שלך בכת?‬

101
00:07:37,874 --> 00:07:39,625
‫זה היה אתגר בשבילנו.‬

102
00:07:39,625 --> 00:07:42,920
‫איך מתמודדים עם משהו חסר תקדים?‬

103
00:07:42,920 --> 00:07:45,173
{\an8}‫אני הייתי אחראי לתשאל את הצעירים.‬

104
00:07:45,173 --> 00:07:47,175
{\an8}‫- חואן אסטיי -‬
‫בלש במשטרת צ׳ילה -‬

105
00:07:47,175 --> 00:07:48,885
{\an8}‫וזה באמת היה מורכב מאוד.‬

106
00:07:53,055 --> 00:08:00,021
‫- עדויותיהם של המעורבים במשפט‬
‫שוחזרו בעזרת מסמכים רשמיים מהתיק. -‬

107
00:08:00,021 --> 00:08:04,775
‫- חלק מההצהרות נערכו וקוצרו לשם הנהרה. -‬

108
00:08:04,775 --> 00:08:06,110
{\an8}‫דוויד פסטן רוחאס.‬

109
00:08:06,110 --> 00:08:08,070
{\an8}‫- חבר לשעבר בכת קוויגוואי -‬

110
00:08:08,070 --> 00:08:10,156
‫במשך שנים, האנשים האלה‬

111
00:08:10,156 --> 00:08:13,618
‫היו קורבנות של אנטרס ונתונים לשליטתו.‬

112
00:08:13,618 --> 00:08:15,995
{\an8}‫קרולינה ורגס סן מרטין, 15...‬

113
00:08:15,995 --> 00:08:19,415
{\an8}‫ואז השעבוד הזה הפך לאיומים.‬

114
00:08:19,415 --> 00:08:20,791
{\an8}‫פבלו אונדורגה אטרייה.‬

115
00:08:20,791 --> 00:08:24,086
{\an8}‫האיומים נטעו בהם פחד ומנעו מהם לעזוב.‬

116
00:08:24,086 --> 00:08:25,630
{\an8}‫חוזפינה איזבל לופז נונייז.‬

117
00:08:26,214 --> 00:08:27,590
{\an8}‫נטליה גרה חיקר.‬

118
00:08:27,590 --> 00:08:29,509
{\an8}‫- חברה לשעבר בכת קוויגוואי -‬

119
00:08:29,509 --> 00:08:32,094
{\an8}‫מריה דל פילאר אלוורז פואנזלידה.‬

120
00:08:32,094 --> 00:08:33,804
{\an8}‫פבלו אונדורגה,‬

121
00:08:33,804 --> 00:08:36,766
{\an8}‫שהיה הסגן של מנהיג הכת...‬

122
00:08:36,766 --> 00:08:38,184
{\an8}‫קרלה פרנצ׳י ארנה.‬

123
00:08:38,184 --> 00:08:40,228
‫הוא פחד יותר מכולם.‬

124
00:08:46,651 --> 00:08:49,320
‫הייתי זאב בודד.‬

125
00:08:49,820 --> 00:08:52,490
‫ופתאום קיבלתי משפחה.‬

126
00:08:52,490 --> 00:08:53,533
‫ברגע אחד.‬

127
00:08:53,533 --> 00:08:57,036
‫עם אנשים שאהבו אותי, שרצו שאהיה שם.‬

128
00:09:03,084 --> 00:09:05,002
‫פבלו היה ילד שמח מאוד,‬

129
00:09:05,002 --> 00:09:07,463
{\an8}‫מחובר מאוד לטבע.‬

130
00:09:07,463 --> 00:09:09,966
{\an8}‫- חיימי אונדורגה‬
‫אביו של פבלו אונדורגה -‬

131
00:09:09,966 --> 00:09:12,593
{\an8}‫הוא היה ממש מאושר עד כיתה ג׳ או ד׳.‬

132
00:09:13,219 --> 00:09:16,347
‫בבית הספר היסודי‬
‫פבלו סבל משילוב קטלני של בעיות:‬

133
00:09:16,847 --> 00:09:18,516
‫הוא היה קטן ממדים‬

134
00:09:18,516 --> 00:09:21,185
‫עם גשר בשיניים ומשקפיים,‬
‫והוא לא אהב כדורגל.‬

135
00:09:21,185 --> 00:09:22,103
‫אז ברור.‬

136
00:09:22,103 --> 00:09:25,439
‫הוא היה הקורבן המושלם לבריונות.‬

137
00:09:26,774 --> 00:09:30,611
‫ציירתי כל הזמן,‬
‫אהבתי ללמוד, קיבלתי ציונים טובים.‬

138
00:09:31,112 --> 00:09:33,030
‫לעזאזל, הייתי מטרה קלה.‬

139
00:09:35,658 --> 00:09:36,867
‫זה לא היה הוגן בעיניי.‬

140
00:09:36,867 --> 00:09:39,870
‫זה הכעיס אותי, לא הבנתי למה מתעמרים בי.‬

141
00:09:39,870 --> 00:09:41,747
‫רק עכשיו אני מבין את זה.‬

142
00:09:42,915 --> 00:09:44,500
‫הייתי ממש עצוב, מתוסכל,‬

143
00:09:44,500 --> 00:09:47,253
‫חוויתי הרבה רגשות‬
‫שלא ידעתי איך להתמודד איתם.‬

144
00:09:47,253 --> 00:09:51,382
‫כשהגעתי לגיל 18 כבר סבלתי מדיכאון.‬

145
00:09:56,470 --> 00:09:58,973
‫בסופו של דבר, לקראת סוף התיכון,‬

146
00:09:58,973 --> 00:10:01,726
‫הפסקתי לנסות להשתלב בבית הספר‬

147
00:10:01,726 --> 00:10:03,978
‫והתחלתי לחפש חברים במקומות אחרים.‬

148
00:10:06,731 --> 00:10:08,691
‫חיכיתי בקוצר רוח לעזוב את בית הספר.‬

149
00:10:08,691 --> 00:10:11,277
‫וכשעזבתי סוף סוף,‬
‫התחלתי ללמוד באוניברסיטה.‬

150
00:10:11,277 --> 00:10:12,695
‫גיליתי את המוזיקה.‬

151
00:10:12,695 --> 00:10:14,363
‫הייתי זמר בלהקה...‬

152
00:10:15,239 --> 00:10:18,409
‫הבנתי שמוזיקה עושה לי טוב.‬

153
00:10:18,409 --> 00:10:19,577
‫התאהבתי במוזיקה.‬

154
00:10:21,329 --> 00:10:24,624
‫לאט לאט, התחלתי לנהל‬
‫מערכות יחסים נורמליות יותר.‬

155
00:10:24,624 --> 00:10:26,250
‫התחלתי לצאת לדייטים.‬

156
00:10:26,250 --> 00:10:28,628
‫הכרתי חברי אמת.‬

157
00:10:31,464 --> 00:10:35,551
‫עד שלבסוף פגשתי את אימו של בני הבכור,‬

158
00:10:35,551 --> 00:10:37,595
‫היום הוא בן 16.‬

159
00:10:43,351 --> 00:10:47,104
‫בגיל 23 גיליתי שאני מצפה לילד‬

160
00:10:47,104 --> 00:10:48,856
‫ובגיל 24 הפכתי לאבא.‬

161
00:10:51,233 --> 00:10:53,694
‫אנשים חושבים שאדם בן 24 הוא מבוגר.‬

162
00:10:53,694 --> 00:10:56,238
‫לפי תעודת הזהות שלי, הייתי אדם מבוגר.‬

163
00:10:56,238 --> 00:10:58,866
‫אבל לא מבחינה רגשית.‬

164
00:10:58,866 --> 00:11:02,787
‫הסתכלתי על עצמי ואמרתי, ״אני אסון מהלך.‬

165
00:11:02,787 --> 00:11:04,914
‫״אני חייב להתאפס על עצמי.‬

166
00:11:04,914 --> 00:11:07,416
‫״אני רוצה להיות אבא טוב לבן שלי,‬

167
00:11:07,416 --> 00:11:10,711
‫״ואני רוצה עולם טוב יותר למען הבן שלי.״‬

168
00:11:10,711 --> 00:11:13,589
‫צעד קטן לאדם...‬

169
00:11:14,799 --> 00:11:17,593
‫שינוי האקלים, בירוא יערות,‬

170
00:11:17,593 --> 00:11:20,554
‫קצב גידול האוכלוסייה המהיר...‬

171
00:11:20,554 --> 00:11:23,683
‫אסדת הקידוח ״דיפווטר הורייזן״ התפוצצה.‬

172
00:11:23,683 --> 00:11:26,310
‫מאתיים וארבעה עשר אנשים נעצרו...‬

173
00:11:26,310 --> 00:11:30,398
‫עלינו לעשות‬
‫כל שביכולתנו כדי לעצור את הטרור.‬

174
00:11:30,398 --> 00:11:32,274
‫...חיילים קיבלו הוראות כוננות.‬

175
00:11:32,274 --> 00:11:34,568
‫צבא ארה״ב החל במתקפות...‬

176
00:11:34,568 --> 00:11:36,654
‫זה מרכז הסחר העולמי?‬

177
00:11:36,654 --> 00:11:38,614
‫אומרים שמטוס התרסק!‬

178
00:11:44,745 --> 00:11:47,873
‫התחלתי להאמין בכל דבר שהציעו לי.‬

179
00:11:47,873 --> 00:11:53,295
‫עשיתי רייקי, הלכתי לבקתות הזעה,‬
‫התחלתי לקרוא על בודהיזם...‬

180
00:11:53,295 --> 00:11:56,048
‫כל דבר שלא היה קתולי.‬

181
00:11:56,048 --> 00:12:00,720
‫ויום אחד, מאסטר הרייקי שלי אמר,‬
‫״יש לי סמינר מושלם בשבילך.‬

182
00:12:00,720 --> 00:12:03,013
‫״הוא די קרוב לבית שלך, למעשה.״‬

183
00:12:03,013 --> 00:12:03,931
‫אז הלכתי‬

184
00:12:04,515 --> 00:12:07,059
‫בלי לדעת מה זה, ופגשתי את אנטרס.‬

185
00:12:12,022 --> 00:12:14,358
‫לפני שהוא היה אנטרס דה לה לוס,‬

186
00:12:14,358 --> 00:12:16,861
‫שמו היה רמון קסטיו גאטה.‬

187
00:12:16,861 --> 00:12:20,156
‫בן להורים ממעמד הפועלים שגדל בפניילולן.‬

188
00:12:20,156 --> 00:12:21,282
‫ילד ששיחק כדורגל,‬

189
00:12:21,282 --> 00:12:24,118
‫שהיו לו חברים בשכונה, שרכב על אופניים,‬

190
00:12:24,118 --> 00:12:29,790
‫שלימד ילדים בעיירה בלו הרמידה,‬
‫בעל אחריות חברתית ופוליטית.‬

191
00:12:29,790 --> 00:12:33,043
‫בחור צעיר שלמד מוזיקה.‬

192
00:12:33,043 --> 00:12:35,087
‫הוא אהב מוזיקה אנדית.‬

193
00:12:35,087 --> 00:12:38,632
‫הוא היה חבר בלהקה בשם אמרו.‬

194
00:12:38,632 --> 00:12:40,468
‫והוא היה מוזיקאי מוכשר.‬

195
00:12:40,468 --> 00:12:42,762
{\an8}‫הוא ניגן היטב בקלרינט, בסקסופון ובצ׳רנגו.‬

196
00:12:42,762 --> 00:12:44,096
‫- גוסטבו גאטה‬
‫דודו של רמון -‬

197
00:12:44,889 --> 00:12:48,267
‫ממש הערצתי את ״אנטרס״, את רמון.‬

198
00:12:48,267 --> 00:12:50,311
{\an8}‫- ״אלמנדרה״‬
‫חסידה לשעבר של אנטרס -‬

199
00:12:50,311 --> 00:12:53,439
{\an8}‫הוא הצליח להבין‬
‫מה אנשים צריכים ולעזור להם.‬

200
00:12:58,235 --> 00:13:01,614
‫מגיל צעיר מאוד, רמון קסטיו גאטה‬

201
00:13:01,614 --> 00:13:03,699
‫התחיל לסבול מכאבים בכל הגוף.‬

202
00:13:03,699 --> 00:13:06,911
‫כאבים משתקים, שגרמו לו סבל רב.‬

203
00:13:06,911 --> 00:13:08,788
‫כאבים שהפריעו לו לישון בלילה.‬

204
00:13:09,622 --> 00:13:12,792
‫הוא אמר לי שהכאבים קשים כל כך,‬

205
00:13:12,792 --> 00:13:14,418
‫שהוא מעדיף למות.‬

206
00:13:18,881 --> 00:13:20,800
‫הוא אמר שבכוונתו לשתות איוואסקה‬

207
00:13:20,800 --> 00:13:26,263
‫כי הוא ניסה אותו פעם אחת,‬
‫שנתיים קודם לכן, והוא עזר לו.‬

208
00:13:26,263 --> 00:13:30,726
‫הוא לא הרגיש כאב במשך שעתיים או שלוש.‬

209
00:13:30,726 --> 00:13:32,520
‫ובשבילו, זה היה...‬

210
00:13:32,520 --> 00:13:33,729
‫מדהים.‬

211
00:13:33,729 --> 00:13:36,607
{\an8}‫רמון קסטיו ביקר אצלי בבית פעם,‬
‫כמו רבים אחרים.‬

212
00:13:36,607 --> 00:13:37,858
{\an8}‫- חורחה הררוס‬
‫שמאן -‬

213
00:13:37,858 --> 00:13:40,653
{\an8}‫בזמנו ערכתי בבית טקסים מדי שבוע.‬

214
00:13:40,653 --> 00:13:44,323
‫הוא הגיע כדי לקבל תרופה, כמו רבים אחרים.‬

215
00:13:44,323 --> 00:13:45,908
‫ערכנו טקס.‬

216
00:13:45,908 --> 00:13:48,661
‫רמון היה כאן,‬

217
00:13:49,161 --> 00:13:50,955
‫מנהל הטקס היה שם.‬

218
00:13:50,955 --> 00:13:52,790
‫עצמתי עיניים.‬

219
00:13:52,790 --> 00:13:58,671
‫והתחלתי להרגיש הרבה מאוד אור‬
‫מגיע מהכיוון שבו רמון ישב.‬

220
00:14:02,633 --> 00:14:05,135
‫יש אלפי צמחים בג׳ונגל.‬

221
00:14:05,135 --> 00:14:07,221
‫בכל צמח יש תרופה.‬

222
00:14:07,221 --> 00:14:08,889
‫לכל צמח יש נשמה.‬

223
00:14:08,889 --> 00:14:12,393
‫ואיוואסקה הוא מעין סינתזה של כל העולם הזה,‬

224
00:14:12,393 --> 00:14:16,146
‫יש בו קצת מכל אחד מהצמחים בג׳ונגל.‬

225
00:14:16,146 --> 00:14:19,024
‫במובן מסוים, כולם מוכלים בשני הצמחים האלה:‬

226
00:14:19,024 --> 00:14:21,443
‫צ׳קרונה ואיוואסקה.‬

227
00:14:21,443 --> 00:14:24,613
‫ואם מבשלים אותם כמו שצריך‬
‫אפשר להגיע להארה.‬

228
00:14:26,073 --> 00:14:28,200
‫יש לו הרבה מטרות,‬

229
00:14:28,200 --> 00:14:30,619
‫אבל ריפוי הוא המטרה העיקרית,‬

230
00:14:31,370 --> 00:14:32,580
‫וגם מודעות.‬

231
00:14:33,122 --> 00:14:36,000
{\an8}‫אחרי שנטל את התרופה כמה פעמים,‬

232
00:14:36,500 --> 00:14:40,129
{\an8}‫הוא אמר שהוא לא מרגיש בנוח עם השם רמון,‬

233
00:14:40,129 --> 00:14:42,756
‫שהוא מעדיף שנקרא לו אנטרס.‬

234
00:14:43,257 --> 00:14:47,553
‫איוואסקה יכול לעזור במגוון דרכים, אין ספק,‬

235
00:14:47,553 --> 00:14:50,514
‫אבל ההשפעה הישירה ביותר שלו‬
‫היא לעורר בך מודעות עצמית.‬

236
00:14:51,098 --> 00:14:55,394
{\an8}‫רמון קסטיו קרא לעצמו ״אנטרס דה לה לוס״...‬

237
00:14:55,394 --> 00:14:56,478
{\an8}‫- דצמבר 2007 -‬

238
00:14:56,478 --> 00:14:59,607
{\an8}‫על שם הכוכב הבהיר ביותר‬
‫בקבוצת הכוכבים עקרב.‬

239
00:14:59,607 --> 00:15:02,401
‫הוא, בת זוגו באותה התקופה וחבר נוסף,‬

240
00:15:02,401 --> 00:15:04,987
‫שאפשר לומר שהיו חסידיו הראשונים,‬

241
00:15:04,987 --> 00:15:07,698
‫הלכו למפגש שנקרא ״קשת בענן״.‬

242
00:15:07,698 --> 00:15:10,993
‫והוא פגש שם אנשים שיצאו למסע דומה.‬

243
00:15:12,786 --> 00:15:15,581
{\an8}‫- אלכסנדר סרוויה‬
‫חסיד לשעבר של אנטרס דה לה לוס -‬

244
00:15:15,581 --> 00:15:18,292
{\an8}‫הייתי ממש פתוח לחוויה.‬

245
00:15:18,292 --> 00:15:21,462
‫במהלך החוויה הזו ראיתי שלושה יצורים.‬

246
00:15:21,462 --> 00:15:23,964
‫אחד מהם היה רמון. היה לו זקן ארוך מאוד‬

247
00:15:23,964 --> 00:15:27,176
‫והוא ישב על סלע באמצע הנהר.‬

248
00:15:27,843 --> 00:15:30,721
‫הם אמרו, ״שב איתנו למדיטציה״.‬

249
00:15:30,721 --> 00:15:32,681
‫״אני אדגים לך מדיטציה.״‬

250
00:15:32,681 --> 00:15:34,141
‫הוא הדגים לי את המדיטציה,‬

251
00:15:34,141 --> 00:15:36,477
‫וחשבתי, ״ואו, מה קורה פה?‬

252
00:15:37,019 --> 00:15:38,395
‫״מה התחושה הזו?״‬

253
00:15:51,408 --> 00:15:54,370
‫זה היה הביקור השני שלו בקהילת הקשת בענן.‬

254
00:15:54,370 --> 00:15:57,915
{\an8}‫והוא הגיע עם שני אנשים.‬

255
00:15:57,915 --> 00:16:00,417
{\an8}‫- ״אליסה״‬
‫חסידה לשעבר של אנטרס דה לה לוס -‬

256
00:16:00,417 --> 00:16:03,212
{\an8}‫והוא התחיל לגבש קבוצה‬
‫של אנשים שעשו איתו מדיטציה.‬

257
00:16:03,212 --> 00:16:07,049
‫אני זוכרת שהיה שם נהר גדול.‬

258
00:16:07,049 --> 00:16:09,677
‫יום אחד הלכתי על גדת הנהר‬

259
00:16:09,677 --> 00:16:11,762
‫וראיתי את כולם עושים מדיטציה.‬

260
00:16:11,762 --> 00:16:12,763
‫ניגשתי אליהם.‬

261
00:16:13,472 --> 00:16:17,977
‫וזה היה רגע מכריע,‬
‫רגע שבו כולנו הרגשנו קרבה.‬

262
00:16:17,977 --> 00:16:21,855
‫הרגשתי משהו בתוכי, משהו לא מובן.‬

263
00:16:24,066 --> 00:16:27,277
‫אנטרס דה לה לוס היה בחור מהפנט.‬

264
00:16:27,277 --> 00:16:28,612
‫וכוח המשיכה שלו‬

265
00:16:28,612 --> 00:16:30,197
‫נבע מכמה סיבות.‬

266
00:16:30,197 --> 00:16:33,492
‫בראש ובראשונה,‬
‫המראה החיצוני שלו. הוא היה גבוה.‬

267
00:16:35,035 --> 00:16:37,579
‫היה לו מבנה גוף מרשים.‬

268
00:16:37,579 --> 00:16:39,123
‫הנוכחות שלו הייתה מרשימה.‬

269
00:16:39,123 --> 00:16:41,083
‫הוא היה שונה מאוד מכל השאר.‬

270
00:16:41,083 --> 00:16:44,920
‫היה לו קול של מאסטר, יציבה של מאסטר,‬

271
00:16:44,920 --> 00:16:47,256
‫זקן של מאסטר,‬

272
00:16:47,256 --> 00:16:48,966
‫ראש קירח של מאסטר.‬

273
00:16:48,966 --> 00:16:50,300
‫הביטחון שלו‬

274
00:16:51,010 --> 00:16:52,970
‫בפילוסופיה שהוא עסק בה‬

275
00:16:53,721 --> 00:16:55,222
‫עורר גם בנו ביטחון.‬

276
00:16:59,143 --> 00:17:00,519
‫הייתי מאוהבת בו.‬

277
00:17:00,519 --> 00:17:03,564
‫לא הייתי איתו כי הוא ביקש ממני להיות איתו,‬

278
00:17:04,273 --> 00:17:07,276
‫אלא כי אהבתי אותו מאוד.‬

279
00:17:07,276 --> 00:17:10,863
‫אנטרס צירף אנשים אחרים שגם היו להם כוחות,‬

280
00:17:10,863 --> 00:17:13,032
‫אנשים שכבר היו בשלב מתקדם יותר.‬

281
00:17:13,032 --> 00:17:14,950
‫הם היו מעין ״עליונים״.‬

282
00:17:14,950 --> 00:17:17,828
‫מאסטר הרייקי שלי היה שם‬
‫יחד עם מאסטר רייקי נוסף.‬

283
00:17:17,828 --> 00:17:20,831
‫היו שם אנשים שהרגשתי שהם...‬

284
00:17:20,831 --> 00:17:22,499
‫רציניים. אתם מבינים?‬

285
00:17:23,125 --> 00:17:25,961
‫וכולם העריצו את אנטרס,‬
‫התייחסו אליו ביראת כבוד.‬

286
00:17:27,504 --> 00:17:32,176
‫הוא היה המאסטר בהתגלמותו,‬
‫בדיוק כמו שדמיינתי.‬

287
00:17:34,970 --> 00:17:37,723
‫הוא היה מלומד מאוד,‬

288
00:17:37,723 --> 00:17:40,726
‫הוא למד ושינן הרבה דברים.‬

289
00:17:40,726 --> 00:17:43,187
‫הוא גיבב את הדברים האלה ויצר ערבוביה,‬

290
00:17:43,187 --> 00:17:44,855
‫או קולאז׳ רוחני.‬

291
00:17:44,855 --> 00:17:47,232
{\an8}‫הוא דיבר הרבה על קרלוס קסטנדה,‬

292
00:17:47,858 --> 00:17:49,234
{\an8}‫על נבואת בני המאיה...‬

293
00:17:49,234 --> 00:17:51,153
{\an8}‫- ״אליסה״‬
‫חסידה לשעבר של אנטרס -‬

294
00:17:51,153 --> 00:17:53,238
{\an8}‫ועל האל ויראקוצ׳ה.‬

295
00:17:53,238 --> 00:17:59,036
‫כל שאלה ששאלת בתור משתתף בסמינר,‬

296
00:17:59,036 --> 00:18:03,207
‫נענתה על ידי אדם מהפנט.‬

297
00:18:03,207 --> 00:18:06,293
‫והתשובה תמיד הייתה ציטוט כלשהו.‬

298
00:18:06,960 --> 00:18:10,005
‫היא תמיד כללה תוכן מיוחד כלשהו‬

299
00:18:10,005 --> 00:18:11,882
‫ואת מקור המידע.‬

300
00:18:11,882 --> 00:18:13,342
‫קרלוס קסטנדה.‬

301
00:18:15,344 --> 00:18:16,887
‫״משנתו של דון חואן״.‬

302
00:18:18,430 --> 00:18:21,391
‫הוא היה אייקון בתקופת ההיפים‬

303
00:18:22,226 --> 00:18:23,769
‫בארצות הברית.‬

304
00:18:24,353 --> 00:18:25,813
‫בשנות ה־60,‬

305
00:18:25,813 --> 00:18:27,147
‫קרלוס קסטיינדה‬

306
00:18:27,147 --> 00:18:30,609
‫חקר את הטקסים העתיקים של ילידים אמריקאים.‬

307
00:18:31,110 --> 00:18:32,945
‫הוא זעזע את ענף האנתרופולוגיה המודרני‬

308
00:18:32,945 --> 00:18:35,239
‫והפך לשמאן מטעם עצמו.‬

309
00:18:37,032 --> 00:18:40,953
‫קרלוס קסטנדה‬
‫היה גורו של תרבות הנגד בארה״ב.‬

310
00:18:40,953 --> 00:18:45,541
‫הוא היה מקור השראה‬
‫לבמאי קולנוע, לסופרים, למוזיקאים.‬

311
00:18:46,166 --> 00:18:48,377
‫הייתה לו השפעה רבה באותה התקופה.‬

312
00:18:49,461 --> 00:18:53,132
{\an8}‫מכלול היקום הוא רק עניין של תפיסה,‬

313
00:18:53,132 --> 00:18:54,842
{\an8}‫האופן שבו אנחנו תופסים דברים.‬

314
00:18:54,842 --> 00:18:57,177
{\an8}‫אין עובדות, רק פרשנויות.‬

315
00:18:57,177 --> 00:18:58,554
{\an8}‫- קולו של קרלוס קסטנדה -‬

316
00:18:58,554 --> 00:18:59,471
‫רמון,‬

317
00:19:00,055 --> 00:19:01,932
‫כמו כל אדם אחר,‬

318
00:19:02,432 --> 00:19:04,101
‫קרא עוד ועוד.‬

319
00:19:04,935 --> 00:19:09,565
‫ורמון אומר שמטרתו בחיים...‬

320
00:19:12,234 --> 00:19:13,735
‫היא לעזור לאנשים.‬

321
00:19:14,319 --> 00:19:15,154
‫- ינואר 2009 -‬

322
00:19:15,154 --> 00:19:18,740
‫תוך חמש דקות מתחילת הסדנה,‬
‫הייתי לגמרי בעניין.‬

323
00:19:18,740 --> 00:19:21,160
‫בדיוק את הכלים האלה חיפשתי.‬

324
00:19:21,160 --> 00:19:24,997
‫הוא הציע יקיצה של האני הפנימי.‬

325
00:19:24,997 --> 00:19:28,750
‫״סדנה להפעלת הצ׳אקרות והאני הפנימי״.‬

326
00:19:28,750 --> 00:19:31,587
‫הוא הנחה אותנו לשבת‬

327
00:19:31,587 --> 00:19:34,173
‫בתנוחת לוטוס‬

328
00:19:34,173 --> 00:19:36,383
‫והעביר לנו מדיטציה מודרכת.‬

329
00:19:36,383 --> 00:19:41,013
‫היינו צריכים לדמיין את עצמנו‬
‫יורדים במדרגות ומגיעים לדלת.‬

330
00:19:42,222 --> 00:19:43,265
‫דמיינו לעצמכם‬

331
00:19:44,057 --> 00:19:45,893
‫גרם מדרגות שמוביל למטה.‬

332
00:19:47,477 --> 00:19:48,979
‫אנחנו מגיעים לדלת.‬

333
00:19:49,938 --> 00:19:53,609
‫אני עומד להניח קופסה בצד שמאל.‬

334
00:19:54,109 --> 00:19:57,362
‫״בתיבה הזו יש מפתח זהב.‬
‫קחו את המפתח.‬

335
00:19:57,362 --> 00:20:00,741
‫״פתחו את הדלת‬
‫שבמורד גרם המדרגות בעזרת המפתח.״‬

336
00:20:00,741 --> 00:20:01,909
‫פתחו את הדלת.‬

337
00:20:02,784 --> 00:20:03,827
‫היכנסו.‬

338
00:20:03,827 --> 00:20:07,873
‫״כעת אתם נמצאים בחלל‬
‫שבו חי האני הפנימי שלכם.״‬

339
00:20:08,707 --> 00:20:10,876
‫נסו לחבק את האני הפנימי שלכם.‬

340
00:20:12,169 --> 00:20:14,129
‫הרגשתי כאילו אני מחבק גוף‬

341
00:20:14,129 --> 00:20:18,258
‫והוצפתי בתחושת שחרור.‬

342
00:20:25,933 --> 00:20:27,517
‫הוא תמיד רמז‬

343
00:20:27,517 --> 00:20:31,980
‫שאפשר למצוא את התשובה לכל השאלות‬
‫בעזרת עבודה עם האני הפנימי שלך.‬

344
00:20:32,564 --> 00:20:37,402
‫ושהיכולת למצוא את התשובות‬
‫תלויה במידת המשמעת העצמית שלך,‬

345
00:20:37,402 --> 00:20:40,530
‫במידת הרצון שלך‬

346
00:20:41,031 --> 00:20:42,366
‫להגיע אל האמת.‬

347
00:20:43,909 --> 00:20:47,287
‫הרגשתי שאני על סף הארה אמיתית.‬

348
00:20:47,913 --> 00:20:51,416
‫אמיתות עמוקות. תשובות לשאלות קיומיות.‬

349
00:20:51,917 --> 00:20:53,669
‫חשבתי, ״אולי זו התשובה‬

350
00:20:53,669 --> 00:20:56,505
‫״לדיכאון הממושך שלי.״‬

351
00:20:56,505 --> 00:20:57,923
‫התחלתי להרגיש טוב יותר.‬

352
00:20:59,549 --> 00:21:01,677
{\an8}‫יצאתי עם פבלו אונדורגה במשך שנה.‬

353
00:21:01,677 --> 00:21:03,387
{\an8}‫- נטליה גרה‬
‫קטעים מתיק החקירה -‬

354
00:21:03,387 --> 00:21:06,348
{\an8}‫מערכת היחסים הזאת הייתה סבל צרוף.‬

355
00:21:06,348 --> 00:21:08,684
{\an8}‫שנאתי את העובדה שהוא עישן מריחואנה.‬

356
00:21:08,684 --> 00:21:12,104
{\an8}‫נפרדנו למשך שלושה חודשים.‬

357
00:21:12,104 --> 00:21:14,147
{\an8}‫כשחזרתי לבלות עם פבלו,‬

358
00:21:14,147 --> 00:21:18,360
{\an8}‫הוא סיפר לי שהוא היה בסמינר לריפוי עצמי‬

359
00:21:18,360 --> 00:21:21,405
{\an8}‫שעזר לו מאוד,‬
‫והוא כבר לא מרגיש לחוץ ומתוח.‬

360
00:21:21,405 --> 00:21:22,698
{\an8}‫- הדירה של פבלו -‬

361
00:21:22,698 --> 00:21:27,160
‫במובן מסוים, פבלו היה מעין מגנט‬

362
00:21:27,160 --> 00:21:32,207
‫שמשך את חבריו ויקיריו להצטרף לכת.‬

363
00:21:32,791 --> 00:21:35,961
‫הוא הזמין את דוויד פסטן לגור אצלו,‬

364
00:21:35,961 --> 00:21:38,463
‫בדירה שהייתה לו ברחוב דה לוס מיליטרס.‬

365
00:21:38,463 --> 00:21:40,507
{\an8}‫- דוויד פסטן‬
‫קטעים מתיק החקירה -‬

366
00:21:40,507 --> 00:21:44,386
{\an8}‫הבחנתי בשינויים קיצוניים בהתנהגות שלו.‬

367
00:21:44,970 --> 00:21:51,018
{\an8}‫ראיתי עד כמה הוא העריץ את אנטרס.‬

368
00:21:51,518 --> 00:21:54,313
{\an8}‫דוויד פסטן הכיר לו את זוגתו, פילאר.‬

369
00:21:54,313 --> 00:22:00,402
{\an8}‫נוצרה קבוצה של אנשים‬
‫שכולם היו חברים של פבלו.‬

370
00:22:00,402 --> 00:22:02,195
‫החיים שלי השתפרו.‬

371
00:22:02,195 --> 00:22:05,324
‫רציתי שגם החבר הכי טוב שלי ייהנה מזה,‬

372
00:22:05,324 --> 00:22:07,868
‫שהחברה שלי תיהנה מזה, שכולם ייהנו מזה.‬

373
00:22:07,868 --> 00:22:10,370
‫שכולם ימצאו את הכלי האמיתי הזה.‬

374
00:22:11,788 --> 00:22:13,623
‫פבלו עבר תהליך של יקיצה‬

375
00:22:13,623 --> 00:22:16,877
‫והפך לאחד החיילים הממושמעים ביותר.‬

376
00:22:19,629 --> 00:22:21,631
‫היקיצה הייתה נקודת מפנה.‬

377
00:22:22,132 --> 00:22:26,553
‫מי שעבר את השלב הזה הצטרף לקבוצה באמת.‬

378
00:22:27,095 --> 00:22:30,640
‫היקיצה היא הרגע שבו אתה מגלה‬

379
00:22:30,640 --> 00:22:32,476
‫שאנטרס הוא...‬

380
00:22:33,393 --> 00:22:34,603
‫התגלמותו של האל.‬

381
00:22:34,603 --> 00:22:36,521
‫שהאני הפנימי של אנטרס הוא אלוהים.‬

382
00:22:38,357 --> 00:22:40,442
‫בשלב מסוים הוא קיבץ את כולנו.‬

383
00:22:40,442 --> 00:22:44,112
‫היינו בערך עשרה אנשים,‬
‫אלה שהשתתפו במדיטציות שלו.‬

384
00:22:44,112 --> 00:22:45,739
‫הוא אמר שיש לו חדשות,‬

385
00:22:46,239 --> 00:22:48,075
‫משהו שהוא רצה שנראה.‬

386
00:22:48,575 --> 00:22:51,745
‫אני זוכר שהתחלנו לשתות קצת איוואסקה,‬

387
00:22:51,745 --> 00:22:52,662
‫ממש טיפה.‬

388
00:22:52,662 --> 00:22:54,373
‫ועשינו מדיטציה.‬

389
00:22:54,998 --> 00:22:58,168
‫רגע לפני הסדנה אנטרס אמר לי, ״שב מאחור.‬

390
00:22:58,668 --> 00:23:02,881
‫״פשוט קח את האנרגיה שאנתב אליך‬

391
00:23:04,257 --> 00:23:08,261
‫״והיום האני הפנימי שלך יגלה לך את שמו.״‬

392
00:23:08,261 --> 00:23:09,471
‫ניגשתי לאני הפנימי שלי.‬

393
00:23:09,471 --> 00:23:12,891
‫כולם עשו את התרגיל, ואנטרס צעד לקצה החדר.‬

394
00:23:12,891 --> 00:23:15,102
‫העיניים שלי היו עצומות, ואנטרס אמר לי...‬

395
00:23:15,102 --> 00:23:17,020
‫״עכשיו שאל אותו מי אני.״‬

396
00:23:17,020 --> 00:23:18,188
‫אני זוכר שראיתי‬

397
00:23:18,188 --> 00:23:20,023
‫ישות עצומה,‬

398
00:23:20,023 --> 00:23:23,944
‫שהפיצה אנרגיה בחדר.‬

399
00:23:23,944 --> 00:23:26,530
‫וברגע שהוא אמר,‬

400
00:23:26,530 --> 00:23:28,240
‫״אתם יודעים מי אני?״‬

401
00:23:28,240 --> 00:23:30,033
‫הרגשתי כאילו...‬

402
00:23:30,033 --> 00:23:33,286
‫כאילו כולנו רוצים לענות,‬
‫אבל אף אחד לא רוצה להגיד את זה בקול.‬

403
00:23:37,249 --> 00:23:40,460
‫משהו נפתח בראש שלי.‬

404
00:23:40,460 --> 00:23:42,087
‫והתחלתי...‬

405
00:23:42,796 --> 00:23:45,549
‫לחוות הרבה מאוד חזיונות ברצף.‬

406
00:23:45,549 --> 00:23:47,426
‫כל אחד מהם היה עז ביותר.‬

407
00:23:47,426 --> 00:23:50,929
‫הם היו הבזקים של תקופות מסוימות‬
‫שנמשכו שתיים או שלוש שניות.‬

408
00:23:50,929 --> 00:23:53,974
‫עם בגדים שונים,‬
‫בתקופות שונות ובתרחישים שונים.‬

409
00:23:54,599 --> 00:23:56,059
‫ראיתי הרבה התאבדויות.‬

410
00:23:56,059 --> 00:23:58,270
‫חוויתי הרבה תחושות של...‬

411
00:23:58,270 --> 00:24:01,523
‫כאילו נשברה לי המפרקת,‬
‫כאילו נשברו לי הידיים,‬

412
00:24:01,523 --> 00:24:04,359
‫והרבה ייסורים וצער.‬

413
00:24:04,359 --> 00:24:05,569
‫הרבה כאב,‬

414
00:24:05,569 --> 00:24:06,653
‫הרבה בושה.‬

415
00:24:06,653 --> 00:24:08,530
‫ואחרי כל...‬

416
00:24:09,239 --> 00:24:11,074
‫מפל התמונות הזה,‬

417
00:24:12,075 --> 00:24:15,036
‫ראיתי לבסוף מעין סצנה תנ״כית.‬

418
00:24:15,036 --> 00:24:16,746
‫הייתה בה התקהלות של אנשים.‬

419
00:24:16,746 --> 00:24:20,250
‫מישהו עמד עם הגב אליי במרכז הקהל.‬

420
00:24:20,750 --> 00:24:22,335
‫והאיש הזה זהר.‬

421
00:24:22,836 --> 00:24:25,046
‫האיש הסתובב...‬

422
00:24:25,589 --> 00:24:26,923
‫והפנים היו פניו של אנטרס.‬

423
00:24:26,923 --> 00:24:31,261
‫הוא עמד בתנוחה‬
‫שהייתי מזוהה אצלי עם דמותו של ישו.‬

424
00:24:32,053 --> 00:24:33,680
‫הסדנה הסתיימה,‬

425
00:24:34,306 --> 00:24:37,851
‫ואנטרס שאל אותי,‬
‫״אז מה האני הפנימי שלך אמר לך?״‬

426
00:24:37,851 --> 00:24:41,271
‫אמרתי, ״הוא הראה לי הרבה דברים‬
‫שאני עדיין מעכל, אספר לך אחר כך״.‬

427
00:24:42,606 --> 00:24:48,737
‫הסכמתי להסיע את אנטרס‬
‫אל הבית שהוא התארח בו.‬

428
00:24:48,737 --> 00:24:50,113
‫לא דיברתי כל הדרך.‬

429
00:24:50,113 --> 00:24:52,574
‫ליוויתי אותו לדלת והוא אמר, ״עכשיו״.‬

430
00:24:52,574 --> 00:24:54,951
‫ושאלתי, ״אנטרס, אתה ישו?״‬

431
00:24:55,452 --> 00:24:58,079
‫הפנים שלו השתנו, ההבעה שלו השתנתה.‬

432
00:24:58,079 --> 00:25:00,832
‫הוא הרצין, החמיר סבר ואמר,‬

433
00:25:00,832 --> 00:25:03,502
‫״פבלו, שב וספר לי מה ראית.״‬

434
00:25:03,502 --> 00:25:05,545
‫סיפרתי לו את כל מה שסיפרתי לכם עכשיו.‬

435
00:25:07,631 --> 00:25:10,175
‫״האמת היא שאני ישו, כן.‬

436
00:25:11,676 --> 00:25:13,470
‫״אבל אני ישו‬

437
00:25:14,429 --> 00:25:17,432
‫״רק במובן שישו הוא התגלמות האל.‬

438
00:25:19,434 --> 00:25:21,186
‫״פבלו, העניין הוא שאני אלוהים.‬

439
00:25:23,855 --> 00:25:25,941
‫״יש לך ספק בכך שאני אלוהים?״‬

440
00:25:25,941 --> 00:25:28,985
‫״לא. לפני רגע ראיתי שאתה אלוהים.‬

441
00:25:28,985 --> 00:25:31,404
‫״אז נראה לי שאני יודע שאתה אלוהים.״‬

442
00:25:32,822 --> 00:25:34,741
‫ולעזאזל, פרצתי בבכי.‬

443
00:25:42,374 --> 00:25:44,626
‫אנטרס אמר לי, ״פבלו, אל תדאג.‬

444
00:25:45,126 --> 00:25:47,963
‫״מה שקרה לך עכשיו הוא היקיצה שלך.‬

445
00:25:47,963 --> 00:25:51,091
‫״התעוררת לגלות את האמת לגבי מה שמתרחש.‬

446
00:25:51,091 --> 00:25:53,385
‫״חזרתי לחיים פעמים רבות.‬

447
00:25:53,385 --> 00:25:56,805
‫״מטרת חלק מהגלגולים האלה הייתה ללמד.‬

448
00:25:56,805 --> 00:25:58,723
‫״כשהייתי ישו באתי ללמד.‬

449
00:25:58,723 --> 00:26:02,310
‫״כשהייתי בודהה באתי ללמד.‬
‫כשהייתי קרישנה באתי ללמד.‬

450
00:26:02,310 --> 00:26:04,896
‫״בגלגול הזה לא באתי ללמד.‬

451
00:26:05,689 --> 00:26:08,984
‫״בגלגול הזה באתי לנצח את החושך.״‬

452
00:26:13,989 --> 00:26:17,284
‫בשנים שקדמו ל־2012,‬

453
00:26:17,284 --> 00:26:19,119
‫התחילו להפיץ מידע‬

454
00:26:19,119 --> 00:26:22,289
‫במדיה החברתית, בגוגל,‬

455
00:26:22,289 --> 00:26:25,417
‫בערוצים לא רשמיים, אפשר לומר,‬

456
00:26:25,959 --> 00:26:28,336
‫לפיו העולם עומד להגיע לקיצו.‬

457
00:26:29,337 --> 00:26:32,549
‫ייתכן שנותרו לנו‬
‫רק שלוש שנים על פני כדור הארץ,‬

458
00:26:32,549 --> 00:26:35,635
‫מאחר שב־21 בדצמבר 2012...‬

459
00:26:35,635 --> 00:26:37,762
‫לפי לוח השנה העתיק של שבט המאיה,‬

460
00:26:37,762 --> 00:26:40,056
‫ב־21 בדצמבר 2012,‬

461
00:26:40,056 --> 00:26:41,850
‫העולם יגיע לקיצו.‬

462
00:26:42,642 --> 00:26:44,644
‫דצמבר 2012,‬

463
00:26:44,644 --> 00:26:46,438
‫היום בו השחר לא יעלה.‬

464
00:26:46,438 --> 00:26:49,399
‫התנגשות בין אסטרואיד לבין כדור הארץ‬

465
00:26:49,399 --> 00:26:53,486
‫עשויה להיות האירוע הקטסטרופלי‬
‫שנחזה בפסוק נוסף מספר ההתגלות.‬

466
00:26:54,446 --> 00:26:57,532
‫האם העולם יגיע לקיצו‬
‫כפי שחזו התרבויות העתיקות?‬

467
00:26:59,451 --> 00:27:02,120
‫הוא התחיל לחשוף את הרקע.‬

468
00:27:02,120 --> 00:27:05,081
‫הרקע האמיתי,‬

469
00:27:05,832 --> 00:27:07,667
‫הרקע לכך שנקראתי לסייע.‬

470
00:27:07,667 --> 00:27:10,003
‫ניטש קרב בין האור לבין החושך,‬

471
00:27:10,003 --> 00:27:11,880
‫והקרב הזה מתקרב לסופו.‬

472
00:27:11,880 --> 00:27:15,091
‫סופו יגיע ב־21 בדצמבר 2012.‬

473
00:27:19,095 --> 00:27:22,057
‫תארו לעצמכם אדם שערכו העצמי נשחק קשות,‬

474
00:27:22,057 --> 00:27:25,560
‫ואז הגורו הזה מגיע פתאום ואומר לו,‬

475
00:27:26,227 --> 00:27:27,646
‫״אתה תציל את העולם.״‬

476
00:27:27,646 --> 00:27:29,648
‫החלטתי להאמין לו.‬

477
00:27:30,607 --> 00:27:34,110
{\an8}‫חשבתי שראיתי את זה והחלטתי לפעול בהתאם.‬

478
00:27:34,778 --> 00:27:38,281
{\an8}‫אז גם הם בטח חשבו שהם ראו את זה.‬

479
00:27:38,281 --> 00:27:40,992
‫אחדים הגיעו להחלטה מוקדם‬
‫ואחרים מאוחר יותר...‬

480
00:27:41,493 --> 00:27:44,245
‫הם החליטו שעליהם ללכת בעקבותיו.‬

481
00:27:46,498 --> 00:27:49,417
‫אחרי היקיצה שלי אנטרס אמר לי,‬

482
00:27:49,417 --> 00:27:52,212
‫״כרגע הצטרפת‬
‫למועדון האקסקלוסיבי ביותר בעולם.‬

483
00:27:52,212 --> 00:27:54,255
‫״תתכונן, כי...‬

484
00:27:54,798 --> 00:27:58,051
‫״במועדון הזה לא נהנים, אלא עובדים קשה.״‬

485
00:27:58,051 --> 00:27:59,260
‫הנימה שלו השתנתה.‬

486
00:27:59,260 --> 00:28:04,015
‫הוא היה מאסטר‬
‫בעל קול שקט ועדין שנטה לחסוך במילים,‬

487
00:28:04,015 --> 00:28:07,227
‫אבל עכשיו הוא דיבר בנימה חמורה.‬
‫״קודם כול, אתה צריך לדעת‬

488
00:28:07,227 --> 00:28:10,063
‫״שלא באתי לכאן לבקש טובות.‬

489
00:28:10,063 --> 00:28:11,648
‫״אני נותן פקודות.״‬

490
00:28:11,648 --> 00:28:13,358
‫האיש שדיבר אליי היה אלוהים!‬

491
00:28:13,358 --> 00:28:15,944
‫אז אמרתי,״בטח, תן לי פקודות!״‬

492
00:28:18,113 --> 00:28:21,408
‫קיבלתי הרבה פקודות בחודשיים הראשונים,‬

493
00:28:21,408 --> 00:28:23,576
‫אבל פקודות קטנות. כן?‬

494
00:28:24,577 --> 00:28:28,540
‫הן תמיד היו על קצה גבול יכולת ההקרבה.‬

495
00:28:28,540 --> 00:28:29,582
‫למשל,‬

496
00:28:29,582 --> 00:28:32,043
‫״אני רוצה שתמחק את כל התמונות שלך.״‬

497
00:28:32,043 --> 00:28:33,670
‫תמונות של...‬

498
00:28:34,921 --> 00:28:37,757
‫לא יודע, של הלידה של הבן שלי,‬
‫תמונות ילדות שלו.‬

499
00:28:38,258 --> 00:28:39,259
‫התמונות שלי!‬

500
00:28:44,139 --> 00:28:48,393
‫היה לי בדירה חדר קטן שנועד לבן שלי.‬

501
00:28:48,393 --> 00:28:50,520
‫הוא גר איתי מחצית מהזמן.‬

502
00:28:50,520 --> 00:28:53,273
‫ואנטרס אמר, ״פבלו, אני עובר לגור איתך״.‬

503
00:28:53,273 --> 00:28:56,484
‫״אוי. מאסטר אנטרס, אני מבין בהכנעה‬

504
00:28:56,484 --> 00:28:58,236
‫״שאתה צריך מקום מגורים,‬

505
00:28:58,236 --> 00:29:01,781
‫״אבל יש לי אחריות כלפי הבן שלי‬

506
00:29:01,781 --> 00:29:03,575
‫״ואני חושב ש...‬

507
00:29:03,575 --> 00:29:06,619
‫״יש סיבה שהבן הזה נולד לי. אני מאמין ש...״‬

508
00:29:08,872 --> 00:29:11,291
‫״למי בדיוק אתה חושב שאתה מדבר?‬

509
00:29:11,791 --> 00:29:14,502
‫״אני לא מבקש איזו שטות.‬

510
00:29:14,502 --> 00:29:16,129
‫״אני נותן לך פקודה.‬

511
00:29:16,129 --> 00:29:19,549
‫״אני מודיע לך שאגור בחדר הזה.‬

512
00:29:19,549 --> 00:29:23,470
‫״זכור שאתה מדבר עם אלוהים. דע את מקומך.״‬

513
00:29:26,556 --> 00:29:29,017
{\an8}‫עד אז לא הייתה אלימות פיזית.‬

514
00:29:29,017 --> 00:29:31,978
{\an8}‫אבל ספגנו הרבה זעם מצידו.‬

515
00:29:31,978 --> 00:29:34,522
{\an8}‫המון התשה.‬

516
00:29:34,522 --> 00:29:35,774
‫זה היה מעין אתגר.‬

517
00:29:35,774 --> 00:29:38,985
‫תמיד הרגשתי שרמון לא מעניש אותי,‬

518
00:29:38,985 --> 00:29:40,737
‫אלא מציב בפניי אתגר.‬

519
00:29:40,737 --> 00:29:45,325
‫למשל, ״אתה לא מרוכז. אתה לא עושה מדיטציה.״‬

520
00:29:45,325 --> 00:29:48,953
‫עמוק בפנים, אנטרס רצה‬
‫שאף אחד לא יטיל בו ספק.‬

521
00:29:48,953 --> 00:29:52,165
‫הוא רצה שכולם יעשו כדבריו,‬
‫הוא דרש מהם משמעת עיוורת.‬

522
00:29:52,165 --> 00:29:54,959
‫הוא דרש מהם למסור לו את כל רכושם החומרי,‬

523
00:29:54,959 --> 00:29:57,837
‫את כל היקר להם,‬

524
00:29:57,837 --> 00:29:59,631
‫ולרסן את הרגשות שלהם.‬

525
00:29:59,631 --> 00:30:01,716
{\an8}‫אנטרס היה המנהיג שלנו.‬

526
00:30:01,716 --> 00:30:02,801
{\an8}‫המאסטר שלנו.‬

527
00:30:02,801 --> 00:30:04,135
{\an8}‫המורה הרוחני שלנו.‬

528
00:30:04,135 --> 00:30:06,095
{\an8}‫נחשבנו ללוחמים‬

529
00:30:06,095 --> 00:30:08,973
{\an8}‫והיה עלינו להיאבק ב״עצמי״ שלנו,‬
‫לכבוש את האגו שלנו.‬

530
00:30:08,973 --> 00:30:11,768
{\an8}‫לכן, היינו צריכים לציית לכל הפקודות שלו.‬

531
00:30:11,768 --> 00:30:13,186
{\an8}‫גם אם לא רצינו.‬

532
00:30:13,186 --> 00:30:16,648
‫מי שגר איתו‬
‫היה צריך לפעול על פי נהלים מסוימים.‬

533
00:30:17,232 --> 00:30:19,275
‫אסור להסתכל לו בפנים כשמדברים איתו,‬

534
00:30:19,275 --> 00:30:20,276
‫אסור לגעת בו.‬

535
00:30:20,777 --> 00:30:23,446
‫היינו חייבים לקרוא‬
‫את כל כתבי קרלוס קסטנדה,‬

536
00:30:23,446 --> 00:30:25,323
‫לקרוא קטעים מסוימים מהתנ״ך,‬

537
00:30:26,074 --> 00:30:28,243
‫להתרחק מאנשים ״רדומים״.‬

538
00:30:29,244 --> 00:30:33,039
‫נאלצנו להיפטר מכמה שיותר נכסים חומריים.‬

539
00:30:35,291 --> 00:30:36,793
‫נאלצנו לגלח את הראש‬

540
00:30:37,293 --> 00:30:40,421
‫כי שיער צובר אנרגיה שלילית.‬

541
00:30:40,421 --> 00:30:44,259
‫יכולנו ללבוש רק בגדים צבעוניים,‬
‫בגדים שחורים היו אסורים.‬

542
00:30:45,176 --> 00:30:46,803
‫נאסר עליי לשרוק.‬

543
00:30:46,803 --> 00:30:49,347
‫נאסר עליי לשרוק ולשיר לנצח.‬

544
00:30:49,347 --> 00:30:53,184
‫לא יכולתי להלחין מוזיקה, כמובן.‬
‫הוא אמר, ״מה קורה פה? אתה מקליט?‬

545
00:30:53,184 --> 00:30:56,271
‫״אתה צריך לעזור לי‬
‫להציל את העולם, תתמקד בזה.״‬

546
00:30:56,271 --> 00:30:58,731
‫הוא סלל נתיב ללוחמים.‬

547
00:30:58,731 --> 00:31:02,443
‫וכל לוחם היה צריך‬
‫להיפטר מכל פגם ולהיעשות חסר רחמים.‬

548
00:31:04,654 --> 00:31:08,491
‫לפי כתביו של קסטנדה, לוחם הוא...‬

549
00:31:09,367 --> 00:31:11,911
‫ישות חזקה ביותר.‬

550
00:31:11,911 --> 00:31:14,622
‫הם חזקים להפליא כי אין להם אגו,‬

551
00:31:14,622 --> 00:31:16,499
‫כי אין להם קשרים עם אחרים,‬

552
00:31:16,499 --> 00:31:17,917
‫כי אין להם...‬

553
00:31:18,418 --> 00:31:20,044
‫רגשות ארציים מיותרים.‬

554
00:31:20,044 --> 00:31:24,549
‫הם לא מחבלים במטרותיהם בגלל ערכי מוסר‬

555
00:31:24,549 --> 00:31:26,384
‫שהם רק הבניה חברתית.‬

556
00:31:27,135 --> 00:31:30,221
‫ברגע שהוחלט לבצע פעולה,‬

557
00:31:30,763 --> 00:31:35,351
‫ביצענו אותה בלי לשאול שאלות.‬

558
00:31:35,351 --> 00:31:36,769
‫לעזאזל, הוא היה אכזרי.‬

559
00:31:38,688 --> 00:31:43,276
{\an8}‫יש שלושה סוגים של ישויות:‬
‫טהורה, טמאה ואפלה.‬

560
00:31:43,276 --> 00:31:47,322
{\an8}‫הישויות הטהורות חיו באור מאז ומתמיד.‬

561
00:31:47,322 --> 00:31:51,659
{\an8}‫הישויות הטמאות הפרו את החוקים האוניברסליים‬

562
00:31:51,659 --> 00:31:54,621
{\an8}‫שהכתיב האל בעת בריאת העולם.‬

563
00:31:54,621 --> 00:31:59,292
{\an8}‫והישויות האפלות נבראו על ידי לוציפר, השטן,‬

564
00:31:59,292 --> 00:32:02,337
‫כדי לצאת למלחמה במישור האסטרלי.‬

565
00:32:02,337 --> 00:32:05,590
‫הוא אמר שלאימא של אחת הבנות‬
‫יש אני פנימי אפל.‬

566
00:32:05,590 --> 00:32:10,386
‫כשהסתכלתי לה בעיניים‬
‫ראיתי עיניים אחרות, מתכתיות.‬

567
00:32:10,386 --> 00:32:12,972
‫דיברתי עם האישה הזו‬

568
00:32:12,972 --> 00:32:16,851
‫ובו־זמנית, בתוכי,‬

569
00:32:17,435 --> 00:32:20,772
‫התעטפתי בכנפיים שלי, חסמתי מתקפות.‬

570
00:32:20,772 --> 00:32:23,983
‫וראיתי נחשים של אנרגיה אפלה בוקעים מתוכה.‬

571
00:32:23,983 --> 00:32:26,361
‫שלפתי את הנחשים וגירשתי אותם.‬

572
00:32:26,361 --> 00:32:28,446
‫ואז הרגשתי שמשהו נדבק אליי.‬

573
00:32:28,446 --> 00:32:30,406
‫זו הייתה סתם שיחת חולין, ואני...‬

574
00:32:31,157 --> 00:32:35,411
‫אז בעצם ניהלנו מלחמת חורמה, מלחמה מתמדת.‬

575
00:32:40,750 --> 00:32:42,627
‫בשלב מסוים,‬

576
00:32:43,211 --> 00:32:44,754
‫אחרי ששתה איוואסקה,‬

577
00:32:45,254 --> 00:32:46,965
‫אנטרס ראה את החתולה של פבלו‬

578
00:32:46,965 --> 00:32:48,800
‫וטען שהיא מקוללת.‬

579
00:32:49,300 --> 00:32:51,302
‫גרנו יחד בדירה‬

580
00:32:51,302 --> 00:32:53,972
‫והחתולה שלי נכנסה להיריון.‬

581
00:32:53,972 --> 00:32:57,225
‫אנטרס נעשה רציני מאוד‬

582
00:32:57,225 --> 00:33:00,937
‫ואמר, ״אתה חושב שזה משחק?‬

583
00:33:00,937 --> 00:33:04,357
‫״מיהן הישויות הפנימיות‬
‫של החתלתולים שעומדים להיוולד כאן?‬

584
00:33:04,357 --> 00:33:08,695
‫״כי יכול מאוד להיות שזו מתקפה של לוציפר.‬

585
00:33:10,363 --> 00:33:13,533
‫״החתול שהכניס את ברוחה להיריון,‬

586
00:33:13,533 --> 00:33:15,994
‫״ייתכן שהישות הפנימית שלו היא לוציפר‬

587
00:33:16,494 --> 00:33:20,206
‫״שתכנן להכניס‬
‫את חמש הישויות האפלות הראשיות‬

588
00:33:20,206 --> 00:33:22,458
‫״אל תוך הבית שלי כדי לתקוף אותי.‬

589
00:33:22,458 --> 00:33:23,668
‫״אז בוא נראה‬

590
00:33:24,335 --> 00:33:26,129
‫מהם החתלתולים האלה, פבלו.״‬

591
00:33:26,838 --> 00:33:29,549
‫אז הוא הכניס את החתולה שלי לקופסת פלסטיק.‬

592
00:33:29,549 --> 00:33:31,050
‫ברגע שהוא הכניס אותה‬

593
00:33:31,050 --> 00:33:35,471
‫ראיתי מעין ענן‬
‫של אנרגיה אפלה בוקע מהחתולה שלי.‬

594
00:33:35,972 --> 00:33:39,726
‫חשבתי, ״זה אמיתי, החרא הזה!״‬
‫הפרווה שלה סמרה והיא כיווצה את הגוף.‬

595
00:33:39,726 --> 00:33:41,436
‫היא ממש התרגזה.‬

596
00:33:41,436 --> 00:33:43,896
‫הוא לקח אותי לתעלת סן קרלו.‬

597
00:33:43,896 --> 00:33:45,314
‫הוא יצא מהרכב,‬

598
00:33:46,065 --> 00:33:49,569
‫וזרק את קופסת הפלסטיק עם החתולה לנהר.‬

599
00:33:53,531 --> 00:33:57,285
‫זו הייתה הפעם הראשונה‬
‫שנדרשנו להרוג ישות אפלה.‬

600
00:33:58,578 --> 00:33:59,537
{\an8}‫- סנטיאגו -‬

601
00:33:59,537 --> 00:34:01,497
{\an8}‫במרץ 2010,‬

602
00:34:01,497 --> 00:34:03,875
{\an8}‫החלטנו לעזוב את הבית‬

603
00:34:03,875 --> 00:34:06,294
{\an8}‫ולעבור לאולמואה.‬

604
00:34:07,211 --> 00:34:08,296
‫- אולמואה, צ׳ילה -‬

605
00:34:08,296 --> 00:34:11,424
‫אז עזבנו את העיר שבה המשפחה שלי גרה‬

606
00:34:11,424 --> 00:34:13,342
‫ועברנו לגור הרחק מהעיר.‬

607
00:34:14,510 --> 00:34:18,181
‫אנטרס הסביר שאנחנו עוברים דירה‬

608
00:34:18,181 --> 00:34:20,558
‫משום שלבתים יש כוחות.‬

609
00:34:21,059 --> 00:34:23,978
‫לבית ששכרנו באולמואה היו כוחות חזקים‬

610
00:34:24,479 --> 00:34:26,481
‫יחסית לדירה הקודמת שלנו.‬

611
00:34:28,608 --> 00:34:33,071
‫ואז נאמר לי שהם רוצים‬
‫להקים מרכז ריפוי באולמואה.‬

612
00:34:33,571 --> 00:34:37,158
‫למעשה, הם ביקשו ממני להלוות להם כסף‬

613
00:34:37,158 --> 00:34:40,620
‫לדמי שכירות של שנה,‬
‫כי יהיה זול יותר לשלם מראש.‬

614
00:34:40,620 --> 00:34:44,957
‫דרכו של הלוחם כללה את אמנות המארב,‬

615
00:34:44,957 --> 00:34:48,669
‫שהיא בעצם שקר אסטרטגי למען טובת הכלל.‬

616
00:34:49,337 --> 00:34:53,424
‫הם הציגו לי תוכנית עסקית מוקפדת להפליא.‬

617
00:34:53,424 --> 00:34:56,010
‫זו הייתה תחבולה.‬

618
00:34:56,010 --> 00:34:58,930
‫יחד עם החובה לקרוא את הספרים של קסטנדה‬

619
00:34:58,930 --> 00:35:01,015
‫היינו צריכים להתמקצע באמנות המארב.‬

620
00:35:01,015 --> 00:35:04,268
‫היינו צריכים לארוב לכל ה״רדומים״.‬

621
00:35:04,268 --> 00:35:06,521
‫כמו ניאו ב״מטריקס״,‬

622
00:35:06,521 --> 00:35:09,107
‫לא יכולנו לומר ל״רדומים״ את האמת.‬

623
00:35:09,107 --> 00:35:12,068
‫איך נוכל לומר להם את האמת?‬
‫הם לעולם לא יבינו.‬

624
00:35:12,068 --> 00:35:16,155
‫מה שיכולנו לעשות למענם‬
‫כדי שיתעוררו בסופו של דבר,‬

625
00:35:16,155 --> 00:35:18,116
‫היה להערים עליהם, לטובתם.‬

626
00:35:18,116 --> 00:35:21,410
‫והם שילמו בזמן, כי זה היה חלק מהתוכנית.‬

627
00:35:21,410 --> 00:35:23,913
{\an8}‫כשהתחלנו לגור יחד בבית ההוא‬

628
00:35:23,913 --> 00:35:26,457
{\an8}‫הגדרנו את עצמנו כקהילה.‬

629
00:35:26,457 --> 00:35:29,752
{\an8}‫הקדשנו את זמננו להקמת חברת ההפקה ״קליפסו״‬

630
00:35:29,752 --> 00:35:31,254
{\an8}‫שיצרה תוכן אודיו־ויזואלי.‬

631
00:35:31,963 --> 00:35:35,800
‫מכרנו סושי וערכנו סמינרים לריפוי עצמי.‬

632
00:35:35,800 --> 00:35:39,262
‫בסופו של דבר, היינו שישה או שבעה אנשים,‬

633
00:35:39,262 --> 00:35:45,476
‫וכולנו עבדנו כדי לספק את הצרכים של אנטרס.‬

634
00:35:45,476 --> 00:35:48,104
‫ואנטרס לא היה חרוץ במיוחד,‬

635
00:35:48,104 --> 00:35:49,689
‫ההפך הוא הנכון.‬

636
00:35:49,689 --> 00:35:51,149
‫הם היו צריכים לטפל בו.‬

637
00:35:51,149 --> 00:35:53,401
‫פבלו היה צריך להוציא אותו לטיולים.‬

638
00:35:53,401 --> 00:35:56,654
‫הוא היה מוכרח לקבל עיסויים כל הזמן.‬

639
00:35:56,654 --> 00:35:59,532
‫אנטרס מעולם לא טאטא רצפה,‬
‫מעולם לא נגע במטאטא.‬

640
00:35:59,532 --> 00:36:00,908
‫אנטרס מעולם לא עבד.‬

641
00:36:00,908 --> 00:36:04,871
‫העבודה שלו הייתה הצלת האנושות.‬

642
00:36:04,871 --> 00:36:08,249
‫המשימה שלו הייתה להילחם באפלה.‬

643
00:36:08,249 --> 00:36:11,752
‫תפקידו היה לסבול את הכאב‬

644
00:36:11,752 --> 00:36:14,213
‫שנגרם מנשיאת האפלה הזו בתוכו.‬

645
00:36:14,213 --> 00:36:16,090
‫העבודה שלו הייתה לשרוד.‬

646
00:36:16,632 --> 00:36:18,176
‫העבודה שלו הייתה לא למות.‬

647
00:36:30,313 --> 00:36:33,357
‫האמונה שלהם בסיפור הייתה מוחלטת כל כך,‬

648
00:36:33,357 --> 00:36:35,109
‫שהם האמינו לכל דבר.‬

649
00:36:35,610 --> 00:36:38,487
{\an8}‫במשך שישה, שבעה, שמונה חודשים,‬

650
00:36:38,487 --> 00:36:40,531
{\an8}‫האמנתי שאני חייבת לעשות‬

651
00:36:41,032 --> 00:36:42,783
{\an8}‫כל מה שאנטרס דורש.‬

652
00:36:43,284 --> 00:36:46,537
‫הרגשתי כאילו אין לי רצון משלי,‬

653
00:36:46,537 --> 00:36:49,624
‫כאילו אני לא צריכה לחשוב‬

654
00:36:49,624 --> 00:36:52,585
‫כי מישהו אחר אומר לי מה לעשות.‬

655
00:36:53,336 --> 00:36:54,503
‫ואמרתי לעצמי,‬

656
00:36:55,129 --> 00:36:56,714
‫״לשם מה נועד המוח הקטן שלי?״‬

657
00:36:56,714 --> 00:36:58,382
‫״לשם מה נועד הלב שלי?״‬

658
00:36:58,382 --> 00:36:59,842
‫״לשם מה נועד כוח הרצון שלי?״‬

659
00:37:00,509 --> 00:37:01,594
‫״למה אני אדם חופשי‬

660
00:37:01,594 --> 00:37:04,847
‫״אם אלוהים אומר לי בדיוק מה לעשות?״‬

661
00:37:05,097 --> 00:37:09,018
‫- פברואר 2011 -‬

662
00:37:09,018 --> 00:37:11,896
‫פבלו קרא לי ואמר,‬

663
00:37:11,896 --> 00:37:14,565
‫״ייערך טקס‬

664
00:37:14,565 --> 00:37:18,444
‫״שבו הוא צריך להכות אתכם‬
‫שלוש פעמים על אחת הצ׳אקרות.‬

665
00:37:18,444 --> 00:37:23,241
‫״זו תהיה חוויה מרפאת מאין כמוה.״‬

666
00:37:23,741 --> 00:37:25,451
‫בשלב הראשון גילחנו את הראש.‬

667
00:37:25,451 --> 00:37:27,828
‫ואז הוא אמר, ״תתפשטו״.‬

668
00:37:27,828 --> 00:37:30,081
‫אז התפשטנו.‬

669
00:37:30,665 --> 00:37:32,458
‫ואז הוא הכה אותנו‬

670
00:37:33,209 --> 00:37:37,171
‫שלוש פעמים על הצ׳אקרה הראשונה, כאן.‬

671
00:37:39,257 --> 00:37:40,800
‫שלוש מכות עם מקל.‬

672
00:37:40,800 --> 00:37:42,843
‫זה כאב, כמובן.‬

673
00:37:45,846 --> 00:37:48,266
‫לא ממש פחדתי, בעיקר הרגשתי אשמה.‬

674
00:37:48,849 --> 00:37:54,063
‫כי הרגשתי‬
‫שאף פעם לא הצלחתי לעזור לרמון באמת.‬

675
00:37:57,066 --> 00:37:58,484
‫התוצאה הייתה הפוכה.‬

676
00:37:58,484 --> 00:38:04,573
‫במקום לחזור לעצמו,‬

677
00:38:04,573 --> 00:38:09,578
‫תפיסת המציאות שלו התעוותה עוד יותר.‬

678
00:38:09,578 --> 00:38:14,875
‫הייתי חושבת, ״ואו, מטורף‬
‫שמישהו מסוגל להאמין לו במצב כזה״.‬

679
00:38:28,264 --> 00:38:32,810
‫- אוקטובר 2011 -‬

680
00:38:37,690 --> 00:38:40,276
‫יום אחד הוא הורה לי‬
‫לא לראות את הבן שלי יותר לעולם.‬

681
00:38:40,276 --> 00:38:42,361
‫״תוציא את הבן שלך מהחיים.‬

682
00:38:42,361 --> 00:38:44,947
‫״אני ממש מצטער,‬
‫אני יודע שאתה אוהב אותו מאוד,‬

683
00:38:44,947 --> 00:38:48,451
‫״אבל נותרה רק שנה עד 2012.‬

684
00:38:50,494 --> 00:38:52,872
‫״והתפקיד שלך...‬

685
00:38:53,956 --> 00:38:56,959
‫״בשירות המשימה החיונית הזו‬

686
00:38:57,710 --> 00:39:01,297
‫״דורש את מלוא תשומת לבך.‬

687
00:39:01,297 --> 00:39:03,632
‫״אתה מבזבז על הבן שלך יותר מדי אנרגיה.‬

688
00:39:03,632 --> 00:39:04,550
‫״אז צר לי,‬

689
00:39:04,550 --> 00:39:05,926
‫״אני יודע שזה יכאב.‬

690
00:39:06,635 --> 00:39:07,595
‫״אבל...‬

691
00:39:08,512 --> 00:39:11,307
‫״תצטרך למצוא דרך‬

692
00:39:12,016 --> 00:39:14,935
‫״לרמות את אימא שלו, למצוא איזה תירוץ,‬

693
00:39:17,813 --> 00:39:19,148
‫״כדי שהנתק יהיה מוחלט.‬

694
00:39:19,148 --> 00:39:22,151
‫״אתה מוכרח להוציא את הבן שלך מחייך.‬

695
00:39:22,151 --> 00:39:23,944
‫״אסור לו להגיע לכאן יותר.״‬

696
00:39:26,405 --> 00:39:28,866
‫הילד היה מתוק.‬

697
00:39:28,866 --> 00:39:30,284
‫פבלו בא הרבה.‬

698
00:39:30,284 --> 00:39:32,119
‫פבלו נפגש איתו פעם בשבועיים.‬

699
00:39:32,119 --> 00:39:35,122
‫הוא היה לוקח אותו לאולמואה.‬

700
00:39:35,831 --> 00:39:38,376
‫תראו, אם הייתי יודע מה קורה באולמואה‬

701
00:39:38,376 --> 00:39:41,295
‫הייתי מצטמרר כולי, אבל לא ידעתי.‬

702
00:39:58,312 --> 00:40:02,858
‫אין מילים לתאר את עומק הצער.‬

703
00:40:04,026 --> 00:40:06,362
‫אני חושב שכל הורה...‬

704
00:40:07,571 --> 00:40:09,115
‫יזדהה עם התחושה.‬

705
00:40:13,994 --> 00:40:16,747
‫זה הרס אותי. זה הרס אותי לגמרי.‬

706
00:40:20,209 --> 00:40:22,044
‫תמיד רציתי להיות אבא.‬

707
00:40:22,628 --> 00:40:26,757
‫ואפילו שהייתי אידיוט עם המון בעיות,‬

708
00:40:26,757 --> 00:40:28,676
‫היה לי חשוב להיות אבא.‬

709
00:40:33,139 --> 00:40:36,934
‫הייתי במצב תמידי של אקסטזה דתית,‬

710
00:40:37,643 --> 00:40:39,353
‫של כאב נורא.‬

711
00:40:39,353 --> 00:40:41,522
‫אבל זה היה כאב של קדוש מעונה.‬

712
00:40:41,522 --> 00:40:45,651
‫״לעזאזל, איבדתי הכול, הכול כואב לי,‬

713
00:40:45,651 --> 00:40:49,447
‫״אבל צריך לזכור את התועלת לטווח הארוך.״‬

714
00:40:50,030 --> 00:40:51,198
‫אז...‬

715
00:40:51,782 --> 00:40:55,286
‫באופן מוזר,‬
‫הרגעים האלה היו מהמאושרים בחיי.‬

716
00:40:55,286 --> 00:40:57,580
‫רגעים שבהם בכיתי מרוב אושר.‬

717
00:40:59,623 --> 00:41:00,708
{\an8}‫- מנטגואה, צ׳ילה -‬

718
00:41:00,708 --> 00:41:03,294
{\an8}‫אנטרס החליט לעזוב שוב את הבית.‬

719
00:41:03,294 --> 00:41:06,046
{\an8}‫הפעם הם היו צריכים לשכור בית במנטגואה.‬

720
00:41:06,046 --> 00:41:08,340
‫הם ערכו שם סדנאות ריפוי.‬

721
00:41:08,340 --> 00:41:10,634
‫הגיעו אליהן הרבה אנשים.‬

722
00:41:11,135 --> 00:41:14,138
‫אבל רק בודדים מתוכם, אלה שאנטרס בחר,‬

723
00:41:14,138 --> 00:41:17,933
‫הורשו לפתח יחסי קרבה עם הקבוצה.‬

724
00:41:17,933 --> 00:41:21,228
‫רק הם יכלו לבקר בבית בחופשיות.‬

725
00:41:21,228 --> 00:41:23,230
‫היו להם רגעים של אושר‬

726
00:41:23,230 --> 00:41:25,691
‫כשהם חוו אקסטזה אמיתית.‬

727
00:41:26,358 --> 00:41:29,528
‫היו שם סיפורי אהבה.‬

728
00:41:29,528 --> 00:41:32,698
‫כי פבלו היה עם נטליה, דוויד היה עם פילאר.‬

729
00:41:33,491 --> 00:41:37,953
‫התפתחה בקבוצה מגמה של יחסים רומנטיים.‬

730
00:41:37,953 --> 00:41:40,498
‫זו הייתה מן הרפתקה,‬

731
00:41:40,498 --> 00:41:42,875
‫מסע רוחני שהם התחילו כזוג.‬

732
00:41:44,585 --> 00:41:49,215
‫אבל אנטרס התחיל להשתלט‬
‫אפילו על מערכות היחסים האלה.‬

733
00:41:49,215 --> 00:41:52,176
{\an8}‫באותה התקופה, הזוגיות שלי עם פבלו הסתיימה.‬

734
00:41:52,176 --> 00:41:56,096
{\an8}‫כי אנטרס הורה לפבלו לטפל בקרולינה.‬

735
00:41:56,597 --> 00:41:58,641
{\an8}‫והוא התאהב בקרולינה.‬

736
00:41:59,225 --> 00:42:01,268
{\an8}‫אנטרס ציווה עליו להיות איתה‬

737
00:42:01,769 --> 00:42:03,354
{\an8}‫כי היא הנפש התאומה שלו.‬

738
00:42:03,354 --> 00:42:05,773
‫בקשר למערכות היחסים...‬

739
00:42:06,732 --> 00:42:10,569
‫אנטרס יצר מערכות יחסים‬
‫וניתק אותן לפי ראות עיניו,‬

740
00:42:11,153 --> 00:42:15,866
‫או כי רצה להיפטר מהסחות דעת‬
‫שהעסיקו את המשרתים שלו.‬

741
00:42:16,450 --> 00:42:20,663
{\an8}‫אחת הפעילויות שהתבצעו בקהילה שלנו‬

742
00:42:21,497 --> 00:42:23,290
{\an8}‫נקראה ״לקיחה״‬

743
00:42:23,290 --> 00:42:26,293
{\an8}‫ובמסגרתה אנטרס היה שותה איוואסקה.‬

744
00:42:26,293 --> 00:42:32,424
‫לאחר ששתה איוואסקה‬
‫אנטרס קיבל פקודה מהאני הפנימי שלו‬

745
00:42:32,424 --> 00:42:34,760
‫שדרש שנטליה תהיה האישה שלו.‬

746
00:42:34,760 --> 00:42:37,513
{\an8}‫רמון אמר לי שאני צריכה להיות האישה שלו.‬

747
00:42:38,013 --> 00:42:40,933
{\an8}‫זה אומר שהיינו צריכים להיות בזוגיות.‬

748
00:42:41,433 --> 00:42:44,186
{\an8}‫ושהפקודה הייתה התגלות‬
‫שמקורה באני הפנימי שלו.‬

749
00:42:44,186 --> 00:42:48,482
{\an8}‫שזה בלתי נמנע, שהוא אלוהים.‬

750
00:42:48,983 --> 00:42:52,319
{\an8}‫הוא הכריח אותי לשתות איוואסקה‬
‫במשך שלושה לילות.‬

751
00:42:52,319 --> 00:42:55,489
‫בשני הלילות הראשונים‬
‫אמרתי לו שאני לא רוצה להיות איתו.‬

752
00:42:55,489 --> 00:43:00,202
‫אבל בלילה השלישי‬
‫אנטרס אמר שאם לא אציית לפקודה,‬

753
00:43:01,120 --> 00:43:04,832
‫האני הפנימי שלו‬
‫ישרוף אותי בחיים כשיגיע יום הדין.‬

754
00:43:04,832 --> 00:43:08,586
{\an8}‫- דצמבר 2011 -‬

755
00:43:09,086 --> 00:43:10,796
‫ופתאום...‬

756
00:43:13,841 --> 00:43:16,260
{\an8}‫העניינים התחילו לצאת משליטה.‬

757
00:43:19,638 --> 00:43:21,181
‫זה קרה...‬

758
00:43:22,182 --> 00:43:24,268
‫כשהילדה הזאת, נטליה גרה, נכנסה להיריון.‬

759
00:43:24,268 --> 00:43:27,646
‫לדעתי כאן העניינים התחילו לצאת משליטה.‬

760
00:43:27,646 --> 00:43:30,691
‫כאן חלה תפנית חדה‬

761
00:43:32,026 --> 00:43:32,985
‫בסיפור.‬

762
00:43:32,985 --> 00:43:34,945
‫אנטרס אמר שהוא עקר‬

763
00:43:34,945 --> 00:43:38,449
‫כי המשימה שלו בגלגול הנוכחי‬
‫אינה להביא ילדים לעולם.‬

764
00:43:38,449 --> 00:43:40,743
‫המשימה שלו היא להציל את העולם.‬

765
00:43:42,328 --> 00:43:43,704
‫נטליה נכנסה להיריון.‬

766
00:43:44,496 --> 00:43:46,915
‫אז כולנו אמרנו, ״היי, מה קורה פה?‬

767
00:43:46,915 --> 00:43:48,751
‫״אמרת שאתה עקר.״‬

768
00:43:48,751 --> 00:43:52,921
‫אנטרס אמר, ״אני לא יודע מה קורה,‬
‫אני צריך לשתות איוואסקה.‬

769
00:43:52,921 --> 00:43:56,383
‫״כי מזה תקופה ארוכה‬
‫אני יודע שזה לא אמור לקרות.‬

770
00:43:57,426 --> 00:44:01,680
‫״אז עד שאגלה‬
‫אם התינוק הזה הוא בן אור או בן אופל‬

771
00:44:01,680 --> 00:44:04,433
‫״אני לא יכול לחיות‬
‫תחת אותה קורת הגג עם נטליה ההרה.‬

772
00:44:04,433 --> 00:44:06,977
‫״כי אם הישות הפנימית של התינוק אפלה‬

773
00:44:07,770 --> 00:44:10,397
‫״והיא תתקוף אותי בלילה, הכול ייהרס.‬

774
00:44:10,397 --> 00:44:12,358
‫״צריך למצוא לנטליה בית משלה‬

775
00:44:12,358 --> 00:44:14,693
‫״כדי שתוכל להיות בהיריון במקום אחר.״‬

776
00:44:15,611 --> 00:44:18,739
‫נטליה נאלצה לעבור היריון,‬

777
00:44:18,739 --> 00:44:20,491
‫היריון לא רצוי.‬

778
00:44:21,617 --> 00:44:22,701
‫ובנוסף...‬

779
00:44:23,702 --> 00:44:27,790
‫היא נאלצה לתחזק שקר מתמשך מול המשפחה שלה.‬

780
00:44:27,790 --> 00:44:29,875
{\an8}‫- מנטגואה -‬

781
00:44:29,875 --> 00:44:32,211
{\an8}‫- יוני 2012 -‬

782
00:44:32,211 --> 00:44:34,088
‫- לוס אנדס -‬

783
00:44:35,214 --> 00:44:37,758
{\an8}‫- לוס אנדס, צ׳ילה -‬

784
00:44:38,509 --> 00:44:41,845
‫הוא אמר לי לשקר להורים שלי‬

785
00:44:41,845 --> 00:44:44,431
‫כי אסור לאף אחד לדעת שאני בהיריון.‬

786
00:44:44,932 --> 00:44:48,519
‫סיפרתי להם‬
‫שאני יוצאת לטייל ברחבי אמריקה הלטינית.‬

787
00:44:49,019 --> 00:44:51,522
‫אנטרס שתה איוואסקה,‬

788
00:44:51,522 --> 00:44:53,273
‫ואמר שהוא גילה‬

789
00:44:53,899 --> 00:44:56,527
‫שהאני הפנימי של הילד‬

790
00:44:56,527 --> 00:44:57,986
‫הוא לוציפר.‬

791
00:45:03,367 --> 00:45:05,119
‫אנטרס אמר שלאחר שייוולד‬

792
00:45:05,119 --> 00:45:09,039
‫התינוק עשוי להעניק ללוציפר חיים בכל רגע,‬

793
00:45:09,039 --> 00:45:12,751
‫וזו תהיה מעין נקודת שיא‬
‫בגאולה של כדור הארץ.‬

794
00:45:12,751 --> 00:45:15,963
‫כי אם התינוק יעניק ללוציפר חיים,‬

795
00:45:16,839 --> 00:45:19,591
‫אנטרס יצטרך להרוג אותו.‬

796
00:45:20,634 --> 00:45:24,304
‫- סנטיאגו, צ׳ילה -‬

797
00:45:27,474 --> 00:45:30,394
‫תמיד מגיע רגע,‬
‫שעבורי הוא הרגע הקסום ביותר,‬

798
00:45:30,394 --> 00:45:33,021
‫הרגע שבו מוצאים את האדם‬

799
00:45:33,021 --> 00:45:35,190
{\an8}‫שיכול להראות לנו את התמונה הכוללת.‬

800
00:45:35,190 --> 00:45:37,359
{\an8}‫בסיפור המסוים הזה,‬

801
00:45:37,359 --> 00:45:39,403
{\an8}‫זו הייתה אישה אנונימית.‬

802
00:45:39,403 --> 00:45:41,363
‫היא העדה המוגנת.‬

803
00:45:42,114 --> 00:45:44,074
‫היא הגישה תלונה‬

804
00:45:44,074 --> 00:45:46,744
‫בזמן שהכת עדיין פעלה.‬

805
00:45:46,744 --> 00:45:48,829
‫- הבית בלוס אנדס, 2012 -‬

806
00:45:48,829 --> 00:45:51,290
{\an8}‫היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בזה יותר.‬

807
00:45:51,290 --> 00:45:54,126
{\an8}‫המצב היה מלחיץ מדי, מסוכן מדי.‬
‫אז היא עזבה.‬

808
00:45:54,126 --> 00:45:58,630
{\an8}‫אבל היא עזבה בידיעה שנטליה בהיריון,‬

809
00:45:58,630 --> 00:46:01,258
‫בידיעה שאנטרס הרג גורי כלבים.‬

810
00:46:01,258 --> 00:46:04,052
‫היא ידעה שהכול היה סוער ומטורף.‬

811
00:46:04,052 --> 00:46:05,512
‫- לכבוד פרקליטות מאיפו -‬

812
00:46:05,512 --> 00:46:07,681
‫היא הגיעה לתחנת משטרה‬
‫כדי לספר את הסיפור שלה.‬

813
00:46:07,681 --> 00:46:09,183
‫- 8 בינואר 2012‬
‫משטרה עירונית -‬

814
00:46:09,183 --> 00:46:13,979
‫היא רצתה להתריע‬
‫על התרחשויות חמורות שעלולות לקרות כאן.‬

815
00:46:15,731 --> 00:46:20,194
‫אחיותיה של מריה דל פילאר‬
‫הגיעו לאגף החקירות המיוחדות של המשטרה.‬

816
00:46:20,194 --> 00:46:21,945
{\an8}‫- אדוארדו מונייז‬
‫חוקר פלילי -‬

817
00:46:21,945 --> 00:46:23,947
{\an8}‫הן הגיעו עם העדה המוגנת‬

818
00:46:23,947 --> 00:46:28,368
{\an8}‫והיא סיפרה לנו על הכת.‬

819
00:46:29,244 --> 00:46:32,790
‫המידע שהעדה מסרה לנו היה ברור.‬

820
00:46:32,790 --> 00:46:37,920
‫היינו צריכים לגלות בדחיפות‬
‫מה קרה לתינוק ולנטליה.‬

821
00:46:40,047 --> 00:46:41,173
{\an8}‫כשהם הגיעו‬

822
00:46:41,173 --> 00:46:45,052
{\an8}‫אנטרס אמר לה, ״אהובתי, תהיי חזקה.‬

823
00:46:45,052 --> 00:46:46,720
‫״זו הקארמה שלך.‬

824
00:46:46,720 --> 00:46:48,222
‫״את מסוגלת לעשות את זה.‬

825
00:46:48,222 --> 00:46:51,767
‫״אני מבין הכול עכשיו.‬
‫אני יודע איך ארפא את העולם.‬

826
00:46:52,267 --> 00:46:54,228
‫״הילד הזה עשוי להיות לוציפר.‬

827
00:46:54,228 --> 00:46:55,938
‫״סוף סוף לכדתי אותו בתוכך.״‬

828
00:46:56,855 --> 00:46:58,232
‫בניסיון ליצור‬

829
00:46:58,941 --> 00:47:00,943
‫יחסי אמון ושיתוף פעולה‬

830
00:47:00,943 --> 00:47:02,945
‫עם משפחותיהם של חברי הכת,‬

831
00:47:02,945 --> 00:47:05,489
‫פנינו לאימא של נטליה.‬

832
00:47:05,489 --> 00:47:10,744
‫באותו השלב היא חשבה שהבת שלה בחו״ל.‬

833
00:47:10,744 --> 00:47:12,913
‫אמרנו לה שזה לא המצב‬

834
00:47:12,913 --> 00:47:17,251
‫וכי סביר מאוד להניח שמשהו קרה לנטליה.‬

835
00:47:17,501 --> 00:47:22,214
{\an8}‫- נובמבר 2012 -‬

836
00:47:22,214 --> 00:47:24,716
‫חודש לפני לידתו של חזוס,‬

837
00:47:24,716 --> 00:47:27,553
‫הוא אמר, ״ראיתי הכול עכשיו. הכול בסדר.‬

838
00:47:27,553 --> 00:47:30,597
‫״חזוס ייוולד בדיוק ב־18 בדצמבר,‬

839
00:47:30,597 --> 00:47:34,309
‫״בתום היריון של עשרה חודשים.״‬
‫״מה? היריון של עשרה חודשים?״‬

840
00:47:34,309 --> 00:47:36,311
‫״הוא הילד שלי, זה נס.‬

841
00:47:36,311 --> 00:47:38,438
‫״הוא ייוולד באיחור של חודש.״‬

842
00:47:38,438 --> 00:47:41,316
‫- מנטגואה -‬

843
00:47:41,441 --> 00:47:43,402
‫והאני הפנימי שלו הורה לו‬

844
00:47:43,402 --> 00:47:48,282
{\an8}‫לנסוע דרומה ולנוח שם‬
‫לפני הקרב האחרון נגד האופל בקוויגוואי.‬

845
00:47:48,282 --> 00:47:49,491
‫- איקלמה, צ׳ילה -‬

846
00:47:49,491 --> 00:47:52,411
‫אז היינו צריכים לקחת אותו לחופשה באיקלמה.‬

847
00:47:52,411 --> 00:47:55,247
‫היינו צריכים לשכור עבורו בקתה למשך שבוע.‬

848
00:47:55,998 --> 00:47:59,209
{\an8}‫בכל פעם ששאלתי את אנטרס‬

849
00:47:59,209 --> 00:48:03,213
{\an8}‫מה נעשה אם נטליה תלד לפני דצמבר,‬

850
00:48:03,213 --> 00:48:04,214
{\an8}‫הוא נזף בי.‬

851
00:48:05,257 --> 00:48:11,138
‫אבל צירי הלידה של נטליה התחילו בנובמבר.‬

852
00:48:14,016 --> 00:48:15,642
‫״הלך עליי.‬

853
00:48:15,642 --> 00:48:17,853
‫״לא יכול להיות. האני הפנימי שלי הראה לי.‬

854
00:48:17,853 --> 00:48:21,690
‫״זה אומר שהאופל הראה לי את זה,‬
‫לא האני הפנימי שלי.‬

855
00:48:21,690 --> 00:48:24,401
‫״זו הייתה מתקפה. חייבים למצוא פתרון.‬

856
00:48:24,401 --> 00:48:27,446
‫״קחו את החפצים שלכם.‬
‫אנחנו עוזבים בעוד שעה.״‬

857
00:48:27,446 --> 00:48:31,074
‫ולמחרת החל מרתון אינסופי.‬

858
00:48:35,829 --> 00:48:38,373
‫נאלצתי לנהוג למרחק של כ־1,400 קילומטרים‬

859
00:48:39,041 --> 00:48:41,168
‫כדי שאנטרס יוכל לשתות איוואסקה.‬

860
00:48:41,168 --> 00:48:43,921
‫אחרי הנסיעה הארוכה הזו,‬

861
00:48:43,921 --> 00:48:47,341
‫נאלצתי לשתות איוואסקה במשך כל הלילה.‬

862
00:48:47,341 --> 00:48:49,176
‫בינתיים, נטליה ילדה.‬

863
00:48:49,968 --> 00:48:52,012
{\an8}‫הלידה שלי נמשכה שלושה ימים.‬

864
00:48:52,804 --> 00:48:54,514
{\an8}‫אנטרס הגיע עם איוואסקה.‬

865
00:48:54,514 --> 00:48:58,852
{\an8}‫הוא אמר לי שהתינוק לא יכול להיוולד כאן,‬
‫שהוא צריך להיוולד במקום רב עוצמה.‬

866
00:48:59,519 --> 00:49:01,021
{\an8}‫והמקום הזה היה קוויגוואי.‬

867
00:49:02,439 --> 00:49:07,194
‫- קוויגוואי, צ׳ילה -‬

868
00:49:16,244 --> 00:49:18,330
‫אנטרס ייחס חשיבות רבה למקומות.‬

869
00:49:18,330 --> 00:49:20,374
‫הוא האמין שלמקומות מסוימים יש כוח.‬

870
00:49:20,374 --> 00:49:22,084
‫הגבעה בקוויגוואי,‬

871
00:49:22,084 --> 00:49:23,460
‫הבקתה ההיא בקוויגוואי,‬

872
00:49:23,460 --> 00:49:26,922
‫הייתה המקום שבו הוא חווה‬
‫את היקיצה שלו, את ההארה שלו,‬

873
00:49:26,922 --> 00:49:30,175
‫המקום שבו הוא הפך למאסטר מטעם עצמו.‬

874
00:49:30,175 --> 00:49:33,887
‫התינוק היה מוכרח להיוולד באותה הבקתה.‬

875
00:49:38,183 --> 00:49:40,686
‫אני הבעלים של החווה בקוויגוואי.‬

876
00:49:40,686 --> 00:49:42,813
‫הכירו לי בחור אחד.‬

877
00:49:42,813 --> 00:49:45,107
{\an8}‫- איסמאל גומברוף‬
‫בעל החווה בקוויגוואי -‬

878
00:49:45,107 --> 00:49:47,609
{\an8}‫בחור נחמד מאוד עם עיניים בהירות בשם רמון,‬

879
00:49:47,609 --> 00:49:50,362
{\an8}‫שהיה מורה למוזיקה.‬

880
00:49:50,362 --> 00:49:53,281
‫הוא ביקש את רשותי לבוא לבקר פעם בשנה.‬

881
00:49:53,281 --> 00:49:55,325
‫הוא אמר שהבית שלי יפהפה,‬

882
00:49:55,325 --> 00:49:58,120
‫שבוקעת ממנו אנרגיה יפהפייה.‬

883
00:49:58,120 --> 00:50:01,123
‫והרשיתי לו לבוא פעם בשנה‬

884
00:50:01,832 --> 00:50:02,874
‫ולשהות שם.‬

885
00:50:05,961 --> 00:50:08,880
{\an8}‫השעה הייתה בערך 23:00.‬

886
00:50:08,880 --> 00:50:13,093
{\an8}‫המקום היה חשוך.‬

887
00:50:13,093 --> 00:50:15,262
{\an8}‫הגענו לבקתה‬

888
00:50:16,138 --> 00:50:22,769
{\an8}‫שהתנאים בה לא התאימו ללידה בשום אופן.‬

889
00:50:23,645 --> 00:50:26,148
‫לא היו מים וגם לא חשמל.‬

890
00:50:27,190 --> 00:50:32,404
‫רק נטליה ואני היינו שם, בתוך הבקתה.‬

891
00:50:33,363 --> 00:50:36,074
‫אנטרס ציווה‬

892
00:50:36,908 --> 00:50:42,414
‫להלביש את נטליה בטוניקה‬

893
00:50:42,414 --> 00:50:46,960
‫שכיסתה את כל גופה מלבד העיניים.‬

894
00:51:00,807 --> 00:51:04,227
‫היינו צריכים ליילד אותה בלידה טבעית‬

895
00:51:04,227 --> 00:51:06,646
‫כשאנחנו נתונים בלחץ מטורף.‬

896
00:51:06,646 --> 00:51:10,942
‫ברור שאם יולדת‬
‫לא יכולה להיות רגועה במצב כזה.‬

897
00:51:11,943 --> 00:51:14,654
{\an8}‫אנטרס צעק על קרולינה‬
‫שתוציא אותו מתוכי מהר,‬

898
00:51:14,654 --> 00:51:17,074
{\an8}‫כי הוא אמר שהתינוק תוקף אותו קשות,‬

899
00:51:17,991 --> 00:51:19,534
{\an8}‫שיש לו שני ראשים.‬

900
00:51:21,536 --> 00:51:25,123
‫אנטרס מינה את קרו‬

901
00:51:25,123 --> 00:51:28,919
‫לבצע את תוכנית ב׳: ניתוח קיסרי.‬

902
00:51:29,419 --> 00:51:30,670
{\an8}‫סירבתי.‬

903
00:51:30,670 --> 00:51:33,799
{\an8}‫אמרתי שאין לי כלים לערוך ניתוח קיסרי.‬

904
00:51:34,299 --> 00:51:38,095
{\an8}‫אנטרס התעקש שאחתוך לה את הבטן.‬

905
00:51:38,095 --> 00:51:42,182
{\an8}‫הוא אמר שאם אסרב, הוא יעשה את זה בעצמו.‬

906
00:51:43,934 --> 00:51:47,354
{\an8}‫נטליה כמעט התעלפה מרוב כאב.‬

907
00:51:47,354 --> 00:51:48,980
‫היא הייתה חלשה מאוד.‬

908
00:51:49,731 --> 00:51:52,442
‫הדופק שלה היה איטי מאוד.‬

909
00:51:53,819 --> 00:51:58,073
‫אז אמרתי לאנטרס, תוך שימוש בשפה שלו,‬

910
00:51:58,657 --> 00:52:01,368
‫שאם אעשה כדבריו,‬

911
00:52:01,368 --> 00:52:03,537
‫אני אהרוג ישות אור.‬

912
00:52:03,537 --> 00:52:07,040
‫אנטרס הגיב כאילו שפכו עליו דלי מים קרים.‬

913
00:52:07,040 --> 00:52:08,458
‫הוא אמר, ״לא!‬

914
00:52:08,458 --> 00:52:12,629
‫״אין סיכוי שהמנוול הזה‬
‫יגרום לי להרוג את אחת מישויות האור שלי.‬

915
00:52:12,629 --> 00:52:14,673
‫״נציל את נטליה. אני אגן עליה.״‬

916
00:52:14,673 --> 00:52:18,885
‫אז נסענו לבית חולים ברנייקה,‬
‫נסיעה של כשעתיים וחצי.‬

917
00:52:18,885 --> 00:52:20,262
‫היינו בקוויגוואי,‬

918
00:52:20,846 --> 00:52:25,642
‫והיינו צריכים לנסוע כ־15 קילומטרים‬
‫על דרך עפר כדי להגיע לכביש הראשי, ואז...‬

919
00:52:25,642 --> 00:52:27,936
‫זה היה רחוק, היינו באמצע שום מקום.‬

920
00:52:27,936 --> 00:52:29,354
‫- קוויגוואי, רנייקה -‬

921
00:52:30,188 --> 00:52:31,731
‫מצבי לא היה טוב.‬

922
00:52:31,731 --> 00:52:33,984
{\an8}‫אנטרס צעק לי שאני חייבת להילחם.‬

923
00:52:35,443 --> 00:52:37,988
{\an8}‫שלוחמות תמיד חוצות את גבול היכולת.‬

924
00:52:38,947 --> 00:52:40,907
‫ושאני לוחמת מושלמת.‬

925
00:52:41,408 --> 00:52:44,870
‫שרק אני נגאלתי,‬
‫שהאני הפנימי שלי טהור עכשיו.‬

926
00:52:45,370 --> 00:52:48,999
‫שהאני הפנימי שלי טהור עכשיו,‬
‫שאם אמות הוא יקים אותי לתחייה.‬

927
00:52:49,833 --> 00:52:52,586
‫היינו צריכים להמציא סיפור‬
‫שיסביר למה אנחנו שם‬

928
00:52:52,586 --> 00:52:54,713
‫עם אישה שעומדת ללדת‬

929
00:52:54,713 --> 00:52:57,340
‫שלא עברה שום בדיקה ולא ראתה רופא.‬

930
00:52:57,841 --> 00:53:02,512
‫סיפרנו להם שמצאנו את הבחורה הזו‬

931
00:53:02,512 --> 00:53:04,389
‫מתהלכת באמצע שום מקום.‬

932
00:53:04,389 --> 00:53:07,225
‫ושהיא שייכת לקבוצת היפים‬

933
00:53:07,225 --> 00:53:10,687
‫שניסו ליילד אותה בלידה טבעית,‬
‫שהמיילדת לא הגיעה.‬

934
00:53:10,687 --> 00:53:14,357
‫שמשהו השתבש.‬
‫ואנחנו מצאנו אותה וחילצנו אותה.‬

935
00:53:14,941 --> 00:53:18,528
{\an8}‫היינו על הכביש בדרך לבית החולים.‬

936
00:53:19,196 --> 00:53:22,199
{\an8}‫אנטרס יצא מהרכב והתחבא.‬

937
00:53:22,782 --> 00:53:27,495
{\an8}‫פבלו הביא אותנו לחדר המיון‬
‫של בית החולים ברנייקה ונסע משם.‬

938
00:53:28,205 --> 00:53:32,709
‫נטליה לבשה רק את הטוניקה.‬

939
00:53:33,210 --> 00:53:36,087
‫בלי בגדים תחתונים, יחפה.‬

940
00:53:36,963 --> 00:53:39,966
‫מכוסה בעפר, בבוץ ובדם.‬

941
00:53:40,592 --> 00:53:43,053
‫ואני הייתי במצב דומה.‬

942
00:53:43,553 --> 00:53:46,389
‫ולמרות המראות האלה, אף אחד לא שם לב אלינו.‬

943
00:53:46,973 --> 00:53:49,726
‫קיוויתי רק שהם הזעיקו את המשטרה‬

944
00:53:49,726 --> 00:53:51,853
‫כדי שאוכל לספר להם הכול.‬

945
00:53:51,853 --> 00:53:55,857
‫זה היה יכול להיות הרגע‬
‫שיסיים את כל הסיפור.‬

946
00:53:55,857 --> 00:53:59,361
‫אבל לא. הם האמינו לסיפור שלנו.‬

947
00:54:01,279 --> 00:54:05,784
‫היא ילדה ב־6:31 בבוקר.‬

948
00:54:05,784 --> 00:54:08,078
‫התינוק נולד בריא‬
‫במשקל של יותר משלושה ק״ג.‬

949
00:54:08,078 --> 00:54:11,831
‫היא קראה לו חזוס כי זה מה שאנטרס דרש.‬

950
00:54:12,499 --> 00:54:14,167
‫הם נתנו לי אותו למחרת.‬

951
00:54:15,126 --> 00:54:16,795
{\an8}‫בסביבות השעה 15:30.‬

952
00:54:17,295 --> 00:54:18,922
{\an8}‫זה היה ממש נחמד, כי...‬

953
00:54:19,631 --> 00:54:21,716
{\an8}‫הנקתי אותו וזו הייתה...‬

954
00:54:23,134 --> 00:54:24,594
{\an8}‫תחושה מדהימה.‬

955
00:54:26,012 --> 00:54:28,181
‫חוויתי רגשות מעורבים ביותר.‬

956
00:54:30,058 --> 00:54:33,395
‫האינסטינקט האימהי חזק מאוד.‬

957
00:54:34,104 --> 00:54:38,817
‫- 21 בנובמבר, 2012 -‬

958
00:54:44,948 --> 00:54:47,951
‫וכשהם יצאו מבית החולים,‬

959
00:54:47,951 --> 00:54:51,162
‫נטליה רצתה‬
‫לצמצם את המגע עם התינוק למינימום‬

960
00:54:51,871 --> 00:54:53,373
‫כי...‬

961
00:54:55,041 --> 00:54:56,459
‫היא הייתה במצב לחימה.‬

962
00:54:57,085 --> 00:54:58,586
{\an8}‫בבית במנטגואה,‬

963
00:54:58,586 --> 00:55:01,006
{\an8}‫אנטרס גילח לי את הראש‬

964
00:55:01,798 --> 00:55:03,591
{\an8}‫ורחץ אותי במים קרים.‬

965
00:55:04,718 --> 00:55:07,804
{\an8}‫הוא לקח אותי לסלון‬
‫והכריח אותי להקשיב לשיר.‬

966
00:55:08,305 --> 00:55:11,349
{\an8}‫הוא טען שהאני הפנימי שלו‬
‫אמר לו מה עליו לעשות.‬

967
00:55:11,349 --> 00:55:12,684
{\an8}‫אמרתי שלא אכפת לי.‬

968
00:55:14,394 --> 00:55:15,645
‫הוא אמר, ״ילדתי היקרה...‬

969
00:55:16,229 --> 00:55:17,605
‫״אנחנו נהיה בסדר.‬

970
00:55:17,605 --> 00:55:20,108
‫״כולנו נחיה באור וכולנו נהיה חופשיים.״‬

971
00:55:20,608 --> 00:55:24,321
‫הוא לא הפסיק לדבר לעצמו ולקלל.‬

972
00:55:24,321 --> 00:55:27,324
‫״לעזאזל, אתה לא תנצח אותי.‬

973
00:55:27,324 --> 00:55:29,284
‫״אני יודע איך להביס אותך.״‬

974
00:55:29,284 --> 00:55:32,037
‫נשמע כאילו הוא מדבר ללוציפר,‬

975
00:55:32,037 --> 00:55:33,121
‫לישות של לוציפר.‬

976
00:55:33,788 --> 00:55:35,457
{\an8}‫קרולינה הסתגרה בחדר עם חזוס.‬

977
00:55:35,457 --> 00:55:38,918
{\an8}‫בסביבות 15:00 הוא אמר‬
‫שאנחנו צריכים לנסוע לקוויגוואי.‬

978
00:55:40,128 --> 00:55:43,631
{\an8}‫חוזפינה ופבלו חיכו לנו,‬

979
00:55:43,631 --> 00:55:46,426
{\an8}‫מוכנים להדליק את המדורה ברגע שנגיע.‬

980
00:55:47,510 --> 00:55:49,596
‫היה שם בור ספיגה עתיק‬

981
00:55:49,596 --> 00:55:51,681
‫בגודל מטר על מטר‬

982
00:55:52,432 --> 00:55:54,059
‫ובעומק של שני מטרים.‬

983
00:55:54,684 --> 00:55:57,270
‫אנטרס הדליק מדורה בבור הזה.‬

984
00:55:58,605 --> 00:56:01,024
{\an8}‫בסביבות השעה 23:00,‬

985
00:56:01,733 --> 00:56:04,110
{\an8}‫הוא הורה לנו להיכנס לטנדר,‬

986
00:56:04,986 --> 00:56:08,615
{\an8}‫זכור לי שזה היה הטנדר של קרלה,‬
‫ולנסוע עמוק לתוך שטח החווה.‬

987
00:56:09,532 --> 00:56:10,992
{\an8}‫פבלו נהג.‬

988
00:56:11,534 --> 00:56:14,329
‫אני ישבתי מאחור עם קרולינה ופילאר.‬

989
00:56:14,329 --> 00:56:16,081
‫ובמושב הקדמי‬

990
00:56:16,998 --> 00:56:18,541
‫ישבו נטליה והתינוק.‬

991
00:56:20,210 --> 00:56:24,047
‫בשלב מסוים היינו צריכים‬
‫להישאר עם נטליה בתוך הטנדר‬

992
00:56:24,047 --> 00:56:26,049
‫בזמן שהוא הדליק את המדורה.‬

993
00:56:27,342 --> 00:56:30,678
{\an8}‫הייתי נסערת ושמעתי את הקול של אנטרס ברקע.‬

994
00:56:31,179 --> 00:56:35,183
{\an8}‫לא שמעתי מה הוא אמר, אבל שמעתי את קולו.‬

995
00:56:35,850 --> 00:56:39,896
{\an8}‫הרגשתי את הלהבות המרצדות‬

996
00:56:39,896 --> 00:56:42,899
{\an8}‫וראיתי מרחוק אור זוהר שהגיע מהמדורה.‬

997
00:56:45,902 --> 00:56:47,612
{\an8}‫ואז פבלו יצא ואמר,‬

998
00:56:48,113 --> 00:56:49,614
{\an8}‫״תראי, אלה הפקודות...‬

999
00:56:49,614 --> 00:56:51,825
{\an8}‫״את צריכה להפשיט את חזוס,‬

1000
00:56:53,034 --> 00:56:54,953
{\an8}‫״לקשור לו את הידיים והרגליים,‬

1001
00:56:56,788 --> 00:57:00,125
{\an8}‫״לתחוב לו גרב לפה‬
‫ולכסות לו את העיניים עם סרט דביק.״‬

1002
00:57:01,543 --> 00:57:04,045
‫היינו צריכים לקחת את חזוס‬

1003
00:57:04,045 --> 00:57:07,465
‫עד מחצית הדרך בין הטנדר לבין המדורה.‬

1004
00:57:07,465 --> 00:57:08,800
‫ושם...‬

1005
00:57:09,551 --> 00:57:11,428
{\an8}‫אנטרס לקח ממני את התינוק‬

1006
00:57:11,428 --> 00:57:13,388
{\an8}‫ופבלו הרחיק אותי משם ככל האפשר.‬

1007
00:57:14,055 --> 00:57:16,683
‫אני חושב שברגע שאנטרס לקח את הבן שלו,‬

1008
00:57:16,683 --> 00:57:19,310
‫קלטנו סוף סוף מה עומד לקרות.‬

1009
00:57:20,603 --> 00:57:21,855
‫אנטרס הלך‬

1010
00:57:22,730 --> 00:57:23,815
‫להרוג את הבן שלו.‬

1011
00:57:28,736 --> 00:57:30,572
‫- 23 בנובמבר 2012 -‬

1012
00:57:30,572 --> 00:57:34,868
‫בשלב הזה כבר לא יכולנו לעצור אותו.‬

1013
00:57:35,910 --> 00:57:38,621
‫האנשים שהיינו אז‬

1014
00:57:39,122 --> 00:57:41,416
‫לא היו מסוגלים לעצור אותו.‬

1015
00:57:42,125 --> 00:57:44,335
‫ובדרך חזרה לטנדר,‬

1016
00:57:44,335 --> 00:57:46,337
‫נטליה פרצה בבכי.‬

1017
00:57:46,337 --> 00:57:48,423
‫כשהגענו לטנדר,‬

1018
00:57:48,923 --> 00:57:50,175
‫גם אני פרצתי בבכי.‬

1019
00:57:50,675 --> 00:57:53,595
‫בכיתי. לא הצלחתי להפסיק לבכות.‬

1020
00:57:53,595 --> 00:57:57,265
‫שנינו הרגשנו כאילו נקלענו לפיצוץ‬

1021
00:57:57,265 --> 00:57:58,850
‫והיינו מבולבלים.‬

1022
00:57:58,850 --> 00:58:00,768
‫לא ידענו איפה אנחנו.‬

1023
00:58:00,768 --> 00:58:02,854
‫הבטתי קדימה‬

1024
00:58:02,854 --> 00:58:06,983
‫ואנטרס הופיע מול פנסי הטנדר‬
‫עם זוג כפפות לתנור.‬

1025
00:58:06,983 --> 00:58:10,445
‫הוא ציווה עליי ללבות את האש ולא להניח לה...‬

1026
00:58:11,321 --> 00:58:12,405
‫לכבות.‬

1027
00:58:15,867 --> 00:58:18,077
‫הגעתי אל המדורה‬

1028
00:58:18,745 --> 00:58:22,207
‫בערך דקה אחרי שהוא השליך לתוכה את הבן שלו.‬

1029
00:58:22,207 --> 00:58:24,501
‫ולא נשמע שום קול מתוך המדורה.‬

1030
00:58:27,754 --> 00:58:30,173
‫תמיד חשבתי‬

1031
00:58:30,924 --> 00:58:33,510
‫שהוא כנראה הרג אותו לפני שהשליך אותו לאש.‬

1032
00:58:34,344 --> 00:58:37,305
‫באותו הבוקר הוא גם דרש מאיתנו‬

1033
00:58:38,014 --> 00:58:42,519
‫להביא לו את הסכין החדה ביותר שלנו.‬

1034
00:58:46,814 --> 00:58:49,275
{\an8}‫ניגשתי לאנטרס כדי לגלות מה קרה.‬

1035
00:58:50,735 --> 00:58:52,654
{\an8}‫הוא אמר שהוא לא רוצה לראות אותי.‬

1036
00:58:53,738 --> 00:58:55,323
‫נטליה הייתה במצב נוראי.‬

1037
00:58:55,323 --> 00:58:58,034
‫ידעתי שהיא רצתה מאוד להביא ילדים.‬

1038
00:59:01,162 --> 00:59:06,584
{\an8}‫אנטרס ביקש מנטליה ומחוזפינה לבשל.‬

1039
00:59:07,502 --> 00:59:09,462
{\an8}‫אחדים מאיתנו אכלו, אחרים לא אכלו.‬

1040
00:59:10,088 --> 00:59:16,636
{\an8}‫אנטרס חזר ואמר‬
‫שהעולם מתחיל להתנקות מכוחות האופל‬

1041
00:59:16,636 --> 00:59:21,057
{\an8}‫ושעכשיו הוא מבין‬
‫למה התינוק נולד לפני הזמן.‬

1042
00:59:22,267 --> 00:59:27,272
‫ואז הוא הורה לנו לתכנן את סידורי הלינה.‬

1043
00:59:27,897 --> 00:59:29,148
‫חסר לנו אוהל אחד,‬

1044
00:59:29,148 --> 00:59:34,988
‫אז ביקשתי מאנטרס רשות לישון בטנדר.‬

1045
00:59:35,989 --> 00:59:40,034
‫כשנכנסתי לטנדר פרצתי בבכי, כי...‬

1046
00:59:40,994 --> 00:59:43,079
‫ראיתי כמה מהבגדים של התינוק.‬

1047
00:59:44,372 --> 00:59:45,915
‫התפרקתי.‬

1048
00:59:46,541 --> 00:59:52,672
‫כנראה לא הייתי יכולה להתפרק ככה באוהלים‬

1049
00:59:52,672 --> 00:59:54,465
‫בלי לחטוף נזיפה.‬

1050
00:59:55,883 --> 00:59:58,136
{\an8}‫הרגשתי כל כך הרבה צער, כל כך הרבה כאב.‬

1051
00:59:59,387 --> 01:00:02,098
{\an8}‫אבל נאלצתי להסתיר את רגשותיי‬
‫כי הם נחשבו רחמים עצמיים,‬

1052
01:00:02,098 --> 01:00:03,474
{\an8}‫ורחמים עצמיים הם אגו.‬

1053
01:00:03,474 --> 01:00:05,393
{\an8}‫הייתי מוכרחה להסתיר את זה.‬

1054
01:00:15,194 --> 01:00:17,822
{\an8}‫למחרת התעוררנו‬

1055
01:00:18,323 --> 01:00:19,991
{\an8}‫ואנטרס אמר,‬

1056
01:00:19,991 --> 01:00:23,411
{\an8}‫״אתה צריך לנסוע לוויניה‬
‫לקנות עצים כדי לבנות רהיטים.״‬

1057
01:00:23,411 --> 01:00:26,289
{\an8}‫לא נאמרה מילה על מה שקרה.‬

1058
01:00:26,289 --> 01:00:27,582
{\an8}‫כלום.‬

1059
01:00:27,582 --> 01:00:30,585
‫האזור שבו המדורה בערה...‬

1060
01:00:31,127 --> 01:00:32,754
‫אפילו לא התקרבנו אליו.‬

1061
01:00:32,754 --> 01:00:35,173
‫נקטנו בגישת הלוחמים.‬

1062
01:00:35,173 --> 01:00:39,344
‫״קדימה. נותרו 21 ימים עד סוף העולם.‬

1063
01:00:39,344 --> 01:00:41,054
‫״אנחנו נצא לחירות.‬

1064
01:00:41,054 --> 01:00:43,139
‫״כל זה יסתיים.״‬

1065
01:00:43,890 --> 01:00:47,310
‫הייתם מצפים שהערב ההוא יחולל שינוי בקבוצה,‬

1066
01:00:47,310 --> 01:00:51,606
‫שהיא תתפצל או תתפרק,‬

1067
01:00:51,606 --> 01:00:53,941
‫אבל ההפך הוא הנכון.‬

1068
01:00:53,941 --> 01:00:56,986
‫כולם הקפידו על משמעת ברזל ונכנסו ל...‬

1069
01:00:56,986 --> 01:00:59,030
‫כולם היו במצב לחימה.‬

1070
01:01:00,073 --> 01:01:01,908
‫כאילו מה שקרה‬

1071
01:01:02,408 --> 01:01:05,495
‫היה רק עוד קרב במלחמה הגדולה.‬

1072
01:01:05,495 --> 01:01:07,497
‫קרב עז, קרב קשה,‬

1073
01:01:07,497 --> 01:01:09,666
‫אבל רק עוד קרב במלחמה.‬

1074
01:01:09,666 --> 01:01:13,503
‫עוד קרב שהצטרף‬
‫לעשרות הקרבות שניהלנו בשנה האחרונה.‬

1075
01:01:22,178 --> 01:01:23,179
‫מה קרה?‬

1076
01:01:25,014 --> 01:01:26,057
‫איזה שינוי...‬

1077
01:01:27,684 --> 01:01:29,602
‫איזה שינוי התחולל במוח‬

1078
01:01:30,561 --> 01:01:33,356
‫של רמון, או אנטרס דה לה לוס,‬

1079
01:01:35,316 --> 01:01:37,026
‫שגרם לו לחשוב‬

1080
01:01:39,529 --> 01:01:41,989
‫שלהקריב תינוק בן שלושה ימים‬

1081
01:01:41,989 --> 01:01:44,701
‫זה הפתרון לכל הבעיות בעולם?‬

1082
01:01:46,619 --> 01:01:48,788
‫נותרו חמישה ימים עד סוף נובמבר,‬

1083
01:01:48,788 --> 01:01:51,124
‫והאני הפנימי של אנטרס הורה לנו‬

1084
01:01:51,124 --> 01:01:55,044
‫לעבור לגור שם ב־1 בדצמבר‬

1085
01:01:55,044 --> 01:01:56,921
‫ולשהות שם 21 ימים, עד הסוף.‬

1086
01:01:57,505 --> 01:01:59,882
‫נותרו חמישה ימים להכין את הבית‬

1087
01:01:59,882 --> 01:02:02,385
‫לקראת 21 ימים של שתיית איוואסקה.‬

1088
01:02:02,385 --> 01:02:07,223
‫אנטרס השתגע עוד יותר, אם זה אפשרי בכלל.‬

1089
01:02:08,725 --> 01:02:11,602
{\an8}‫אנטרס הורה לי ולקרולינה להיות איתו.‬

1090
01:02:11,602 --> 01:02:14,689
{\an8}‫קרולינה סבלה מהמצב הזה.‬

1091
01:02:14,689 --> 01:02:17,275
{\an8}‫זה הוביל לעונש כבד‬

1092
01:02:17,275 --> 01:02:21,571
{\an8}‫שבמסגרתו קיבלנו מאנטרס‬
‫את המכות הקשות ביותר שראיתי בחיי.‬

1093
01:02:21,571 --> 01:02:23,114
‫נאלצנו לעמוד שם עירומים‬

1094
01:02:24,574 --> 01:02:25,700
‫ולחטוף הלקאות.‬

1095
01:02:25,700 --> 01:02:27,660
‫הוא התחיל עם קרו.‬

1096
01:02:32,415 --> 01:02:34,125
‫קרו שלי הייתה אישה קטנטנה.‬

1097
01:02:35,918 --> 01:02:37,044
‫רזונת.‬

1098
01:02:38,296 --> 01:02:42,008
‫הבן זונה הזה היה בגובה שלי, 1.85 מטרים.‬

1099
01:02:46,220 --> 01:02:48,723
‫והמניאק קרע לה את הגב לגזרים.‬

1100
01:02:52,101 --> 01:02:53,060
‫הוא שבר לה יד.‬

1101
01:02:53,060 --> 01:02:55,855
‫התגובה האינסטינקטיבית שלה‬
‫הייתה לכסות את הגב עם היד.‬

1102
01:02:55,855 --> 01:02:58,900
‫אז הוא הכה אותה ישר על מפרק היד ושבר אותו.‬

1103
01:02:59,484 --> 01:03:02,195
‫השבר הזה לא טופל במשך חודש.‬

1104
01:03:05,406 --> 01:03:07,658
‫הוא הצליף בקרו 11 פעמים.‬

1105
01:03:12,538 --> 01:03:13,831
‫ואז הגיע תורי.‬

1106
01:03:14,332 --> 01:03:19,462
‫בהלקאה השישית או השמינית‬

1107
01:03:20,296 --> 01:03:22,965
‫התחלתי לראות שחור בעיניים.‬

1108
01:03:22,965 --> 01:03:26,385
‫ראיתי שחור ואיבדתי הכרה.‬

1109
01:03:27,261 --> 01:03:29,597
‫הוא אמר, ״קום, מטומטם! לא סיימנו!״‬

1110
01:03:29,597 --> 01:03:33,643
‫ואני אמרתי, ״כן, סליחה״,‬
‫בעודי סוטר לעצמי ואומר, ״תישאר ער״.‬

1111
01:03:33,643 --> 01:03:38,231
‫אז קיבלתי את 20 המלקות הנותרות.‬

1112
01:03:40,525 --> 01:03:43,986
‫והודיתי לו.‬

1113
01:03:45,321 --> 01:03:46,697
‫והתיישבתי בצד.‬

1114
01:03:47,573 --> 01:03:51,160
{\an8}‫הוא הורה לנו להתלבש. כולנו היינו עירומים.‬

1115
01:03:51,661 --> 01:03:54,705
{\an8}‫כשאמרתי לאנטרס שהוא שבר לי את היד,‬

1116
01:03:54,705 --> 01:03:57,625
{\an8}‫הוא אמר, ״יקירתי, זו הקארמה שלך.‬

1117
01:03:57,625 --> 01:03:59,794
{\an8}‫״את לא מבינה שאת משוגעת?״‬

1118
01:04:00,419 --> 01:04:01,796
{\an8}‫ואמרתי שכן.‬

1119
01:04:02,755 --> 01:04:05,508
{\an8}‫הייתי בטוחה שהוא מסוגל להרוג אותי.‬

1120
01:04:05,508 --> 01:04:07,802
‫אתם בטח שואלים, ״למה הם לא ברחו‬

1121
01:04:07,802 --> 01:04:10,763
‫״אם כל הדברים הנוראים האלה קרו להם?״‬

1122
01:04:11,722 --> 01:04:14,100
‫הם היו משוכנעים לחלוטין‬

1123
01:04:14,100 --> 01:04:15,893
‫שהם חיילי האל,‬

1124
01:04:15,893 --> 01:04:17,353
‫שהעולם מתקרב לקיצו,‬

1125
01:04:17,353 --> 01:04:19,981
‫ושזה השלב האחרון שעליהם לעבור.‬

1126
01:04:22,400 --> 01:04:24,944
{\an8}‫התכוננו לקראת סוף העולם.‬

1127
01:04:25,862 --> 01:04:30,283
{\an8}‫אנטרס התחיל לשתות איוואסקה‬
‫ביום הראשון של דצמבר 2012.‬

1128
01:04:30,908 --> 01:04:31,868
{\an8}‫הוא שתה מדי ערב‬

1129
01:04:32,535 --> 01:04:35,037
{\an8}‫במטרה להגיע להארה‬

1130
01:04:35,538 --> 01:04:37,665
{\an8}‫ב־21 בדצמבר, ביום האחרון.‬

1131
01:04:37,665 --> 01:04:40,001
{\an8}‫שאר חברי הקהילה, כולל אותי,‬

1132
01:04:40,001 --> 01:04:42,461
‫התחילו לשתות איוואסקה‬

1133
01:04:42,461 --> 01:04:45,882
‫ב־11 בדצמבר עד ה־21 בדצמבר 2012.‬

1134
01:04:50,386 --> 01:04:54,849
‫כל ערבי האיוואסקה‬
‫וכל הימים ההם היו קרבות אינסופיים.‬

1135
01:04:55,433 --> 01:04:58,686
‫עם המוני מלאכים, כנפיים, חרבות, שדים,‬

1136
01:04:58,686 --> 01:05:02,648
‫עם שדות קרב מלאי צרחות, דם, גיהינום,‬

1137
01:05:02,648 --> 01:05:05,860
‫עם אור, עם תקווה...‬

1138
01:05:06,819 --> 01:05:07,987
‫טירוף. טירוף מוחלט.‬

1139
01:05:09,739 --> 01:05:11,782
‫אלה היו הימים האחרונים של העולם.‬

1140
01:05:11,782 --> 01:05:15,369
‫חשבתי שה־22 בדצמבר 2012 לא יתקיים.‬

1141
01:05:16,245 --> 01:05:17,330
‫- 21 בדצמבר 2012 -‬

1142
01:05:17,330 --> 01:05:19,582
‫ובכן, ביום האחרון השעות נקפו.‬

1143
01:05:20,291 --> 01:05:21,292
‫לאף אחד לא היה...‬

1144
01:05:21,792 --> 01:05:23,836
‫אף אחד לא הסתכל על השעון, כי...‬

1145
01:05:23,836 --> 01:05:27,548
‫אף אחד לא בודק מה השעה כשיום הדין בפתח.‬

1146
01:05:27,548 --> 01:05:29,050
‫זה קורה כשזה קורה.‬

1147
01:05:29,717 --> 01:05:30,927
‫אבל הזמן חלף‬

1148
01:05:31,427 --> 01:05:33,220
‫ושום דבר לא קרה. כלום.‬

1149
01:05:33,721 --> 01:05:35,139
‫אף אחד לא דיבר.‬

1150
01:05:35,139 --> 01:05:36,474
‫ופתאום,‬

1151
01:05:36,974 --> 01:05:37,934
‫אנטרס אמר...‬

1152
01:05:40,937 --> 01:05:42,855
‫הוא פרץ בצחוק ואמר...‬

1153
01:05:42,855 --> 01:05:47,193
‫״מטומטמים, חשבתם שאחרי‬
‫ארבע שנים של עבודה קשה,‬

1154
01:05:47,860 --> 01:05:50,738
‫״תעלו לגן עדן ותצאו לחירות.‬

1155
01:05:50,738 --> 01:05:53,074
‫״ואו, אתם כל כך תמימים.‬

1156
01:05:53,699 --> 01:05:56,911
‫״זה לא עובד ככה. השינוי לא מיידי.‬

1157
01:05:57,411 --> 01:06:00,289
‫״והאני הפנימי שלי הסביר לי כרגע‬

1158
01:06:00,831 --> 01:06:05,711
‫״שהחירות לא תגיע עכשיו.‬
‫זה ייקח עוד שלושה חודשים,‬

1159
01:06:05,711 --> 01:06:07,046
‫״וזה יקרה באקוודור.״‬

1160
01:06:11,592 --> 01:06:13,302
‫והוא התנהג כאילו זה בסדר.‬

1161
01:06:13,928 --> 01:06:16,347
‫הוא התנהג כאילו זו הייתה בדיחה אחת גדולה.‬

1162
01:06:18,015 --> 01:06:19,058
‫וזהו.‬

1163
01:06:19,976 --> 01:06:22,186
‫הפסקנו לשתות איוואסקה והלכנו לישון.‬

1164
01:06:32,697 --> 01:06:37,368
‫למחרת ראיתי שהתאריך הוא 22 בדצמבר 2012,‬

1165
01:06:37,368 --> 01:06:39,787
‫התאריך שלא היה אמור להתקיים.‬

1166
01:06:39,787 --> 01:06:43,791
‫זה מה שיצר את השבר בקבוצה בסופו של דבר.‬

1167
01:06:44,959 --> 01:06:49,338
‫המוח שלי אמר,‬
‫״החוזה שלי נגמר ב־21 בדצמבר 2012.‬

1168
01:06:49,338 --> 01:06:50,756
‫״היום ה־22!״‬

1169
01:06:50,756 --> 01:06:53,759
{\an8}‫חלקנו שאלנו את עצמנו,‬
‫״שיט, מה עושים עכשיו?‬

1170
01:06:53,759 --> 01:06:56,137
{\an8}‫״העולם לא הגיע לקיצו.״‬

1171
01:06:56,137 --> 01:06:59,473
{\an8}‫כולנו היינו שקועים בחובות.‬

1172
01:06:59,473 --> 01:07:02,852
{\an8}‫היינו צריכים להמשיך לחיות,‬
‫ולא היה לנו כסף.‬

1173
01:07:06,355 --> 01:07:09,108
‫בתאריך שלא היה אמור להתקיים, ה־23 בדצמבר,‬

1174
01:07:09,108 --> 01:07:14,030
‫הודענו למשפחות שלנו שנגיע הביתה לחג המולד.‬

1175
01:07:14,030 --> 01:07:15,823
‫הכול היה שקר.‬

1176
01:07:15,823 --> 01:07:20,161
‫הודעתי למשפחה שלי‬
‫שאגיע הביתה לחג המולד עם בת הזוג שלי, קרו.‬

1177
01:07:20,161 --> 01:07:21,328
{\an8}‫- קווויגוואי, סנטיאגו -‬

1178
01:07:21,328 --> 01:07:23,873
{\an8}‫אמרתי לפבלו שאני לא יכולה לשאת את זה יותר,‬

1179
01:07:23,873 --> 01:07:25,624
‫שאני לא יכולה לגור עם אנטרס.‬

1180
01:07:25,624 --> 01:07:30,838
‫שאם הוא יצווה עליי‬
‫להיות שוב האישה שלו או משהו כזה,‬

1181
01:07:31,338 --> 01:07:32,715
‫אני אתאבד.‬

1182
01:07:32,715 --> 01:07:35,760
‫וקרו אמרה לי,‬

1183
01:07:36,260 --> 01:07:38,929
‫״הבן זונה הזה‬
‫תמיד מדבר על ישו ועל השליחים,‬

1184
01:07:38,929 --> 01:07:42,016
‫״הוא אומר שאנחנו צריכים‬
‫להיות כמו השליחים, להקריב את עצמנו.‬

1185
01:07:42,016 --> 01:07:44,935
‫״אבל אתה יודע מה?‬
‫השליחים היו עם ישו מתוך אהבה.‬

1186
01:07:44,935 --> 01:07:47,021
‫״כרגע אני פה מתוך פחד.״‬

1187
01:07:47,938 --> 01:07:49,148
‫ו... ואו.‬

1188
01:07:49,148 --> 01:07:53,694
‫זה הצטרף לספקות שקיננו בתוכי.‬

1189
01:07:53,694 --> 01:07:56,405
‫״אם אנחנו רוצים לעזוב,‬
‫אי אפשר לגור בסנטיאגו.‬

1190
01:07:56,405 --> 01:07:57,865
‫״אנחנו חייבים להתחפף...‬

1191
01:07:59,909 --> 01:08:02,286
‫״להתחבא בדרום באמצע שום מקום.‬

1192
01:08:02,286 --> 01:08:04,955
‫״כי אחרת‬
‫הבן זונה הזה ימצא אותנו ויהרוג אותנו.״‬

1193
01:08:04,955 --> 01:08:06,874
‫כשפבלו וקרולינה ברחו דרומה,‬

1194
01:08:06,874 --> 01:08:08,876
‫הם היו במצב של פרנויה מוחלטת.‬

1195
01:08:09,460 --> 01:08:13,631
{\an8}‫התחבאנו בבית של אימי החורגת במשך שבוע.‬

1196
01:08:13,631 --> 01:08:17,676
{\an8}‫משם שלחנו דוא״ל לכל הקבוצה‬

1197
01:08:17,676 --> 01:08:21,305
{\an8}‫והודענו שאנחנו לא חוזרים.‬

1198
01:08:21,305 --> 01:08:24,141
‫ביקשנו שימסרו לאנטרס‬

1199
01:08:24,141 --> 01:08:27,937
‫שאנחנו עדיין מאמינים בו,‬
‫אבל אנחנו לא ממשיכים.‬

1200
01:08:28,437 --> 01:08:30,689
{\an8}‫נטליה התקשרה אליי ואמרה,‬

1201
01:08:30,689 --> 01:08:31,732
{\an8}‫״הלך עליי.‬

1202
01:08:31,732 --> 01:08:33,692
{\an8}‫״אני עם המשטרה האזרחית.‬

1203
01:08:33,692 --> 01:08:34,819
{\an8}‫״הם יודעים הכול.״‬

1204
01:08:34,819 --> 01:08:36,529
‫- המשטרה האזרחית של צ׳ילה -‬

1205
01:08:40,324 --> 01:08:44,328
‫ואז נטליה שלחה דוא״ל‬
‫לכתובת הסודית שנתתי לה‬

1206
01:08:44,328 --> 01:08:46,080
‫וכתבה, ״פבלו. יש לי בעיה״.‬

1207
01:08:50,042 --> 01:08:52,711
‫״לעזאזל, המשטרה האזרחית פה‬
‫והם מדברים עם המשפחה שלי.‬

1208
01:08:52,711 --> 01:08:55,339
‫״הם שואלים איפה התינוק.‬

1209
01:08:55,339 --> 01:08:57,842
‫״הם שואלים מה קורה פה, מה זה.״‬

1210
01:08:57,842 --> 01:09:00,094
‫והיא אמרה, ״הם שואלים על כת״.‬

1211
01:09:00,094 --> 01:09:04,723
‫ואמרתי, ״אחותי, כת זו חבורה‬
‫של בני זונות שטניסטים‬

1212
01:09:04,723 --> 01:09:09,395
‫״שלובשים גלימות שחורות,‬
‫סוגדים לשטן ומבצעים התאבדויות המוניות.‬

1213
01:09:09,395 --> 01:09:11,021
‫״אנחנו לא כת.״‬

1214
01:09:11,605 --> 01:09:13,691
‫חיפשתי את המושג ״כת״ בגוגל.‬

1215
01:09:14,984 --> 01:09:15,818
‫והתחלתי לקרוא.‬

1216
01:09:16,527 --> 01:09:20,489
‫זה היה תיאור מדויק של החיים שלי‬
‫במהלך ארבע השנים האחרונות.‬

1217
01:09:26,829 --> 01:09:27,913
‫הייתי בכת.‬

1218
01:09:29,874 --> 01:09:31,458
‫לעזאזל, הייתי המום.‬

1219
01:09:32,877 --> 01:09:34,670
‫הכול היה שקר מזדיין.‬

1220
01:09:36,505 --> 01:09:37,381
‫התינוק...‬

1221
01:09:37,923 --> 01:09:39,008
‫לא היה לוציפר.‬

1222
01:09:39,508 --> 01:09:40,676
‫הוא היה רק תינוק.‬

1223
01:09:51,395 --> 01:09:52,938
‫הכול השתנה‬

1224
01:09:53,814 --> 01:09:56,567
‫כשהם גילו‬

1225
01:09:57,401 --> 01:09:59,486
‫שהתבצע...‬

1226
01:10:00,821 --> 01:10:02,406
‫רצח של תינוק.‬

1227
01:10:02,406 --> 01:10:04,116
‫- המשטרה האזרחית של צ׳ילה -‬

1228
01:10:04,116 --> 01:10:06,368
‫ב־19 בפברואר אנטרס עזב את צ׳ילה.‬

1229
01:10:06,368 --> 01:10:07,369
‫- זיהוי פלילי -‬

1230
01:10:07,369 --> 01:10:10,956
‫כי נטליה גרה אמרה להם‬
‫שהמשטרה פתחה בחקירה נגדם.‬

1231
01:10:16,003 --> 01:10:17,338
‫- נמל תעופה -‬

1232
01:10:25,846 --> 01:10:29,433
‫- 19 בפברואר 2013 -‬

1233
01:10:31,393 --> 01:10:33,354
{\an8}‫לא הייתה לאנטרס ברירה.‬

1234
01:10:33,354 --> 01:10:37,858
{\an8}‫הוא ידע שכולם ידברו על מה שקרה לתינוק,‬

1235
01:10:37,858 --> 01:10:40,361
{\an8}‫אז הוא נאלץ לברוח לפרו.‬

1236
01:10:40,361 --> 01:10:44,657
‫הם הבינו שכל אחד מהם‬
‫נושא באחריות מסוימת, ישירה או עקיפה.‬

1237
01:10:44,657 --> 01:10:47,952
‫לפחות אלה שהיו שם בלילה שבו התבצע הפשע.‬

1238
01:10:47,952 --> 01:10:51,747
‫נטליה הלכה למסור הצהרה לפני האחרים.‬

1239
01:10:51,747 --> 01:10:53,749
‫היא פעלה מתוך פרנויה,‬

1240
01:10:53,749 --> 01:10:57,086
‫היה לה חשוב לדבר לפני שמישהו אחר ידבר.‬

1241
01:10:57,086 --> 01:10:58,921
‫היא חששה שחברי כת אחרים‬

1242
01:10:58,921 --> 01:11:03,092
‫עלולים לגלגל עליה את האחריות במצב כזה.‬

1243
01:11:03,092 --> 01:11:07,346
‫הגעתי למשרד‬
‫שבו נטליה הייתה עם הבלשים האחרים,‬

1244
01:11:07,346 --> 01:11:10,724
‫ושאלתי אותה אם הם באמת שרפו את התינוק.‬

1245
01:11:10,724 --> 01:11:13,018
‫היא ענתה, ״כן״.‬

1246
01:11:13,018 --> 01:11:16,981
‫אבל לא זיהיתי אצלה שום חרטה,‬

1247
01:11:16,981 --> 01:11:20,484
‫שום דבר ששכנע אותי‬

1248
01:11:21,193 --> 01:11:22,152
‫שהיא באמת...‬

1249
01:11:22,152 --> 01:11:24,571
‫כי לא היו דמעות, לא היה כלום.‬

1250
01:11:25,239 --> 01:11:27,449
‫למחרת, כשהסענו אותה לקוויגוואי,‬

1251
01:11:27,449 --> 01:11:28,867
‫ראינו את הבור‬

1252
01:11:28,867 --> 01:11:31,453
‫שבו הם שרפו את התינוק.‬

1253
01:11:31,453 --> 01:11:34,832
‫היא התפרקה ומיררה בבכי.‬

1254
01:11:35,332 --> 01:11:37,418
‫היא מיאנה להתנחם.‬

1255
01:11:45,134 --> 01:11:49,388
‫הרגשתי כאילו שפכו עליי דלי של מים קרים.‬

1256
01:11:49,388 --> 01:11:52,558
‫אמרו לי, ״זה קרה בחווה שלך״.‬

1257
01:11:53,434 --> 01:11:54,518
‫פשוט ככה.‬

1258
01:11:54,518 --> 01:11:57,438
‫הגעתי לבית חולים בגלל זה, חטפתי התקף לב.‬

1259
01:11:58,314 --> 01:11:59,773
‫הנה זה.‬

1260
01:12:00,357 --> 01:12:01,525
‫באמת?‬
‫-כן.‬

1261
01:12:02,860 --> 01:12:04,194
‫אז תשאיר את זה שם.‬

1262
01:12:04,194 --> 01:12:08,324
‫הראייה החשובה ביותר שמצאנו בזירה‬

1263
01:12:08,324 --> 01:12:10,326
‫הייתה חתיכה של עצם שבורה.‬

1264
01:12:10,326 --> 01:12:12,661
‫עצם הכסל השמאלית מהאגן של התינוק.‬

1265
01:12:12,661 --> 01:12:15,998
‫ב־23 בנובמבר, פבלו וקרולינה‬

1266
01:12:15,998 --> 01:12:21,628
‫לקחו את התינוק לבית החולים ברנייקה‬
‫לבדיקה שנועדה לשלול מחלות גנטיות,‬

1267
01:12:21,628 --> 01:12:24,298
‫שהיא בדיקת חובה ליילודים בצ׳ילה.‬

1268
01:12:24,298 --> 01:12:26,759
‫נלקחו ממנו חמש טיפות דם.‬

1269
01:12:26,759 --> 01:12:28,802
‫ובזכות חמש טיפות הדם האלה‬

1270
01:12:28,802 --> 01:12:32,514
‫אפשר היה לקבוע מה עלה בגורלו של חזוס‬

1271
01:12:32,514 --> 01:12:35,642
‫ולבדוק אם הדנ״א של התינוק‬

1272
01:12:35,642 --> 01:12:39,480
‫תואם לדנ״א של אנטרס ולדנ״א של נטליה.‬

1273
01:12:39,480 --> 01:12:41,106
‫הודות לכך,‬

1274
01:12:41,106 --> 01:12:44,276
‫הצלחנו לקבל את כל צווי המעצר המתאימים‬

1275
01:12:44,276 --> 01:12:47,696
‫שאפשרו לנו ללכוד את חברי הכת הנותרים.‬

1276
01:12:50,783 --> 01:12:53,285
‫בשעה 22:30 פבלו התקשר אליי‬

1277
01:12:53,827 --> 01:12:55,287
{\an8}‫ודיבר בנימת קול רצינית.‬

1278
01:12:56,622 --> 01:12:59,416
{\an8}‫הוא אמר, ״אתה ואימא צריכים לבוא מחר.‬

1279
01:13:00,250 --> 01:13:01,335
‫״אתם חייבים לבוא.״‬

1280
01:13:02,086 --> 01:13:03,003
‫״מה קרה?״‬

1281
01:13:03,003 --> 01:13:04,630
‫״אני לא יכול לספר לך בטלפון.״‬

1282
01:13:05,839 --> 01:13:09,385
‫היינו מבולבלים במהלך הטיסה.‬

1283
01:13:09,385 --> 01:13:12,971
‫כשהגענו לשדה התעופה, פבלו וקרולינה היו שם.‬

1284
01:13:12,971 --> 01:13:15,516
‫הם לא היו במיטבם, הם נראו זוועה.‬

1285
01:13:15,516 --> 01:13:18,352
‫נכנסנו לג׳יפ של פבלו.‬

1286
01:13:18,352 --> 01:13:20,562
‫ופבלו אמר לי בקול רגוע,‬

1287
01:13:20,562 --> 01:13:23,357
‫״קודם אספר לך מה נכון,‬

1288
01:13:23,357 --> 01:13:25,150
‫״ואז אספר לך מהם השקרים.״‬

1289
01:13:25,150 --> 01:13:28,278
‫״הג׳יפ הזה שלנו, זה נכון.‬

1290
01:13:28,779 --> 01:13:33,283
‫״גרנו בבקתה שכורה בקבורגה, זה נכון.‬

1291
01:13:33,283 --> 01:13:36,537
‫״כל שאר הדברים שסיפרתי לך‬
‫בארבע השנים האחרונות הם שקרים.״‬

1292
01:13:41,333 --> 01:13:44,962
‫ואז אתה מבין שאתה עומד בפני משבר עצום.‬

1293
01:13:44,962 --> 01:13:47,214
‫זה היה אירוע מחריד ובלתי נתפס,‬

1294
01:13:47,214 --> 01:13:49,842
‫חמור יותר מכל פשע שאי פעם דיווחנו עליו.‬

1295
01:13:49,842 --> 01:13:53,595
‫מדובר בקורבן האדם הראשון בהיסטוריה שלנו.‬

1296
01:13:53,595 --> 01:13:57,349
‫והקורבן היה תינוק בן שלושה ימים בלבד.‬

1297
01:13:57,349 --> 01:13:59,351
‫ואז הם הבינו שהחדשות‬

1298
01:13:59,351 --> 01:14:01,395
‫כבר שודרו בכל ערוצי הטלוויזיה,‬

1299
01:14:01,395 --> 01:14:03,397
‫והמשטרה מחפשת אותם.‬

1300
01:14:03,397 --> 01:14:06,608
‫הם ראו את הפרצופים שלהם מודבקים על קירות.‬

1301
01:14:06,608 --> 01:14:10,654
‫ארבעה חברי כת דתית נעצרו היום‬

1302
01:14:10,654 --> 01:14:14,283
‫בחשד ששרפו תינוק בן יומיים‬

1303
01:14:14,283 --> 01:14:16,660
‫מתוך אמונה שהוא האנטיכריסט.‬

1304
01:14:16,660 --> 01:14:20,330
‫הוא אמר, ״אני רוצה להסגיר את עצמי״.‬
‫אמרתי, ״תעשה את זה בסנטיאגו״.‬

1305
01:14:20,330 --> 01:14:22,374
‫זו הייתה...‬

1306
01:14:23,667 --> 01:14:24,918
‫נסיעה קשה מאוד.‬

1307
01:14:24,918 --> 01:14:27,254
‫קשה מאוד, כי היא הייתה מלאה‬

1308
01:14:27,838 --> 01:14:31,925
‫בהחלטות הגיוניות ושקולות‬
‫שהתערבבו עם רגשות.‬

1309
01:14:31,925 --> 01:14:33,802
‫עצרנו בתחנות דלק‬

1310
01:14:34,303 --> 01:14:37,681
‫וראינו בחדשות דיווחים‬
‫על כך שהבן שלנו הוא עבריין נמלט.‬

1311
01:14:39,641 --> 01:14:40,476
‫קשה מאוד.‬

1312
01:14:40,476 --> 01:14:44,646
‫מהרגע שצווי המעצר יצאו‬

1313
01:14:44,646 --> 01:14:46,648
‫ועד שהוא הסגיר את עצמו,‬

1314
01:14:46,648 --> 01:14:50,986
‫פבלו אונדורגה‬
‫תכנן מה לומר בחקירה שלו במשטרה.‬

1315
01:14:50,986 --> 01:14:54,072
‫התקשרו מאגף החקירות‬
‫ואמרו שפבלו הסגיר את עצמו,‬

1316
01:14:54,072 --> 01:14:55,657
‫שאנחנו צריכים לתשאל אותו.‬

1317
01:14:55,657 --> 01:14:57,784
‫אז הגעתי לאגף‬

1318
01:14:57,784 --> 01:15:01,121
‫ומצאתי שם את פבלו אונדורגה,‬
‫שהיה רגוע ושלו.‬

1319
01:15:01,121 --> 01:15:04,750
‫״שלום, אני פבלו אונדורגה,‬
‫האיש שאתם מחפשים.‬

1320
01:15:04,750 --> 01:15:07,252
‫״הייתי חלק מכת קוויגוואי.‬

1321
01:15:07,961 --> 01:15:09,421
‫״באתי להסגיר את עצמי.״‬

1322
01:15:09,421 --> 01:15:10,506
‫- אפריל 2013 -‬

1323
01:15:10,506 --> 01:15:15,010
‫בשעה 11:00 בני הזוג נכנסו‬
‫לבית המשפט בקילפואה.‬

1324
01:15:15,010 --> 01:15:17,679
‫השניים הסגירו את עצמם למשטרה בסוף השבוע,‬

1325
01:15:17,679 --> 01:15:21,558
‫לאחר שראו דיווחים על כך שהם מבוקשים.‬

1326
01:15:22,392 --> 01:15:28,106
‫התשאול לא היה פשוט‬
‫כי הוא היה בחור חכם מאוד‬

1327
01:15:28,106 --> 01:15:30,400
‫והיה לו הרבה מידע למסור לי.‬

1328
01:15:30,943 --> 01:15:36,281
‫אז נאלצנו לערוך את התשאול‬
‫בכמה שלבים, לחלק אותו,‬

1329
01:15:36,281 --> 01:15:41,745
‫כדי להבין מה בדיוק עבר עליו באותה קהילה.‬

1330
01:15:41,745 --> 01:15:46,375
‫הם הואשמו בסיוע לרצח התינוק בן היומיים,‬

1331
01:15:46,375 --> 01:15:49,711
‫ונטען כי הם סכנה לציבור.‬

1332
01:15:49,711 --> 01:15:51,630
{\an8}‫הם עברו מניפולציות אכזריות‬

1333
01:15:51,630 --> 01:15:53,382
{\an8}‫מצד מוח סוטה ומעוות.‬

1334
01:15:53,382 --> 01:15:56,301
{\an8}‫- חוויאר ארוולו קוניץ׳‬
‫הסנגור של פבלו וקרולינה -‬

1335
01:15:56,301 --> 01:15:57,886
{\an8}‫הם לא פעלו מרצונם החופשי.‬

1336
01:15:58,387 --> 01:16:02,808
‫לפיכך, מבחינת החוק הפלילי,‬
‫אי אפשר להאשים אותם באישומים חמורים.‬

1337
01:16:02,808 --> 01:16:06,228
{\an8}‫מהטענות של הנאשמים,‬
‫במיוחד מטענותיה של הנאשמת שלי,‬

1338
01:16:06,228 --> 01:16:09,314
{\an8}‫קיבלתי את הרושם שהם נפלו קורבן למניפולציה...‬

1339
01:16:09,314 --> 01:16:11,525
{\an8}‫- קלאודיו פרז גרסייה‬
‫הסנגור של נטליה -‬

1340
01:16:11,525 --> 01:16:13,277
{\an8}‫מצד אדם שכרגע נמלט מהחוק.‬

1341
01:16:13,277 --> 01:16:15,654
{\an8}‫ידוע לנו שהאדם הזה עזב את הארץ,‬

1342
01:16:15,654 --> 01:16:18,323
{\an8}‫עשה דרכו לפרו וטרם חזר.‬

1343
01:16:21,201 --> 01:16:26,248
‫אז תיאמנו עם אינטרפול‬
‫הנפקה של צו מעצר בינלאומי.‬

1344
01:16:26,248 --> 01:16:28,458
‫- אינטרפול‬
‫צו אדום -‬

1345
01:16:29,042 --> 01:16:33,380
{\an8}‫- קוסקו, פרו -‬

1346
01:16:34,298 --> 01:16:38,885
‫חטיבת מודיעין של 1,500 שוטרים ממשטרת פרו‬

1347
01:16:38,885 --> 01:16:41,138
‫מחפשת אחר אנטרס דה לה לוס.‬

1348
01:16:41,138 --> 01:16:43,807
‫משערים כי הוא נמצא בקוסקו.‬

1349
01:16:43,807 --> 01:16:46,893
‫אני חושבת שכולם שידלו אותי לברוח לפרו‬

1350
01:16:47,436 --> 01:16:50,981
{\an8}‫כי כולם היו מעורבים בפשע חוץ ממני.‬

1351
01:16:50,981 --> 01:16:55,319
{\an8}‫לא ממש ידעתי לאן אני נכנסת‬

1352
01:16:55,319 --> 01:16:57,362
‫ומה אני עומדת לפגוש שם.‬

1353
01:16:57,362 --> 01:17:00,282
‫הם נשארו שם למשך שבוע או שבוע וחצי,‬

1354
01:17:00,282 --> 01:17:02,242
‫ועזבו כעבור זמן קצר‬

1355
01:17:02,242 --> 01:17:06,622
‫לעיירה סמוכה לקוסקו בשם אויאנטאיטמבו.‬

1356
01:17:06,622 --> 01:17:09,541
‫הוא שר. הוא ניגן בכלי הנגינה שלו‬

1357
01:17:09,541 --> 01:17:12,252
‫והופיע בברים, במסעדות וכדומה‬

1358
01:17:12,252 --> 01:17:13,795
‫וקיבל טיפים.‬

1359
01:17:13,795 --> 01:17:19,092
‫הוא היה לחוץ מאוד, אלים מאוד.‬

1360
01:17:19,092 --> 01:17:21,595
‫הוא היה נוראי כלפיי.‬

1361
01:17:21,595 --> 01:17:24,306
‫הוא הכה אותי במקל ונעל אותי בבית.‬

1362
01:17:24,306 --> 01:17:27,309
‫הוא אמר שאסור לי לצאת.‬

1363
01:17:27,893 --> 01:17:29,186
‫לא הייתי שם.‬

1364
01:17:29,728 --> 01:17:32,898
‫אני חושב שהיא נבהלה‬

1365
01:17:34,066 --> 01:17:36,735
‫ועלתה על הטיסה הראשונה לסנטיאגו.‬

1366
01:17:36,735 --> 01:17:40,781
‫חזרתי בהנחה שהוא מתכוון להסגיר את עצמו‬

1367
01:17:40,781 --> 01:17:42,532
‫כי אמרתי לו לעשות את זה.‬

1368
01:17:42,532 --> 01:17:46,203
‫כשהגעתי לצ׳ילה, העיתונים דיווחו‬

1369
01:17:46,203 --> 01:17:49,998
‫שהגופה של רמון נמצאה.‬

1370
01:17:49,998 --> 01:17:53,710
‫דווח כי התגלתה גופה בקוסקו.‬

1371
01:17:53,710 --> 01:17:55,379
‫האיש הזה, שאתם רואים כאן.‬

1372
01:17:55,379 --> 01:17:58,840
{\an8}‫רמון גוסטבו קסטיו גאטה, בן 35,‬

1373
01:17:58,840 --> 01:18:00,342
{\an8}‫התאבד כאן.‬

1374
01:18:00,342 --> 01:18:04,596
{\an8}‫התקשורת תיארה את סופו הטראגי‬
‫בשלל דרכים שונות.‬

1375
01:18:04,596 --> 01:18:07,599
{\an8}‫שלושה ילדים נכנסו ראשונים.‬

1376
01:18:08,266 --> 01:18:13,063
‫והם אמרו לי שהוא נראה כמו בובה תלויה.‬

1377
01:18:13,063 --> 01:18:15,899
‫הוא מצא את עצמו לבד,‬
‫כפי שאתם ודאי מתארים לעצמכם.‬

1378
01:18:15,899 --> 01:18:18,360
‫אז הוא חשב, ״סיימתי את דרכי.‬

1379
01:18:19,444 --> 01:18:20,320
‫״זהו זה.״‬

1380
01:18:21,530 --> 01:18:24,199
‫הוא לא נשא בהשלכות של מעשיו.‬

1381
01:18:24,199 --> 01:18:29,371
‫והוא הניח לכולנו לשלם את המחיר במקומו.‬

1382
01:18:30,288 --> 01:18:32,582
‫בקור רוח רובוטי,‬

1383
01:18:32,582 --> 01:18:34,251
‫שני האחראים העיקריים‬

1384
01:18:34,251 --> 01:18:36,795
‫להקרבת הרך הנולד בקוויגוואי‬

1385
01:18:36,795 --> 01:18:41,591
‫תיארו היום למשטרה‬
‫את הלילה הגורלי בזירת הפשע.‬

1386
01:18:46,888 --> 01:18:50,767
‫פבלו אונדורגה ונטליה גרה חיקר‬
‫השתתפו בשחזור בזירת הפשע באותו היום.‬

1387
01:18:50,767 --> 01:18:51,810
‫- דצמבר 2013 -‬

1388
01:18:51,810 --> 01:18:55,772
‫הם סיפרו לנו איך הכינו את התינוק‬

1389
01:18:56,273 --> 01:18:58,567
‫לקראת השרפה.‬

1390
01:18:58,567 --> 01:19:01,945
‫יצאת מהטנדר והמדורה בערה, נכון?‬

1391
01:19:01,945 --> 01:19:02,863
‫כן.‬

1392
01:19:02,863 --> 01:19:05,907
{\an8}‫הוא היה שם, ואנטרס אמר לי לשים אותו שם.‬

1393
01:19:06,908 --> 01:19:09,161
{\an8}‫נטליה שמה את התינוק... היא שמה את חזוס שם.‬

1394
01:19:09,161 --> 01:19:11,621
{\an8}‫ברגע שהיא שמה אותו שם,‬

1395
01:19:12,205 --> 01:19:15,500
{\an8}‫תפסתי אותה וברחנו. רצנו בחזרה לשם.‬

1396
01:19:16,001 --> 01:19:19,379
‫במשטרה חשוב לנו מאוד לבסס‬

1397
01:19:19,921 --> 01:19:22,215
‫איזה תפקיד כל אחד מהם שיחק.‬

1398
01:19:22,215 --> 01:19:24,426
‫מי עשה מה ומתי.‬

1399
01:19:24,426 --> 01:19:28,263
‫זה מאפשר לנו לחבר את כל העובדות זו לזו.‬

1400
01:19:28,263 --> 01:19:32,684
‫התחלנו להוסיף קרשים למדורה‬
‫וכעבור חמש דקות, דוויד הגיע.‬

1401
01:19:32,684 --> 01:19:34,770
‫אנטרס הורה לו‬

1402
01:19:35,562 --> 01:19:39,816
‫להביא עוד קרשים למדורה כדי שלא ייגמרו לנו.‬

1403
01:19:39,816 --> 01:19:44,571
‫הלהבה היתמרה‬
‫לגובה של 20 סנטימטרים מעל הבור.‬

1404
01:19:45,322 --> 01:19:48,116
‫כשהרמתי לראשונה את המבט‬
‫אל הקצה העליון של הלהבות‬

1405
01:19:48,784 --> 01:19:53,121
‫ראיתי שבין הלהבות הרגילות‬
‫היו גם להבות שחורות‬

1406
01:19:53,121 --> 01:19:56,708
‫שהפכו למעין ראש של דרקון שחור.‬

1407
01:19:56,708 --> 01:19:57,793
‫והוא נסק.‬

1408
01:19:58,335 --> 01:19:59,503
‫הוא התרומם?‬

1409
01:19:59,503 --> 01:20:01,004
‫זה מה שראית?‬

1410
01:20:01,505 --> 01:20:04,674
‫כן. עכשיו אני יודע שזו הייתה הזיה,‬
‫אבל ראיתי את זה.‬

1411
01:20:04,674 --> 01:20:07,803
‫הדברים האלה לא היו חריגים אצלנו.‬

1412
01:20:07,803 --> 01:20:09,971
‫חשוב מאוד להבין‬

1413
01:20:09,971 --> 01:20:12,933
‫איזה תפקיד שיחק כל אחד מהם‬

1414
01:20:12,933 --> 01:20:14,434
{\an8}‫בעת ביצוע הפשע.‬

1415
01:20:14,434 --> 01:20:17,312
{\an8}‫ספרי לי מה קרה כשקשרתם את התינוק.‬

1416
01:20:17,312 --> 01:20:19,356
{\an8}‫אני לא יכולה לחתוך סרט דביק עם השיניים.‬

1417
01:20:19,356 --> 01:20:23,318
{\an8}‫אז פבלו חתך את הסרט הדביק‬
‫ואני קשרתי בעזרתו את הרגליים של התינוק.‬

1418
01:20:23,318 --> 01:20:25,654
‫ואז, כשפבלו אמר לי לקשור את הידיים,‬

1419
01:20:25,654 --> 01:20:28,657
‫עשינו את זה ביחד,‬
‫ופבלו סיים את כל השאר.‬

1420
01:20:28,657 --> 01:20:31,368
‫אף פעם לא הצלחתי לחתוך דברים עם השיניים.‬

1421
01:20:31,368 --> 01:20:33,537
‫זה נכון, אני חתכתי את הסרט הדביק.‬

1422
01:20:33,537 --> 01:20:35,914
‫הבנתי.‬
‫-היא לא יכולה לחתוך עם השיניים.‬

1423
01:20:35,914 --> 01:20:38,542
‫אני זוכר ש...‬

1424
01:20:39,292 --> 01:20:42,754
‫התפקידים שלנו נקבעו בהתאם לאנרגיה שלנו,‬

1425
01:20:43,296 --> 01:20:45,507
‫וכולנו קיבלנו הוראה מפורשת‬

1426
01:20:45,507 --> 01:20:49,386
‫לפיה רק נטליה וקרולינה יכלו לגעת בחזוס.‬

1427
01:20:49,386 --> 01:20:52,806
‫כן, אבל ברגע שפבלו סיים לעשות את זה,‬

1428
01:20:52,806 --> 01:20:54,850
‫הוא אמר, ״שלא תעזי לספר לאנטרס״.‬

1429
01:20:54,850 --> 01:20:57,060
‫כי לא עשינו את זה כמו שצריך.‬

1430
01:20:57,602 --> 01:21:00,856
‫מה שרציתי לומר קודם‬
‫הוא שאני לא זוכר את זה.‬

1431
01:21:00,856 --> 01:21:03,275
‫אני זוכר שלא נגעתי בו.‬

1432
01:21:03,859 --> 01:21:05,443
‫אבל, כאילו...‬

1433
01:21:06,444 --> 01:21:09,781
‫המצב היה מופרע לחלוטין.‬

1434
01:21:09,781 --> 01:21:11,575
‫אף אחד מהם לא הודה‬

1435
01:21:11,575 --> 01:21:16,329
‫בכך שהוא קשר את התינוק,‬
‫דחף לו בד לפה וסתם אותו.‬

1436
01:21:16,329 --> 01:21:18,915
‫כל אחד מהם אמר שהשני עשה את זה.‬

1437
01:21:19,416 --> 01:21:23,378
‫שניהם סתמו לתינוק את הפה‬
‫לפני שהעלו אותו קורבן.‬

1438
01:21:23,378 --> 01:21:25,881
‫מתוך דבריו של פבלו אני מבינה‬

1439
01:21:25,881 --> 01:21:27,966
‫שהוא יצא מנקודת הנחה‬

1440
01:21:27,966 --> 01:21:30,635
‫שכולנו ידענו מה עומד לקרות באותו היום.‬

1441
01:21:30,635 --> 01:21:34,848
‫ואני חייבת לומר שמעולם לא נמסר לי מידע‬

1442
01:21:34,848 --> 01:21:36,516
‫לגבי מה שעמד לקרות.‬

1443
01:21:36,516 --> 01:21:39,019
‫מכיוון שהשטן היה בתוכי,‬

1444
01:21:39,519 --> 01:21:42,981
‫לא הסבירו לי כלום,‬
‫לא קיבלתי שום פיסת מידע בעניין.‬

1445
01:21:42,981 --> 01:21:48,111
‫כי זה היה עלול לגרום‬
‫לאני הפנימי של חזוס לעולל לי משהו‬

1446
01:21:48,111 --> 01:21:51,114
‫כמו לגרום לי להתאבד, לברוח, או משהו כזה.‬

1447
01:21:51,114 --> 01:21:54,159
‫אז לא יכולתי לדעת שום דבר.‬

1448
01:21:54,159 --> 01:21:55,952
‫סליחה, ראיתם משהו?‬

1449
01:21:55,952 --> 01:21:57,078
‫לא.‬
‫-לא.‬

1450
01:21:57,078 --> 01:21:58,538
‫- דוויד פסטן, פילאר אלוורז -‬

1451
01:21:58,538 --> 01:22:01,541
‫אולי לא ידעתם,‬
‫אבל נטליה אשררה את ההצהרה שלה היום.‬

1452
01:22:01,541 --> 01:22:03,752
‫היא אמרה שהיא ראתה אור זוהר.‬

1453
01:22:03,752 --> 01:22:06,796
‫לא, קרולינה.‬
‫-סליחה, קרולינה.‬

1454
01:22:06,796 --> 01:22:10,634
‫היא לא ראתה את האש, אבל היא ראתה אור זוהר.‬

1455
01:22:10,634 --> 01:22:12,719
‫והיא שמעה את האש מתפצחת.‬

1456
01:22:12,719 --> 01:22:15,764
‫ידעת שקרולינה רואה אנרגיה?‬
‫-לא.‬

1457
01:22:15,764 --> 01:22:18,808
‫היא רואה הילות,‬
‫היא הרבה יותר רגישה מאיתנו.‬

1458
01:22:18,808 --> 01:22:21,645
‫לא ראיתי כלום. אתה רואה את הבית שם?‬

1459
01:22:21,645 --> 01:22:24,189
‫כשעזרת לפבלו לזרוק את האבנים,‬

1460
01:22:24,189 --> 01:22:26,274
‫הבאת אותן במריצות, נכון?‬

1461
01:22:26,274 --> 01:22:28,234
‫האבנים היו ממש כאן, בערימה.‬

1462
01:22:28,234 --> 01:22:29,736
‫במקום שבו הן נמצאות עכשיו?‬
‫-כן.‬

1463
01:22:30,445 --> 01:22:31,738
‫שנסיים פה?‬

1464
01:22:31,738 --> 01:22:32,822
‫תודה רבה.‬

1465
01:22:32,822 --> 01:22:33,740
‫בואו נלך.‬

1466
01:22:33,740 --> 01:22:35,033
‫- נאשם -‬

1467
01:22:41,748 --> 01:22:43,667
{\an8}‫זה הדוח מה־22 באפריל 2013.‬

1468
01:22:43,667 --> 01:22:46,127
{\an8}‫- חואן אמיל גטיקה‬
‫לשעבר התובע המחוזי של קילפואה -‬

1469
01:22:46,127 --> 01:22:48,421
{\an8}‫באותו היום נפגשתי עם המשטרה האזרחית‬

1470
01:22:48,421 --> 01:22:50,548
{\an8}‫במשרד שלי בקילפואה.‬

1471
01:22:50,548 --> 01:22:52,926
‫הם העבירו לי את המידע הזה‬

1472
01:22:52,926 --> 01:22:55,804
‫יחד עם המידע שנאסף עד אז.‬

1473
01:22:56,388 --> 01:22:59,432
‫למיטב ידיעתי, לא היו בצ׳ילה מקרים דומים.‬

1474
01:23:00,809 --> 01:23:03,478
‫המשך החקירה‬

1475
01:23:03,478 --> 01:23:08,316
‫נועד בעיקר כדי לקבוע‬
‫את מידת האחריות הפלילית שלהם‬

1476
01:23:09,192 --> 01:23:11,528
‫וכיצד עלינו לנהוג בהם על פי החוק.‬

1477
01:23:11,528 --> 01:23:14,030
‫להבין אם הם לא שפויים,‬

1478
01:23:14,030 --> 01:23:16,700
‫אם הם כן שפויים, או משהו בין לבין.‬

1479
01:23:16,700 --> 01:23:19,828
‫ולקבל החלטה משפטית על סמך ההבנה הזו.‬

1480
01:23:25,125 --> 01:23:29,838
‫אחד מטיעוני ההגנה של רוב חברי הכת‬

1481
01:23:29,838 --> 01:23:34,718
‫הוא שכולם עברו שטיפת מוח הרסנית‬

1482
01:23:34,718 --> 01:23:37,012
‫וכי במהלך האירועים‬

1483
01:23:37,012 --> 01:23:42,350
‫הם לא היו מסוגלים לפעול מתוך בחירה חופשית.‬

1484
01:23:42,350 --> 01:23:46,730
‫כי הם סבלו גם מהפרעה‬
‫שהם כינו ״פסיכוזה משותפת״.‬

1485
01:23:51,901 --> 01:23:54,362
{\an8}‫הסנגורים של חברי הכת...‬

1486
01:23:54,362 --> 01:23:56,406
{\an8}‫- פרנסיקו מפיולטי‬
‫ד״ר לפסיכולוגיה משפטית -‬

1487
01:23:56,406 --> 01:24:01,494
{\an8}‫הסכימו לטעון שכולם איכשהו נפלו קורבן‬

1488
01:24:01,494 --> 01:24:04,831
‫להפרעה פסיכוטית משותפת‬

1489
01:24:04,831 --> 01:24:07,709
‫שנקראת גם ״שיגעון בשניים״.‬

1490
01:24:07,709 --> 01:24:12,005
‫האסטרטגיה הזו אפשרה להם לטעון‬

1491
01:24:12,589 --> 01:24:15,633
‫שהם אומנם לא אנשים בלתי שפויים,‬

1492
01:24:15,633 --> 01:24:18,887
‫אבל הם סבלו מאי־שפיות בשעת המעשה.‬

1493
01:24:19,387 --> 01:24:22,390
‫במונחים משפטיים, הם לא אשמים.‬

1494
01:24:22,390 --> 01:24:25,477
‫החוק יוצא מנקודת הנחה‬
‫שאנשים הם שפויים, לא משוגעים.‬

1495
01:24:25,477 --> 01:24:29,814
‫לפיכך, כולנו חייבים לשאת באחריות על מעשינו‬

1496
01:24:29,814 --> 01:24:31,524
‫כשמדובר בפעילות פלילית.‬

1497
01:24:31,524 --> 01:24:37,155
‫לכן אם טוענים שנאשם אינו שפוי,‬
‫חייבים להוכיח את זה.‬

1498
01:24:40,116 --> 01:24:44,204
‫המשפט לא התרכז בשאלה אם הילד מת‬

1499
01:24:44,204 --> 01:24:47,707
‫או אם הם היו שם באותו היום ובאותה השעה.‬

1500
01:24:47,707 --> 01:24:49,751
‫המשפט התרכז‬

1501
01:24:50,460 --> 01:24:52,879
‫באבחנה של פסיכוזה משותפת.‬

1502
01:24:52,879 --> 01:24:54,714
‫מובן מאליו, כבוד השופטת,‬

1503
01:24:54,714 --> 01:24:59,552
‫שהדוח החדש הזה מאשרר את המסקנות הקודמות.‬

1504
01:24:59,552 --> 01:25:03,640
‫זוהי פסיכוזה מיסטית משותפת, הפרעה נפשית.‬

1505
01:25:03,640 --> 01:25:06,643
‫חוק העונשין סעיף 10 א׳,‬
‫פטור מאחריות פלילית.‬

1506
01:25:06,643 --> 01:25:08,853
‫כל הפסיכיאטרים והפסיכולוגים‬

1507
01:25:08,853 --> 01:25:13,024
‫הגיעו למסקנה שהאנשים האלה‬
‫סבלו מאותה ההפרעה הנפשית.‬

1508
01:25:13,024 --> 01:25:14,776
‫לפיכך, הם לא נשאו באחריות פלילית.‬

1509
01:25:16,486 --> 01:25:21,574
‫ניצבנו מול אוסף‬
‫של ראיות ודוחות מטעם ההגנה,‬

1510
01:25:21,574 --> 01:25:27,747
‫אשר תמכו בזיכוי של חברי הכת מכל אשמה.‬

1511
01:25:31,709 --> 01:25:36,256
‫על אף שמעורבותם בפשע הוכחה,‬
‫אף אחד מהם לא ירצה עונש מאסר.‬

1512
01:25:36,256 --> 01:25:38,424
‫הלחץ הורגש, כמובן.‬

1513
01:25:38,424 --> 01:25:40,635
‫הוא הורגש שם מדי יום.‬

1514
01:25:40,635 --> 01:25:44,514
‫כל שימוע קיבל הרבה מאוד תשומת לב תקשורתית.‬

1515
01:25:46,641 --> 01:25:52,230
‫לפרקליטות לא הייתה ברירה‬

1516
01:25:52,730 --> 01:25:54,899
‫אלא לנתח את חומר הרקע‬

1517
01:25:54,899 --> 01:25:59,320
‫ולבדוק אם ניתן למצוא בו פרצות, לערער עליו,‬

1518
01:25:59,904 --> 01:26:01,281
‫מכיוונים אחרים.‬

1519
01:26:06,035 --> 01:26:11,749
{\an8}‫הגעתי אל התיק הזה‬
‫כי התובע, חואן אמיליו גטיקה...‬

1520
01:26:11,749 --> 01:26:13,042
{\an8}‫- אוטו דור‬
‫פסיכיאטר -‬

1521
01:26:13,042 --> 01:26:15,795
{\an8}‫התקשר אליי ואמר שהוא רוצה לדבר איתי.‬

1522
01:26:16,337 --> 01:26:18,214
‫הוא הסביר לי במה מדובר.‬

1523
01:26:18,840 --> 01:26:21,759
‫חשבתי שחיוני לענות‬

1524
01:26:22,385 --> 01:26:24,429
‫על כל השאלות שלו.‬

1525
01:26:26,347 --> 01:26:28,683
‫הוא הציע שאבדוק‬

1526
01:26:29,934 --> 01:26:33,688
‫את שני החברים החשובים ביותר,‬
‫נטליה גרה ופבלו אונדורגה.‬

1527
01:26:34,189 --> 01:26:36,566
‫אבל הם סירבו להיבדק,‬

1528
01:26:37,066 --> 01:26:42,071
‫ולכן הוא ביקש ממני לשמש כמטא־מומחה.‬

1529
01:26:42,071 --> 01:26:45,325
‫כלומר, לגבש חוות דעת מומחה‬
‫על חוות דעת המומחים.‬

1530
01:26:45,325 --> 01:26:47,660
‫חוות הדעת שהמומחים גיבשו בעניין.‬

1531
01:26:47,660 --> 01:26:48,661
‫- בוצעה עבירה -‬

1532
01:26:48,661 --> 01:26:51,873
‫אבל פסיכיאטר שמאבחן מטופל‬

1533
01:26:51,873 --> 01:26:53,208
‫בלי לפגוש אותו,‬

1534
01:26:53,791 --> 01:26:56,502
‫פועל לדעתי בניגוד לכללי האתיקה המקצועית.‬

1535
01:26:57,837 --> 01:27:02,217
‫השאלה היא: האם ברגע שפבלו ונטליה‬

1536
01:27:02,217 --> 01:27:07,555
‫מסרו את התינוק לאנטרס,‬
‫הייתה להם ברירה אחרת?‬

1537
01:27:10,767 --> 01:27:13,144
‫האם הם יכלו שלא למסור לו את התינוק?‬

1538
01:27:15,688 --> 01:27:18,358
‫אנחנו מאמינים שכן, הייתה להם ברירה.‬

1539
01:27:19,776 --> 01:27:22,070
‫כי למרות השנים שהעבירו‬

1540
01:27:23,738 --> 01:27:28,076
‫באחיזת החנק המשעבדת‬
‫של האדם הידוע בשם אנטרס,‬

1541
01:27:28,660 --> 01:27:33,122
‫הם ידעו והבינו מה הם מתעתדים לעשות‬

1542
01:27:33,122 --> 01:27:37,377
‫מהרגע שהחליטו‬
‫להבריח את נטליה גרה ולהחביא אותה.‬

1543
01:27:46,094 --> 01:27:47,387
‫זה מצב‬

1544
01:27:48,054 --> 01:27:50,890
{\an8}‫שכולל חוקים, ציות...‬

1545
01:27:50,890 --> 01:27:52,183
{\an8}‫- איזבל סובלט‬
‫פסיכולוגית -‬

1546
01:27:52,183 --> 01:27:53,434
{\an8}‫סדרה של חוקים,‬

1547
01:27:53,434 --> 01:27:57,021
‫מנהיג שנמצא במעמד מקודש של אל.‬

1548
01:27:57,021 --> 01:28:00,024
‫והוא מתמרן את האדם.‬

1549
01:28:00,024 --> 01:28:01,109
‫והוא...‬

1550
01:28:02,443 --> 01:28:05,655
‫מונע ממנו חשיבה עצמאית.‬

1551
01:28:05,655 --> 01:28:10,243
‫במצב כזה אפשר לומר שזהות האדם נפגעת.‬

1552
01:28:10,243 --> 01:28:14,330
‫אין לאדם כושר שיפוט עצמאי.‬

1553
01:28:14,330 --> 01:28:17,834
‫ד״ר אוטו דור בעצם אומר, ״ובכן, כן.‬

1554
01:28:17,834 --> 01:28:21,296
‫״נראה שזה מה שקרה.‬

1555
01:28:21,296 --> 01:28:25,341
‫״הם סבלו מהפרעה פסיכוטית משותפת.״‬

1556
01:28:25,341 --> 01:28:29,721
‫אבל משום שאין ולעולם לא תהיה לנו אפשרות‬

1557
01:28:29,721 --> 01:28:32,181
‫לחקור את רמון קסטיו גאטה,‬

1558
01:28:32,181 --> 01:28:35,351
‫כי הוא התאבד בקוסקו, נכון?‬

1559
01:28:35,351 --> 01:28:40,857
‫לא ניתן להוכיח שהאנשים האלה‬

1560
01:28:40,857 --> 01:28:45,778
‫באמת היו הגורמים המושפעים,‬
‫אלה שהדלוזיה הועברה אליהם,‬

1561
01:28:45,778 --> 01:28:51,492
‫וכי רמון קסטיו גאטה היה הגורם המשפיע.‬

1562
01:28:52,827 --> 01:28:56,581
‫לא רצינו לאפשר להם לחמוק מעונש.‬

1563
01:28:56,581 --> 01:28:59,542
‫אם האנשים האלה היו חומקים מעונש,‬

1564
01:28:59,542 --> 01:29:03,129
‫כלומר, לא נושאים באחריות פלילית על מעשיהם,‬

1565
01:29:03,129 --> 01:29:06,591
‫זה היה קורה כי השתכנענו מעל לכל ספק‬

1566
01:29:06,591 --> 01:29:09,177
‫שהם סבלו מהפרעה נפשית.‬

1567
01:29:09,177 --> 01:29:11,679
‫ואז, במהלך ניתוח הדוחות,‬

1568
01:29:12,680 --> 01:29:13,598
‫עלה בידי...‬

1569
01:29:15,641 --> 01:29:17,393
‫לגבש טיעון ראשון‬

1570
01:29:17,894 --> 01:29:20,355
‫שערער את הדוחות במידה מסוימת.‬

1571
01:29:20,355 --> 01:29:22,523
‫הדוחות הצביעו על כך‬

1572
01:29:23,149 --> 01:29:26,027
‫שאבחנה של פסיכוזה משותפת‬

1573
01:29:26,027 --> 01:29:30,448
‫לא חלה על מקרים‬

1574
01:29:30,948 --> 01:29:34,660
‫שהתרחשו תוך צריכה של סמים,‬

1575
01:29:35,370 --> 01:29:38,623
‫של אלכוהול, או של כל חומר ממריץ אחר.‬

1576
01:29:38,623 --> 01:29:39,832
‫וזה היה המקרה.‬

1577
01:29:44,128 --> 01:29:46,130
‫העובדות מובילות אותנו לשקול‬

1578
01:29:46,631 --> 01:29:48,925
‫את סוגיית האחריות המופחתת.‬

1579
01:29:48,925 --> 01:29:53,846
‫האם ניתן לקבל את הטענה‬
‫שכושרם השכלי היה לקוי‬

1580
01:29:53,846 --> 01:29:55,139
‫בעת ביצוע הפשעים‬

1581
01:29:55,139 --> 01:29:59,685
‫במידה שפוטרת אותם מעונש‬
‫או מפחיתה את חומרת ההרשעה?‬

1582
01:29:59,685 --> 01:30:01,854
‫האם ניתן לייחס חשיבות‬

1583
01:30:01,854 --> 01:30:03,689
‫לתיאוריות פסיכיאטריות‬

1584
01:30:03,689 --> 01:30:06,359
‫המבוססות על פסיכוזה מיסטית משותפת‬

1585
01:30:06,359 --> 01:30:10,321
‫במידה שפוטרת את המשתתפים מאחריות‬

1586
01:30:10,321 --> 01:30:12,490
‫לפשעים ולהפרות של זכויות אדם?‬

1587
01:30:12,490 --> 01:30:14,367
‫לפיכך, קביעתי המשפטית‬

1588
01:30:14,367 --> 01:30:16,494
‫היא כי הנאשמים גרה ואונדורגה‬

1589
01:30:16,494 --> 01:30:19,414
‫לא יזכו לגזר דין חלופי.‬

1590
01:30:24,043 --> 01:30:28,589
‫בסופו של דבר,‬
‫נגזרו על פבלו ונטליה חמש שנות מאסר‬

1591
01:30:28,589 --> 01:30:31,551
‫וכל שאר החברים‬
‫קיבלו שלוש שנות מאסר כשותפים לפשע.‬

1592
01:30:31,551 --> 01:30:34,637
‫ברור שאם האפשרויות הן ״אשם״ או ״לא אשם״,‬

1593
01:30:34,637 --> 01:30:37,974
‫אנשים יורשעו או יזוכו מאשמה.‬

1594
01:30:38,558 --> 01:30:42,687
‫זה מפספס את המורכבות של המצב.‬

1595
01:30:42,687 --> 01:30:48,651
‫מההיבט הפסיכיאטרי,‬
‫לדעתי העונש לא היה הוגן.‬

1596
01:30:48,651 --> 01:30:52,363
‫נטליה גרה,‬
‫המורשעת העיקרית ואימו של התינוק שנרצח,‬

1597
01:30:52,363 --> 01:30:54,282
‫לא מרצה את עונשה‬

1598
01:30:54,282 --> 01:30:56,951
‫והיא במנוסה מזה שבעה חודשים.‬

1599
01:30:56,951 --> 01:31:00,455
‫המשטרה פועלת לאיתור מקום הימצאה.‬

1600
01:31:09,005 --> 01:31:12,258
{\an8}‫היא גידלה את השיער וצבעה אותו.‬

1601
01:31:12,258 --> 01:31:14,385
{\an8}‫היא לא יצאה מהבית כדי שלא יזהו אותה.‬

1602
01:31:14,385 --> 01:31:18,055
{\an8}‫עם זאת, הודות לפיסת נייר שהיא השליכה לפח,‬

1603
01:31:18,055 --> 01:31:21,058
{\an8}‫המשטרה האזרחית איתרה לבסוף את מקום הימצאה.‬

1604
01:31:24,228 --> 01:31:25,229
‫ידיים למעלה!‬

1605
01:31:25,980 --> 01:31:26,981
‫לא לזוז!‬

1606
01:31:28,065 --> 01:31:29,108
‫ידיים למעלה!‬

1607
01:31:29,650 --> 01:31:30,735
‫תישארי שם.‬

1608
01:31:31,319 --> 01:31:32,278
‫אני באה אלייך.‬

1609
01:31:32,778 --> 01:31:33,779
‫על הרצפה.‬

1610
01:31:34,906 --> 01:31:36,574
‫ידיים למעלה, מעל הראש.‬

1611
01:31:37,742 --> 01:31:41,537
‫היא ניסתה לברוח מהמשטרה‬
‫אבל היא הייתה מוקפת מכל הכיוונים.‬

1612
01:31:41,537 --> 01:31:44,165
‫נטליה גרה נמסרה לידי המשטרה הצבאית.‬

1613
01:31:44,165 --> 01:31:48,336
‫היא מוחזקת במתקן הכליאה לנשים בסן חואקין.‬

1614
01:32:02,767 --> 01:32:04,852
‫באופן אישי, מבחינתי, מיגל אמפוארו,‬

1615
01:32:04,852 --> 01:32:07,939
‫לא מבחינת המשטרה,‬
‫לא מבחינת הפרקליטות או השופטים,‬

1616
01:32:07,939 --> 01:32:11,692
‫כל אחד מחברי הכת היה ראוי למאסר עולם‬

1617
01:32:11,692 --> 01:32:14,278
‫בלי קשר להשתתפותם במעשה,‬

1618
01:32:14,278 --> 01:32:18,783
‫כי צריך לזכור שהוא היה בן אנוש חסר ישע.‬

1619
01:32:18,783 --> 01:32:21,786
‫כחברה, אנחנו מוכרחים להבטיח‬

1620
01:32:22,453 --> 01:32:25,081
‫שהקורבנות האלה, כי הם באמת קורבנות,‬

1621
01:32:26,332 --> 01:32:31,379
‫יזכו להבנה.‬

1622
01:32:31,379 --> 01:32:35,258
‫אנחנו צריכים לשבת‬
‫עם המשפחות שלנו ולשאול, ״מה קרה פה?‬

1623
01:32:35,258 --> 01:32:39,929
‫״מה התפקיד שלנו באירוע דרמטי כזה?״‬

1624
01:32:51,315 --> 01:32:52,817
‫תנו לי דקה, בבקשה.‬

1625
01:32:53,609 --> 01:32:54,443
‫סבלנות,‬

1626
01:32:55,111 --> 01:32:55,945
‫בבקשה.‬

1627
01:33:02,868 --> 01:33:05,663
‫קשה להשתלב מחדש בחברה.‬

1628
01:33:05,663 --> 01:33:09,250
‫אמרו לי, ״לעזאזל, אחי,‬
‫תעבור לחו״ל. תשנה את השם״.‬

1629
01:33:12,878 --> 01:33:15,506
‫הניסיון לחזור לחיים נורמליים‬

1630
01:33:15,506 --> 01:33:18,551
‫בלי להחריב הכול, בלי להידרדר לסמים,‬

1631
01:33:18,551 --> 01:33:21,137
‫כשאני גר בבית של ההורים שלי,‬
‫כמו במערה, אתם מבינים?‬

1632
01:33:22,054 --> 01:33:22,888
‫זה קשה.‬

1633
01:33:24,473 --> 01:33:26,851
‫אמרו לי, ״במקומך הייתי מתאבד״.‬

1634
01:33:26,851 --> 01:33:29,770
‫אסור לי להתאבד, הילדים שלי זקוקים לי.‬

1635
01:33:30,271 --> 01:33:33,232
‫אנשים לא יודעים שעברנו שטיפת מוח הרסנית‬

1636
01:33:33,232 --> 01:33:35,276
‫וזה גורם לתרחיש להיראות שטני.‬

1637
01:33:35,276 --> 01:33:36,569
‫אז...‬

1638
01:33:37,320 --> 01:33:41,824
‫אני צריך להשתלב בחברה שמפחדת ממני.‬

1639
01:33:42,742 --> 01:33:44,118
‫והפחד הגיוני.‬

1640
01:33:45,828 --> 01:33:49,415
‫קשה מאוד לרצות להשתלב במערכת אקולוגית‬

1641
01:33:49,415 --> 01:33:53,169
‫שרכיבים מסוימים בה רוצים לתקוף אותך.‬

1642
01:33:53,169 --> 01:33:56,922
‫והם לא רוצים שתשתלב, הם רוצים שתתאבד.‬

1643
01:33:56,922 --> 01:33:59,925
‫מאחר שאנחנו בני האדם האיומים ביותר בעולם,‬

1644
01:33:59,925 --> 01:34:03,262
‫אנשים מרגישים‬
‫שמותר להם להתייחס אלינו בהתאם‬

1645
01:34:03,262 --> 01:34:04,972
‫בלי לתת דין וחשבון.‬

1646
01:34:04,972 --> 01:34:08,476
‫עברו עשר שנים, ואני גמור.‬
‫אני לא רוצה להיאבק יותר.‬

1647
01:34:09,018 --> 01:34:12,021
‫הייתי רוצה לעבוד ולחיות בשלווה.‬

1648
01:34:13,189 --> 01:34:16,525
‫אבל אם אנחנו צריכים‬
‫לבקש כל הזמן סליחה שאנחנו חיים,‬

1649
01:34:16,525 --> 01:34:18,611
‫קשה מאוד לחיות בשלווה.‬

1650
01:34:21,906 --> 01:34:25,409
{\an8}‫- קוויגוואי, צ׳ילה -‬

1651
01:34:25,409 --> 01:34:27,745
{\an8}‫אני לא מבין את זה. אני גם שונא לדבר על זה,‬

1652
01:34:27,745 --> 01:34:31,207
{\an8}‫כי בכל פעם שאני מדבר על זה,‬

1653
01:34:32,708 --> 01:34:33,626
{\an8}‫כואב לי מאוד.‬

1654
01:34:39,715 --> 01:34:42,343
‫בנוגע לבית בקוויגוואי,‬

1655
01:34:43,761 --> 01:34:45,346
‫אנחנו מתכוונים להרוס אותו‬

1656
01:34:45,346 --> 01:34:48,099
‫כדי שלא יישאר זכר לזוועה הזו.‬

1657
01:35:00,778 --> 01:35:04,281
‫כתות לא צומחות מהאוויר.‬

1658
01:35:04,907 --> 01:35:10,663
‫כתות צומחות כתגובה‬
‫למצבים חברתיים מסוימים, או כתוצאה מהם.‬

1659
01:35:15,167 --> 01:35:18,003
‫אנחנו חווים ריקנות קשה‬

1660
01:35:18,629 --> 01:35:21,716
‫וצורך עז בתחושת שייכות.‬

1661
01:35:31,225 --> 01:35:33,561
‫אנחנו מוקפים כל הזמן‬

1662
01:35:33,561 --> 01:35:35,896
‫בפיתויים מסוגים שונים‬

1663
01:35:35,896 --> 01:35:37,940
‫שמציגים לנו עולם מושלם,‬

1664
01:35:38,566 --> 01:35:45,322
‫אבל הם למעשה‬
‫כסות מעוותת למנגנון של שטיפת מוח.‬

1665
01:36:13,726 --> 01:36:17,688
‫- פבלו אונדורגה ישב בכלא שנתיים. -‬

1666
01:36:17,688 --> 01:36:21,734
‫- הוא שוחרר על־תנאי בשנת 2019. -‬

1667
01:36:23,569 --> 01:36:27,490
‫- נטליה גרה ישבה בכלא שנתיים. -‬

1668
01:36:27,490 --> 01:36:31,577
‫- היא שוחררה על־תנאי בשנת 2021. -‬

1669
01:36:33,496 --> 01:36:40,461
‫- שאר חברי הכת ריצו עונשי מאסר על־תנאי. -‬

1670
01:36:43,380 --> 01:36:47,301
‫- כיום כל חברי הכת משוחררים. -‬

1671
01:36:47,301 --> 01:36:51,388
‫- הם עוברים תהליך של שילוב מחדש בחברה. -‬