1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:11,302 --> 00:00:13,304
‫אני לא מרגיש חף מפשע בכל זה.‬

4
00:00:14,472 --> 00:00:17,225
‫הרבה דברים רעים קרו לאנשים טובים...‬

5
00:00:17,225 --> 00:00:18,184
‫- התאמה -‬

6
00:00:18,184 --> 00:00:22,022
‫בגלל סדרה של אירועים שאני עומד במרכזה.‬

7
00:00:29,612 --> 00:00:32,115
‫מוקד חירום. מה כתובת מקרה החירום?‬

8
00:00:32,657 --> 00:00:34,325
‫ירו בי. אוי לא!‬

9
00:00:35,118 --> 00:00:37,704
‫התובעים טוענים שמשולש אהבה הפך לקטלני.‬

10
00:00:37,704 --> 00:00:39,706
‫- זונה -‬

11
00:00:39,706 --> 00:00:45,295
‫מכל התיקים שטיפלתי בהם אי פעם,‬
‫זה התיק הכי מוזר ומעוות.‬

12
00:00:49,591 --> 00:00:52,969
‫ההגנה טוענת שאולי אפילו לא התרחש רצח.‬

13
00:00:54,345 --> 00:00:56,639
‫הייתי אובססיבי לגבי התיק, כולנו היינו.‬

14
00:00:56,639 --> 00:00:58,808
‫אבל ידענו שזה יהיה מאבק קשה.‬

15
00:00:59,309 --> 00:01:02,145
‫לא הייתה לנו גופה, לא היה לנו נשק,‬

16
00:01:02,145 --> 00:01:03,938
‫בקושי הייתה לנו זירת פשע.‬

17
00:01:03,938 --> 00:01:06,941
‫אלה הדברים שיש בכל משפט רצח.‬

18
00:01:10,528 --> 00:01:14,032
‫חשבתי שראיתי כבר הכול.‬
‫לא ראיתי שום דבר כזה.‬

19
00:01:16,076 --> 00:01:17,744
‫פחדתי לשלום הילדים שלי.‬

20
00:01:19,704 --> 00:01:23,917
‫האדם שאנחנו מתמודדים איתו מפחיד.‬
‫מי יודע למה הוא מסוגל?‬

21
00:01:29,297 --> 00:01:31,966
‫המילה האחת שעולה לי בראש היא "מפלצת".‬

22
00:01:32,550 --> 00:01:34,219
‫- מאהבת -‬

23
00:01:34,219 --> 00:01:36,054
‫- מטרידנית -‬

24
00:01:36,054 --> 00:01:40,350
‫- מאהבת, מטרידנית, רוצחת -‬

25
00:01:50,151 --> 00:01:52,195
‫זה כנראה היה בשנת 2000.‬

26
00:01:53,988 --> 00:01:57,450
{\an8}‫עבדתי כמכונאי בתחנת משאיות.‬

27
00:01:59,786 --> 00:02:03,540
{\an8}‫יום אחד, אישה בלונדינית ונאה‬
‫התחילה לעבוד שם.‬

28
00:02:05,792 --> 00:02:09,045
‫הוא הזמין אותי לדייט באופן קצת נבוך.‬

29
00:02:10,713 --> 00:02:13,091
‫החנוניות שלו די משכה אותי.‬

30
00:02:14,425 --> 00:02:17,345
‫מצאתי את עצמי מתאהבת בו מהר מאוד.‬

31
00:02:18,263 --> 00:02:23,017
‫לפני ששמנו לב, היה לנו הכול‬
‫חוץ מהבית בפרברים.‬

32
00:02:24,394 --> 00:02:26,396
‫אז זה היה החלום האמריקאי.‬

33
00:02:27,147 --> 00:02:28,022
‫כמעט.‬

34
00:02:28,648 --> 00:02:32,652
‫דייב עבד בימים ואני עבדתי בלילות,‬
‫אז לא התראינו הרבה,‬

35
00:02:32,652 --> 00:02:36,739
‫ואני חושבת שאז בעצם התחלנו להתרחק זה מזה.‬

36
00:02:38,867 --> 00:02:41,327
‫פשוט כבר לא היינו מאושרים יחד,‬

37
00:02:41,995 --> 00:02:44,205
‫וכנראה הגיע הזמן להיפרד.‬

38
00:02:50,336 --> 00:02:53,214
‫החלטתי שאני מוכנה לחזור הביתה,‬

39
00:02:53,214 --> 00:02:55,717
‫והתכוונתי לקחת איתי את הילדים.‬

40
00:02:56,801 --> 00:02:59,470
‫לא היה בי שום חלק‬
‫שלא התכוון לטפל בילדים שלי,‬

41
00:02:59,470 --> 00:03:02,891
‫כך שפרודים או לא,‬
‫היינו צריכים לגור באותו מקום.‬

42
00:03:04,726 --> 00:03:07,812
{\an8}‫ככה יצא שעברתי לאומהה, נברסקה.‬

43
00:03:10,273 --> 00:03:13,234
{\an8}‫אבל לא היה לי מושג מה לעזאזל מחכה לי.‬

44
00:03:14,694 --> 00:03:18,489
‫- נברסקה... החיים הטובים‬
‫ביתן של חגיגות ארבור דיי -‬

45
00:03:22,785 --> 00:03:25,330
‫התחלתי מחדש כרווק.‬

46
00:03:26,372 --> 00:03:30,460
‫זה קצת בודד במקום חדש‬
‫שבו אתה לא מכיר אף אחד.‬

47
00:03:31,711 --> 00:03:36,090
{\an8}‫אז התקבלתי לעבודה בתעשיית הרכב,‬
‫כמכונאי, כי זה המקצוע שלי.‬

48
00:03:38,009 --> 00:03:40,386
‫מצאתי דירת חדר, היא הייתה די נחמדה.‬

49
00:03:42,138 --> 00:03:46,809
‫הייתי פרוע וחופשי בגיל 35,‬
‫והייתי נחוש ליהנות מזה.‬

50
00:03:49,312 --> 00:03:51,147
‫- דייטינג -‬

51
00:03:51,147 --> 00:03:52,649
‫- חיפוש -‬

52
00:03:52,649 --> 00:03:53,566
‫- "הרבה דגים" -‬

53
00:03:53,566 --> 00:03:57,528
‫"הרבה דגים". זה האתר‬
‫שכולם השתמשו בו, כפי הנראה.‬

54
00:03:58,696 --> 00:04:01,824
‫בהחלט לא חיפשתי משהו רציני.‬

55
00:04:02,533 --> 00:04:03,785
‫- מאיה36‬
‫בת 36, נקבה -‬

56
00:04:03,785 --> 00:04:05,328
‫- מחפש לכייף. -‬

57
00:04:05,328 --> 00:04:06,955
‫- פרסם פרופיל -‬

58
00:04:06,955 --> 00:04:09,666
‫אז הייתי די נרגש בשלב הזה.‬

59
00:04:09,666 --> 00:04:14,128
‫- מתאים אותך ל-10654 נשים -‬

60
00:04:14,712 --> 00:04:16,130
‫- יש לך 0 התאמות. -‬

61
00:04:16,130 --> 00:04:18,049
‫אפס, כלום, נאדה.‬

62
00:04:18,800 --> 00:04:21,344
‫אני כל כך גרוע‬
‫שאף אחת לא רוצה לדבר איתי?‬

63
00:04:23,096 --> 00:04:24,472
‫כמה ימים לאחר מכן...‬

64
00:04:24,973 --> 00:04:26,975
‫- שם משתמש - דייבק‬
‫סיסמה -‬

65
00:04:26,975 --> 00:04:28,226
‫הסתכלתי שוב, ו...‬

66
00:04:28,226 --> 00:04:30,436
‫- התאמות - אפס‬
‫דואר נכנס - חדש -‬

67
00:04:31,646 --> 00:04:33,690
‫אז ליז נכנסה לחיי.‬

68
00:04:34,190 --> 00:04:35,483
{\an8}‫- ליז גו1יאר - 34‬
‫אומהה -‬

69
00:04:35,483 --> 00:04:37,527
{\an8}‫היא נראתה מגניבה, לא יומרנית.‬

70
00:04:39,070 --> 00:04:41,155
‫הייתה לה חברת ניקיון.‬

71
00:04:42,323 --> 00:04:44,284
‫ברור שהיא אהבה חיות.‬

72
00:04:44,284 --> 00:04:46,661
‫היו לה שני כלבים, חתול‬

73
00:04:47,370 --> 00:04:48,496
‫ונחש גדול.‬

74
00:04:49,122 --> 00:04:51,916
‫הסתבר שהיה לנו הרבה במשותף.‬

75
00:04:52,834 --> 00:04:56,587
‫שנינו אהבנו מדע בדיוני,‬
‫סרטי פעולה, הבי מטאל.‬

76
00:04:57,964 --> 00:05:02,135
‫היא אהבה אופנועים, לי היה אופנוע.‬
‫זה היה שידוך משמיים.‬

77
00:05:02,135 --> 00:05:03,678
‫- שני ילדים‬
‫סטרייטית -‬

78
00:05:03,678 --> 00:05:06,180
‫לשנינו היו בן ובת.‬

79
00:05:06,764 --> 00:05:08,850
‫שנינו היינו בודדים.‬

80
00:05:12,145 --> 00:05:15,940
‫זה היה הדייט האמיתי הראשון שלי‬
‫מזה שנים רבות.‬

81
00:05:16,607 --> 00:05:18,151
‫הייתי די לחוץ,‬

82
00:05:18,151 --> 00:05:20,236
‫אבל ממש הסתדרנו.‬

83
00:05:28,453 --> 00:05:30,371
‫היא הייתה מאוד חייכנית, אנרגטית.‬

84
00:05:31,748 --> 00:05:32,707
‫מלאת חיים.‬

85
00:05:35,835 --> 00:05:38,504
‫היינו הולכים למרכז העיר ומבלים בברים.‬

86
00:05:52,935 --> 00:05:57,273
‫עבר הרבה זמן בשבילי,‬
‫וברגע שקיבלתי אור ירוק, הייתי בעניין.‬

87
00:06:12,538 --> 00:06:14,457
‫זה היה בדיוק השילוב הנכון.‬

88
00:06:14,457 --> 00:06:16,709
‫עדיין היה לי מרחב אישי,‬

89
00:06:16,709 --> 00:06:20,505
‫אבל הייתה מישהי בסביבה‬
‫כשרציתי לפטפט או לבלות.‬

90
00:06:22,590 --> 00:06:26,094
‫הייתי אומר שזה בדיוק‬
‫מה שהייתי צריך באותו זמן בחיי.‬

91
00:06:32,225 --> 00:06:34,227
‫כבר בדייט הראשון שלנו‬

92
00:06:34,227 --> 00:06:36,354
‫הבהרתי לליז‬

93
00:06:36,354 --> 00:06:39,232
‫שבשום אופן לא אהיה מחויב‬
‫למערכת יחסים רצינית.‬

94
00:06:43,444 --> 00:06:44,654
‫ואז יום אחד...‬

95
00:06:46,072 --> 00:06:48,116
‫קארי פרבר נכנסה לחיי.‬

96
00:06:56,749 --> 00:06:59,752
‫המחשבה הראשונה שלי הייתה,‬
‫"בחיי, היא נראית טוב."‬

97
00:07:05,133 --> 00:07:06,926
‫היי! אתה נראה כמו מכונאי רכב.‬

98
00:07:06,926 --> 00:07:07,844
‫נראה כמו, אבל...‬

99
00:07:07,844 --> 00:07:09,262
‫פשוט חייכנו זה לזה.‬

100
00:07:09,262 --> 00:07:11,722
‫אתה עסוק,‬
‫או שתוכל להעיף מבט במכונית שלי?‬

101
00:07:11,722 --> 00:07:13,474
‫כן, בטח. אני יכול.‬

102
00:07:14,684 --> 00:07:17,061
‫היא הייתה לקוחה, אני הייתי המנהל, זהו.‬

103
00:07:19,814 --> 00:07:21,315
‫כל מכונית היא קצת...‬

104
00:07:23,234 --> 00:07:24,861
‫חשבתי שלא אראה אותה שוב.‬

105
00:07:26,237 --> 00:07:27,989
‫בסדר, תודה רבה.‬

106
00:07:42,670 --> 00:07:44,338
‫שבועיים לאחר מכן‬

107
00:07:44,338 --> 00:07:47,675
‫עברתי על הפרופילים באתר ההיכרויות,‬

108
00:07:47,675 --> 00:07:50,678
‫ונתקלתי באחד שזיהיתי לגמרי.‬

109
00:07:50,678 --> 00:07:53,014
‫- קארי פרבר - גיל: 37‬
‫מסדוניה, איווה -‬

110
00:07:53,598 --> 00:07:56,726
‫זו הייתה הבחורה מהמוסך‬
‫מלפני שבועיים, קארי פרבר.‬

111
00:08:00,146 --> 00:08:02,273
‫וכמובן, יצרתי קשר.‬

112
00:08:02,273 --> 00:08:03,524
‫- התאמה‬
‫שלח הודעה -‬

113
00:08:03,524 --> 00:08:04,942
‫"היי, אני מכיר אותך."‬

114
00:08:06,903 --> 00:08:10,740
‫היא שלחה לי הודעה ואמרה,‬
‫"גם אני מכירה אותך", וזהו זה.‬

115
00:08:13,493 --> 00:08:15,161
‫הדייט הראשון היה די טוב.‬

116
00:08:17,079 --> 00:08:19,123
‫היא סיפרה לי קצת על החיים שלה.‬

117
00:08:19,999 --> 00:08:22,543
‫היא גדלה באזור בעיירה קטנה.‬

118
00:08:26,589 --> 00:08:29,217
‫היא ילדה ילד כשהייתה צעירה למדי.‬

119
00:08:31,552 --> 00:08:33,804
‫אבל חזרה לקולג' כדי ללמוד.‬

120
00:08:37,558 --> 00:08:39,352
‫הייתה לה קריירה.‬

121
00:08:41,020 --> 00:08:42,522
‫מחשבים היו הקטע שלה.‬

122
00:08:44,148 --> 00:08:47,652
‫המרץ שלה והדחף שלה‬
‫בהחלט הראו שהיא מישהי שונה‬

123
00:08:47,652 --> 00:08:49,737
‫משאר הנשים שפגשתי.‬

124
00:08:50,404 --> 00:08:54,492
‫היא הייתה חכמה וסקסית, לגמרי לא בליגה שלי.‬

125
00:08:54,492 --> 00:08:57,912
‫אבל שאלתי אם היא רוצה לבוא לדירה שלי,‬
‫והיא אמרה "בטח".‬

126
00:09:04,168 --> 00:09:06,295
‫אפילו לא הורדנו את המעילים,‬

127
00:09:08,005 --> 00:09:09,924
‫וכבר היה מישהו בחוץ.‬

128
00:09:11,384 --> 00:09:12,343
‫זאת הייתה ליז.‬

129
00:09:14,428 --> 00:09:17,431
‫היא אמרה, "אני צריכה‬
‫להוציא משהו מהדירה שלך."‬

130
00:09:19,267 --> 00:09:21,602
‫זה היה ממש בעייתי.‬

131
00:09:25,815 --> 00:09:28,025
‫הסברתי לקארי מה קורה.‬

132
00:09:29,443 --> 00:09:31,946
‫לנהל את השיחה הזאת, כן, זה היה ממש מביך.‬

133
00:09:36,742 --> 00:09:41,247
‫קארי וליז יצרו קשר עין‬
‫למשך אולי שלוש שניות.‬

134
00:09:47,712 --> 00:09:49,589
‫אחרי שליז יצאה מהדירה,‬

135
00:09:52,174 --> 00:09:55,136
‫התקשרתי לקארי והיא אמרה,‬
‫"אני כבר בחצי הדרך הביתה.‬

136
00:09:55,136 --> 00:09:57,138
‫"אולי פשוט תבוא אליי?"‬

137
00:10:01,767 --> 00:10:05,980
‫היא גרה במסדוניה,‬
‫שהיא עיירה זעירה מעבר לגבול, באיווה.‬

138
00:10:10,401 --> 00:10:14,196
‫כשהגעתי לשם, היא אמרה,‬
‫"תקשיב, אנחנו לא בזוגיות,‬

139
00:10:14,196 --> 00:10:17,283
‫"אנחנו לא מונוגמיים,‬
‫אנחנו לא מתחתנים. זה רק לכיף."‬

140
00:10:17,283 --> 00:10:20,036
‫וחשבתי, "אלוהים. ברצינות?"‬

141
00:10:20,745 --> 00:10:22,204
‫כן! אני בעניין.‬

142
00:10:29,128 --> 00:10:31,797
‫קארי עבדה במרחק שלושה רחובות מהדירה שלי,‬

143
00:10:31,797 --> 00:10:35,635
‫אז מיד התחלנו לבלות המון זמן ביחד.‬

144
00:10:37,470 --> 00:10:39,847
‫היא נשארה הרבה לילות,‬
‫אבל זה לא היה רק סקס.‬

145
00:10:39,847 --> 00:10:42,558
‫בילינו הרבה זמן רק בדיבורים.‬

146
00:10:43,601 --> 00:10:45,728
‫וכמובן, שמחתי שהיא איתי.‬

147
00:10:50,650 --> 00:10:53,944
‫ואז בוקר אחד קמתי בשש כדי ללכת לעבודה.‬

148
00:10:54,904 --> 00:10:57,490
‫נתתי לה נשיקה קטנה, יצאתי מהבית.‬

149
00:10:58,991 --> 00:11:01,327
‫לא ידעתי בזמנו,‬

150
00:11:01,869 --> 00:11:04,997
‫אבל היום הזה עמד לשנות את חיי לנצח.‬

151
00:11:09,502 --> 00:11:11,337
‫בסביבות עשר, עשר וחצי,‬

152
00:11:13,714 --> 00:11:15,383
‫קיבלתי הודעת טקסט מקארי.‬

153
00:11:16,676 --> 00:11:20,429
{\an8}‫- היי, אנחנו צריכים לעבור לגור יחד -‬

154
00:11:21,013 --> 00:11:23,724
‫וחשבתי, "אנחנו מתראים רק שבועיים.‬

155
00:11:23,724 --> 00:11:26,977
‫"כן, זה חזק וטוב, אבל עברו רק שבועיים."‬

156
00:11:27,478 --> 00:11:32,066
{\an8}‫- חשבתי שדיברנו על זה -‬

157
00:11:33,192 --> 00:11:35,861
‫הרגשתי שברגע שלחצתי על "שלח"‬

158
00:11:35,861 --> 00:11:38,781
‫קיבלתי מטח של הודעות בחזרה.‬

159
00:11:39,573 --> 00:11:41,867
‫- בסדר לך תזדיין -‬

160
00:11:42,451 --> 00:11:44,995
‫- הרסת את חיי -‬

161
00:11:45,579 --> 00:11:47,206
‫- לא רוצה לראות אותך שוב -‬

162
00:11:47,206 --> 00:11:48,666
‫זה היה הלם מוחלט.‬

163
00:11:49,417 --> 00:11:52,378
‫היה בינינו קשר,‬
‫אבל לא ניסינו להפוך אותו לרציני.‬

164
00:11:54,171 --> 00:11:57,341
‫חשבתי, "לא משנה כמה טוב‬
‫אתה מסתדר עם מישהי,‬

165
00:11:57,341 --> 00:11:59,260
‫"אתה לא באמת יודע מי היא."‬

166
00:12:02,304 --> 00:12:05,516
‫כשחזרתי הביתה בזמן ארוחת הצהריים,‬
‫לא היה זכר לקארי.‬

167
00:12:05,516 --> 00:12:08,853
‫התיקים שלה ומברשת השיניים שלה נעלמו,‬
‫היא נעלמה.‬

168
00:12:11,647 --> 00:12:14,650
‫הרגשתי קצת עצוב שזה לא הסתדר,‬

169
00:12:15,151 --> 00:12:17,945
‫אבל ניסיתי להמשיך בחיי כאילו כלום לא קרה.‬

170
00:12:17,945 --> 00:12:20,030
‫- בית הקפה של הרולד -‬

171
00:12:25,494 --> 00:12:28,205
‫לא שמעתי מקארי במשך כמה ימים,‬

172
00:12:28,205 --> 00:12:31,584
‫ואז פתאום, התחלתי לקבל ממנה שוב הודעות.‬

173
00:12:32,168 --> 00:12:34,044
{\an8}‫- אתה בן זונה -‬

174
00:12:34,044 --> 00:12:35,713
{\an8}‫- אהרוס את מה שחשוב לך -‬

175
00:12:35,713 --> 00:12:39,008
{\an8}‫ההודעות התחילו לאט,‬

176
00:12:39,008 --> 00:12:40,551
‫אבל הן התגברו.‬

177
00:12:41,385 --> 00:12:42,303
‫- חייך ייהרסו -‬

178
00:12:42,303 --> 00:12:44,096
‫מרושעות יותר, גסות יותר...‬

179
00:12:44,096 --> 00:12:45,431
‫- כי הרסת את שלי -‬

180
00:12:45,431 --> 00:12:47,516
‫מאיימות יותר ככל שחלף הזמן.‬

181
00:12:48,601 --> 00:12:52,104
‫למה שהיא תטריד אותי? פשוט לא הבנתי.‬

182
00:12:52,104 --> 00:12:56,275
{\an8}‫- מסדוניה -‬

183
00:13:03,908 --> 00:13:05,034
‫באותה תקופה,‬

184
00:13:05,868 --> 00:13:08,913
‫קארי הייתה אישה עצמאית מאוד.‬

185
00:13:09,914 --> 00:13:12,374
‫היא הייתה אומרת לך את דעתה.‬

186
00:13:12,875 --> 00:13:16,253
‫- ננסי רייני‬
‫אימא של קארי -‬

187
00:13:17,505 --> 00:13:20,090
‫ידעתי שהיא פגשה מישהו.‬

188
00:13:20,591 --> 00:13:23,010
‫זו הייתה מערכת יחסים חדשה,‬

189
00:13:23,010 --> 00:13:26,597
‫ואלה תמיד מעניינות בהתחלה.‬

190
00:13:26,597 --> 00:13:31,101
‫הוא גר במרחק כמה רחובות בלבד‬
‫מהמקום שבו היא עבדה, וזה עזר,‬

191
00:13:31,894 --> 00:13:33,437
‫והיא יכלה ללון שם.‬

192
00:13:33,979 --> 00:13:37,316
‫אז לא חשבתי יותר מדי‬
‫על העובדה שלא דיברתי איתה.‬

193
00:13:37,858 --> 00:13:41,570
‫אבל אחרי זמן מה,‬
‫עדיין לא הצלחתי להשיג אותה.‬

194
00:13:42,988 --> 00:13:46,283
‫לאימהות ולבנות תמיד יש עליות ומורדות,‬

195
00:13:46,283 --> 00:13:47,284
‫והיו לנו אותם,‬

196
00:13:47,910 --> 00:13:52,540
‫אבל זה היה כל כך תמוה‬
‫כשלא הצלחתי להשיג אותה.‬

197
00:13:56,669 --> 00:14:00,381
‫הייתי בעבודה, והבחור שלי בדלפק החזית בא‬

198
00:14:00,381 --> 00:14:03,175
‫ואמר, "דייב, יש שריפים שמחפשים אותך."‬

199
00:14:09,265 --> 00:14:10,474
‫מה שלומכם, חבר'ה?‬

200
00:14:11,392 --> 00:14:14,895
‫מה כבר יכולתי לעשות שהשריפים מחפשים אותי?‬

201
00:14:14,895 --> 00:14:17,773
‫לא ידעתי מה קורה, אבל זה לא היה מצחיק.‬

202
00:14:19,400 --> 00:14:22,611
‫הדבר הראשון שהם שאלו הוא,‬
‫"אתה מכיר את קארי פרבר?"‬

203
00:14:22,611 --> 00:14:23,988
‫כן, כמובן.‬

204
00:14:24,655 --> 00:14:28,576
‫אמרו לי שאימא של קארי‬
‫הגישה הודעה על אדם נעדר.‬

205
00:14:29,159 --> 00:14:31,662
‫הביקורת הופנתה אליי עכשיו.‬
‫הם הסתכלו עליי בהאשמה,‬

206
00:14:31,662 --> 00:14:34,373
‫"למה אתה לא יודע איפה היא?‬
‫אתה החבר שלה."‬

207
00:14:36,000 --> 00:14:37,835
‫אז הוצאתי את הטלפון שלי‬

208
00:14:37,835 --> 00:14:42,006
‫והראיתי להם את כל ההודעות‬
‫המגעילות שקיבלתי ממנה.‬

209
00:14:43,716 --> 00:14:46,135
‫אחרי זה, כל ההתנהגות שלהם השתנתה.‬

210
00:14:47,553 --> 00:14:49,722
‫השריפים הבינו מזה‬

211
00:14:49,722 --> 00:14:52,391
‫ש"זו פרידה קשה", משהו שהם רואים כל הזמן.‬

212
00:14:52,391 --> 00:14:55,811
‫זה לא סיפור, וזה אמור להפסיק בקרוב.‬

213
00:14:55,811 --> 00:14:58,647
‫אף אחד לא נשאר‬
‫להטריד אנשים כל כך הרבה זמן.‬

214
00:15:04,987 --> 00:15:07,740
‫זמן קצר אחרי שדיווחנו על היעדרותה,‬

215
00:15:07,740 --> 00:15:11,452
‫התחלתי לקבל הודעות מקארי בדף הפייסבוק שלה.‬

216
00:15:11,452 --> 00:15:12,369
‫- קארי פרבר -‬

217
00:15:12,369 --> 00:15:16,373
‫- אני לא נעדרת‬
‫אני פשוט לא רוצה לבוא הביתה עכשיו. -‬

218
00:15:16,373 --> 00:15:20,294
‫- אני אוהבת את כולכם מאוד,‬
‫אבל אני צריכה זמן. -‬

219
00:15:20,294 --> 00:15:23,047
‫- שלח -‬

220
00:15:23,047 --> 00:15:25,507
‫היא שלחה לי "יום האם שמח" ביום האם,‬

221
00:15:26,508 --> 00:15:31,305
‫אבל זה הגיע לשלב שבו קיבלתי‬
‫הודעות של מילה אחת או שתיים‬

222
00:15:31,305 --> 00:15:35,601
‫שפשוט נעשו בהדרגה מגעילות יותר ויותר.‬

223
00:15:47,488 --> 00:15:52,117
‫- קרופה -‬

224
00:15:52,117 --> 00:15:54,370
‫לא ראיתי את ליז הרבה זמן,‬

225
00:15:55,329 --> 00:15:57,748
‫אבל אז היא באה לדירה יום אחד.‬

226
00:15:58,415 --> 00:16:01,001
‫היא אמרה שיש לה משהו להראות לי.‬

227
00:16:03,587 --> 00:16:05,798
‫הסתכלתי על הצד של הרכב שלה,‬

228
00:16:06,298 --> 00:16:09,510
‫וברור שמישהו חרט בו עם מפתח לעומק.‬

229
00:16:16,308 --> 00:16:18,185
‫- אני אעשה עוד -‬

230
00:16:18,185 --> 00:16:23,273
‫- אם לא תניחי לדייב -‬

231
00:16:23,273 --> 00:16:25,484
‫- זונה -‬

232
00:16:25,484 --> 00:16:28,654
‫התברר שקארי הטרידה את ליז‬

233
00:16:28,654 --> 00:16:30,572
‫באותן דרכים שהטרידה אותי,‬

234
00:16:31,156 --> 00:16:32,574
‫בהודעות ובמיילים.‬

235
00:16:34,868 --> 00:16:37,162
‫ברור שקארי קינאה בליז.‬

236
00:16:43,293 --> 00:16:46,463
{\an8}‫- היא אחראית להרס הקשר שלנו -‬

237
00:16:46,463 --> 00:16:50,467
{\an8}‫פחדנו שמשהו רע עלול לקרות בכל רגע.‬

238
00:16:51,051 --> 00:16:53,262
‫- אני יותר שטנית -‬

239
00:16:53,262 --> 00:16:55,848
‫- מכמה שריטות על מכונית -‬

240
00:17:09,111 --> 00:17:11,697
‫הייתי שוטר במשטרת אומהה‬

241
00:17:11,697 --> 00:17:13,741
‫במשך 22 שנים וחצי.‬

242
00:17:15,367 --> 00:17:17,619
‫בעשר עד 12 השנים האחרונות בקריירה שלי,‬

243
00:17:17,619 --> 00:17:20,164
‫עבדתי כבלש ביחידה לקורבנות מיוחדים,‬

244
00:17:20,748 --> 00:17:23,625
‫והתמחיתי באלימות במשפחה ובהטרדה.‬

245
00:17:26,003 --> 00:17:31,133
{\an8}‫- הבלש כריס לגרו‬
‫משטרת אומהה -‬

246
00:17:32,926 --> 00:17:36,221
‫דייב קרופה בא לבקר אותי בסוף 2012.‬

247
00:17:37,723 --> 00:17:40,934
‫התיק היה משהו שאנחנו רואים‬
‫לעיתים קרובות. שגרתי מאוד.‬

248
00:17:41,518 --> 00:17:45,272
{\an8}‫היה לנו עסק עם איזו חברה לשעבר קנאית,‬

249
00:17:45,272 --> 00:17:48,609
‫אולי בשלבים הראשונים של ההטרדה.‬

250
00:17:49,693 --> 00:17:53,947
‫המסר, כשמסתכלים על כל ההודעות והמיילים,‬

251
00:17:53,947 --> 00:17:56,742
‫היה, "אם אתה לא שלי, לא תהיה של אף אחת."‬

252
00:17:56,742 --> 00:17:57,993
‫- אהרוס את חייך -‬

253
00:17:57,993 --> 00:17:59,828
‫אבל זה התברר‬

254
00:17:59,828 --> 00:18:04,333
‫כאחד התיקים המוזרים‬
‫והבלתי צפויים ביותר שאי פעם עבדתי עליהם.‬

255
00:18:11,131 --> 00:18:14,426
‫- איך הטעם של הקפה? -‬

256
00:18:17,096 --> 00:18:18,347
‫- אתה רואה אותי? -‬

257
00:18:18,347 --> 00:18:19,473
‫- אני רואה אותך -‬

258
00:18:19,473 --> 00:18:20,933
‫- אתה רוצה אותי בחייך -‬

259
00:18:20,933 --> 00:18:23,102
‫- תמיד נהיה יחד -‬

260
00:18:23,102 --> 00:18:26,855
‫ההודעות מקארי, בימים הראשונים,‬

261
00:18:26,855 --> 00:18:30,901
‫הגיעו מהטלפון המקורי שלה,‬
‫אבל לאחר מכן הן השתנו.‬

262
00:18:30,901 --> 00:18:31,860
‫- היי לוזר -‬

263
00:18:31,860 --> 00:18:36,615
‫אלה היו הרבה‬
‫מספרי טלפון אחרים, 20, 30, 40.‬

264
00:18:37,324 --> 00:18:39,201
‫לא הספקתי לחסום אותם.‬

265
00:18:39,785 --> 00:18:42,412
‫- אם אפגע בך דברים ישתנו‬
‫אני אהרוס את חייך -‬

266
00:18:42,412 --> 00:18:45,874
‫- עדיין יש לי מפתחות לדירה שלך‬
‫אני אראה לך מה זה טירוף -‬

267
00:18:45,874 --> 00:18:46,792
‫- אעקוב אחריך -‬

268
00:18:46,792 --> 00:18:51,797
‫ראיתי שכל ההודעות היו מקארי,‬
‫כי המלל היה אותו הדבר.‬

269
00:18:52,297 --> 00:18:54,925
‫- אני אשתלט על חייך!‬
‫אתה עדיין רוצה אותי -‬

270
00:18:54,925 --> 00:18:57,177
‫- אני צופה בך‬
‫אני אהרוס את חייך -‬

271
00:18:57,177 --> 00:18:59,638
‫אותו דבר קרה עם המיילים.‬

272
00:18:59,638 --> 00:19:03,892
‫המיילים היו תחת כל מיני שמות בדויים,‬

273
00:19:03,892 --> 00:19:08,063
‫או סתם שמות אקראיים, ויותר מ-125 ביום.‬

274
00:19:08,063 --> 00:19:12,317
‫- לעולם לא אתן לך להיות עם אף אחת‬
‫אני אטריד את הילדים שלך -‬

275
00:19:24,705 --> 00:19:27,791
‫- אני רואה אותך בעבודה -‬

276
00:19:32,796 --> 00:19:37,301
‫דייב דיווח על קארי ששלחה לו הודעות‬

277
00:19:37,301 --> 00:19:41,805
‫עם פרטים מסוימים של לקוחות שאיתן הוא דיבר,‬

278
00:19:41,805 --> 00:19:44,850
‫כשהם עמדו ממש מחוץ למקום העבודה שלו.‬

279
00:19:45,642 --> 00:19:48,770
‫- כל זונה שתדבר איתה -‬

280
00:19:48,770 --> 00:19:53,066
‫- אני מצלמת את מספר לוחית הרישוי שלה -‬

281
00:19:56,486 --> 00:19:58,405
‫- לא אכפת לי אם היא רק לקוחה -‬

282
00:19:58,405 --> 00:20:01,742
‫- אני ארדוף אותה -‬

283
00:20:04,369 --> 00:20:07,206
‫חשבתי, "בסדר, אם היא יכולה‬
‫לראות מה הוא עושה,‬

284
00:20:09,666 --> 00:20:12,085
‫"היא בטח מסתתרת בסביבת הדירה שלו."‬

285
00:20:14,671 --> 00:20:19,593
‫אז סרקתי את האזור כדי למצוא כל מקום‬
‫שבו מישהו יכול לראות מה הוא עושה.‬

286
00:20:27,684 --> 00:20:33,023
‫עשיתי מארב הפוך כדי לגלות מאיפה היא צופה.‬

287
00:20:38,153 --> 00:20:40,656
‫לקחתי את התמונה של קארי, דפקתי בדלתות.‬

288
00:20:42,074 --> 00:20:43,242
‫איש לא ראה אותה.‬

289
00:20:43,742 --> 00:20:47,162
‫ידעתי שלפני שאוכל לעשות משהו,‬
‫עליי למצוא אותה.‬

290
00:20:52,417 --> 00:20:54,711
‫מה שקרה אחר כך היה הלם מוחלט.‬

291
00:20:55,212 --> 00:20:58,382
{\an8}‫- אני גרה ברחוב ברט 11618 -‬

292
00:20:58,382 --> 00:21:02,135
{\an8}‫קארי סיפרה לי שהיא גרה‬
‫במרחק כמה בניינים ממני,‬

293
00:21:02,135 --> 00:21:03,804
‫באותו מתחם דירות.‬

294
00:21:06,056 --> 00:21:10,394
{\an8}‫- דירה 12 -‬

295
00:21:34,584 --> 00:21:36,169
‫אחת, שתיים, שלוש...‬

296
00:21:36,169 --> 00:21:38,422
‫קיוויתי שאתפוס אותה.‬

297
00:21:42,301 --> 00:21:45,387
‫אבל ככל שהתקרבתי, חמש, שש, שבע,‬

298
00:21:46,346 --> 00:21:48,015
‫רציתי להתקשר למשטרה.‬

299
00:21:54,813 --> 00:21:57,274
‫הכנסתי את עצמי לטירוף.‬

300
00:21:59,067 --> 00:22:02,821
‫כבר לא רציתי להתקשר למשטרה,‬
‫רציתי ממש לפגוע בה.‬

301
00:22:08,285 --> 00:22:09,703
‫ואז הגעתי לעשר,‬

302
00:22:10,954 --> 00:22:12,372
‫ואז הגעתי ל-11,‬

303
00:22:13,332 --> 00:22:15,334
‫וכמובן, אני מחפש את 12.‬

304
00:22:20,797 --> 00:22:21,923
‫ואין שום 12.‬

305
00:22:23,050 --> 00:22:23,967
‫זה לא קיים.‬

306
00:22:25,344 --> 00:22:27,763
‫אלה רק עוד מניפולציות פסיכולוגיות.‬

307
00:22:31,725 --> 00:22:33,685
‫כשחזרתי ברגל לדירה שלי,‬

308
00:22:34,311 --> 00:22:36,563
‫הסתכלתי על כל הדירות בכל מקום,‬

309
00:22:36,563 --> 00:22:38,732
‫ותהיתי מאיזו מהן היא צופה בי.‬

310
00:22:42,069 --> 00:22:44,112
‫היא עשתה את זה רק כדי לשחק לי בראש.‬

311
00:22:53,205 --> 00:22:56,291
‫אבל אז המצב רק החמיר.‬

312
00:23:02,255 --> 00:23:03,090
‫פאק.‬

313
00:23:05,300 --> 00:23:07,010
‫קארי בתוך הבית של ליז.‬

314
00:23:07,010 --> 00:23:09,888
{\an8}‫- מעניין אם היא כאן -‬

315
00:23:13,350 --> 00:23:15,227
{\an8}‫- היא השאירה את דלת המוסך פתוחה -‬

316
00:23:15,227 --> 00:23:17,687
{\an8}‫כלומר, ברצינות, איך... מה נסגר?‬

317
00:23:21,191 --> 00:23:23,485
‫זו הייתה בהחלט הסלמה רצינית.‬

318
00:23:30,200 --> 00:23:33,703
‫גילינו שלא רק שהיא שרטה‬
‫את המכונית של ליז בחניה,‬

319
00:23:33,703 --> 00:23:35,497
‫היא גם ריססה על הקיר.‬

320
00:23:35,497 --> 00:23:39,209
‫- זונה -‬

321
00:23:40,877 --> 00:23:43,880
‫התקשרו למשטרה והוגשה תלונה במשטרה,‬

322
00:23:44,881 --> 00:23:48,927
‫אבל ראיתי כמה זה מלחיץ‬
‫את ליז ואת הילדים שלה.‬

323
00:23:50,971 --> 00:23:55,267
‫הרגשתי כאילו מטרידים את ליז‬
‫כי אני יצאתי עם איזו אישה,‬

324
00:23:55,976 --> 00:23:58,103
‫שעכשיו ממררת גם את החיים שלה.‬

325
00:24:00,856 --> 00:24:03,608
‫- את זונה מזוינת ליז -‬

326
00:24:03,608 --> 00:24:08,447
‫- והורסת משפחות -‬

327
00:24:09,531 --> 00:24:12,868
‫הרגשתי שהיא הקורבן האמיתי בכל זה,‬

328
00:24:14,286 --> 00:24:16,538
‫ורציתי לנסות להגן עליה.‬

329
00:24:18,331 --> 00:24:19,666
‫הרגשנו בטוחים יחד,‬

330
00:24:20,584 --> 00:24:22,878
‫ומערכת היחסים שלנו פרחה שוב.‬

331
00:24:39,269 --> 00:24:41,396
{\an8}‫- איימי פלורה‬
‫בת-זוגו לשעבר של דייב -‬

332
00:24:41,396 --> 00:24:44,191
{\an8}‫דייב ואני עדיין היינו די קרובים.‬

333
00:24:44,191 --> 00:24:47,277
‫הילדים שהו בדירה שלו בסופי השבוע,‬

334
00:24:47,277 --> 00:24:51,323
‫אז הם ידעו קצת על מה שקורה עם קארי‬

335
00:24:51,323 --> 00:24:53,742
‫והאיומים שלה על דייב.‬

336
00:24:56,077 --> 00:24:59,748
‫אחרי שהוא סיפר לי על כל ההודעות וההשחתות,‬

337
00:25:00,499 --> 00:25:04,169
‫אמרתי לו שאני לא רוצה שהילדים ישהו אצלו.‬

338
00:25:04,169 --> 00:25:06,338
‫כדי לראות אותם, הוא יצטרך לבוא אליי.‬

339
00:25:08,381 --> 00:25:09,883
‫זה הלחיץ אותי מאוד.‬

340
00:25:18,141 --> 00:25:21,186
‫הייתי בעבודה, וליז התקשרה אליי.‬

341
00:25:21,186 --> 00:25:23,438
‫אחד החלונות שלי היה מרוסק,‬

342
00:25:23,438 --> 00:25:25,857
‫ונראה כאילו מישהו היה בדירה שלי.‬

343
00:25:32,239 --> 00:25:33,990
‫- לכי מפה זונה -‬

344
00:25:33,990 --> 00:25:36,868
‫מעל המיטה, בשפתון אדום,‬

345
00:25:36,868 --> 00:25:39,120
‫היה כתוב, "לכי מפה זונה".‬

346
00:25:40,163 --> 00:25:44,501
‫על המיטה היו כמה בגדים שהיו שייכים לליז.‬

347
00:25:44,501 --> 00:25:48,171
‫הם נדקרו ונקרעו בסכין.‬

348
00:25:52,467 --> 00:25:54,177
‫כמו ברצח.‬

349
00:25:56,012 --> 00:25:57,264
‫אני לא יודע עד כמה‬

350
00:25:57,264 --> 00:26:01,309
‫איום באלימות פיזית יכול להיות ישיר יותר.‬

351
00:26:06,231 --> 00:26:09,985
‫חשבתי, "מה אם ליז הייתה שם‬
‫כשקארי פרצה לדירה?"‬

352
00:26:09,985 --> 00:26:12,821
‫האם ליז באמת הייתה נדקרת?‬

353
00:26:15,407 --> 00:26:17,325
‫זה איום אמיתי. זה לא סתם.‬

354
00:26:20,620 --> 00:26:23,331
{\an8}‫- היא תמות -‬

355
00:26:23,331 --> 00:26:26,668
{\an8}‫- אף אחד לא יכול לעצור אותי -‬

356
00:26:30,630 --> 00:26:35,010
‫- דה אמברס‬
‫מסעדה ולאונג' -‬

357
00:26:36,970 --> 00:26:41,308
‫בשלב זה של החקירה,‬
‫בהתחשב בכל הפשעים שבוצעו,‬

358
00:26:41,308 --> 00:26:45,770
‫הרגשתי שיש לי עילה סבירה מספקת‬
‫להוצאת צו מעצר לקארי.‬

359
00:26:45,770 --> 00:26:48,690
‫לצערי, זה כל מה שיכולתי לעשות באותו זמן,‬

360
00:26:48,690 --> 00:26:50,233
‫כי לא הצלחתי למצוא אותה.‬

361
00:26:51,860 --> 00:26:54,195
‫במקרה של הטרדה, זה לא יוצא דופן.‬

362
00:26:54,696 --> 00:26:57,824
‫אבל ככל שחקירת מקרים כאלה מתארכת,‬

363
00:26:58,325 --> 00:27:01,536
‫כך רואים יותר‬
‫את ההשפעה שיש לזה על הקורבנות.‬

364
00:27:07,000 --> 00:27:09,919
‫ההטרדה נמשכה כבר יותר משנה.‬

365
00:27:10,837 --> 00:27:13,381
‫זה לא היה נדיר‬
‫שאכלתי ארוחת ערב עם ילדיי‬

366
00:27:13,381 --> 00:27:16,426
‫וקיבלתי הודעה,‬
‫"אתה במקום זה וזה, אוכל עם ילדיך."‬

367
00:27:16,426 --> 00:27:20,138
‫לכי תזדייני! תעזבי אותי בשקט.‬

368
00:27:29,064 --> 00:27:33,943
‫לאט לאט, המצב הבלתי רגיל הופך לרגיל.‬

369
00:27:38,198 --> 00:27:39,866
‫הפרנויה היא החיים שלך.‬

370
00:27:44,454 --> 00:27:47,415
{\an8}‫- אני עדיין יכולה להיכנס לבניין -‬

371
00:27:51,503 --> 00:27:53,797
‫אתה חושב על כל ה"מה אם", כל הזמן.‬

372
00:28:03,056 --> 00:28:06,351
‫- הצמדתי את האוזן שלי לדלת שלך -‬

373
00:28:07,811 --> 00:28:11,272
‫- אני שומעת הכול -‬

374
00:28:17,320 --> 00:28:19,072
‫- אני צופה בך -‬

375
00:28:21,908 --> 00:28:25,161
‫לפעמים היה קשה לדעת מה אמיתי‬

376
00:28:25,161 --> 00:28:27,038
‫ומה אני אולי מדמיין.‬

377
00:28:34,963 --> 00:28:37,382
‫- פוד לאונג' -‬

378
00:28:39,801 --> 00:28:41,428
‫ככל שהחודשים חלפו,‬

379
00:28:41,428 --> 00:28:44,472
‫מצאתי את עצמי מבלה יותר ויותר זמן בבר.‬

380
00:28:46,307 --> 00:28:48,893
‫שתיתי, אבל זה הקל קצת.‬

381
00:28:50,019 --> 00:28:53,273
‫המוח שלי היה מסוגל לשתוק לזמן קצר.‬

382
00:29:00,321 --> 00:29:02,949
‫הייתי בדרך להתמוטטות נפשית.‬

383
00:29:21,551 --> 00:29:25,221
‫- הצתי את הבית של הזונה המגעילה -‬

384
00:29:25,221 --> 00:29:28,308
‫הבטן שלי התהפכה. חשבתי, "שיט".‬

385
00:29:33,688 --> 00:29:36,316
‫קארי הציתה את הבית של ליז.‬

386
00:29:40,779 --> 00:29:43,865
‫- אני מקווה שהזונה‬
‫והילדים שלה ימותו בתוכו -‬

387
00:30:02,383 --> 00:30:05,220
‫נסה לתת להם... הם הוציאו את כולם מכאן.‬

388
00:30:08,973 --> 00:30:11,851
‫לשם, זוזו לשם, קדימה. זוזו, לשם.‬

389
00:30:17,273 --> 00:30:20,610
‫ליז הייתה לבדה, היא פשוט בכתה.‬

390
00:30:26,616 --> 00:30:29,244
‫למרבה המזל, הילדים של ליז לא היו בבית,‬

391
00:30:29,744 --> 00:30:32,038
‫אבל כל חיות המחמד שלה מתו.‬

392
00:30:35,917 --> 00:30:39,295
‫היא איבדה את ביתה ואת כל מה שבבעלותה.‬

393
00:30:45,844 --> 00:30:49,180
‫חשבתי, "עכשיו זו חקירה אחרת לגמרי."‬

394
00:30:49,180 --> 00:30:50,890
‫- פקח כיבוי אש -‬

395
00:30:50,890 --> 00:30:52,976
‫יצרתי קשר עם חוקר השרפות.‬

396
00:30:55,061 --> 00:30:58,189
‫נפגשנו בזירה, הסתובבנו בבית.‬

397
00:31:06,990 --> 00:31:10,910
‫עדיין היו מים, היה... הריח הנורא של שרפה.‬

398
00:31:15,915 --> 00:31:19,127
‫נורות אדומות נדלקו בכל מקום סביבי.‬

399
00:31:20,628 --> 00:31:22,881
‫חשבתי, "זה עלול להגיע לשלב‬

400
00:31:22,881 --> 00:31:25,842
‫"שבו מישהו נפצע קשה, נרצח."‬

401
00:31:25,842 --> 00:31:29,095
‫חשבתי, "אני חייב לתפוס את האישה הזאת!"‬

402
00:31:31,973 --> 00:31:35,977
‫החקירה שלנו בזירה כללה,‬
‫כמובן, שיחה עם ליז.‬

403
00:31:37,228 --> 00:31:39,522
‫הריאיון הוקלט על קלטת.‬

404
00:31:40,607 --> 00:31:43,443
‫אני מבין שהיו כמה בעיות.‬

405
00:31:43,443 --> 00:31:45,236
‫אולי תספרי לי על זה?‬

406
00:31:45,737 --> 00:31:47,113
‫לבחור שאני יוצאת איתו‬

407
00:31:47,113 --> 00:31:49,407
‫יש חברה שהוא יצא איתה במשך שבועיים,‬

408
00:31:49,407 --> 00:31:51,492
‫והיא מטרידה אותי מאז נובמבר.‬

409
00:31:52,076 --> 00:31:54,162
‫את יודעת מה שמה?‬
‫-קארי.‬

410
00:31:55,288 --> 00:31:58,041
‫היא שולחת לי הודעות‬
‫שתהרוג אותי ואת ילדיי.‬

411
00:31:58,041 --> 00:32:02,295
‫בסדר. די ברור שזו שרפה שהוצתה בכוונה.‬

412
00:32:03,922 --> 00:32:05,632
‫מה בנוגע לחיות שלי?‬

413
00:32:06,507 --> 00:32:09,594
‫החיות...‬
‫-אני יודעת שכולן מתו, אבל...‬

414
00:32:09,594 --> 00:32:14,766
‫האגודה ההומנית תטפל בחיות. סליחה.‬

415
00:32:16,517 --> 00:32:18,311
‫הלוואי שהיא תלך מכאן.‬

416
00:32:31,282 --> 00:32:35,954
‫אחרי השרפה, ליז לקחה‬
‫את המעט שיכלה לחלץ מהבית,‬

417
00:32:35,954 --> 00:32:37,080
‫ועברה למקום אחר.‬

418
00:32:37,080 --> 00:32:40,708
‫היא לא אמרה לי להיכן,‬
‫ולא האשמתי אותה בכלל.‬

419
00:32:40,708 --> 00:32:43,920
‫היא לא רצתה שקארי תבוא בעקבותיה.‬

420
00:32:46,798 --> 00:32:49,550
‫בשלב הזה הרגשתי בודד.‬

421
00:32:52,053 --> 00:32:54,889
‫לא ידעתי אם לכעוס,‬
‫או להיות עצוב, או לבכות.‬

422
00:32:56,808 --> 00:32:58,393
‫איבדתי את בת הזוג שלי,‬

423
00:32:58,393 --> 00:33:01,604
‫או את האדם היחיד שהבין מה אני עובר.‬

424
00:33:04,357 --> 00:33:08,945
‫הרגשתי שהדבר היחיד שיכולתי לעשות‬
‫זה גם לארוז את חפציי ולעבור למקום אחר.‬

425
00:33:10,405 --> 00:33:12,073
‫החלפתי מספר טלפון‬

426
00:33:12,657 --> 00:33:13,950
‫ומצאתי עבודה חדשה.‬

427
00:33:16,828 --> 00:33:20,081
‫רציתי לשקם את חיי הרחק מקארי.‬

428
00:33:22,083 --> 00:33:23,751
‫אבל עמוק בפנים,‬

429
00:33:23,751 --> 00:33:27,005
‫ידעתי שהיא עדיין מסתובבת אי שם.‬

430
00:33:31,342 --> 00:33:33,553
‫- אם-16‬
‫מחוז פוטאווטמי -‬

431
00:33:33,553 --> 00:33:37,724
‫- שנה לאחר מכן -‬

432
00:33:45,606 --> 00:33:49,193
‫- הכלא המחוזי ומשרד השריף של פוטאווטמי -‬

433
00:33:49,193 --> 00:33:52,530
‫משרד השריף של מחוז פוטאווטמי‬
‫הוא סוכנות קטנה.‬

434
00:33:54,699 --> 00:33:58,244
‫שנתיים קודם לכן, שמעתי שיש עוד צמד בלשים‬

435
00:33:58,244 --> 00:34:01,998
‫שחוקרים בעניין מישהי בשם קארי פרבר כנעדרת.‬

436
00:34:02,874 --> 00:34:06,544
‫שמעתי שהיא אם חד-הורית שפשוט נעלמה.‬

437
00:34:07,503 --> 00:34:09,338
‫אף אחד לא ראה אותה פיזית,‬

438
00:34:09,338 --> 00:34:13,092
‫אבל היא עדיין תקשרה‬
‫באמצעות מיילים והודעות טקסט.‬

439
00:34:14,010 --> 00:34:17,305
‫באותו זמן, בלשים ממשטרת אומהה‬

440
00:34:17,305 --> 00:34:22,268
{\an8}‫חקרו הצתה, והטרדה וונדליזם,‬

441
00:34:22,935 --> 00:34:25,938
‫אבל אחרי זמן רב, התיק הגיע למבוי סתום‬

442
00:34:25,938 --> 00:34:27,899
‫עבור החוקרים שבדקו אותו.‬

443
00:34:34,405 --> 00:34:37,533
{\an8}‫התיק תמיד עורר בי עניין וסקרן אותי.‬

444
00:34:41,996 --> 00:34:46,084
‫אני זוכר שדיברתי עם ג'ים ואמרתי,‬
‫"צריך לשאול אם נוכל לקחת את התיק."‬

445
00:34:53,758 --> 00:34:55,676
‫אני וריאן היינו חברים הכי טובים.‬

446
00:34:57,804 --> 00:34:59,430
‫זו הייתה מכה טובה, ריאן.‬

447
00:35:00,723 --> 00:35:03,309
‫ג'ים הוא הקאובוי הכי עירוני שפגשתי בחיי.‬

448
00:35:04,519 --> 00:35:07,563
‫אני לא חושב שהוא אי פעם רכב על סוס,‬
‫אבל המראה שלו משכנע.‬

449
00:35:10,483 --> 00:35:13,569
‫ריאן הוא יותר טיפוס שיורה מהמותן.‬

450
00:35:16,197 --> 00:35:17,031
‫לא חשוב.‬

451
00:35:20,076 --> 00:35:21,994
‫אני קצת יותר מסודר.‬

452
00:35:24,831 --> 00:35:27,750
‫הכישורים והיכולות שלנו‬
‫ממש משלימים זה את זה.‬

453
00:35:29,919 --> 00:35:32,547
‫אז אוויס ואני הלכנו לבוס שלנו,‬

454
00:35:32,547 --> 00:35:35,967
‫ושאלנו אם נוכל לקחת פיקוד‬
‫בתיק של קארי פרבר,‬

455
00:35:35,967 --> 00:35:37,718
‫והוא נתן לנו אישור.‬

456
00:35:47,645 --> 00:35:50,148
‫הלכנו לבקר את ננסי רייני, אימא של קארי.‬

457
00:35:50,148 --> 00:35:51,858
‫היא גרה במסדוניה, איווה.‬

458
00:35:53,067 --> 00:35:55,069
‫היא סיפרה לנו איך כל התיק התחיל.‬

459
00:35:58,781 --> 00:36:00,032
‫עברו כמה שנים‬

460
00:36:00,032 --> 00:36:02,535
‫מאז שדיברנו עם חוקר פנים אל פנים,‬

461
00:36:02,535 --> 00:36:04,495
‫והייתי ספקנית.‬

462
00:36:04,495 --> 00:36:08,541
‫סביר להניח שהייתי קצת‬
‫לא מנומסת אליו כשהוא נכנס,‬

463
00:36:08,541 --> 00:36:10,710
‫כי לא ממש האמנתי בו.‬

464
00:36:11,544 --> 00:36:14,672
‫באיזה יום ראיתם אותה בפעם האחרונה?‬

465
00:36:14,672 --> 00:36:18,342
‫לא ראינו אותה מאז ה-11 בנובמבר 2012.‬

466
00:36:18,342 --> 00:36:19,886
‫אז לפני כשנתיים.‬

467
00:36:22,263 --> 00:36:25,224
‫זמן קצר אחרי שהיא עזבה, התחלתי לקבל הודעות‬

468
00:36:25,224 --> 00:36:28,019
‫כמו, "התקבלתי לעבודה בקנזס‬

469
00:36:28,019 --> 00:36:30,813
‫"ואני ארוויח 100,000 דולר בשנה."‬

470
00:36:31,939 --> 00:36:34,400
‫ומקס, הבן שלה, היה צריך להישאר איתנו.‬

471
00:36:36,235 --> 00:36:39,322
‫אני סקרן לדעת מה היה מצבה לפני שהיא עזבה.‬

472
00:36:39,322 --> 00:36:41,699
‫מה התרחש אז, האם היא הזכירה משהו?‬

473
00:36:41,699 --> 00:36:44,285
‫היא הייתה עייפה כי היא עבדה הרבה.‬

474
00:36:45,703 --> 00:36:48,789
‫בטח יש כמה דברים שהיא לא סיפרה לי,‬

475
00:36:48,789 --> 00:36:51,500
‫אבל יש כמה דברים שאני לא סיפרתי לאימא שלי.‬

476
00:36:52,460 --> 00:36:54,503
‫אבל היא תמיד התקשרה הביתה.‬

477
00:36:57,298 --> 00:37:01,844
‫לא הצלחתי להבין מה קורה,‬
‫ואז דיווחנו שהיא נעדרת.‬

478
00:37:04,180 --> 00:37:07,183
‫אם היא פשוט החליטה‬
‫שהיא לא רוצה להיות כאן יותר,‬

479
00:37:07,183 --> 00:37:08,726
‫זו ההחלטה שלה,‬

480
00:37:08,726 --> 00:37:11,395
‫אבל אני רוצה לדעת אם היא בסדר,‬

481
00:37:11,395 --> 00:37:13,940
‫אם היא חולה, אם היא פצועה.‬

482
00:37:23,074 --> 00:37:27,203
‫בתחילה נעשיתי מעורב בתיק‬
‫כי הוא נשמע מעניין.‬

483
00:37:27,203 --> 00:37:28,496
‫אחרי שפגשתי את ננסי...‬

484
00:37:30,289 --> 00:37:31,165
‫זה השתנה אצלי.‬

485
00:37:31,165 --> 00:37:32,833
‫רציתי להשיג לה תשובות.‬

486
00:37:37,588 --> 00:37:39,340
‫כשבדקתי בתיק,‬

487
00:37:40,716 --> 00:37:45,263
‫הדוחות המקוריים ציינו‬
‫שלקארי יש היסטוריה של הפרעה דו-קוטבית.‬

488
00:37:45,263 --> 00:37:47,974
‫- הודעה על נעדרת - קארי‬
‫16 בנובמבר 2012 -‬

489
00:37:47,974 --> 00:37:51,060
‫- קארי היא דו-קוטבית -‬

490
00:37:51,769 --> 00:37:53,854
‫כן, היו לה בעיות דיכאון.‬

491
00:37:54,522 --> 00:37:57,608
‫הנחתי שהיא לקחה איתה תרופות,‬

492
00:37:58,734 --> 00:38:00,111
{\an8}‫אבל היא לא לקחה.‬

493
00:38:00,111 --> 00:38:02,488
{\an8}‫- תרופות נמצאו בביתה של קארי -‬

494
00:38:04,407 --> 00:38:06,117
‫אם קארי לא לקחה את התרופות,‬

495
00:38:06,117 --> 00:38:08,786
‫זה עשוי לרמוז על שינוי באישיות שלה,‬

496
00:38:08,786 --> 00:38:12,915
‫שיגרום להתחלת ההטרדות,‬
‫שליחת ההודעות, המעקב, כל זה.‬

497
00:38:15,501 --> 00:38:17,920
‫החוקרים המקוריים הגיעו למסקנה‬

498
00:38:17,920 --> 00:38:20,965
‫שההיעלמות שלה‬
‫היא תסמין של משבר בבריאות הנפש.‬

499
00:38:24,677 --> 00:38:25,553
‫הייתה לי תקווה‬

500
00:38:26,971 --> 00:38:28,180
‫שהיא תחזור.‬

501
00:38:46,699 --> 00:38:49,618
‫עברתי דירה וניסיתי להתחיל מחדש.‬

502
00:38:49,618 --> 00:38:51,370
‫ליז יצאה מהתמונה.‬

503
00:38:51,370 --> 00:38:53,998
‫אז כמובן, רציתי לנסות לצאת שוב.‬

504
00:38:53,998 --> 00:38:57,668
‫- דייטינג בנברסקה -‬

505
00:38:58,961 --> 00:38:59,879
‫- חיפוש -‬

506
00:38:59,879 --> 00:39:02,465
‫חזרתי לאינטרנט לאתר היכרויות אחר.‬

507
00:39:02,465 --> 00:39:03,966
‫- דייב ק'‬
‫35 , אומהה -‬

508
00:39:03,966 --> 00:39:04,925
‫- גבר מחפש אישה -‬

509
00:39:04,925 --> 00:39:05,968
‫- הקשרים שלך -‬

510
00:39:05,968 --> 00:39:08,512
‫פתחתי כמה פרופילים, התחלתי לדבר עם אנשים.‬

511
00:39:08,512 --> 00:39:09,555
‫- פאנקרוקרצ'יק -‬

512
00:39:09,555 --> 00:39:12,183
‫בסוף דיברתי עם אישה מסוימת.‬

513
00:39:12,183 --> 00:39:13,351
‫- אמנית קעקועים -‬

514
00:39:13,351 --> 00:39:17,396
‫הכול הלך טוב, התכתבנו, קבענו לצאת לדייט.‬

515
00:39:31,202 --> 00:39:32,661
‫הייתי שם במשך שעה.‬

516
00:39:32,661 --> 00:39:35,581
‫מלצר ניגש ואמר,‬
‫"הבריזו לך?" או מה שזה לא יהיה.‬

517
00:39:35,581 --> 00:39:37,291
‫עניתי, "עושה רושם כזה".‬

518
00:39:40,086 --> 00:39:42,671
{\an8}‫- אני באה אבל אני מאחרת -‬

519
00:39:42,671 --> 00:39:44,882
‫אז ישבתי שם עוד קצת.‬

520
00:39:48,803 --> 00:39:49,929
‫וישבתי שם...‬

521
00:39:51,889 --> 00:39:52,848
‫וישבתי שם...‬

522
00:39:54,266 --> 00:39:55,267
‫וישבתי שם.‬

523
00:39:57,269 --> 00:39:59,855
‫ובערך כשהחלטתי שהיא לא תבוא,‬

524
00:39:59,855 --> 00:40:01,565
‫היא שלחה הודעה נוספת.‬

525
00:40:01,565 --> 00:40:03,192
‫- זאת קארי -‬

526
00:40:04,860 --> 00:40:06,362
‫- לך תזדיין -‬

527
00:40:10,282 --> 00:40:13,244
‫פישלתי ונתתי לקארי לחזור לחיי.‬

528
00:40:19,417 --> 00:40:23,462
‫אבל הפעם זה נעשה הרבה יותר גרוע.‬

529
00:40:25,673 --> 00:40:30,469
‫לפתע איימי, האקסית שלי, הפכה למטרה.‬

530
00:40:32,513 --> 00:40:36,475
‫- חכה עד שאשסף לה את הגרון -‬

531
00:40:37,935 --> 00:40:40,938
‫התחלתי לקבל הודעות מקארי‬

532
00:40:41,522 --> 00:40:44,442
‫שאמרו לי שאני צריכה להתרחק מדייב.‬

533
00:40:47,069 --> 00:40:50,239
‫- לו יכולתי להיפטר ממך הייתי עושה את זה -‬

534
00:40:51,532 --> 00:40:52,533
‫הייתי מבועתת.‬

535
00:40:57,246 --> 00:41:01,250
‫אבל אז ההודעות התחילו לכלול את הילדים שלי.‬

536
00:41:12,178 --> 00:41:16,265
‫סוף שבוע אחד,‬
‫אני והילדים הלכנו לפארק לשחק קצת.‬

537
00:41:24,565 --> 00:41:28,194
‫- ריאן על המגלשה -‬

538
00:41:31,530 --> 00:41:34,700
‫- ואת דוחפת את לקסי על הנדנדה -‬

539
00:41:34,700 --> 00:41:36,911
‫היא ידעה בדיוק מה אנחנו עושים.‬

540
00:41:55,304 --> 00:41:58,891
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"הגברת הזאת עוקבת אחריי כל הזמן?"‬

541
00:42:03,646 --> 00:42:06,941
‫לילה אחד קיבלתי הודעה מקארי,‬

542
00:42:06,941 --> 00:42:09,360
‫לפיה היא מתכוונת...‬

543
00:42:10,945 --> 00:42:14,990
‫לשסף לילדים שלי את הגרון בשנתם.‬

544
00:42:18,118 --> 00:42:21,413
‫מצאתי את הבן שלי‬
‫ישן על הספה עם מחבט בייסבול.‬

545
00:42:22,289 --> 00:42:24,625
‫הערתי אותו ואמרתי לו להיכנס לחדר שלו,‬

546
00:42:24,625 --> 00:42:27,419
‫וכששאלתי אותו למה הוא ישן על הספה,‬

547
00:42:27,419 --> 00:42:30,756
‫הוא אמר שהוא יגן עלינו.‬

548
00:42:32,299 --> 00:42:33,592
‫זה שבר את ליבי.‬

549
00:42:35,928 --> 00:42:38,097
‫אף ילד לא צריך להרגיש ככה.‬

550
00:42:43,811 --> 00:42:45,938
‫אני מחפש אקדח.‬

551
00:42:45,938 --> 00:42:48,607
‫אתה מחפש משהו שהוא למטרת...‬

552
00:42:48,607 --> 00:42:51,151
‫הרגשתי שזה רק עניין של זמן‬

553
00:42:51,151 --> 00:42:53,279
‫עד שמישהו ייפגע באמת.‬

554
00:42:54,572 --> 00:42:56,949
‫היה צורך להגן על המשפחה שלי.‬

555
00:42:58,576 --> 00:43:01,036
‫אז אבא שלי השיג לי אקדח.‬

556
00:43:02,705 --> 00:43:06,000
‫זה היה סמית' אנד וסון, תשעה מ"מ, אוטומטי.‬

557
00:43:06,000 --> 00:43:08,127
‫בוא מאחור, נסיים לטפל בזה.‬

558
00:43:11,046 --> 00:43:13,841
‫אני לא אקדוחן.‬
‫הוא לא יהיה תלוי לי מהמותן.‬

559
00:43:13,841 --> 00:43:17,136
‫אז הוא היה במדף העליון בארון בחדר השינה,‬

560
00:43:17,136 --> 00:43:19,930
‫הרחק מהישג ידם של ילדיי,‬
‫אבל יכולתי להגיע לשם‬

561
00:43:19,930 --> 00:43:23,642
‫ולקחת את האקדח אם הייתי צריך.‬

562
00:43:24,351 --> 00:43:26,645
‫לא רציתי להיאלץ להשתמש בו.‬

563
00:43:34,945 --> 00:43:36,864
‫יש הרבה מסתורין בתיק הזה.‬

564
00:43:37,823 --> 00:43:39,992
‫אבל הדבר הכי גדול שבלט בעינינו‬

565
00:43:39,992 --> 00:43:44,371
‫היה שקארי לא נראתה או נשמעה פיזית‬
‫במשך שנתיים באותו זמן.‬

566
00:43:45,789 --> 00:43:49,418
‫המיילים וההודעות והרשתות החברתיות לבדם‬

567
00:43:49,418 --> 00:43:51,420
‫לא הוכיחו שקארי פרבר בחיים.‬

568
00:43:53,714 --> 00:43:56,842
‫בהודעות האלה,‬
‫קארי אמרה שהיא מתפטרת מהעבודה שלה,‬

569
00:43:56,842 --> 00:43:59,303
‫עוברת לקנזס, ושהיא רק צריכה קצת מרחב.‬

570
00:43:59,303 --> 00:44:01,430
{\an8}‫- קארי, מסדוניה, חיפוש בבית -‬

571
00:44:01,430 --> 00:44:05,559
{\an8}‫אבל כשהסתכלנו על התמונות‬
‫של החוקרים המקוריים של הבית של קארי,‬

572
00:44:06,185 --> 00:44:08,771
‫גילינו שהארון שלה היה עדיין מלא בבגדים.‬

573
00:44:09,813 --> 00:44:12,191
‫כל החפצים שלה עדיין היו בבית.‬

574
00:44:12,691 --> 00:44:14,735
‫זה נראה כאילו היא תחזור מחר.‬

575
00:44:14,735 --> 00:44:18,489
‫היא יכלה לחזור באותו אחר צהריים.‬
‫דבר לא השתנה.‬

576
00:44:19,406 --> 00:44:23,911
‫המיטה הייתה מסודרת,‬
‫המעיל עדיין היה על כיסא.‬

577
00:44:25,162 --> 00:44:28,832
‫שום דבר שם לא רמז‬
‫שהיא ארזה ועברה לעיר אחרת.‬

578
00:44:28,832 --> 00:44:30,834
‫- דוחות בנק קארי‬
‫נובמבר 2012 -‬

579
00:44:30,834 --> 00:44:34,713
‫קיבלנו את רשומות הבנק של קארי,‬
‫ומה שראינו היה שתי עסקאות‬

580
00:44:34,713 --> 00:44:37,508
‫שבוצעו כמה ימים אחרי שהיא נעלמה,‬

581
00:44:38,717 --> 00:44:40,636
‫ואחרי זה, אין כלום.‬

582
00:44:41,136 --> 00:44:43,555
‫וכמובן, קשה להתקיים בלי כסף.‬

583
00:44:48,894 --> 00:44:52,773
‫בדיוק בזמן שהיא נעלמה, אביה של קארי גסס.‬

584
00:44:55,567 --> 00:44:59,488
‫לדעתי, היא לעולם לא הייתה עוזבת,‬
‫כי אבא שלה היה כל כך חולה.‬

585
00:45:02,366 --> 00:45:07,496
‫שבועיים-שלושה אחרי שהוא נפטר,‬
‫חלמתי עליו חלום שהרגיש אמיתי מאוד.‬

586
00:45:07,496 --> 00:45:09,373
‫ובחלום ההוא הוא אמר,‬

587
00:45:09,957 --> 00:45:12,501
‫"ננס, היא איתי, זה בסדר."‬

588
00:45:16,213 --> 00:45:17,715
‫אני עדיין רואה את פניו.‬

589
00:45:19,842 --> 00:45:22,136
‫אבל הייתי חייבת לתמוך במקס‬

590
00:45:23,262 --> 00:45:24,888
‫כדי לתת לו חיים יציבים.‬

591
00:45:25,806 --> 00:45:27,015
‫הוא היה רק בן 14.‬

592
00:45:28,684 --> 00:45:31,478
‫אני לא יודעת אם זה קטע של אימא,‬
‫אבל פשוט ידעתי.‬

593
00:45:31,478 --> 00:45:33,188
‫קארי כבר לא איתנו.‬

594
00:45:41,280 --> 00:45:43,782
‫כשג'ים בא לדבר איתנו שוב,‬

595
00:45:44,867 --> 00:45:47,286
‫אמרתי, "אני חושבת שהיא לא עזבה מרצונה."‬

596
00:45:47,286 --> 00:45:50,581
‫ו... הוא הסתכל עליי ואמר,‬

597
00:45:50,581 --> 00:45:53,292
‫"גם אני חושב שהיא לא עזבה מרצונה."‬

598
00:45:53,292 --> 00:45:55,586
‫וחיבקתי אותו ובכיתי,‬

599
00:45:55,586 --> 00:45:59,590
‫כי אף אחד בעל סמכות מעולם לא אמר לי את זה.‬

600
00:46:04,136 --> 00:46:07,306
‫אם קארי לא הייתה בחיים,‬
‫התיק הזה קיבל תפנית גדולה.‬

601
00:46:14,897 --> 00:46:17,983
‫הכול היה רק תאוריות והשערות,‬

602
00:46:17,983 --> 00:46:19,943
‫אבל המשכנו לחקור את התיק‬

603
00:46:19,943 --> 00:46:23,238
‫מתוך הסתכלות שזו חקירת מוות.‬

604
00:46:27,117 --> 00:46:30,037
‫ידענו שדייב וליז קיבלו מיילים‬

605
00:46:30,037 --> 00:46:32,748
‫והודעות טקסט מטרידים מקארי כבר שנים.‬

606
00:46:34,374 --> 00:46:37,961
‫אבל אם קארי מתה,‬
‫ברור שלא היא שלחה את ההודעות.‬

607
00:46:38,921 --> 00:46:40,798
‫אז כדי להבין מה קרה לקארי,‬

608
00:46:40,798 --> 00:46:43,091
‫היינו צריכים להבין מי שלח את ההודעות.‬

609
00:46:46,678 --> 00:46:48,347
‫נזקקנו לאיש טכנולוגיית מידע.‬

610
00:46:53,018 --> 00:46:54,019
‫רק שנייה.‬

611
00:46:59,274 --> 00:47:01,944
{\an8}‫יש לי סוילנט,‬

612
00:47:02,945 --> 00:47:04,279
{\an8}‫שיש בו קפאין,‬

613
00:47:04,279 --> 00:47:06,281
{\an8}‫וקפה, שיש בו קפאין,‬

614
00:47:06,281 --> 00:47:09,660
‫והשאריות של הקפה האחרון שלי, שיש בו קפאין.‬

615
00:47:10,619 --> 00:47:16,291
‫טוני קאווה עבד במח' טכנולוגיית המידע שלנו,‬
‫והוא גם היה מתנדב במשרד השריף שלנו כסגן.‬

616
00:47:16,291 --> 00:47:17,251
‫סוילנט.‬

617
00:47:17,251 --> 00:47:18,377
‫מה זה סוילנט?‬

618
00:47:18,919 --> 00:47:22,840
‫זה מה שחנונים שותים במקום לאכול.‬

619
00:47:22,840 --> 00:47:25,509
‫אני בדרך כלל שותה‬
‫שניים או שלושה כאלה ביום,‬

620
00:47:25,509 --> 00:47:27,636
‫ואז אוכל חומוס.‬

621
00:47:28,679 --> 00:47:30,514
‫כסגן מתנדב,‬

622
00:47:30,514 --> 00:47:34,810
‫שילמו לטוני דולר בשנה‬
‫כדי לסייע בחקירות זיהוי פלילי דיגיטלי.‬

623
00:47:34,810 --> 00:47:39,231
‫אני לא יודע אם זה ברור,‬
‫אבל אני כנראה גם על הספקטרום.‬

624
00:47:40,357 --> 00:47:42,484
‫זה באמת הגיוני כשרואים‬

625
00:47:42,484 --> 00:47:44,945
‫שאני אוכל ושותה את אותו הדבר כל יום.‬

626
00:47:44,945 --> 00:47:47,739
‫אני חושב שזה באמת עוזר בחקירות.‬

627
00:47:54,997 --> 00:47:59,084
{\an8}‫בתיק של קארי פרבר היו מאות אלפי מיילים,‬

628
00:47:59,084 --> 00:48:01,169
‫מאות אלפי הודעות טקסט.‬

629
00:48:02,296 --> 00:48:04,464
‫יותר משנתיים של ראיות דיגיטליות.‬

630
00:48:04,965 --> 00:48:07,259
‫אם נצליח למצוא את מקור ההודעות,‬

631
00:48:07,259 --> 00:48:09,469
‫אולי נוכל לגלות מה קרה לקארי.‬

632
00:48:13,181 --> 00:48:15,434
‫לכל מחשב באינטרנט יש כתובת איי-פי.‬

633
00:48:16,018 --> 00:48:17,227
{\an8}‫- הצג את המקור -‬

634
00:48:17,227 --> 00:48:19,229
{\an8}‫זה קיצור של "פרוטוקול אינטרנט".‬

635
00:48:20,105 --> 00:48:23,483
‫זה כמו הכתובת של הבית שלך,‬
‫אבל למחשב שלך.‬

636
00:48:23,483 --> 00:48:26,778
‫אז אם נוכל למצוא כתובת איי-פי של אימייל,‬

637
00:48:26,778 --> 00:48:28,822
‫או אחת ששימשה לשליחת הודעת טקסט,‬

638
00:48:28,822 --> 00:48:32,576
‫נוכל להשתמש בזה כדי לנסות לאתר מיקום ממשי.‬

639
00:48:34,494 --> 00:48:36,997
‫אבל נראה שמי ששלח את ההודעות האלה‬

640
00:48:36,997 --> 00:48:40,667
‫השתמש בהרבה שירותים שונים‬
‫להסתרת כתובת האיי-פי האמיתית שלו.‬

641
00:48:41,543 --> 00:48:45,339
‫וי-פי-אן, שרתי פרוקסי,‬
‫לפעמים אפילו הוויי-פיי במקדונלד'ס.‬

642
00:48:48,342 --> 00:48:51,803
‫הייתי בטוח שתהיה שם כתובת איי-פי איפשהו‬

643
00:48:51,803 --> 00:48:54,389
‫שתהיה המפתח בניסיון לפענח את זה.‬

644
00:48:54,932 --> 00:48:56,934
‫הפתרון היה לכתוב את התוכנה הדרושה.‬

645
00:49:06,693 --> 00:49:07,986
‫קראתי לה "דקס".‬

646
00:49:10,781 --> 00:49:14,493
‫ברגע שדקס הייתה זמינה,‬
‫התחלתי לשאול אותה שאלות.‬

647
00:49:17,996 --> 00:49:22,042
‫ניסיתי למצוא דפוס בכאוס של כל המידע הזה.‬

648
00:49:27,172 --> 00:49:29,257
‫היו לנו מיליוני כתובות איי-פי.‬

649
00:49:30,050 --> 00:49:31,969
‫שאלתי אותה, "כמה מהן ייחודיות?"‬

650
00:49:38,475 --> 00:49:40,894
‫זה צמצם את המספר ל-13,000.‬

651
00:49:42,396 --> 00:49:44,231
‫ואז שאלתי את שאלת ההמשך,‬

652
00:49:44,231 --> 00:49:48,610
‫"תראי לי את עשר כתובות האיי-פי המובילות‬
‫שראינו בכל מקום בתיק הזה."‬

653
00:49:52,614 --> 00:49:56,326
‫מתוך עשר כתובות האיי-פי המובילות‬
‫שנצפו בכל מקום בתיק הזה,‬

654
00:49:56,326 --> 00:49:59,246
‫שמונה היו וי-פי-אן.‬
‫לא יכולנו לעשות הרבה עם זה.‬

655
00:50:01,373 --> 00:50:04,209
‫אבל הכתובת המובילה ביותר,‬
‫זו שנראתה הכי הרבה,‬

656
00:50:05,210 --> 00:50:11,550
‫הייתה כתובת האיי-פי 174.71.6.113.‬

657
00:50:21,268 --> 00:50:24,980
‫כתובת האיי-פי הייתה קשורה‬
‫לבית בקאונסל בלאפס, איווה.‬

658
00:50:26,106 --> 00:50:30,193
‫זה היה ביתו של אדם בשם טוד באטרבו.‬

659
00:50:31,153 --> 00:50:32,821
‫זה היה הלם עצום כי...‬

660
00:50:32,821 --> 00:50:34,281
‫- טוד באטרבו‬
‫מנהלן רשת -‬

661
00:50:34,281 --> 00:50:36,199
‫טוד עובד במחוז פוטאווטמי,‬

662
00:50:36,199 --> 00:50:37,200
‫ו...‬

663
00:50:37,784 --> 00:50:38,744
‫אני הבוס שלו.‬

664
00:50:42,372 --> 00:50:45,625
‫ברור שזה היה מצב מביך.‬

665
00:50:51,506 --> 00:50:54,384
‫הצעד הראשון היה להסתיר את התיק שלנו,‬

666
00:50:54,384 --> 00:50:57,304
‫כי כאיש טכנולוגיית מידע,‬
‫הייתה לו גישה לכל התיקים האלה.‬

667
00:50:59,306 --> 00:51:03,185
‫בשלב הזה, נאלצנו להציג בפניו‬
‫צו לחיפוש בביתו.‬

668
00:51:06,772 --> 00:51:08,273
‫חשדנו בטוד.‬

669
00:51:08,774 --> 00:51:10,525
‫הוא איש טכנולוגיית מידע,‬

670
00:51:10,525 --> 00:51:14,112
‫והתיק הזה היה דיגיטלי מאוד.‬

671
00:51:16,281 --> 00:51:18,992
‫אבל גם שאלנו אם עוד מישהו גר שם איתו‬

672
00:51:18,992 --> 00:51:20,452
‫והשתמש בוויי-פיי שלו.‬

673
00:51:22,120 --> 00:51:25,540
‫הוא אמר לנו שהייתה לו חברה‬
‫שהקשר ביניהם נמשך לסירוגין.‬

674
00:51:25,540 --> 00:51:27,000
‫- הבית של טוד -‬

675
00:51:27,000 --> 00:51:30,587
‫החברה הזאת גרה אצל טוד מאז שהבית שלה נשרף.‬

676
00:51:37,677 --> 00:51:40,764
‫לחברה לסירוגין של טוד, שגרה אצלו,‬

677
00:51:41,681 --> 00:51:43,683
‫קראו ליז גוליאר.‬

678
00:51:47,187 --> 00:51:48,647
‫הייתי המום.‬

679
00:51:49,231 --> 00:51:52,567
‫התיק קיבל סיבוב של 180 מעלות כהרף עין.‬

680
00:51:55,570 --> 00:52:00,242
‫טוד סיפר לנו שליז גוליאר‬
‫השתמשה בוויי-פיי שלו במשך שנים.‬

681
00:52:03,995 --> 00:52:05,997
‫אם נחבר את הראיות הדיגיטליות‬

682
00:52:05,997 --> 00:52:08,166
‫בכל חשבונות האימייל וכל השאר,‬

683
00:52:08,166 --> 00:52:11,628
‫ברור שכל הדרכים מובילות לליז.‬

684
00:52:13,797 --> 00:52:17,217
‫הכול הצביע על כך שליז התחזתה לקארי‬

685
00:52:17,217 --> 00:52:19,177
‫מהרגע שקארי נעלמה.‬

686
00:52:20,804 --> 00:52:25,350
‫כל הודעה שנשלחה לדייב, לליז, לננסי, למקס,‬

687
00:52:25,350 --> 00:52:26,768
‫הגיעה מליז עצמה.‬

688
00:52:27,602 --> 00:52:30,230
‫האמנו שליז היא הקורבן.‬

689
00:52:30,230 --> 00:52:31,356
‫זה היה שגוי.‬

690
00:52:31,356 --> 00:52:33,900
‫למעשה, ליז היא המטרידנית.‬

691
00:52:33,900 --> 00:52:39,990
‫- ליז גוליאר -‬

692
00:52:49,749 --> 00:52:54,045
‫השריפים באו ואמרו לי‬
‫שליז היא זו שעמדה מאחורי הכול.‬

693
00:52:57,048 --> 00:52:59,050
‫הראש שלי הסתחרר.‬

694
00:53:00,886 --> 00:53:04,181
‫הלכתי לחלק האחורי של המוסך‬
‫איפה שהיה ארגז הכלים שלי,‬

695
00:53:04,181 --> 00:53:07,100
‫ופשוט נשענתי עליו ובכיתי.‬

696
00:53:18,320 --> 00:53:21,406
‫ניסיתי לעבור על חלקי הפאזל‬

697
00:53:21,406 --> 00:53:22,991
‫ולחבר אותם.‬

698
00:53:28,496 --> 00:53:33,001
‫קארי מעולם לא הייתה זאת‬
‫שהייתה מחוץ לבית שלי ושלחה לי הודעות.‬

699
00:53:35,378 --> 00:53:37,881
‫קארי לא הייתה זו ששרטה את המכונית,‬

700
00:53:37,881 --> 00:53:40,008
‫או שרפה את הבית של ליז,‬

701
00:53:40,008 --> 00:53:42,010
‫או שברה לי את החלונות.‬

702
00:53:49,476 --> 00:53:52,520
‫ליז הייתה זו שהטרידה אותי כל הזמן הזה.‬

703
00:53:54,189 --> 00:53:56,274
‫כלומר, זה היה מטורף לגמרי.‬

704
00:53:58,318 --> 00:54:00,153
‫לא לקח לי הרבה זמן‬

705
00:54:00,862 --> 00:54:02,739
‫אחרי שעברתי על העובדות,‬

706
00:54:02,739 --> 00:54:06,534
‫כדי להגיע למסקנה שקארי כנראה מתה,‬

707
00:54:07,452 --> 00:54:09,120
‫והיה קשה לעכל את זה.‬

708
00:54:11,081 --> 00:54:12,290
‫זה היה קשה מאוד.‬

709
00:54:15,418 --> 00:54:19,589
‫- אסור להסיג גבול -‬

710
00:54:26,388 --> 00:54:28,932
‫בשלב הזה, האמנו שליז הייתה אחראית‬

711
00:54:28,932 --> 00:54:30,767
‫למה שעלה בגורלה של קארי,‬

712
00:54:30,767 --> 00:54:33,895
‫אבל יכולנו רק להוכיח שליז התחזתה לקארי.‬

713
00:54:33,895 --> 00:54:34,896
‫זה הכול.‬

714
00:54:34,896 --> 00:54:36,982
‫לא יכולנו לדווח מה קרה לקארי,‬

715
00:54:36,982 --> 00:54:39,109
{\an8}‫לא יכולנו לדווח שליז הייתה מעורבת,‬

716
00:54:39,109 --> 00:54:41,695
{\an8}‫אז לא יכולנו פשוט לעצור את ליז.‬

717
00:54:41,695 --> 00:54:44,614
{\an8}‫אבל היא הפכה לחשודה העיקרית שלנו‬
‫במה שקרה לקארי.‬

718
00:54:45,615 --> 00:54:47,325
‫אז עכשיו נאלצנו לבדוק שוב‬

719
00:54:47,325 --> 00:54:49,494
‫את כל הראיות שנאספו‬

720
00:54:49,494 --> 00:54:50,870
‫באור שונה לגמרי.‬

721
00:54:54,165 --> 00:54:57,335
‫החוקרים המקוריים האמינו שליז הייתה הקורבן,‬

722
00:54:58,211 --> 00:55:02,549
‫אז הם הורידו את תוכן הטלפון שלה‬
‫רק חודש וחצי אחרי שקארי נעלמה.‬

723
00:55:06,469 --> 00:55:08,763
‫כשעיינתי בתוכן הטלפון של ליז,‬

724
00:55:10,223 --> 00:55:12,726
‫מצאתי משהו שהחוקרים המקוריים פספסו.‬

725
00:55:18,523 --> 00:55:21,067
‫הייתה תמונה של הרכב של קארי,‬

726
00:55:21,067 --> 00:55:23,778
‫שצולמה בערב חג המולד של 2012.‬

727
00:55:26,156 --> 00:55:27,532
‫- אי התאמה בתאריכים! -‬

728
00:55:27,532 --> 00:55:29,034
‫כשבוחנים את התיק,‬

729
00:55:29,034 --> 00:55:32,829
{\an8}‫רואים שהמכונית נמצאה‬
‫על ידי המשטרה רק בשמונה בינואר.‬

730
00:55:33,580 --> 00:55:37,500
{\an8}‫התמונה הזאת מרמזת שליז‬
‫ידעה כל הזמן איפה המכונית הייתה.‬

731
00:55:38,043 --> 00:55:41,880
{\an8}‫העובדה הזאת חשפה‬
‫היבט חדש לגמרי בחקירה שלנו.‬

732
00:55:41,880 --> 00:55:43,673
{\an8}‫- בדיקת הרכב של קארי -‬

733
00:55:43,673 --> 00:55:46,801
‫כאשר הרכב נמצא בינואר 2013,‬

734
00:55:46,801 --> 00:55:48,219
‫הוא עבר בדיקה.‬

735
00:55:51,598 --> 00:55:56,394
‫כשעיינתי בדוח הזה,‬
‫גיליתי שנמצאה טביעת אצבע.‬

736
00:55:57,896 --> 00:56:02,442
‫טביעת האצבע נמצאה בתוך הרכב, על קופסת‬
‫סוכריות מנטה שהייתה על הקונסולה המרכזית.‬

737
00:56:04,194 --> 00:56:08,239
‫השווינו מיד את טביעת האצבע הזו‬
‫לטביעות האצבע הידועות של ליז.‬

738
00:56:12,744 --> 00:56:15,747
‫הייתה התאמה.‬
‫זו הייתה טביעת האצבע של ליז על הקופסה.‬

739
00:56:15,747 --> 00:56:17,332
‫- טביעת אצבע של ליז‬
‫ברכב של קארי -‬

740
00:56:17,332 --> 00:56:21,503
‫זו הייתה ראיה מוצקה‬
‫שהראתה שליז הייתה במכונית של קארי‬

741
00:56:21,503 --> 00:56:25,131
‫לפני השמונה בינואר,‬
‫כשמצאנו את הרכב ב-2013.‬

742
00:56:26,591 --> 00:56:28,218
‫זה היה הישג ענק בשבילנו,‬

743
00:56:28,843 --> 00:56:31,262
‫אבל בה בעת, זה לא ענה על שום שאלות‬

744
00:56:31,262 --> 00:56:34,349
‫בנוגע למה שקרה לקארי, או אפילו איפה קארי.‬

745
00:56:38,103 --> 00:56:40,438
{\an8}‫בשלב הזה הסיכון היה גבוה,‬

746
00:56:40,438 --> 00:56:43,566
{\an8}‫כי פשוט לא ידענו למה ליז מסוגלת.‬

747
00:56:52,492 --> 00:56:54,702
‫מכיוון שחיפשנו ראיות נוספות,‬

748
00:56:55,245 --> 00:56:58,498
‫החלטנו לשים מכשיר מעקב על הרכב של ליז.‬

749
00:57:07,715 --> 00:57:10,593
{\an8}‫עקבנו אחרי מיקום הג'י-פי-אס שלה כל הזמן.‬

750
00:57:27,569 --> 00:57:31,614
{\an8}‫גילינו שהיא נוהגת סביב הבית של איימי‬

751
00:57:31,614 --> 00:57:33,199
‫על בסיס יומי.‬

752
00:57:40,832 --> 00:57:44,752
‫אז בשלב הזה נעשינו מודאגים מאוד‬
‫לגבי ביטחונה של איימי.‬

753
00:57:55,138 --> 00:57:58,600
‫ביקרתי את הילדים שלי ביום ראשון בערב.‬

754
00:57:59,267 --> 00:58:02,896
‫חזרתי הביתה, כנראה בין 20:30 ל-21:00.‬

755
00:58:03,897 --> 00:58:06,149
‫נכנסתי לחדר השינה להחליף בגדים.‬

756
00:58:06,149 --> 00:58:07,192
‫- סמית' אנד וסון -‬

757
00:58:07,192 --> 00:58:11,696
‫ברגע שפתחתי את דלת הארון,‬
‫שמתי לב שקופסת האקדח שלי הוזזה.‬

758
00:58:17,869 --> 00:58:19,120
‫האקדח נעלם.‬

759
00:58:19,120 --> 00:58:20,413
‫הוא לא היה שם.‬

760
00:58:23,708 --> 00:58:25,752
‫הבטן שלי התהפכה. חשבתי, "פאק".‬

761
00:58:48,608 --> 00:58:50,902
‫מוקד חירום. מה כתובת מקרה החירום?‬

762
00:58:51,402 --> 00:58:52,362
‫ירו בי.‬

763
00:58:52,862 --> 00:58:54,197
‫בסדר, איפה את?‬

764
00:58:54,948 --> 00:58:58,326
‫אני בפארק ליד משרד השריף.‬

765
00:59:00,286 --> 00:59:03,456
‫בערב החמישה בדצמבר 2015,‬

766
00:59:03,456 --> 00:59:07,210
‫הייתי בחוץ‬
‫והכוונתי את התנועה בתצוגת הולדת ישו.‬

767
00:59:07,210 --> 00:59:09,671
‫בזמן שעשיתי את זה, שמעתי קריאה ברדיו‬

768
00:59:09,671 --> 00:59:12,757
‫לפיה היה ירי בפארק ביג לייק.‬

769
00:59:14,884 --> 00:59:17,011
‫בסדר. יש דימום רציני?‬

770
00:59:17,804 --> 00:59:20,682
‫כפות הרגליים והרגל שלי מלאות בדם.‬

771
00:59:21,432 --> 00:59:24,602
‫בסדר. התוקף עדיין קרוב?‬

772
00:59:25,436 --> 00:59:27,814
‫לא נראה לי. הוא ברח.‬

773
00:59:29,190 --> 00:59:31,025
‫אישה נורתה בפארק ביג לייק.‬

774
00:59:31,901 --> 00:59:35,989
‫כששמעתי את זה, הבטן שלי מיד התהפכה.‬

775
00:59:35,989 --> 00:59:38,408
‫כלומר... ככה. הייתי משוכנע‬

776
00:59:38,408 --> 00:59:42,120
‫שאשתו לשעבר של דייב, איימי פלורה,‬
‫נורתה זה עתה בפארק ביג לייק.‬

777
00:59:43,788 --> 00:59:46,332
‫ידוע לך מי עשה את זה?‬
‫-לא.‬

778
00:59:48,459 --> 00:59:51,629
‫את יודעת אם זה היה גבר או אישה?‬
‫-אישה.‬

779
00:59:53,965 --> 00:59:56,134
‫בהמשך, היה דיווח בחדשות‬

780
00:59:56,134 --> 00:59:59,220
‫לפיו אישה נורתה ושמה ליז גוליאר.‬

781
01:00:04,183 --> 01:00:06,352
‫השאלה שעברה לנו בראש היא,‬

782
01:00:08,313 --> 01:00:10,106
‫"מי ירצה לירות בליז?"‬

783
01:00:15,695 --> 01:00:19,574
‫הלם ודאגה הלילה בגלל ירי בפארק מקומי.‬

784
01:00:19,574 --> 01:00:23,745
‫עד כה, המשטרה לא הצליחה למצוא‬
‫את האישה שירתה ברגלה של אישה אחרת.‬

785
01:00:23,745 --> 01:00:25,955
‫הנסיבות נראות מוזרות.‬

786
01:00:26,789 --> 01:00:28,916
‫כל מה ששמעתי היה, "תפתחי, משטרה."‬

787
01:00:30,501 --> 01:00:32,211
‫פתחתי את הדלת,‬

788
01:00:32,211 --> 01:00:36,507
‫והיו שם שני שוטרים עם אקדחים שלופים.‬

789
01:00:37,467 --> 01:00:38,551
‫הייתי מבוהלת.‬

790
01:00:39,636 --> 01:00:42,680
‫חשבתי, "מה יקרה לילדים שלי?‬

791
01:00:43,973 --> 01:00:45,183
‫"אני אישלח לכלא."‬

792
01:00:52,523 --> 01:00:54,442
‫אחרי שהיא התאוששה מהירי,‬

793
01:00:55,193 --> 01:00:57,904
‫הזמנו את ליז למשרד השריף לריאיון.‬

794
01:00:59,697 --> 01:01:03,284
‫אני החוקר דוטי, אני עובד כאן‬
‫בשביל משרד השריף, בסדר?‬

795
01:01:05,787 --> 01:01:08,665
‫אני מודע לכל מה שקרה בביג לייק.‬

796
01:01:08,665 --> 01:01:10,875
‫כן.‬
‫-קראתי את דוח המשטרה הראשוני,‬

797
01:01:10,875 --> 01:01:14,754
‫ולפיו איימי זוהתה כחשודה העיקרית. בסדר?‬

798
01:01:15,338 --> 01:01:17,256
‫כלומר, היא בהחלט מסוגלת לזה.‬

799
01:01:18,424 --> 01:01:21,260
‫למען האמת, לא חשבתי שאיימי ירתה בליז.‬

800
01:01:23,137 --> 01:01:27,225
‫זה נשמע מטורף,‬
‫אבל חשדנו שליז עשתה את זה בעצמה.‬

801
01:01:31,896 --> 01:01:35,233
‫סברנו שליז גנבה את האקדח מהדירה של דייב,‬

802
01:01:37,694 --> 01:01:40,071
‫ואז השתמשה באקדח הזה כדי לירות בעצמה.‬

803
01:01:42,156 --> 01:01:43,700
‫ירו לי ברגל.‬

804
01:01:46,661 --> 01:01:48,955
‫נראה שהיא ניסתה להפליל את איימי,‬

805
01:01:48,955 --> 01:01:52,458
‫לא רק בירי, אלא גם ברצח של קארי.‬

806
01:01:54,836 --> 01:01:57,797
‫אני יודע שהייתה קצת עוינות‬
‫בינך לבין איימי.‬

807
01:01:57,797 --> 01:02:01,050
‫וזו אותה עוינות שיש לה גם כלפי קארי.‬

808
01:02:01,050 --> 01:02:03,386
‫האם היא...‬
‫-היא אמרה את זה לדייב במפורש.‬

809
01:02:03,386 --> 01:02:04,387
‫היא אמרה לי את זה.‬

810
01:02:04,387 --> 01:02:06,097
‫מה העוינות כלפי קארי?‬

811
01:02:06,097 --> 01:02:09,058
‫היא רוצה לכסח לה את הצורה, כל הזמן.‬

812
01:02:09,892 --> 01:02:13,521
‫ידענו איזה משחק ליז משחקת,‬
‫ושיתפנו פעולה עם התאוריה שלה.‬

813
01:02:14,105 --> 01:02:15,314
‫מה שעובר לי בראש זה,‬

814
01:02:15,314 --> 01:02:19,444
‫שאם היא הייתה אמיצה מספיק כדי לירות בך,‬

815
01:02:19,444 --> 01:02:22,822
‫היא יכלה להיות אמיצה מספיק‬
‫כדי לעשות משהו לקארי.‬

816
01:02:24,615 --> 01:02:29,787
‫קיווינו שהיא תעזור לנו בכל דרך שתוכל,‬
‫אם היא תחשוב שנכלא את איימי.‬

817
01:02:29,787 --> 01:02:33,166
‫אז השתמשנו בזה‬
‫כדי לנסות להשיג יתרון על ליז,‬

818
01:02:33,166 --> 01:02:34,834
‫ולהפעיל עליה תחבולה.‬

819
01:02:35,418 --> 01:02:37,336
‫אם תוכלי לחזור אחורה,‬

820
01:02:37,336 --> 01:02:41,299
‫אם יש לך עבר כלשהו של מגע עם איימי,‬

821
01:02:41,299 --> 01:02:46,929
‫ולוודא שהיא לא אמרה שום דבר מאיים יותר‬
‫מאשר, "היי, אני רוצה להרביץ לקארי."‬

822
01:02:46,929 --> 01:02:49,599
‫אם היא הצהירה הצהרות מאיימות באמת,‬

823
01:02:49,599 --> 01:02:52,435
‫או רמזה שהיא עשתה פעם משהו לקארי,‬

824
01:02:52,435 --> 01:02:55,688
‫זה יהיה מכריע מבחינתי,‬
‫אם יהיה לנו משהו כזה.‬

825
01:02:55,688 --> 01:02:58,316
‫כי אז נוכל להתחיל לבנות תיק.‬

826
01:02:59,066 --> 01:03:02,653
‫קיוויתי שליז תכתוב לעצמה ותתחזה לאיימי,‬

827
01:03:02,653 --> 01:03:04,822
‫וקיוויתי שנקבל מספיק פרטים‬

828
01:03:04,822 --> 01:03:07,784
‫כדי שנוכל לבנות את התיק נגד ליז.‬

829
01:03:12,622 --> 01:03:14,624
‫ליז חשבה שהיא חכמה יותר מאיתנו,‬

830
01:03:14,624 --> 01:03:17,043
‫אבל היא שיחקה דמקה, אנחנו שיחקנו שחמט.‬

831
01:03:17,043 --> 01:03:18,961
‫- אל: ליז גוליאר‬
‫הנושא: קארי -‬

832
01:03:18,961 --> 01:03:23,090
‫- יריתי בך בפארק ביג לייק‬
‫כי לא הסכמת להתרחק מדייב -‬

833
01:03:23,674 --> 01:03:25,676
‫כמה ימים אחרי הריאיון עם ליז,‬

834
01:03:25,676 --> 01:03:27,804
‫היא העבירה לנו כמה הודעות מאיימי.‬

835
01:03:27,804 --> 01:03:29,263
‫- תיבת דואר נכנס - 1 -‬

836
01:03:29,263 --> 01:03:33,184
‫מתוודה, "יריתי בך בפארק ביג לייק‬
‫כי לא הסכמת להתרחק מדייב."‬

837
01:03:35,686 --> 01:03:38,231
‫ידענו שליז כותבת לעצמה‬

838
01:03:38,231 --> 01:03:40,107
‫ומשתמשת בשם של איימי.‬

839
01:03:41,400 --> 01:03:42,610
‫זו הייתה התחלה טובה,‬

840
01:03:43,861 --> 01:03:48,366
‫אבל ידעתי שנצטרך עוד פרטים מליז‬
‫על מה שבאמת קרה לקארי.‬

841
01:03:55,331 --> 01:03:58,251
‫אני יודע שהמשטרה לא יכלה לעצור את ליז,‬

842
01:03:58,251 --> 01:04:00,711
‫כי לא היו ראיות שירשיעו אותה.‬

843
01:04:02,421 --> 01:04:06,133
‫אבל אני, הילדים ואיימי, אנחנו היינו בסכנה.‬

844
01:04:06,133 --> 01:04:10,805
‫בלי לדעת מה, אם בכלל, עלול לקרות,‬
‫או איזה סוג של טירוף עלול לקרות.‬

845
01:04:15,893 --> 01:04:18,646
‫אם היא ירתה בעצמה,‬
‫מה עוד היא מסוגלת לעשות?‬

846
01:04:20,690 --> 01:04:22,483
‫הייתי מבועתת בשלב הזה.‬

847
01:04:27,446 --> 01:04:30,700
{\an8}‫היו דאגות לגבי איימי והילדים שלה,‬

848
01:04:31,951 --> 01:04:33,411
{\an8}‫אז חשבתי על תוכנית.‬

849
01:04:41,961 --> 01:04:45,298
‫יצרתי קשר עם דייב והקלטתי את השיחה.‬

850
01:04:45,965 --> 01:04:48,426
‫פשוט מאבא אחד לאבא שני, מגבר לגבר,‬

851
01:04:48,426 --> 01:04:52,597
‫הייתי עושה כל מה שאני יכול‬
‫כדי להיות ליד הילדים שלי כמה שניתן.‬

852
01:04:58,936 --> 01:05:02,064
‫הייתי כמעט עובר לגור עם איימי במקומך.‬

853
01:05:02,064 --> 01:05:02,982
‫בסדר.‬

854
01:05:06,360 --> 01:05:09,447
‫אם הייתי צריך לחזור לאקסית שלי‬
‫ולעבור לגור איתה,‬

855
01:05:09,447 --> 01:05:12,158
‫שיהיה, כל עוד אני יודע שהילדים שלי בטוחים.‬

856
01:05:12,658 --> 01:05:14,577
{\an8}‫בסדר. אשמע בעצתך.‬

857
01:05:14,577 --> 01:05:16,871
{\an8}‫- מעקב רכב / ליז גוליאר‬
‫ביתה של איימי פלורה -‬

858
01:05:23,502 --> 01:05:26,047
‫האם לתוכנית שלי היה מניע נסתר?‬

859
01:05:26,547 --> 01:05:27,381
‫כן.‬

860
01:05:27,381 --> 01:05:29,884
‫ידענו שברגע שליז תגלה‬

861
01:05:29,884 --> 01:05:31,928
‫שדייב עבר לגור עם איימי,‬

862
01:05:32,595 --> 01:05:37,350
‫נתחיל לראות רגשות ממש קשים שמגיעים ממנה.‬

863
01:05:43,648 --> 01:05:48,402
‫- סמל ג'יי דוטי -‬

864
01:05:48,402 --> 01:05:50,029
‫מדבר החוקר דוטי.‬

865
01:05:50,029 --> 01:05:50,988
‫כן.‬

866
01:05:50,988 --> 01:05:53,366
‫עם מי אני מדבר?‬
‫-עם ליז.‬

867
01:05:53,366 --> 01:05:54,951
‫ליז, מה קורה?‬

868
01:05:55,451 --> 01:05:59,038
‫היא עדיין לא נעצרה. היא יורה במישהי,‬

869
01:05:59,038 --> 01:06:02,166
‫והורגת אישה אחרת, ואז עוברת לגור עם דייב,‬

870
01:06:02,166 --> 01:06:05,628
‫והיא חופשייה, ואתם לא עוצרים אותה.‬

871
01:06:06,545 --> 01:06:09,840
‫אני לא יכול לעשות הרבה‬
‫אם איימי לא מדברת איתנו.‬

872
01:06:11,717 --> 01:06:13,094
‫את עדיין שם?‬
‫-כן.‬

873
01:06:15,805 --> 01:06:18,182
‫אם היא תגלה לך פרטים נוספים,‬

874
01:06:18,182 --> 01:06:20,184
‫זה מסוג הדברים שבונים תיק.‬

875
01:06:20,184 --> 01:06:21,102
‫בסדר.‬

876
01:06:21,686 --> 01:06:22,979
‫בסדר. ביי.‬

877
01:06:26,649 --> 01:06:29,443
‫שיחת הטלפון ההיא עם ג'ים‬
‫הייתה נקודת המפנה.‬

878
01:06:29,986 --> 01:06:31,779
‫התוכנית באמת הצליחה.‬

879
01:06:36,409 --> 01:06:39,078
‫באותו לילה, הייתה לנו התקדמות גדולה.‬

880
01:06:40,997 --> 01:06:43,791
‫ליז התחילה להעביר לנו עוד הודעות מאיימי.‬

881
01:06:45,084 --> 01:06:47,586
‫- נסעתי במכונית של קארי המשוגעת -‬

882
01:06:47,586 --> 01:06:51,507
‫אבל הפעם, הפרטים‬
‫על הרצח של קארי התחילו לזרום.‬

883
01:07:02,893 --> 01:07:05,813
‫המיילים נראו כמו‬
‫התיאור של הרוצח את מה שקרה.‬

884
01:07:05,813 --> 01:07:08,357
{\an8}‫- דקרתי אותה בבטן‬
‫ניקיתי את המכונית שלה -‬

885
01:07:08,357 --> 01:07:10,901
‫- החיים עוזבים אותה -‬

886
01:07:11,819 --> 01:07:13,362
‫ידענו שזו לא איימי.‬

887
01:07:13,362 --> 01:07:16,699
‫ידענו שליז כתבה לעצמה, כשהיא מתחזה לאיימי.‬

888
01:07:22,079 --> 01:07:25,666
‫האימיילים תיארו איך היא חנתה במגרש נטוש,‬

889
01:07:26,208 --> 01:07:29,128
‫וכיסתה את קארי עם ברזנט ושרפה אותה.‬

890
01:07:32,465 --> 01:07:34,592
‫כבלשים, יש התרגשות מסוימת,‬

891
01:07:34,592 --> 01:07:38,054
‫כי אולי אנחנו מקבלים‬
‫את הראיות שחיפשנו במשך שנים.‬

892
01:07:39,638 --> 01:07:40,723
‫אבל יחד עם זאת,‬

893
01:07:40,723 --> 01:07:44,018
‫מה שהם מתארים הוא דבר נורא כל כך.‬

894
01:07:44,018 --> 01:07:46,854
‫- דחוסה בשקיות אשפה -‬

895
01:07:46,854 --> 01:07:48,731
‫- פח אשפה גדול בסביבה -‬

896
01:07:48,731 --> 01:07:50,066
‫וידויי האימייל האלה,‬

897
01:07:50,066 --> 01:07:53,027
‫אם נכונים, קידמו אותנו המון,‬
‫כי עד לנקודה הזאת,‬

898
01:07:53,027 --> 01:07:54,987
‫לא היה לנו מושג מה קרה לקארי.‬

899
01:07:54,987 --> 01:07:59,158
‫האמנו שליז מעורבת,‬
‫אבל לא היה לנו מושג מה היא עשתה.‬

900
01:08:01,702 --> 01:08:03,287
‫מקריאת כל המיילים האלה,‬

901
01:08:03,287 --> 01:08:07,249
‫עלה שהנושא המשותף להם היה דקירה‬
‫שהתרחשה במכונית של קארי.‬

902
01:08:08,250 --> 01:08:10,503
‫זה הוביל אותנו שוב לרכב,‬

903
01:08:10,503 --> 01:08:13,130
‫אבל הפעם חיפשנו עקבות של דם.‬

904
01:08:22,598 --> 01:08:25,142
‫בדקנו את הרכב עם החומר המגיב לדם.‬

905
01:08:27,937 --> 01:08:30,606
‫פשוט ריססנו כל מקום שיכולנו לחשוב עליו.‬

906
01:08:32,191 --> 01:08:36,195
‫הכימיקל הזה, כשהוא פוגע בדם,‬
‫זוהר תחת אור שחור.‬

907
01:08:41,575 --> 01:08:44,578
‫האור השחור הואר‬
‫על המושב הקדמי, על מושב הנוסע,‬

908
01:08:44,578 --> 01:08:46,580
‫על המושבים האחוריים,‬

909
01:08:46,580 --> 01:08:47,873
‫על אזור הפתח האחורי.‬

910
01:08:50,501 --> 01:08:51,752
‫ולא ראינו כלום.‬

911
01:08:53,879 --> 01:08:55,673
‫לא היו שום עקבות דם.‬

912
01:08:57,716 --> 01:08:59,176
‫אבל זה היה הרכב של קארי.‬

913
01:08:59,176 --> 01:09:02,388
‫יש סיכוי טוב שהיא נהגה כשהיא נדקרה.‬

914
01:09:15,276 --> 01:09:17,611
‫אז הורדתי את הבד ממושב הנהג,‬

915
01:09:18,863 --> 01:09:21,615
‫ולא היה כלום מתחת. היה רק גומאוויר רגיל.‬

916
01:09:30,291 --> 01:09:33,335
‫ואז עברתי למושב הנוסע, הורדתי ממנו את הבד.‬

917
01:09:48,601 --> 01:09:51,270
‫על תחתית המושב הזה היה כתם אדום גדול.‬

918
01:09:59,153 --> 01:10:00,946
‫חשבתי, "מצאנו את זירת הפשע."‬

919
01:10:09,371 --> 01:10:12,625
‫עם מי אתה הולך? עם אמברוז?‬
‫-כן, אני אסע איתו.‬

920
01:10:26,931 --> 01:10:31,352
‫החוקר אוויס התקשר אליי ואמר,‬
‫"רצינו לספר לך שהיא נעצרה."‬

921
01:10:37,775 --> 01:10:41,987
‫באותו רגע הרגשתי כאילו נטל ירד מכתפיי.‬

922
01:10:42,988 --> 01:10:44,198
‫אבל לא כולו.‬

923
01:10:49,536 --> 01:10:52,539
‫אי אפשר להתחרפן לאט במשך ארבע שנים‬
‫ואז פשוט לכבות את זה.‬

924
01:10:53,916 --> 01:10:55,668
‫זה לא עובד ככה.‬

925
01:11:05,094 --> 01:11:10,224
‫- שמור לכלי רכב רשמיים בלבד -‬

926
01:11:17,648 --> 01:11:21,235
‫הסיבה שבגללה את יושבת בכיסא הזה היום‬<i>‫,‬</i>

927
01:11:21,235 --> 01:11:24,863
‫היא שיש הרבה שאלות‬
‫שאת צריכה לענות עליהן בשבילי.‬

928
01:11:25,489 --> 01:11:27,866
‫ראית פעם את המכונית של קארי?‬

929
01:11:30,411 --> 01:11:32,121
‫ראית אותה פעם?‬
‫-לא.‬

930
01:11:32,705 --> 01:11:35,541
‫תמונה של המכונית שלה‬
‫עם לוחיות הרישוי, האקספלורר,‬

931
01:11:35,541 --> 01:11:36,750
‫הייתה בטלפון שלך.‬

932
01:11:38,127 --> 01:11:41,213
‫מעולם לא ראיתי את המכונית שלה.‬
‫-את היית במכונית שלה.‬

933
01:11:41,213 --> 01:11:43,424
‫נהגת במכונית שלה.‬
‫-לא נכון.‬

934
01:11:43,424 --> 01:11:45,426
‫מעולם לא הייתי במכונית שלה.‬

935
01:11:45,426 --> 01:11:48,762
‫מעולם לא הייתי ליד המכונית שלה. מעולם לא.‬

936
01:11:50,389 --> 01:11:53,475
‫טביעות האצבעות שלך בתוכה.‬
‫-זה לא נכון.‬

937
01:11:53,475 --> 01:11:57,479
‫אני לא משקרת. מעולם לא הייתי‬
‫ליד המכונית שלה. מעולם לא ראיתי אותה.‬

938
01:11:58,147 --> 01:12:00,983
‫כאן אני רוצה שתחשבי היטב, בסדר,‬

939
01:12:00,983 --> 01:12:04,236
‫בנוגע... לאיזה כיוון את הולכת.‬

940
01:12:04,862 --> 01:12:09,533
‫את מתכוונת לשבת בכיסא הזה‬
‫ולהביע חרטה או להיות חסרת רגש?‬

941
01:12:09,533 --> 01:12:12,244
‫כי כרגע, אחרי ארבע שנים,‬

942
01:12:13,162 --> 01:12:15,497
‫המשפחה הזאת מחפשת תשובות.‬

943
01:12:16,457 --> 01:12:18,459
‫במשך שנים על גבי שנים,‬

944
01:12:18,959 --> 01:12:24,089
‫אנשים שולחים מיילים‬
‫מחשבונות פיקטיביים של קארי.‬

945
01:12:24,715 --> 01:12:27,217
‫כתובות האיי-פי מקושרות לבית של מי?‬

946
01:12:28,344 --> 01:12:29,219
‫לבית שלך.‬

947
01:12:31,096 --> 01:12:33,223
‫למה יצרת את כל המיילים האלה?‬

948
01:12:33,724 --> 01:12:35,768
‫לא יצרתי שום מיילים.‬

949
01:12:37,478 --> 01:12:38,771
‫הם הגיעו ממך.‬

950
01:12:38,771 --> 01:12:39,897
‫זה לא נכון.‬

951
01:12:42,900 --> 01:12:45,694
‫לא יאשימו אותי במשהו שלא עשיתי.‬

952
01:12:47,905 --> 01:12:49,907
‫האצבע מצביעה ישירות עלייך.‬

953
01:12:50,866 --> 01:12:53,327
‫אז סיימתי לדבר ואני רוצה את העו"ד שלי.‬

954
01:12:59,166 --> 01:13:01,794
‫הרגע הגיעה לחדר החדשות שלנו ידיעה על מעצר.‬

955
01:13:02,378 --> 01:13:06,757
‫גוליאר הואשמה ברצח מדרגה ראשונה,‬
‫והיא מוחזקת בכלא המחוזי של פוטאווטמי.‬

956
01:13:08,008 --> 01:13:10,803
‫ליז נעצרה, אבל החקירה לא הסתיימה.‬

957
01:13:11,845 --> 01:13:13,472
‫המשפט הזה עמד להיות קשה.‬

958
01:13:14,056 --> 01:13:17,351
‫היינו צריכים תובעים מבריקים‬
‫שיעבדו איתנו על התיק.‬

959
01:13:20,938 --> 01:13:22,523
‫כשמסתכלים מבחוץ,‬

960
01:13:23,023 --> 01:13:25,651
‫התיק הזה באמת נראה מופרך.‬

961
01:13:27,111 --> 01:13:28,362
‫תהיתי לעצמי,‬

962
01:13:28,362 --> 01:13:31,865
‫איך אוכל לגרום לבית משפט להאמין שזה נכון?‬

963
01:13:31,865 --> 01:13:33,742
‫- תמונה שנשלחה על ידי קארי -‬

964
01:13:33,742 --> 01:13:38,372
‫זו מישהי ששרטה את המכונית שלה עצמה,‬
‫דקרה את הבגדים שלה עצמה.‬

965
01:13:39,248 --> 01:13:42,000
‫האישה הזאת אפילו שרפה את ביתה שלה.‬

966
01:13:43,043 --> 01:13:46,004
‫מי יירה לעצמו ברגל, לכל הרוחות?‬

967
01:13:47,005 --> 01:13:49,174
‫אבל הדאגה הכי גדולה שלי, בכנות,‬

968
01:13:49,174 --> 01:13:51,635
‫הייתה "איך מוכיחים רצח ללא גופה?"‬

969
01:13:53,595 --> 01:13:57,433
‫היינו צריכים להוכיח ש-א', קארי מתה,‬

970
01:13:57,433 --> 01:14:00,144
‫ו-ב', ליז הרגה אותה.‬

971
01:14:04,773 --> 01:14:07,526
‫זו הייתה עבודה ללא הפסקה, ימים ולילות,‬

972
01:14:07,526 --> 01:14:11,196
‫בחיפוש אחר סוג של אקדח מעשן‬
‫שיוכיח שקארי מתה.‬

973
01:14:14,741 --> 01:14:17,578
‫אוויס ואני הפכנו כל אבן.‬

974
01:14:17,578 --> 01:14:21,915
‫כל דבר שיכול אולי‬
‫לעזור לנו בתיק הזה, רצינו אותו.‬

975
01:14:23,917 --> 01:14:25,169
‫זה היה מתיש.‬

976
01:14:25,919 --> 01:14:28,255
‫שתים עשרה, לפעמים 14, 16 שעות ביום,‬

977
01:14:28,755 --> 01:14:32,593
‫עברנו על אותם תכני טלפון ישנים‬
‫שבדקנו אלף פעם,‬

978
01:14:32,593 --> 01:14:34,845
‫מוודאים שאנחנו לא מפספסים משהו.‬

979
01:14:36,472 --> 01:14:40,225
‫כל המיילים האלה, כל חשבונות הדוא"ל,‬
‫לוודא שלא פספסנו עוד אחד.‬

980
01:14:43,103 --> 01:14:45,022
‫זה גבה מחיר מהחיים שלי.‬

981
01:14:48,066 --> 01:14:49,902
‫הנישואים שלי התפרקו.‬

982
01:14:50,819 --> 01:14:55,032
‫ידעתי שאני לא אבא טוב בתקופה הזאת,‬
‫וזה שבר לי את הלב.‬

983
01:14:59,286 --> 01:15:02,456
‫כשנה לפני שהתחלתי לעבוד על התיק הזה,‬

984
01:15:02,456 --> 01:15:05,209
‫אבחנו לי גידול במוח.‬

985
01:15:07,336 --> 01:15:11,089
‫בשלב הזה של החקירה,‬
‫כשהיא התחילה להיות עמוסה,‬

986
01:15:11,089 --> 01:15:13,967
‫הגידול צמח, והמשמעות הייתה ניתוח.‬

987
01:15:15,594 --> 01:15:17,346
‫אז שאלתי את השאלה,‬

988
01:15:17,346 --> 01:15:20,557
‫"האם זה יפגע ביכולת שלי לעבוד?"‬

989
01:15:21,058 --> 01:15:23,435
‫והתשובה שקיבלתי הייתה "כן".‬

990
01:15:24,853 --> 01:15:28,524
‫אז אמרתי מיד, "אני לא עושה‬
‫את הניתוח עד שהתיק הזה יסתיים."‬

991
01:15:30,901 --> 01:15:33,195
‫שנינו היינו מסורים במאה אחוז‬

992
01:15:33,987 --> 01:15:37,699
‫וקיווינו למצוא את הפיסה החסרה.‬

993
01:15:43,664 --> 01:15:45,082
‫חזרנו לכולם,‬

994
01:15:45,082 --> 01:15:48,210
‫ושאלנו אותם, "יש עוד משהו שלא סיפרתם לנו?"‬

995
01:15:50,837 --> 01:15:56,134
‫ראיינו את דייב בפעם ה-13, ה-14,‬
‫הפעם המי יודע כמה.‬

996
01:15:56,843 --> 01:15:59,388
‫הם הסתובבו על עקבותיהם כדי ללכת, אבל עצרו.‬

997
01:15:59,388 --> 01:16:02,975
‫ואז קאווה הסתובב ואמר, ממש כבדרך אגב,‬

998
01:16:03,559 --> 01:16:06,353
‫"רק עוד דבר אחד.‬
‫יש לך מוצרי אלקטרוניקה כלשהם‬

999
01:16:06,353 --> 01:16:09,773
‫"מסביבות נובמבר, דצמבר 2012 שנוכל לבדוק?‬

1000
01:16:09,773 --> 01:16:11,316
‫"משהו שלא נתת לנו?"‬

1001
01:16:11,900 --> 01:16:15,279
‫הלכתי ליחידת האחסון שלי וחיפשתי קצת.‬

1002
01:16:18,615 --> 01:16:20,492
‫ומצאתי טאבלט ישן,‬

1003
01:16:20,492 --> 01:16:24,329
‫והוא היה קבור, והוא היה מאובק,‬
‫והוא שבק חיים לגמרי.‬

1004
01:16:28,875 --> 01:16:33,505
‫לא היה בו שום דבר מעניין,‬
‫אבל היה בו כרטיס זיכרון.‬

1005
01:16:33,505 --> 01:16:36,466
‫היה בתוכו כרטיס מיקרו אס-די.‬

1006
01:16:44,683 --> 01:16:46,476
‫כשבדקתי את הכרטיס הזה...‬

1007
01:16:49,104 --> 01:16:51,023
‫נראה שלא היו בו שום קבצים.‬

1008
01:16:51,023 --> 01:16:53,066
‫לא היה עליו כלום. הוא נמחק לגמרי.‬

1009
01:16:58,030 --> 01:16:59,698
‫אבל יכולנו לחפש יותר לעומק,‬

1010
01:16:59,698 --> 01:17:03,285
‫ויכולנו לחפש מידע שנמחק, וזה מה שעשיתי.‬

1011
01:17:04,119 --> 01:17:05,454
‫ולפתע פתאום...‬

1012
01:17:11,209 --> 01:17:14,963
‫מצאתי שם בערך 11,000 תמונות ממוזערות.‬

1013
01:17:16,423 --> 01:17:20,260
‫כשהתחלתי לעבור על התמונות האלה,‬
‫ראיתי שיש הרבה תמונות סלפי‬

1014
01:17:20,260 --> 01:17:21,637
‫של ליז.‬

1015
01:17:24,181 --> 01:17:25,265
‫סלפי של ליז.‬

1016
01:17:26,516 --> 01:17:28,101
‫עוד סלפי של ליז.‬

1017
01:17:29,019 --> 01:17:29,895
‫עוד אחד.‬

1018
01:17:33,231 --> 01:17:35,025
‫הדופק שלי התחיל להאיץ.‬

1019
01:17:38,195 --> 01:17:40,447
‫מהתאריכים בתמונות האלה,‬

1020
01:17:42,491 --> 01:17:46,662
‫הבנו שזה כרטיס הזיכרון מהטלפון של ליז,‬

1021
01:17:46,662 --> 01:17:48,455
‫מהתקופה שקארי נעלמה.‬

1022
01:17:49,456 --> 01:17:50,332
‫זה היה אדיר.‬

1023
01:17:57,297 --> 01:18:00,175
‫התחלתי לעבור על אלפי התמונות.‬

1024
01:18:03,261 --> 01:18:07,474
‫האם היה כאן מידע כלשהו מ-2012‬

1025
01:18:08,100 --> 01:18:10,686
‫שיעזור לנו עם התיק הזה?‬

1026
01:18:15,357 --> 01:18:17,484
‫בין אלפי התמונות,‬

1027
01:18:17,484 --> 01:18:19,653
‫הייתה אחת שתפסה לי את העין.‬

1028
01:18:24,991 --> 01:18:27,786
‫חשבתי שזו חתיכה של סיסם שחור.‬

1029
01:18:28,704 --> 01:18:31,081
‫לא חשבתי שזה נוגע לתיק הזה,‬

1030
01:18:31,081 --> 01:18:33,917
‫אבל הייתי סקרן, כי זה נראה שונה.‬

1031
01:18:37,129 --> 01:18:40,298
‫כשהסתכלתי על זה מכמה זוויות שונות,‬

1032
01:18:40,298 --> 01:18:42,551
‫חשבתי, "זה נראה כמו כף רגל."‬

1033
01:18:45,721 --> 01:18:48,765
‫אני לא פתולוג.‬
‫יש לי עותק של "האנטומיה של גריי",‬

1034
01:18:48,765 --> 01:18:50,308
‫אז הלכתי למדף הספרים.‬

1035
01:18:50,308 --> 01:18:53,145
‫ויש שם ציור שמראה‬

1036
01:18:53,145 --> 01:18:55,230
‫שכאן נמצאים הוורידים בכף הרגל.‬

1037
01:18:55,230 --> 01:18:57,983
‫ויש משהו שקורה לאחר המוות‬

1038
01:18:57,983 --> 01:19:01,778
‫בעקבות תמס דם,‬
‫שבמסגרתו הוורידים הופכים לגלויים.‬

1039
01:19:03,530 --> 01:19:05,949
‫וחשבתי פתאום,‬

1040
01:19:06,450 --> 01:19:09,536
‫אנחנו רואים תמונה של גופה.‬

1041
01:19:12,581 --> 01:19:14,291
‫אולי זו כף הרגל של קארי.‬

1042
01:19:21,465 --> 01:19:24,092
‫בסוף השבוע של יום הנשיאים‬
‫קיבלתי שיחת טלפון.‬

1043
01:19:26,136 --> 01:19:28,805
‫היה צריך ממש לצמצם עיניים כדי לראות.‬

1044
01:19:30,557 --> 01:19:34,811
‫אבל הייתה תקווה שעכשיו יש לנו‬
‫עוד ראיות עם פתיחת המשפט.‬

1045
01:19:37,022 --> 01:19:39,691
‫הרגשנו גם שיש לנו דרך להוכיח‬

1046
01:19:40,275 --> 01:19:42,819
‫שזו כף הרגל של קארי, כי היה עליה קעקוע.‬

1047
01:19:45,489 --> 01:19:47,032
‫השגנו את ננסי,‬

1048
01:19:47,032 --> 01:19:50,368
‫והיינו חייבים לשאול,‬
‫"האם לקארי היה הקעקוע הזה?"‬

1049
01:19:52,537 --> 01:19:53,914
‫והתשובה הייתה "כן".‬

1050
01:19:53,914 --> 01:19:56,208
‫לקארי היה הקעקוע הזה על כף הרגל.‬

1051
01:19:57,417 --> 01:19:59,628
‫זה היה הסמל הסיני ל"אימא".‬

1052
01:20:12,057 --> 01:20:14,559
‫חדש הערב באומהה, אישה שעומדת למשפט על רצח.‬

1053
01:20:14,559 --> 01:20:17,479
‫התובעים טוענים שמשולש אהבה הפך לקטלני,‬

1054
01:20:17,479 --> 01:20:21,358
‫אבל ההגנה טוענת שאולי רצח בכלל לא התרחש.‬

1055
01:20:26,112 --> 01:20:29,074
‫ביום הראשון בבית המשפט, נכנסתי קצת לחוצה.‬

1056
01:20:33,787 --> 01:20:36,790
‫זה לא היה אמור להיות תיק שההצלחה בו בטוחה,‬

1057
01:20:37,582 --> 01:20:40,794
‫כי היינו צריכים להוכיח‬
‫לא רק את זה שקארי מתה,‬

1058
01:20:41,294 --> 01:20:43,713
‫אלא גם את הדרך שבו היא נרצחה,‬

1059
01:20:44,422 --> 01:20:46,633
‫אופן הרציחה, התכנון מראש.‬

1060
01:20:46,633 --> 01:20:48,885
‫אלה עמדו להיות אתגרים גדולים.‬

1061
01:20:55,308 --> 01:20:59,104
‫זה מקרה מוזר ומעוות של משיכה קטלנית.‬

1062
01:21:02,107 --> 01:21:06,486
‫באמת לא ידעתי מה קרה לקארי עד למשפט.‬

1063
01:21:06,486 --> 01:21:08,905
‫אין שום ספק, כבודו, שקארי מתה,‬

1064
01:21:09,489 --> 01:21:11,408
‫והראיות מראות שהיא נרצחה באומהה.‬

1065
01:21:12,033 --> 01:21:14,286
‫הלוואי שזה לא היה גורל המשפחה הזאת.‬

1066
01:21:16,413 --> 01:21:20,208
‫לשמוע שקארי נדקרה, קודם כול, פשוט...‬

1067
01:21:23,169 --> 01:21:25,088
‫הילדה שלך, את פשוט לא...‬

1068
01:21:26,381 --> 01:21:28,341
‫זה לא משהו שאי פעם...‬

1069
01:21:30,093 --> 01:21:31,469
‫אני מניחה שזה סיוט.‬

1070
01:21:32,095 --> 01:21:33,722
‫אלה תמונות שצולמו למזכרת.‬

1071
01:21:34,598 --> 01:21:37,017
‫הן מנציחות את המעשים הנתעבים‬

1072
01:21:37,017 --> 01:21:39,603
‫כאילו מדובר במין הישג.‬

1073
01:21:39,603 --> 01:21:41,938
‫ניסו להזהיר אותי לגבי מה שיתגלה,‬

1074
01:21:42,439 --> 01:21:44,482
‫אבל לא נראה לי שאפשר להזהיר מישהו‬

1075
01:21:45,025 --> 01:21:48,194
‫לקראת זה שיגלה שהבת שלו הושחתה,‬

1076
01:21:49,029 --> 01:21:49,988
‫ו...‬

1077
01:21:51,156 --> 01:21:51,990
‫נזרקה.‬

1078
01:21:52,574 --> 01:21:56,202
‫אף אדם אחד בעולם הזה‬
‫לא ראה או שמע ממנה‬

1079
01:21:57,537 --> 01:22:00,165
‫מאז ה-13 בנובמבר 2012.‬

1080
01:22:01,708 --> 01:22:03,335
‫זה פשוט קורע אותי לגזרים.‬

1081
01:22:12,469 --> 01:22:17,265
‫הזמן הכי גרוע הוא לחכות לפסק הדין.‬
‫לא ישנים הרבה.‬

1082
01:22:18,975 --> 01:22:22,520
‫עוברים על הראיות.‬
‫האם עשיתי כל מה שיכולתי?‬

1083
01:22:34,574 --> 01:22:38,078
‫אני זוכרת שנכנסתי לאולם בית המשפט.‬
‫זה היה... מתוח.‬

1084
01:22:40,455 --> 01:22:43,166
‫היו התקשורת והמשפחה.‬

1085
01:22:46,086 --> 01:22:48,296
‫חיכינו שהשופט ייכנס ויתיישב.‬

1086
01:22:52,509 --> 01:22:53,885
‫חלק ממני רצה להאמין‬

1087
01:22:53,885 --> 01:22:56,888
‫שזאת הייתה מסקנה מתבקשת שהיא אשמה,‬

1088
01:22:57,389 --> 01:23:01,017
‫אבל כולנו חששנו שהייתה בהחלט אפשרות‬

1089
01:23:01,017 --> 01:23:02,602
‫שהיא תצא משם חופשייה.‬

1090
01:23:04,437 --> 01:23:05,897
‫הסיכון היה גבוה.‬

1091
01:23:05,897 --> 01:23:09,275
‫אם ליז תימצא חפה מפשע,‬
‫שמה של קארי לא יטוהר.‬

1092
01:23:09,275 --> 01:23:13,029
‫תמיד יהיה צל על ננסי ועל מקס,‬

1093
01:23:13,029 --> 01:23:14,447
‫ועל כל המשפחה.‬

1094
01:23:22,372 --> 01:23:24,749
‫קמתי. אני זוכר...‬

1095
01:23:24,749 --> 01:23:27,961
‫שהידיים שלי רעדו כי הייתי כל כך לחוץ.‬

1096
01:23:30,588 --> 01:23:31,631
‫בית המשפט פוסק,‬

1097
01:23:31,631 --> 01:23:34,259
‫לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות,‬

1098
01:23:34,884 --> 01:23:36,720
‫שטענת ההגנה‬

1099
01:23:37,345 --> 01:23:39,347
‫שהמדינה לא עמדה בנטל ההוכחה‬

1100
01:23:39,347 --> 01:23:43,059
‫כי הגופה של קארי פרבר לא נמצאה...‬

1101
01:23:44,185 --> 01:23:46,855
‫הבטן שלי התהפכה, הכול בתוכי פשוט קפא.‬

1102
01:23:46,855 --> 01:23:48,565
‫הדברים שהוא אמר‬

1103
01:23:49,107 --> 01:23:51,526
‫נשמעו כאילו זה יהיה פסק דין "לא אשמה".‬

1104
01:23:52,193 --> 01:23:55,780
‫...הוכרעה על ידי כמות הראיות העצומה‬

1105
01:23:55,780 --> 01:23:58,241
‫שהוצגה על ידי המדינה במהלך משפט זה.‬

1106
01:23:58,241 --> 01:24:00,744
‫אבל אז צורת הדיבור שלו השתנתה.‬

1107
01:24:01,536 --> 01:24:05,206
‫קארי פרבר לא נעלמה מרצונה החופשי‬

1108
01:24:05,206 --> 01:24:07,375
‫ונעלמה מעל פני האדמה.‬

1109
01:24:08,084 --> 01:24:09,711
‫למרבה הצער, היא נרצחה.‬

1110
01:24:12,297 --> 01:24:14,841
‫בית המשפט קובע מעבר לכל ספק סביר‬

1111
01:24:14,841 --> 01:24:18,511
‫שהנאשמת הרגה בכוונה את קארי פרבר‬

1112
01:24:19,179 --> 01:24:21,723
‫בזדון מתוכנן ומכוון‬

1113
01:24:21,723 --> 01:24:25,560
‫ב-13 בנובמבר 2012,‬

1114
01:24:25,560 --> 01:24:27,520
‫כאן במחוז דאגלס, נברסקה.‬

1115
01:24:37,655 --> 01:24:38,782
‫היו בכי‬

1116
01:24:39,282 --> 01:24:41,576
‫וחיבוקים עם כל בני המשפחה.‬

1117
01:24:48,374 --> 01:24:51,711
‫עבור ננסי ומקס, הרגשתי עצב רב בשבילם‬

1118
01:24:51,711 --> 01:24:54,964
‫כי הם איבדו בת ואם,‬

1119
01:24:55,465 --> 01:24:57,342
‫ולעולם לא נוכל להחזיר אותה.‬

1120
01:24:57,842 --> 01:24:59,928
‫החלק הקטן שיכולנו להחזיר‬

1121
01:24:59,928 --> 01:25:03,473
‫היה לשקם את המוניטין של קארי בקהילה הקטנה.‬

1122
01:25:05,809 --> 01:25:09,104
‫אנשים יצאו מכלל הנחה שקארי משתגעת,‬

1123
01:25:09,104 --> 01:25:10,939
‫וברור שזה פוגע מאוד.‬

1124
01:25:10,939 --> 01:25:13,233
‫זה פוגע קשות במשפחה.‬

1125
01:25:18,863 --> 01:25:21,866
‫התקרבנו מאוד לננסי ולמקס‬
‫לאורך כל הסיפור הזה.‬

1126
01:25:22,492 --> 01:25:23,910
‫תדחוף...‬

1127
01:25:23,910 --> 01:25:26,371
‫גם זכינו לדעת מי באמת הייתה קארי.‬

1128
01:25:27,330 --> 01:25:28,206
‫שכה אחיה.‬

1129
01:25:28,206 --> 01:25:29,374
‫קדימה, אימא.‬

1130
01:25:29,916 --> 01:25:33,419
‫טוב, קדימה, בוא נזוז.‬

1131
01:25:33,962 --> 01:25:36,172
{\an8}‫רגע. אני צריכה את העוגייה. רואים אותה?‬

1132
01:25:36,172 --> 01:25:38,466
{\an8}‫למדנו לראות שהיא הייתה אימא נהדרת.‬

1133
01:25:38,466 --> 01:25:39,843
{\an8}‫תראו מה נכנס לתוך זה.‬

1134
01:25:39,843 --> 01:25:41,344
{\an8}‫שהיא הייתה אדם טוב.‬

1135
01:25:41,344 --> 01:25:43,138
{\an8}‫אוף!‬
‫-הוא לקח את...‬

1136
01:25:43,888 --> 01:25:46,182
{\an8}‫כן, נכון.‬
‫-בסדר.‬

1137
01:25:46,766 --> 01:25:48,101
{\an8}‫אלוהים אדירים.‬

1138
01:25:48,101 --> 01:25:50,812
{\an8}‫אתה צריך... פשוט תכבה אותו, אתה...‬

1139
01:25:50,812 --> 01:25:53,606
{\an8}‫לאישה שיצאתי איתה היו מטרות,‬

1140
01:25:53,606 --> 01:25:58,695
{\an8}‫ו... היא הייתה חייכנית, ורצתה להגיע להישגים.‬

1141
01:26:01,573 --> 01:26:04,075
‫היא רק ניסתה לפלס את דרכה בעולם הזה.‬

1142
01:26:12,500 --> 01:26:14,419
‫אני מצטער מאוד על מה שקרה.‬

1143
01:26:15,587 --> 01:26:18,506
‫לולא פגשתי את קארי,‬
‫היא לא הייתה פוגשת את ליז,‬

1144
01:26:18,506 --> 01:26:20,133
‫וכל זה לא היה קורה.‬

1145
01:26:22,218 --> 01:26:24,971
‫אילו ידעתי שהבחירה הייתה בין טירוף כזה‬

1146
01:26:24,971 --> 01:26:29,767
‫לבין להגיד לקארי שאני לא מעוניין,‬
‫הייתי אומר לקארי שאני לא מעוניין.‬

1147
01:26:33,104 --> 01:26:35,440
‫אבל לא מקבלים את הברירה הזאת.‬

1148
01:26:36,649 --> 01:26:37,483
‫אתם יודעים.‬

1149
01:26:42,071 --> 01:26:44,407
‫טוב, אז איזה מהם אני שוב?‬

1150
01:26:44,407 --> 01:26:47,493
‫שש עד עשר.‬
‫-בחיי, זה לא נראה טוב.‬

1151
01:26:47,493 --> 01:26:48,828
‫הנה העשר, שש.‬

1152
01:26:48,828 --> 01:26:51,706
‫כן, אני לא אוהב אף אחת מהאפשרויות, האמת.‬

1153
01:26:52,248 --> 01:26:54,459
‫אז תכה בכולם.‬
‫-אני מתכוון לעשות את זה.‬

1154
01:26:57,837 --> 01:27:00,882
‫לנצח אהיה אסירת תודה‬

1155
01:27:02,050 --> 01:27:03,176
‫לג'ים דוטי,‬

1156
01:27:04,052 --> 01:27:05,303
‫ולריאן אוויס,‬

1157
01:27:06,930 --> 01:27:08,681
‫ולטוני קאווה.‬

1158
01:27:08,681 --> 01:27:11,517
‫שוב תורי?‬
‫-אתה באמת לא יודע לשחק ביליארד?‬

1159
01:27:11,517 --> 01:27:13,019
‫ראיתי איך עושים את זה.‬

1160
01:27:14,938 --> 01:27:15,897
‫בסדר.‬

1161
01:27:21,611 --> 01:27:24,405
‫הם הצילו את השפיות שלי.‬

1162
01:27:27,075 --> 01:27:27,909
‫ו...‬

1163
01:27:29,452 --> 01:27:31,079
‫הם תמיד יהיו הבנים שלי.‬

1164
01:27:32,163 --> 01:27:34,165
‫הם נהדרים במה שהם עושים.‬

1165
01:27:36,167 --> 01:27:39,587
‫ובלעדיהם, הייתי עדיין באפלה עכשיו.‬

1166
01:27:54,269 --> 01:27:58,189
‫- ליז גוליאר נידונה למאסר עולם -‬

1167
01:27:58,189 --> 01:28:03,403
‫- ללא אפשרות שחרור מוקדם -‬

1168
01:29:24,650 --> 01:29:26,652
‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬