1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:16,960 --> 00:00:19,720
‫מה אנשים לא יעשו בשביל כסף?‬

4
00:00:26,360 --> 00:00:27,960
‫- חידת הירושה -‬

5
00:00:40,040 --> 00:00:41,000
‫זה מדהים.‬

6
00:00:41,080 --> 00:00:45,280
‫אם אתה יורש מיליון זלוטי,‬
‫וקרוב משפחה אחר מקבל שני מיליון,‬

7
00:00:45,360 --> 00:00:47,560
‫אתה מרגיש כאילו הפסדת מיליון.‬

8
00:00:47,640 --> 00:00:48,720
‫בואו נחזור אחורה.‬

9
00:00:48,800 --> 00:00:51,720
‫בחופשת החגים, נסענו להקראת הצוואה של דודי.‬

10
00:00:51,800 --> 00:00:56,440
‫לא היינו בקשר,‬
‫אבל למיטב זיכרוני, הוא היה אדם יוצא דופן.‬

11
00:00:56,520 --> 00:01:00,240
‫הדוד היה מרגל. הוא הכיר את ביל גייטס...‬
‫-יוזקה, תפסיקי!‬

12
00:01:00,320 --> 00:01:01,840
‫שהיה גם מרגל.‬

13
00:01:02,440 --> 00:01:05,120
‫אתם יודעים למה מרגל קם בבוקר בשעה קבועה?‬

14
00:01:06,640 --> 00:01:07,800
‫מתוך הרגל.‬

15
00:01:09,640 --> 00:01:12,120
‫הדוד היה המנחה של השעשועון הפולני הראשון.‬

16
00:01:12,200 --> 00:01:13,560
‫כן.‬
‫-לפני הרבה זמן.‬

17
00:01:14,480 --> 00:01:16,600
‫ואז הוא נהיה ממציא.‬

18
00:01:16,680 --> 00:01:17,560
‫מה הוא המציא?‬

19
00:01:17,640 --> 00:01:20,240
‫אומרים שהוא המציא את מערכת הזיהוי "פסל".‬

20
00:01:20,320 --> 00:01:23,560
‫מערכת אלקטרונית אוניברסלית‬
‫לרישום אוכלוסין?‬

21
00:01:23,640 --> 00:01:26,040
‫השתיל לאנשים שבבים לפני שזה היה מגניב.‬

22
00:01:27,520 --> 00:01:29,520
‫בואו נשחק במשחק לוחיות הרישוי.‬

23
00:01:32,000 --> 00:01:33,720
‫הילדים לא רצו לבוא,‬

24
00:01:33,800 --> 00:01:35,480
‫אבל הדוד דרש את זה.‬

25
00:01:35,560 --> 00:01:38,000
‫"כל המשפחה צריכה להגיע."‬

26
00:01:48,080 --> 00:01:49,640
‫בלי ממתקים.‬

27
00:01:49,720 --> 00:01:52,320
‫פגשנו את המשפחה מוקדם משציפינו.‬

28
00:01:58,920 --> 00:02:00,000
‫נטליה?‬

29
00:02:01,320 --> 00:02:03,720
‫זו נטליה, בת הדודה שלי.‬

30
00:02:04,600 --> 00:02:05,440
‫דוויד.‬

31
00:02:05,520 --> 00:02:06,840
‫היי!‬

32
00:02:06,920 --> 00:02:08,440
‫היי.‬

33
00:02:12,040 --> 00:02:13,760
‫קרול.‬
‫-מה?‬

34
00:02:13,840 --> 00:02:14,960
‫שים כפפות.‬

35
00:02:16,640 --> 00:02:17,640
‫קרול הקטן?‬

36
00:02:18,280 --> 00:02:20,040
‫גדלת כל כך!‬

37
00:02:20,120 --> 00:02:21,680
‫לא, אני קרול.‬

38
00:02:22,520 --> 00:02:23,400
‫פורטונה.‬

39
00:02:24,160 --> 00:02:26,280
‫זה קרול אחר.‬
‫-היי.‬

40
00:02:26,360 --> 00:02:29,600
‫היי.‬
‫-הוא לא אוהב לגעת באנשים.‬

41
00:02:29,680 --> 00:02:31,040
‫מאז הקורונה.‬
‫-היי.‬

42
00:02:31,120 --> 00:02:32,920
‫וזה גוסטאב.‬

43
00:02:33,840 --> 00:02:35,000
‫היי.‬
‫-הבן שלי.‬

44
00:02:41,600 --> 00:02:42,560
‫אל תנעצו מבטים.‬

45
00:02:49,320 --> 00:02:50,480
‫זה תמיד עובד.‬

46
00:02:51,240 --> 00:02:53,240
‫גוסטאב הוא החבר שלי.‬
‫-שלום.‬

47
00:02:53,320 --> 00:02:54,680
‫היי.‬

48
00:02:57,960 --> 00:03:00,800
‫קרול.‬
‫-גם זה בד"כ עובד. קרול, הארוס שלי.‬

49
00:03:02,120 --> 00:03:04,200
‫וזו זושיה, אשתי.‬

50
00:03:05,600 --> 00:03:06,520
‫זושיה.‬

51
00:03:08,520 --> 00:03:09,640
‫תגידו שלום!‬

52
00:03:16,120 --> 00:03:17,440
‫מזמן לא התראינו, נכון?‬

53
00:03:24,880 --> 00:03:26,680
‫זה פשוט נורא, נכון?‬

54
00:03:26,760 --> 00:03:27,760
‫מה נורא?‬

55
00:03:27,840 --> 00:03:29,280
‫שהדוד שלנו מת.‬

56
00:03:29,360 --> 00:03:30,880
‫כן, טרגדיה.‬
‫-כן.‬

57
00:03:30,960 --> 00:03:32,200
‫באסה.‬
‫-ביש מזל.‬

58
00:03:37,840 --> 00:03:39,640
‫על הבית של מר ולדיסלב‬

59
00:03:39,720 --> 00:03:44,240
‫תלוי שלט שבו כתוב, " זהירות, מוקשים!"‬

60
00:03:44,320 --> 00:03:45,480
‫אבל זה לא נכון.‬

61
00:03:46,160 --> 00:03:47,200
‫כנראה.‬

62
00:03:47,800 --> 00:03:50,560
‫אלוהים! אני מצטער.‬
‫-אוי ואבוי.‬

63
00:03:50,640 --> 00:03:52,280
‫לא, זה שום דבר.‬

64
00:03:53,760 --> 00:03:55,760
‫זה מעיל יקר!‬
‫-זה קרה בטעות.‬

65
00:03:55,840 --> 00:03:59,720
‫שכחתי שכתמים שנוצרו בטעות מתנקים מעצמם.‬

66
00:04:02,080 --> 00:04:03,240
‫סליחה!‬

67
00:04:13,480 --> 00:04:16,600
‫באיזו מכונית הדוד נהג לבוא לכאן?‬

68
00:04:16,680 --> 00:04:18,080
‫במכונית ישנה או...‬

69
00:04:18,160 --> 00:04:19,680
‫הוא רכב לכאן על אופניים.‬

70
00:04:19,760 --> 00:04:22,160
‫היו לו אופניים פשוטים וישנים.‬

71
00:04:23,480 --> 00:04:27,840
‫חוץ מביום ראשון,‬
‫אז הוא היה לוקח את הבנטלי.‬

72
00:04:29,400 --> 00:04:30,480
‫או את הפרארי.‬

73
00:04:31,040 --> 00:04:32,440
‫או את היגואר.‬

74
00:04:33,560 --> 00:04:34,720
‫סע!‬

75
00:04:36,600 --> 00:04:40,280
‫ירושה גדולה יכולה להפוך‬
‫קרובי משפחה נורמליים למשוגעים.‬

76
00:04:41,400 --> 00:04:42,880
‫וקרובי משפחה לא נורמליים?‬

77
00:04:45,520 --> 00:04:46,920
‫אתם תראו.‬

78
00:04:51,240 --> 00:04:54,320
‫מה עשית הפעם?‬
‫-פגשתי את משפחתי.‬

79
00:04:56,080 --> 00:04:57,120
‫טוב, בוא ניסע.‬

80
00:04:59,960 --> 00:05:01,040
‫קדימה, סע!‬

81
00:05:01,120 --> 00:05:03,520
‫בסדר. לא כל דבר הוא מרוץ.‬

82
00:05:10,280 --> 00:05:11,320
‫- קדימה, נטקה -‬

83
00:05:55,440 --> 00:05:58,040
‫זושיה ואני התחלפנו בתחנת הדלק,‬

84
00:05:58,120 --> 00:05:59,880
‫אבל זו הייתה החלטה משותפת.‬

85
00:06:02,920 --> 00:06:06,720
‫ברוכים הבאים. מכיוון שכל המשפחה כאן...‬

86
00:06:06,800 --> 00:06:08,080
‫המשרת של הדוד.‬

87
00:06:08,160 --> 00:06:11,360
‫אדם שעשוי לצאת מהבית בלי מכנסיים,‬

88
00:06:11,440 --> 00:06:14,360
‫אבל אי אפשר לכעוס עליו כי אז מתברר‬

89
00:06:14,440 --> 00:06:16,760
‫שהוא הלך לקנות את הגלידה האהובה עליך.‬

90
00:06:16,840 --> 00:06:18,400
‫אני אפתח את דלת החניה.‬

91
00:06:22,720 --> 00:06:26,920
‫אנא חנו בחניה. סופת שלגים עזה מתקרבת.‬

92
00:06:42,920 --> 00:06:44,480
‫אז מה קרה לדוד…‬

93
00:06:44,560 --> 00:06:47,760
‫אני בטוח שכולכם רעבים אחרי הנסיעה.‬

94
00:06:47,840 --> 00:06:49,480
‫בואו נאכל ארוחת ערב.‬

95
00:06:50,440 --> 00:06:53,800
‫נקריא את הצוואה בערב. בואו אחריי.‬

96
00:06:54,920 --> 00:06:56,520
‫בסדר.‬
‫-מהר.‬

97
00:06:59,080 --> 00:07:00,200
‫תודה.‬

98
00:07:00,280 --> 00:07:04,280
‫כמה שנים עברו מאז שכולנו נפגשנו ככה?‬

99
00:07:05,200 --> 00:07:06,200
‫חמש עשרה?‬
‫-עשרי...‬

100
00:07:06,280 --> 00:07:08,680
‫זה היה לפני שסיימתי תיכו...‬

101
00:07:09,600 --> 00:07:11,400
‫לפני 30 שנה!‬

102
00:07:11,480 --> 00:07:13,160
‫עוד לא הגעתי לגיל הזה אפילו.‬

103
00:07:15,840 --> 00:07:19,320
‫קרול, בן אחיו של הדוד.‬
‫עובד בשיווק בחברה בינונית.‬

104
00:07:19,400 --> 00:07:20,400
‫כישרון למילים.‬

105
00:07:20,480 --> 00:07:22,640
‫וזה הארוס שלו. שמו גם קרול.‬

106
00:07:22,720 --> 00:07:26,160
‫הוא נוהג באובר או,‬
‫כפי שהוא קורא לזה, הוא פסיכולוג.‬

107
00:07:26,640 --> 00:07:29,000
‫האחיינית של הדוד, נטליה.‬

108
00:07:29,080 --> 00:07:30,880
‫סופרת מפורסמת שכותבת ספרי פשע.‬

109
00:07:30,960 --> 00:07:34,520
‫קראתי את כולם,‬
‫אבל אני חושב שיש בהם יותר מדי סקס.‬

110
00:07:34,600 --> 00:07:35,960
‫החבר שלה, גוסטאב.‬

111
00:07:36,040 --> 00:07:39,200
‫אני יודע מה אתם חושבים. הפרש עצום.‬

112
00:07:39,280 --> 00:07:42,640
‫הוא גבוה מנטליה ב-20 ס"מ כמעט.‬

113
00:07:42,720 --> 00:07:46,320
‫אני לא יודע מה הוא עושה,‬
‫אבל לא שיעורי בית, כמו שאשתי מתבדחת.‬

114
00:07:46,920 --> 00:07:49,040
‫זה אני, דוויד. אני מורה.‬

115
00:07:49,120 --> 00:07:54,080
‫אשתי אומרת שאני לא מרוויח הרבה,‬
‫אבל לפחות לאף אחד לא אכפת מהעבודה שלי.‬

116
00:07:54,160 --> 00:07:56,280
‫אשתי, זושיה, היא פקידת מיסים.‬

117
00:07:56,360 --> 00:07:59,800
‫לפעמים אני אומר שזו תכונת אופי.‬
‫מאחורי הגב שלה.‬

118
00:07:59,880 --> 00:08:02,480
‫הבת שלי, יוזפינה, בת 16,‬

119
00:08:02,560 --> 00:08:05,880
‫אבל בכנות,‬
‫הלוואי שהיא עדיין הייתה בת ארבע.‬

120
00:08:05,960 --> 00:08:09,640
‫והבן שלי, הנריק.  הוא בן 13, ואין לו מושג‬

121
00:08:09,720 --> 00:08:12,800
‫שהוא עומד להיות הגיבור האמיתי בסיפור הזה.‬

122
00:08:13,760 --> 00:08:14,640
‫יאכטה.‬

123
00:08:19,600 --> 00:08:20,920
‫סליחה?‬

124
00:08:21,000 --> 00:08:25,360
‫חשבתי שכולנו נגיד מה נקנה בכספי הירושה.‬

125
00:08:27,840 --> 00:08:29,720
‫מעניין איך הדוד חילק אותו.‬

126
00:08:29,800 --> 00:08:31,320
‫שווה בשווה, אני בטוח.‬

127
00:08:32,240 --> 00:08:33,160
‫זה אף פעם לא כך.‬

128
00:08:36,600 --> 00:08:37,760
‫דירה גדולה יותר‬

129
00:08:39,000 --> 00:08:40,080
‫עם מרפסת.‬

130
00:08:40,160 --> 00:08:42,280
‫אנחנו עוזבים את המדינה השנה.‬

131
00:08:43,000 --> 00:08:46,280
‫רצינו לעבור להמבורג,‬
‫אבל עכשיו אני לא יודע.‬

132
00:08:46,360 --> 00:08:47,680
‫אולי לפורטוגל?‬

133
00:08:48,840 --> 00:08:51,560
‫כולכם מוזמנים למסיבת חנוכת הבית שלנו.‬

134
00:08:52,960 --> 00:08:54,320
‫גם ילדים?‬

135
00:08:55,800 --> 00:08:58,880
‫אתה שואל אם אנחנו קונים גם ילד?‬

136
00:09:00,200 --> 00:09:01,560
‫לא.‬

137
00:09:02,280 --> 00:09:05,560
‫התכוונתי אם הילדים יכולים…‬

138
00:09:06,920 --> 00:09:08,240
‫כלומר…‬

139
00:09:10,120 --> 00:09:12,920
‫אתם בעד אימוץ של הומואים?‬

140
00:09:13,000 --> 00:09:16,520
‫אתה שואל אם אנחנו רוצים לאמץ הומו?‬

141
00:09:16,600 --> 00:09:18,840
‫לא.‬

142
00:09:18,920 --> 00:09:23,200
‫התכוונתי, רק מתוך סקרנות.‬
‫בין אם משתתפים בדיון...‬

143
00:09:23,280 --> 00:09:26,600
‫לחיים חדשים ומאושרים!‬
‫-כן, בואו נשתה לכבוד זה.‬

144
00:09:26,680 --> 00:09:30,120
‫כסף לא קונה אושר.‬
‫-קל להגיד את זה כשיש לך כסף.‬

145
00:09:30,200 --> 00:09:33,320
‫אבל אין לנו כסף, ואנחנו מאושרים.‬

146
00:09:36,120 --> 00:09:37,200
‫כלומר...‬
‫-תאכלי.‬

147
00:09:40,480 --> 00:09:43,320
‫כלומר, אתם יודעים, אני בעצם אומר‬

148
00:09:43,400 --> 00:09:47,080
‫שיש בחיים דברים חשובים יותר מכסף.‬

149
00:09:47,160 --> 00:09:48,480
‫משפחה, ילדים, נכון?‬

150
00:09:48,560 --> 00:09:50,560
‫אי אפשר להיות מאושרים בלי ילדים?‬

151
00:09:50,640 --> 00:09:52,480
‫בטח שאפשר!‬

152
00:09:53,800 --> 00:09:55,840
‫כלומר, כמובן...‬

153
00:09:56,600 --> 00:09:57,920
‫אתם לא יכולים, אבל...‬

154
00:09:58,000 --> 00:10:00,000
‫למה אנחנו לא יכולים?‬

155
00:10:01,880 --> 00:10:04,360
‫כי אתם שותים יותר מדי ולא יכולים ללדת.‬

156
00:10:05,080 --> 00:10:08,680
‫על מה אתה מדבר? כמה הדוד הוריש לך?‬

157
00:10:08,760 --> 00:10:10,840
‫אתם מאמינים שבזוס הוא האדם העשיר בעולם?‬

158
00:10:11,440 --> 00:10:13,600
‫העשירים שולטים בכול מאחורי הקלעים.‬

159
00:10:13,680 --> 00:10:15,320
‫יוזפינה.‬
‫-את צודקת.‬

160
00:10:17,480 --> 00:10:18,800
‫בוא נלך לחדר שלנו.‬

161
00:10:20,320 --> 00:10:23,520
‫נבדוק אם יש איזה ילד במבצע.‬
‫-מעולה.‬

162
00:10:26,640 --> 00:10:29,320
‫הוא היה מוזר גם כילד.‬

163
00:10:30,040 --> 00:10:31,480
‫ואני לא הומופובית.‬

164
00:10:31,560 --> 00:10:33,640
‫אני לא יכולה להיות, כי בעלי‬

165
00:10:34,680 --> 00:10:35,840
‫היה גיי.‬

166
00:10:35,920 --> 00:10:37,560
‫אבל מי? דוויד?‬
‫-כן.‬

167
00:10:37,640 --> 00:10:40,720
‫הוא צריך להופיע בוויקיפדיה‬
‫תחת הערך "אנשים חשוכים".‬

168
00:10:40,800 --> 00:10:42,800
‫אתה חושב שהוא הצביע ל...‬

169
00:10:42,880 --> 00:10:45,600
‫אל תגזים. בכל מקרה, למי אכפת?‬

170
00:10:45,680 --> 00:10:46,800
‫זה עקום.‬

171
00:10:46,880 --> 00:10:48,080
‫זה מה שהוא אמר.‬

172
00:10:52,320 --> 00:10:53,760
‫בוא הנה.‬

173
00:10:53,840 --> 00:10:57,040
‫איך היית קוראת ליאכטה שלך?‬

174
00:10:58,480 --> 00:11:01,200
‫נטליה צריכה לקרוא לשלה "גוסטאב".‬

175
00:11:01,280 --> 00:11:03,600
‫כי היא צריכה לממן את שניהם.‬

176
00:11:05,840 --> 00:11:08,440
‫אולי הוא לא איתה רק בגלל הכסף.‬

177
00:11:08,920 --> 00:11:11,600
‫מי יודע. רק המוות הוא ודאי,‬

178
00:11:11,680 --> 00:11:15,560
‫וגם הקשר שלה ושל גוסטאב ימות בקרוב,‬
‫כי הוא איתה רק בגלל הכסף שלה.‬

179
00:11:16,440 --> 00:11:19,760
‫"פשעים ואמצעים נואשים". רצית חתימה.‬

180
00:11:19,840 --> 00:11:21,400
‫עזוב.‬

181
00:11:22,560 --> 00:11:23,960
‫בת כמה היא?‬

182
00:11:24,040 --> 00:11:27,080
‫עם ילד כזה. אנחנו נשמע אותם בלילה.‬

183
00:11:27,160 --> 00:11:28,320
‫זהירות!‬

184
00:11:28,400 --> 00:11:30,400
‫מה כבר קרה?‬
‫-החולצות שלי.‬

185
00:11:33,520 --> 00:11:34,800
‫נו, בחייך.‬

186
00:11:34,880 --> 00:11:36,840
‫והבת שלהם?‬
‫-היא משוגעת.‬

187
00:11:36,920 --> 00:11:38,880
‫קשקוש. לא לזה התכוונתי.‬

188
00:11:38,960 --> 00:11:40,480
‫לנוער קשה יותר בימינו.‬

189
00:11:40,560 --> 00:11:45,520
‫בטח עשית הרבה דברים מביכים בתור ילד,‬
‫אבל לא היו מצלמות בטלפון שתיעדו את זה.‬

190
00:11:46,400 --> 00:11:49,640
‫לפי התאוריה שלו,‬
‫השובלים שהמטוסים מותירים מאחוריהם‬

191
00:11:49,720 --> 00:11:52,000
‫הם למעשה תרכובות כימיות‬

192
00:11:52,080 --> 00:11:55,200
‫שמופצות כדי לשלוט באוכלוסייה.‬

193
00:11:56,400 --> 00:11:58,760
‫מה זה?‬
‫-עוף מפה!‬

194
00:11:58,840 --> 00:12:01,840
‫בנוסף, הוא טוען שכמטריילס...‬
‫-אלוהים!‬

195
00:12:01,920 --> 00:12:02,880
‫מה?‬
‫-כלום.‬

196
00:12:02,960 --> 00:12:04,960
‫הופכים צפרדעים להומואים.‬

197
00:12:10,160 --> 00:12:13,360
‫אני צריך להתאמן.‬
‫-מה אם הוא יוריש הכול לדוויד?‬

198
00:12:13,440 --> 00:12:16,520
‫שמעת את נער הצופים,‬
‫הוא יחלק אותו שווה בשווה.‬

199
00:12:16,600 --> 00:12:17,840
‫אתה מצלם?‬
‫-לא.‬

200
00:12:17,920 --> 00:12:19,720
‫מותק, אל תדאג.‬

201
00:12:20,280 --> 00:12:22,600
‫מה אם הוא יוריש הכול לדוויד?‬

202
00:12:22,680 --> 00:12:24,600
‫אז נקבל שליש בכל מקרה.‬

203
00:12:25,280 --> 00:12:28,240
‫אבל שליש זה עדיין הרבה.‬

204
00:12:28,920 --> 00:12:30,720
‫זו הייתה שאלה רטורית.‬

205
00:12:32,000 --> 00:12:34,000
‫את מחפשת ערכת תפירה?‬

206
00:12:34,080 --> 00:12:37,160
‫לא. אבל אין שום דבר רע בלקחת אותה מהמלון.‬

207
00:12:37,240 --> 00:12:38,640
‫גם את המגבות?‬

208
00:12:38,720 --> 00:12:41,200
‫מה קרה, נהיית לי טקסס ריינג'ר?‬

209
00:12:42,480 --> 00:12:45,400
‫אני אראה בזה מחמאה.‬
‫-נהדר! עכשיו די!‬

210
00:12:45,480 --> 00:12:47,160
‫דיברנו על זה כבר מאה פעם.‬

211
00:12:50,280 --> 00:12:51,800
‫מתי נספר לילדים?‬

212
00:12:53,760 --> 00:12:54,640
‫אני לא יודעת.‬

213
00:12:56,280 --> 00:12:58,120
‫יש לנו תור לרופא בשבוע הבא.‬

214
00:13:19,120 --> 00:13:21,400
‫רק כמה משפטים.‬

215
00:13:21,480 --> 00:13:22,640
‫זה סימן טוב.‬

216
00:13:24,560 --> 00:13:25,760
‫"משפחתי היקרה,‬

217
00:13:26,840 --> 00:13:29,240
‫"חבל שאנחנו נפגשים..."‬
‫-יוזקה.‬

218
00:13:29,320 --> 00:13:31,120
‫"...בצורה כזאת".‬
‫-תפסיק.‬

219
00:13:31,200 --> 00:13:35,080
‫תירגע.‬
‫-"לא אשעמם אתכם. בואו ניגש לעיקר.‬

220
00:13:35,920 --> 00:13:40,200
‫"כל החסכונות והכספים שלי ממכירת האחוזה‬

221
00:13:40,280 --> 00:13:42,480
‫"מוערכים בעשרה מיליון זלוטי..."‬

222
00:13:42,560 --> 00:13:43,400
‫אלוהים!‬

223
00:13:43,480 --> 00:13:44,320
‫"אותם אוריש ל…‬

224
00:13:49,000 --> 00:13:51,000
‫"בית היתומים המקומי."‬

225
00:13:57,240 --> 00:13:59,240
‫מה אמרת?‬

226
00:14:01,480 --> 00:14:02,840
‫שיבנו שם דיסנילנד?‬

227
00:14:02,920 --> 00:14:06,280
‫"בנוסף, הכנתי לכם משחק,‬

228
00:14:07,080 --> 00:14:11,240
‫"שבמסגרתו תוכלו לזכות‬
‫בזכויות על כל הפטנטים וההמצאות שלי.‬

229
00:14:11,320 --> 00:14:14,840
‫"כל טוב. שלכם, ולדיסלב."‬

230
00:14:15,760 --> 00:14:17,560
‫תקרע את זה.‬
‫-אמרתי לך, הוא משוגע.‬

231
00:14:17,640 --> 00:14:18,480
‫עזוב אותי!‬

232
00:14:18,560 --> 00:14:20,640
‫הוא נוכל. לא משוגע.‬

233
00:14:20,720 --> 00:14:24,440
‫הנה, זה הטאבלט למשחק שייערך מחר. הנה.‬

234
00:14:24,520 --> 00:14:25,800
‫תשחק בעצמך.‬

235
00:14:28,640 --> 00:14:29,560
‫לעזאזל!‬

236
00:14:30,560 --> 00:14:32,280
‫מה? הוא חי?‬

237
00:14:38,720 --> 00:14:40,640
‫שלום, משפחה.‬

238
00:14:41,240 --> 00:14:42,360
‫סלחו לי.‬

239
00:14:42,960 --> 00:14:46,280
‫אני יודע. המוות והצוואה שלי‬
‫היו כנראה מוגזמים.‬

240
00:14:46,880 --> 00:14:48,200
‫אולי.‬
‫-כן.‬

241
00:14:48,280 --> 00:14:52,320
‫אבל אתם חייבים להודות‬
‫שזאת הייתה הדרך היחידה להביא אתכם לכאן.‬

242
00:14:52,400 --> 00:14:54,080
‫אבל בשביל מה?‬

243
00:14:56,320 --> 00:14:57,600
‫אתה גוסס, דוד?‬

244
00:14:58,120 --> 00:14:59,000
‫לא.‬

245
00:14:59,920 --> 00:15:00,920
‫לא נראה לי.‬

246
00:15:02,560 --> 00:15:05,280
‫פשוט, אחרי כל השנים האלה לבד,‬

247
00:15:06,640 --> 00:15:08,480
‫טוב, כמעט לבד,‬

248
00:15:09,240 --> 00:15:11,840
‫למה אני עושה את כל זה? בשביל מי?‬

249
00:15:12,680 --> 00:15:15,160
‫רציתי למנוע מכם לעשות את הטעות שאני עשיתי.‬

250
00:15:15,960 --> 00:15:18,640
‫רציתי שתבואו הנה, תתקשרו זה עם זה‬

251
00:15:18,720 --> 00:15:21,280
‫ותכירו זה את זה לפני שיהיה מאוחר מדי.‬

252
00:15:23,000 --> 00:15:26,560
‫הפרצופים שלכם כשהוא אמר‬
‫שאני מוריש את הכסף לבית היתומים...‬

253
00:15:26,640 --> 00:15:29,000
‫לא, זו הרי מטרה נעלה.‬

254
00:15:29,760 --> 00:15:32,480
‫כן. בואו נפסיק ללכת סחור-סחור.‬

255
00:15:32,560 --> 00:15:35,440
‫מחר מחכה לנו משחק כיפי.‬

256
00:15:35,520 --> 00:15:39,200
‫עבדתי עליו הרבה זמן. יהיה לנו כיף.‬

257
00:15:39,280 --> 00:15:41,280
‫נתחיל ב-10:00 בדיוק.‬

258
00:15:42,480 --> 00:15:43,960
‫יש לי שאלה.‬

259
00:15:44,520 --> 00:15:46,480
‫סליחה, זה רק תיאורטי.‬

260
00:15:46,560 --> 00:15:51,880
‫רציתי לשאול על הפטנטים של הדוד.‬
‫כמה הם שווים בערך?‬

261
00:15:53,320 --> 00:15:55,280
‫בחיי, אני לא יודע.‬

262
00:15:55,360 --> 00:15:57,080
‫עשרות מיליונים.‬

263
00:15:58,280 --> 00:16:00,520
‫דיברתי עם כמה סוכנויות.‬

264
00:16:00,600 --> 00:16:02,640
‫כולם מעוניינים מאוד,‬

265
00:16:02,720 --> 00:16:04,280
‫אבל זה עוד לא הזמן.‬

266
00:16:05,040 --> 00:16:07,680
‫אלה עניינים רציניים.‬

267
00:16:09,200 --> 00:16:10,920
‫אלוהים ישמור!‬
‫-אלוהים!‬

268
00:16:14,080 --> 00:16:15,320
‫ההמצאה החדשה שלי.‬

269
00:16:15,400 --> 00:16:19,360
‫דק כמו חולצה, חזק כמו קוולאר.‬

270
00:16:19,920 --> 00:16:21,240
‫חסין לכדורים?‬

271
00:16:21,320 --> 00:16:22,600
‫למרבה המזל, כן.‬

272
00:16:22,680 --> 00:16:23,840
‫היי, יוזקה.‬

273
00:16:23,920 --> 00:16:25,760
‫איזה מיינדפאק.‬
‫-בדיוק.‬

274
00:16:25,840 --> 00:16:28,120
‫עכשיו, כשהכול ברור,‬

275
00:16:28,920 --> 00:16:31,120
‫מי רוצה לשתות משהו?‬

276
00:16:31,200 --> 00:16:33,560
‫אני רוצה משהו חזק.‬
‫-בהחלט.‬

277
00:16:36,120 --> 00:16:39,000
‫מגניב. הכול פנאן, אחותי. קולטת?‬

278
00:16:39,080 --> 00:16:41,440
‫כן. ממש נדיר, גבר.‬
‫-תפסיקי.‬

279
00:16:42,160 --> 00:16:43,200
‫כן.‬

280
00:16:47,160 --> 00:16:49,640
‫העיצוב שלי. תחזיר לי את זה כשתפתור.‬

281
00:16:50,240 --> 00:16:51,080
‫עשינו עסק?‬

282
00:16:52,800 --> 00:16:55,280
‫נהדר. תודה.‬

283
00:16:56,280 --> 00:16:59,480
‫משפוחה, הגיע הזמן שאלך. מחר יהיה יום מרגש.‬

284
00:16:59,560 --> 00:17:04,160
‫אז אני מבינה שהמשחק מחר‬
‫יהיה רק בשביל הכיף?‬

285
00:17:04,240 --> 00:17:06,000
‫נחיה ונראה, אבל כן.‬

286
00:17:06,600 --> 00:17:11,400
‫אני אוכל מזון בריאות לאחרונה.‬
‫תצטרכו להמתין לירושה.‬

287
00:17:13,360 --> 00:17:14,840
‫בחייך, דוד.‬
‫-כן.‬

288
00:17:15,640 --> 00:17:16,480
‫כמובן.‬

289
00:17:19,560 --> 00:17:21,280
‫אני לא אוהב לקלל, אבל...‬

290
00:17:21,360 --> 00:17:23,920
‫הדוד הזה דפוק...‬
‫-בראש!‬

291
00:17:24,000 --> 00:17:27,560
‫אין דרך אחרת להגיד את זה. הוא פשוט קוקו!‬

292
00:17:31,400 --> 00:17:32,440
‫אבל...‬

293
00:17:33,720 --> 00:17:37,280
‫מצד שני, אולי יהיה כיף לעשות משהו יחד.‬

294
00:17:38,000 --> 00:17:39,280
‫אולי אתה צודק.‬

295
00:17:41,440 --> 00:17:43,360
‫יום אחד, הדוד ימות באמת.‬

296
00:17:44,040 --> 00:17:46,720
‫כדאי שיהיו לנו יחסים טובים איתו.‬

297
00:17:46,800 --> 00:17:49,160
‫את יודעת מה? את מפחידה אותי.‬

298
00:17:49,240 --> 00:17:51,640
‫קרפץ' קרובה לכאן. זוכרת את המלון?‬

299
00:17:51,720 --> 00:17:56,000
‫כן. לא יצאנו מהחדר כל סוף השבוע.‬

300
00:17:56,760 --> 00:17:58,760
‫כן, הייתי ממש חולה.‬

301
00:17:58,840 --> 00:18:01,680
‫אם את רוצה, אפשר לנסוע לשם כבר עכשיו.‬

302
00:18:02,360 --> 00:18:04,480
‫הרי ברור שלא נשתתף במשחק.‬

303
00:18:05,160 --> 00:18:07,160
‫אנחנו עוזבים. מה אתה עושה?‬

304
00:18:07,680 --> 00:18:12,360
‫מחשב כמה כסף הוצאנו על דלק.‬
‫זה כמו נסיעה לסופוט.‬

305
00:18:12,880 --> 00:18:15,720
‫מה?‬
‫-בדיחה פנימית של נהגי "אובר". זה יקר.‬

306
00:18:15,800 --> 00:18:17,520
‫הבולבול שלך הוא בדיחה פנימית.‬

307
00:18:24,080 --> 00:18:27,480
‫והאמת היא שביונסה מתה כבר 20 שנה.‬

308
00:18:27,560 --> 00:18:28,440
‫היי, יוזקה.‬

309
00:18:28,520 --> 00:18:31,040
‫ובדיוק כמו נשיא ארה"ב...‬
‫-יוזקה!‬

310
00:18:31,120 --> 00:18:33,600
‫היא הוחלפה בכמה כפילות.‬

311
00:18:35,640 --> 00:18:37,200
‫אל תיפלו בפח.‬

312
00:18:37,280 --> 00:18:39,480
‫שום דבר הוא לא כמו שאמרו לכם.‬

313
00:19:06,720 --> 00:19:07,720
‫מה?‬

314
00:19:09,240 --> 00:19:10,280
‫זה ממש סקסי.‬

315
00:19:18,720 --> 00:19:20,560
‫אתה דוחס לשם פרוות מינק?‬

316
00:19:25,600 --> 00:19:27,920
‫יוזקה!‬
‫-מה?‬

317
00:19:30,840 --> 00:19:32,120
‫אני לא רואה כלום.‬

318
00:19:32,760 --> 00:19:35,920
‫אתה צריך ליישר את זה עם ההשתקפות במראה.‬

319
00:19:36,720 --> 00:19:38,640
‫רק אז אפשר לראות חייזר.‬

320
00:19:39,280 --> 00:19:41,160
‫זה צופן דה וינצ'י האמיתי.‬

321
00:19:47,080 --> 00:19:48,880
‫את מזבלת בשכל.‬

322
00:19:50,400 --> 00:19:54,600
‫לאחרונה שמעתי את אבא שואל את אימא,‬
‫"מתי נספר להם?"‬

323
00:19:56,320 --> 00:19:58,120
‫אימא בהיריון או משהו?‬

324
00:19:58,840 --> 00:20:01,280
‫ההורים שלנו רוצים לספר לנו...‬

325
00:20:03,000 --> 00:20:04,640
‫הם רוצים לספר לנו ש...‬

326
00:20:06,920 --> 00:20:07,960
‫שאתה טיפש.‬

327
00:20:09,560 --> 00:20:10,640
‫ביי!‬

328
00:20:11,320 --> 00:20:14,240
‫בדיוק כשחשבנו שלא יהיו יותר הפתעות,‬

329
00:20:14,320 --> 00:20:16,800
‫גילינו שזו רק ההתחלה.‬

330
00:20:22,280 --> 00:20:23,600
‫זו הצרחה של יוזקה.‬

331
00:20:23,680 --> 00:20:26,000
‫דוד ולדיסלב מת.‬

332
00:20:26,520 --> 00:20:27,560
‫שוב.‬

333
00:20:29,760 --> 00:20:32,760
‫הוא שכח שהוא לובש חולצה רגילה,‬
‫ודקר את עצמו?‬

334
00:20:32,840 --> 00:20:33,680
‫אל תסתכלי.‬

335
00:20:37,160 --> 00:20:39,560
‫אפילו אני לא הייתי יכולה להמציא את זה.‬

336
00:20:40,320 --> 00:20:42,400
‫יכול להיות שזו בדיחה נוספת, לא?‬

337
00:20:46,000 --> 00:20:47,560
‫כדאי לבדוק אם...‬

338
00:20:47,640 --> 00:20:48,480
‫מה?‬

339
00:20:49,000 --> 00:20:51,840
‫אתם יודעים, אם הוא באמת...‬

340
00:20:52,560 --> 00:20:54,600
‫את הכי קרובה.‬
‫-כן.‬

341
00:21:07,160 --> 00:21:08,200
‫דוד.‬

342
00:21:11,920 --> 00:21:12,840
‫דוד!‬

343
00:21:26,560 --> 00:21:27,960
‫הוא לא נושם.‬

344
00:21:29,200 --> 00:21:30,920
‫אלוהים. תתקשרי למשטרה.‬

345
00:21:33,800 --> 00:21:35,720
‫רק אל תיגעו בכלום.‬

346
00:21:39,920 --> 00:21:41,280
‫זה נורא.‬

347
00:21:44,960 --> 00:21:46,200
‫הדוד מת.‬

348
00:21:46,280 --> 00:21:49,320
‫הוא חי. זו בטח עוד בדיחה.‬

349
00:21:49,400 --> 00:21:51,360
‫הפעם לא נראה לי.‬

350
00:22:08,720 --> 00:22:09,800
‫הפרחח הזה.‬

351
00:22:12,160 --> 00:22:13,720
‫התערבנו...‬

352
00:22:15,440 --> 00:22:18,640
‫מי ימות ראשון.‬

353
00:22:24,040 --> 00:22:25,000
‫הוא ניצח.‬

354
00:22:41,960 --> 00:22:44,080
‫השוטרים כאן.‬

355
00:22:45,840 --> 00:22:48,120
‫הגעתם לכאן מהר.‬

356
00:22:48,200 --> 00:22:51,400
‫זה נכון. אני לא יודע מה אמרו לכם, אבל...‬

357
00:22:52,000 --> 00:22:56,080
‫תתחיל מההתחלה, בבקשה.‬
‫כאילו אנחנו לא יודעים כלום.‬

358
00:22:56,760 --> 00:22:59,440
‫בסדר. תיכנסו.‬

359
00:23:01,560 --> 00:23:06,480
‫זה היה סדר התרחשות האירועים.‬

360
00:23:06,560 --> 00:23:09,880
‫בתשע בבוקר בתי, יוזפינה,‬

361
00:23:10,520 --> 00:23:15,040
‫נכנסה למטבח ומצאה את גופתו של הדוד.‬

362
00:23:15,120 --> 00:23:17,520
‫ממש שם. הנה.‬

363
00:23:18,480 --> 00:23:19,480
‫בוא.‬

364
00:23:26,240 --> 00:23:27,080
‫שלום.‬

365
00:23:29,680 --> 00:23:30,520
‫שלום.‬

366
00:23:32,680 --> 00:23:35,200
‫מה כולכם עושים כאן?‬

367
00:23:35,280 --> 00:23:38,400
‫באנו הנה אתמול להקראת הצוואה.‬

368
00:23:38,480 --> 00:23:39,440
‫מי?‬

369
00:23:40,160 --> 00:23:41,040
‫של מי.‬

370
00:23:41,720 --> 00:23:42,960
‫מה?‬
‫-של מי.‬

371
00:23:44,360 --> 00:23:47,120
‫קרול...‬
‫-לא "מי", אלא "של מי".‬

372
00:23:47,200 --> 00:23:48,440
‫הצוואה של הדוד.‬

373
00:23:48,520 --> 00:23:50,720
‫למה אתמול? הרגע מצאתם אותו.‬

374
00:23:52,920 --> 00:23:56,200
‫הדוד אהב הפתעות.‬

375
00:23:57,600 --> 00:23:58,440
‫הנה.‬

376
00:24:02,280 --> 00:24:06,160
‫מאחר שדודך העשיר עבד על כולכם, לכאורה,‬

377
00:24:06,680 --> 00:24:11,720
‫זו לא בהכרח, כפי שניסחת זאת, טעות טרגית.‬

378
00:24:12,800 --> 00:24:14,640
‫מה אתה רומז?‬

379
00:24:15,160 --> 00:24:16,520
‫רצח.‬

380
00:24:17,760 --> 00:24:19,600
‫יורד שלג מאתמול.‬

381
00:24:20,280 --> 00:24:22,640
‫לא ראינו עקבות צמיגים.‬

382
00:24:23,320 --> 00:24:28,560
‫בפנים לא, אבל מבחוץ,‬
‫הבית מוקף כולו במצלמות.‬

383
00:24:29,320 --> 00:24:31,360
‫יש כאן כתוב. בדם, אני חושב.‬

384
00:24:36,800 --> 00:24:38,400
‫זה נראה כמו פרצוף.‬

385
00:24:38,480 --> 00:24:40,920
‫או כמו האות ק', השם "קרול".‬

386
00:24:51,640 --> 00:24:53,360
‫למרבה הצער, זה קטשופ.‬

387
00:24:53,440 --> 00:24:54,320
‫אתה שמח?‬

388
00:24:54,400 --> 00:24:57,520
‫לא עשיתי את זה.‬
‫גם אם כן, דם עושה לי בחילה.‬

389
00:24:57,600 --> 00:24:59,520
‫הייתי מעדיף לחנוק אותו או...‬

390
00:24:59,600 --> 00:25:02,080
‫אני לא יודע, לזרוק אותו מהמדרגות או...‬

391
00:25:11,320 --> 00:25:13,560
‫גם אני לא! אני לא נוגע באנשים!‬

392
00:25:13,640 --> 00:25:17,240
‫טכנית, לא נוגעים באנשים‬
‫כשמשתמשים בסכין, נכון?‬

393
00:25:17,320 --> 00:25:21,040
‫בסדר, אבל זה עדיין לא אני.‬
‫-זה גם לא אני.‬

394
00:25:21,120 --> 00:25:22,720
‫או אני.‬

395
00:25:22,800 --> 00:25:26,000
‫רעיון נהדר. כולם צריכים להגיד‬
‫אם הם עשו את זה או לא.‬

396
00:25:26,080 --> 00:25:28,200
‫מי שיודה, הוא הרוצח.‬

397
00:25:34,600 --> 00:25:35,640
‫זה לא אני.‬

398
00:25:36,280 --> 00:25:37,600
‫זה גם לא אני.‬

399
00:25:39,040 --> 00:25:40,800
‫גם לא אני.‬

400
00:25:40,880 --> 00:25:41,960
‫גם לא אני.‬

401
00:25:45,560 --> 00:25:47,280
‫לא הרגתי אותו. אתם מרוצים?‬

402
00:25:47,360 --> 00:25:49,120
‫הסתכלתי על כולם.‬

403
00:25:49,840 --> 00:25:52,120
‫סימנים לא מילוליים אומרים יותר ממילים.‬

404
00:25:52,760 --> 00:25:54,800
‫אם יודעים לקרוא אותם, השקרן נחשף.‬

405
00:25:55,640 --> 00:25:57,440
‫אז מי השקרן?‬

406
00:25:58,040 --> 00:25:58,920
‫אני לא יודע.‬

407
00:26:01,360 --> 00:26:03,480
‫אתם היחידים שנמצאים בבית הזה?‬

408
00:26:04,000 --> 00:26:05,160
‫חוץ מאיתנו.‬

409
00:26:06,880 --> 00:26:10,880
‫קודם כול, עלינו להחביא‬
‫את הפריטים שנכללו בצוואה.‬

410
00:26:10,960 --> 00:26:12,440
‫איפה הפטנטים האלה?‬

411
00:26:12,520 --> 00:26:15,240
‫ולדיסלב היה זהיר מאוד איתם.‬

412
00:26:15,320 --> 00:26:16,600
‫יש לו כונן יו-אס-בי?‬

413
00:26:16,680 --> 00:26:20,560
‫סתם שמועות. ולדיסלב מעולם‬
‫לא שיתף פעולה עם סוכנות הביון.‬

414
00:26:22,000 --> 00:26:24,080
‫אני צריך לסגור את החלונות.‬

415
00:26:24,960 --> 00:26:28,240
‫עד שסופת השלגים תיפסק,‬

416
00:26:28,840 --> 00:26:31,720
‫אנחנו מנותקים רשמית מהעולם.‬

417
00:26:33,760 --> 00:26:35,840
‫התרעה.‬
‫-הם עוקבים אחרינו.‬

418
00:26:36,360 --> 00:26:38,360
‫לטובת החקירה,‬

419
00:26:38,440 --> 00:26:41,400
‫תנו לנו את כל הטלפונים הניידים שלכם.‬

420
00:26:41,480 --> 00:26:42,920
‫למה?‬

421
00:26:43,000 --> 00:26:46,320
‫כי הרוצח הוא אחד ממכם.‬

422
00:26:46,400 --> 00:26:47,360
‫אחד מכם.‬

423
00:26:47,920 --> 00:26:48,800
‫מה?‬

424
00:26:48,880 --> 00:26:51,880
‫לא "אחד ממכם", אלא "אחד מאיתנו"!‬

425
00:26:56,160 --> 00:26:58,840
‫כיוון שאנחנו מנותקים לחלוטין מהעולם,‬

426
00:26:58,920 --> 00:27:01,520
‫ננהל את החקירה כאן.‬

427
00:27:09,800 --> 00:27:11,880
‫את מכירה את גוסטאב הרבה זמן?‬
‫-מה?‬

428
00:27:11,960 --> 00:27:14,760
‫רגע, וכמה זמן אתה עם קרול?‬

429
00:27:14,840 --> 00:27:16,320
‫שש שנים.‬

430
00:27:16,400 --> 00:27:18,720
‫הייתה לנו הפסקה...‬
‫-לא לזה היא התכוונה.‬

431
00:27:18,800 --> 00:27:19,880
‫באמת?‬
‫-ספרי לי.‬

432
00:27:19,960 --> 00:27:21,560
‫בבקשה, זה לא מכובד.‬

433
00:27:21,640 --> 00:27:24,280
‫תירגע.‬
‫-מה זאת אומרת, תירגע?‬

434
00:27:24,360 --> 00:27:27,200
‫"תירגע"! אתה צופה בסרטי פשע אמיתי?‬

435
00:27:27,280 --> 00:27:29,240
‫כל הרוצחים תמיד נחמדים ורגועים.‬

436
00:27:29,320 --> 00:27:30,200
‫לא.‬

437
00:27:30,280 --> 00:27:33,640
‫אבא לא היה הורג אפילו את היטלר הצעיר‬
‫אם הייתה לו הזדמנות.‬

438
00:27:33,720 --> 00:27:34,760
‫שקט.‬

439
00:27:34,840 --> 00:27:38,880
‫ונטליה יודעת הרבה על רציחות‬
‫ועל טשטוש עקבות...‬

440
00:27:38,960 --> 00:27:43,560
‫יקירה...‬
‫-פקידת מיסים אומר לי מה אני יכולה לעשות...‬

441
00:27:43,640 --> 00:27:44,880
‫שקט!‬

442
00:27:47,120 --> 00:27:48,680
‫אני מקווה שכולכם מבינים‬

443
00:27:48,760 --> 00:27:52,640
‫שעכשיו הצוואה הזו,‬
‫שנכתבה כבדיחה, היא מחייבת משפטית.‬

444
00:27:53,920 --> 00:27:55,520
‫יש צוואה, יש חתימה.‬

445
00:27:56,320 --> 00:27:58,120
‫בית היתומים יקבל הכול,‬

446
00:27:59,600 --> 00:28:03,360
‫והמנצח במשחק באמת יירש את הפטנטים.‬

447
00:28:04,040 --> 00:28:07,960
‫לא נשחק משחק כשהגופה של הדוד שוכבת במטבח.‬

448
00:28:08,040 --> 00:28:10,240
‫אין סיכוי.‬
‫-מובן שלא.‬

449
00:28:12,360 --> 00:28:13,400
‫מה נעשה?‬

450
00:28:13,480 --> 00:28:18,800
‫כולנו נסכים שאף אחד לא ישחק,‬
‫ונתחלק בהם שווה בשווה.‬

451
00:28:18,880 --> 00:28:21,920
‫אנחנו לא נשחק, הם כן ישחקו, ולא נקבל כלום.‬

452
00:28:23,160 --> 00:28:25,280
‫אתה רואה? תראה את שפת הגוף.‬

453
00:28:25,880 --> 00:28:27,120
‫דוויד לא יוותר.‬

454
00:28:27,640 --> 00:28:30,680
‫אני רואה רק את הטוב באנשים.‬
‫-לא אנשים. צבועים.‬

455
00:28:30,760 --> 00:28:34,800
‫אז אנחנו לא רוצים לעשות את זה,‬
‫אבל נעשה את זה בשביל הדוד, נכון?‬

456
00:28:34,880 --> 00:28:38,080
‫בהתחלה לא אהבתי את זה,‬
‫אבל לפעמים יוזקה צודקת.‬

457
00:28:38,160 --> 00:28:41,200
‫אנשים עושים דברים מוזרים יותר‬
‫בשביל הרבה פחות כסף.‬

458
00:28:42,280 --> 00:28:46,480
‫דוויד, זושיה, יוזקה, הנריק,‬
‫נטליה, גוסטאב, קרול, קרול.‬

459
00:28:46,560 --> 00:28:50,040
‫נא לעמוד בשורה ולהתפקד! אני צוחק.‬

460
00:28:50,120 --> 00:28:54,960
‫אני מקווה שישנתם טוב ושמצב רוח שלכם טוב,‬
‫כי המשחק מתחיל.‬

461
00:28:55,600 --> 00:28:59,200
‫מהם הגלגלים האהובים עליי?‬

462
00:28:59,760 --> 00:29:03,480
‫תחשבו על זה, ונתראה בעוד רגע. היי.‬

463
00:29:04,120 --> 00:29:05,480
‫בלי כסף אין בעיות.‬

464
00:29:05,560 --> 00:29:07,360
‫מה?‬
‫-זה שיר.‬

465
00:29:08,000 --> 00:29:11,440
‫כסף לא משנה אנשים. הוא מראה מי הם באמת.‬

466
00:29:12,160 --> 00:29:13,320
‫מה אתה עושה?‬

467
00:29:14,040 --> 00:29:16,960
‫אל תיגע בשום דבר, בבקשה. זו זירת פשע.‬

468
00:29:23,040 --> 00:29:23,880
‫רק רגע.‬

469
00:29:25,080 --> 00:29:26,200
‫יש לך כתם.‬

470
00:29:27,320 --> 00:29:28,280
‫קטשופ.‬

471
00:29:35,000 --> 00:29:37,280
‫אלה הגלגלים האהובים עליי.‬

472
00:29:39,280 --> 00:29:40,400
‫איך הולך?‬

473
00:29:41,960 --> 00:29:46,320
‫נראה שמטרת המשחק היא להכיר את המשפחה,‬
‫אז הוא לא הולך טוב.‬

474
00:29:48,400 --> 00:29:54,000
‫ארוחת הערב תוכננה לשעה 14:00. אתם...‬

475
00:29:54,080 --> 00:29:58,040
‫הם יאכלו כשהם יסיימו.‬
‫אתה בטוח שאתה לא יכול לעזור?‬

476
00:30:00,120 --> 00:30:03,640
‫ולדיסלב הכין הכול בעצמו.‬

477
00:30:05,400 --> 00:30:06,640
‫אני יכול להיות ראשון.‬

478
00:30:08,600 --> 00:30:09,520
‫ראשון במה?‬

479
00:30:11,240 --> 00:30:12,320
‫בחקירה.‬

480
00:30:12,400 --> 00:30:14,120
‫את זה אנחנו נחליט.‬

481
00:30:15,440 --> 00:30:17,400
‫לדוד שלכם היה משרד?‬

482
00:30:18,760 --> 00:30:19,720
‫כן.‬

483
00:30:21,840 --> 00:30:23,680
‫כן.‬
‫-כן.‬

484
00:30:23,760 --> 00:30:24,720
‫כן.‬

485
00:30:33,080 --> 00:30:36,720
‫מזמן לא ביקשו ממני תעודת זהות.‬
‫-רק רציתי לוודא.‬

486
00:30:39,640 --> 00:30:43,360
‫אז את לא יודעת איפה שמורים הפטנטים?‬

487
00:30:43,440 --> 00:30:44,480
‫לצערי, לא.‬

488
00:30:46,240 --> 00:30:48,280
‫- גלגל האמת -‬

489
00:30:49,760 --> 00:30:50,680
‫זו האמת.‬

490
00:30:51,640 --> 00:30:54,400
‫"מהם הגלגלים האהובים עליי?" 26 אותיות.‬

491
00:30:55,000 --> 00:30:55,880
‫נו?‬

492
00:30:56,840 --> 00:30:57,680
‫אני לא יודע.‬

493
00:30:59,200 --> 00:31:01,120
‫מי לדעתך רצח אותו?‬

494
00:31:01,200 --> 00:31:04,120
‫אתמול, כשהתברר שהדוד חי,‬

495
00:31:04,200 --> 00:31:07,000
‫זה היה הלם לכולם.‬

496
00:31:07,520 --> 00:31:08,720
‫אפשר להבין את זה.‬

497
00:31:09,240 --> 00:31:14,160
‫ואז דיברנו קצת, והתברר שהוא ידע עלינו‬

498
00:31:14,240 --> 00:31:16,200
‫הרבה יותר משציפינו.‬

499
00:31:16,280 --> 00:31:18,440
‫מה הוא ידע עלייך?‬
‫-ובכן...‬

500
00:31:19,800 --> 00:31:21,640
‫לא, סתם באופן כללי.‬

501
00:31:21,720 --> 00:31:25,880
‫אתה יודע איך זה, דוד.‬
‫עשרים שנה יחד. אתה יודע.‬

502
00:31:25,960 --> 00:31:29,720
‫אבל לא, הכול בסדר.‬
‫-טוב מאוד.‬

503
00:31:30,640 --> 00:31:33,000
‫והבוס שלך, שאת מנהלת איתו רומן?‬

504
00:31:35,840 --> 00:31:36,720
‫סליחה?‬

505
00:31:36,800 --> 00:31:37,920
‫אין מצב!‬

506
00:31:38,480 --> 00:31:39,720
‫אתה יודע, דוד?‬

507
00:31:39,800 --> 00:31:43,360
‫סלחי לי, הייתי צריך להתכונן.‬
‫להכיר אותך טוב יותר.‬

508
00:31:43,440 --> 00:31:46,560
‫גיליתי כמה דברים שלא ממש רציתי לגלות.‬

509
00:31:47,680 --> 00:31:51,480
‫אני מניח שדוויד לא יודע כלום.‬

510
00:31:51,560 --> 00:31:53,880
‫כי אין מה לדעת.‬

511
00:31:53,960 --> 00:31:56,920
‫זה נגמר עוד לפני שזה התחיל.‬

512
00:31:57,000 --> 00:32:00,240
‫יצאנו לדייט אחד. כלום לא קרה.‬

513
00:32:00,320 --> 00:32:03,640
‫האמת הכי גרועה עדיפה על השקר הכי טוב.‬

514
00:32:04,600 --> 00:32:09,480
‫במקרה, אני עובד כרגע על משהו ש... לא משנה.‬

515
00:32:10,320 --> 00:32:12,000
‫את לא יכולה לשקר לו.‬

516
00:32:13,320 --> 00:32:16,000
‫תספרי לו. אחרת אעזור לך בזה.‬

517
00:32:21,040 --> 00:32:21,880
‫תודה.‬

518
00:32:23,560 --> 00:32:24,600
‫זה שום דבר.‬

519
00:32:26,840 --> 00:32:28,240
‫הוא פשוט ידע.‬

520
00:32:30,640 --> 00:32:32,240
‫הוא ידע במה אני עוסקת‬

521
00:32:32,800 --> 00:32:35,360
‫ושאל על העבודה שלי.‬

522
00:32:37,240 --> 00:32:38,800
‫עכשיו נזכרתי...‬

523
00:32:40,840 --> 00:32:43,680
‫אני מבינה שיש חיסיון שוטר-נחקר?‬

524
00:32:44,360 --> 00:32:45,320
‫כן.‬

525
00:32:46,080 --> 00:32:47,200
‫אתמול בערב...‬

526
00:32:47,720 --> 00:32:49,640
‫שמעתי שקרול,‬

527
00:32:50,520 --> 00:32:55,520
‫הגבוה מביניהם, דיבר עם הדוד בקול רם, והוא…‬

528
00:32:58,120 --> 00:32:59,240
‫צרח על הדוד,‬

529
00:33:00,080 --> 00:33:03,720
‫"התמונה שלך צריכה‬
‫להופיע בוויקיפדיה תחת הערך 'קמצן'."‬

530
00:33:04,640 --> 00:33:07,280
‫והוא הלך, וגם טרק את הדלת.‬

531
00:33:08,040 --> 00:33:09,360
‫זה בטח שום דבר.‬

532
00:33:10,360 --> 00:33:12,760
‫אבל אתם תדעו מה לעשות עם המידע הזה.‬

533
00:33:14,440 --> 00:33:17,080
‫אולי זה היה גוסטאב. יש לנו קול דומה.‬

534
00:33:17,160 --> 00:33:18,160
‫לא נכון.‬

535
00:33:21,440 --> 00:33:24,240
‫אם הדוד היה עוד בחיים,‬
‫הוא היה יכול לתת לנו רמז.‬

536
00:33:24,320 --> 00:33:26,400
‫במקום זה, דשדשנו בבוץ.‬

537
00:33:26,480 --> 00:33:29,840
‫באופן מטפורי. במציאות, עדיין היינו בבית.‬

538
00:33:29,920 --> 00:33:33,160
‫מה הם שאלו אותך?‬
‫-אם אני חושדת במישהו.‬

539
00:33:34,040 --> 00:33:35,600
‫בוא נתמקד בחידה.‬

540
00:33:36,880 --> 00:33:38,760
‫ואת חושדת במישהו?‬

541
00:33:46,520 --> 00:33:50,200
‫האמת, תמיד היו לי יחסים טובים עם הדוד.‬

542
00:33:50,280 --> 00:33:51,400
‫סתם דיברנו.‬

543
00:33:54,160 --> 00:33:57,000
‫אז חשבנו, ובחרנו בפורטוגל.‬

544
00:33:57,080 --> 00:34:01,560
‫חישבנו הכול, וזה יעלה מיליון.‬

545
00:34:02,760 --> 00:34:04,120
‫מיליון?‬

546
00:34:04,200 --> 00:34:06,200
‫אלה המחירים בפורטוגל.‬

547
00:34:07,520 --> 00:34:08,560
‫מכל האנשים,‬

548
00:34:09,640 --> 00:34:11,440
‫אתה אמור להבין, דוד.‬

549
00:34:13,760 --> 00:34:15,280
‫ארבעה חדרי שינה?‬

550
00:34:18,040 --> 00:34:19,520
‫הפתעה לקרול.‬

551
00:34:20,320 --> 00:34:22,720
‫"גם אכזבה היא סוג של הפתעה."‬

552
00:34:24,800 --> 00:34:27,240
‫להקת "ז'יפרה". לא משנה.‬

553
00:34:27,320 --> 00:34:30,320
‫אבל...‬
‫-אני מצטער, זה סופי. לא.‬

554
00:34:35,680 --> 00:34:38,880
‫התמונה שלך צריכה להופיע בוויקיפדיה‬
‫תחת הערך "קמצן"!‬

555
00:34:46,560 --> 00:34:49,280
‫כן.‬

556
00:34:49,880 --> 00:34:51,120
‫עכשיו אני זוכר.‬

557
00:34:51,200 --> 00:34:52,640
‫אבל זה לא...‬

558
00:34:53,480 --> 00:34:54,720
‫זה שום דבר.‬

559
00:34:55,480 --> 00:35:00,000
‫הדוד הציע שאמצא לעצמי חברה,‬

560
00:35:00,080 --> 00:35:03,480
‫אקים משפחה נורמלית.‬
‫הוא היה איש מבוגר, אתם יודעים?‬

561
00:35:04,200 --> 00:35:05,400
‫זו לא אשמתו.‬

562
00:35:06,000 --> 00:35:08,880
‫מתוך סקרנות, מי שמע את השיחה הזאת?‬

563
00:35:11,320 --> 00:35:13,040
‫אני יודע. נטליה?‬

564
00:35:13,760 --> 00:35:15,760
‫אם הייתי צריך לנחש,‬

565
00:35:15,840 --> 00:35:18,960
‫היא מעמידה פנים שהיא עשירה,‬
‫אבל תראו את התיק היקר שלה.‬

566
00:35:19,480 --> 00:35:20,520
‫זה זיוף.‬

567
00:35:20,600 --> 00:35:23,760
‫אני כנראה היחידה כאן‬
‫שלא צריכה את הכסף שלו.‬

568
00:35:30,720 --> 00:35:33,720
‫היי, כשחושבים על זה,‬

569
00:35:33,800 --> 00:35:37,520
‫אפשר לומר שהגלגל האהוב על הדוד‬

570
00:35:38,240 --> 00:35:39,560
‫הוא השעשועון שלו!‬

571
00:35:40,160 --> 00:35:42,800
‫כן. זה מסתדר. אז מה?‬

572
00:35:46,800 --> 00:35:49,480
‫איזו הקלה שאתה בחיים, דוד.‬

573
00:35:49,560 --> 00:35:52,960
‫כשגיליתי שאתה מת, בכיתי כל הלילה.‬

574
00:35:53,040 --> 00:35:54,120
‫אני מצטער.‬

575
00:35:54,680 --> 00:35:58,640
‫לא חשבתי שנאד זקן שלא דיברת איתו 30 שנה‬

576
00:35:58,720 --> 00:36:00,640
‫יעניין אותך בכלל.‬

577
00:36:00,720 --> 00:36:02,440
‫הזמן טס.‬

578
00:36:02,520 --> 00:36:04,120
‫בכל אופן, בבקשה תסלחי לי.‬

579
00:36:04,720 --> 00:36:06,600
‫אנסה לכפר על כך.‬

580
00:36:06,680 --> 00:36:10,440
‫זה צירוף מקרים מצחיק, כי לאחרונה‬

581
00:36:10,960 --> 00:36:14,840
‫ביצעתי כמה השקעות כספיות מצערות,‬

582
00:36:14,920 --> 00:36:20,320
‫והמקדמה על הספר החדש...‬
‫בוא נגיד שבזבזתי אותה.‬

583
00:36:20,400 --> 00:36:25,000
‫והאמת היא שלא כתבתי‬
‫אפילו עמוד אחד יותר משנה.‬

584
00:36:25,080 --> 00:36:27,080
‫מה שחסר לי זה...‬
‫-השראה?‬

585
00:36:27,160 --> 00:36:28,440
‫כסף.‬

586
00:36:29,040 --> 00:36:32,160
‫לא תזיק לי הלוואה קטנה של כסף לבזבוזים.‬

587
00:36:32,240 --> 00:36:33,280
‫טוב.‬

588
00:36:34,720 --> 00:36:35,560
‫תודה.‬

589
00:36:35,640 --> 00:36:37,200
‫בתנאי אחד.‬

590
00:36:37,280 --> 00:36:38,600
‫כמובן.‬

591
00:36:38,680 --> 00:36:39,920
‫מתי יום ההולדת שלי?‬

592
00:36:41,280 --> 00:36:42,120
‫סליחה?‬

593
00:36:42,600 --> 00:36:46,320
‫כיוון שאני דוד אהוב כל כך‬
‫ברמה שבכית כל הלילה,‬

594
00:36:46,400 --> 00:36:48,640
‫זו לא צריכה להיות שאלה קשה.‬

595
00:36:52,400 --> 00:36:58,880
‫יום ההולדת שלך הוא... ב-12...‬

596
00:36:58,960 --> 00:37:02,440
‫ב... מרץ?‬

597
00:37:02,520 --> 00:37:05,320
‫מספר הזהות שלי מתחיל ב-43.‬

598
00:37:06,200 --> 00:37:07,800
‫אפס, שתיים.‬

599
00:37:08,480 --> 00:37:09,720
‫אפס, ארבע.‬

600
00:37:10,240 --> 00:37:11,240
‫אז ארבעה בפברואר!‬

601
00:37:11,320 --> 00:37:14,920
‫כן. אבל חבל. רק התשובה הראשונה נחשבת.‬

602
00:37:21,280 --> 00:37:24,160
‫אבל ברור שזופיה אוהבת לוקסוס.‬

603
00:37:24,840 --> 00:37:26,280
‫ראית את הנעליים שלה?‬

604
00:37:26,960 --> 00:37:28,800
‫אני סתם מקשקשת.‬

605
00:37:30,680 --> 00:37:31,520
‫זיג זאואר?‬

606
00:37:32,640 --> 00:37:34,640
‫את מהמשטרה?‬

607
00:37:34,720 --> 00:37:37,520
‫לא. אני כותבת ספרים. ספרי פשע.‬

608
00:37:37,600 --> 00:37:39,840
‫זו הסיבה!‬

609
00:37:39,920 --> 00:37:40,760
‫נכון!‬

610
00:37:41,240 --> 00:37:42,720
‫נטליה סולץ.‬

611
00:37:42,800 --> 00:37:45,840
‫"פשע בכל מחיר".‬
‫קיבלתי אותו ליום ההולדת שלי.‬

612
00:37:46,440 --> 00:37:47,400
‫אהבת אותו?‬

613
00:37:49,320 --> 00:37:51,880
‫אני עדיין צריך לסיים את הקודם.‬

614
00:37:52,440 --> 00:37:54,960
‫אני יודע. יש כאן כניסה!‬
‫-איפה?‬

615
00:37:55,040 --> 00:37:58,240
‫הבוקר, כשהסתובבתי בבית, ראיתי דלת.‬

616
00:37:58,320 --> 00:38:00,080
‫עם מנורת טלוויזיה.‬

617
00:38:01,360 --> 00:38:03,360
‫היא הייתה נעולה, אבל אולי עכשיו...‬

618
00:38:07,920 --> 00:38:09,480
‫בואו נלך.‬
‫-אלוהים.‬

619
00:38:09,560 --> 00:38:11,760
‫יקירי, בוא הנה רגע.‬

620
00:38:11,840 --> 00:38:13,040
‫קדימה.‬

621
00:38:13,880 --> 00:38:15,320
‫תתרכז עכשיו.‬
‫-בסדר.‬

622
00:38:15,400 --> 00:38:17,400
‫אנחנו משחקים על הרבה כסף.‬

623
00:38:17,480 --> 00:38:21,320
‫בפעם הבאה, כשנגלה משהו,‬
‫אל תספר עליו לאחרים.‬

624
00:38:21,400 --> 00:38:22,480
‫תקשיב לי.‬

625
00:38:23,400 --> 00:38:26,160
‫אנחנו כבר לא משפחה. אנחנו מתחרים זה בזה!‬

626
00:38:28,040 --> 00:38:28,920
‫קדימה.‬

627
00:38:48,040 --> 00:38:50,120
‫לא היית כאן מספיק זמן?‬

628
00:38:50,200 --> 00:38:52,040
‫כמעט סיימנו, דובון שלי.‬

629
00:38:52,800 --> 00:38:55,560
‫יפה שאכפת לך.‬

630
00:38:55,640 --> 00:38:56,480
‫בואי נלך.‬

631
00:39:00,400 --> 00:39:01,680
‫כמעט הגענו.‬

632
00:39:01,760 --> 00:39:02,720
‫מה בוער?‬

633
00:39:05,520 --> 00:39:06,400
‫אלוהים.‬

634
00:39:06,480 --> 00:39:08,920
‫שטח מרתף הבניין שלנו הוא שלושה מ"ר.‬

635
00:39:09,000 --> 00:39:10,080
‫- שקט -‬

636
00:39:10,160 --> 00:39:11,920
‫של הדוד היה קצת יותר גדול.‬

637
00:39:14,560 --> 00:39:16,240
‫וואו! מגניב.‬

638
00:39:16,320 --> 00:39:17,320
‫אופנוע קטן.‬

639
00:39:21,440 --> 00:39:24,480
‫מה נעשה עכשיו?‬
‫-בטאבלט לא היה כתוב שום דבר?‬

640
00:39:24,560 --> 00:39:28,840
‫הדוד היה אמור להיות כאן איתנו.‬
‫הוא בטח היה מנחה את השעשועון.‬

641
00:39:29,400 --> 00:39:30,320
‫תורך.‬

642
00:39:31,080 --> 00:39:32,520
‫הם מחכים לך.‬

643
00:39:36,760 --> 00:39:39,200
‫שומעים את השעון הזה בכל מקום.‬
‫-יקירי.‬

644
00:39:39,280 --> 00:39:41,600
‫מרגע זה והלאה, הכול מרוץ.‬

645
00:39:43,640 --> 00:39:44,720
‫אחזור בקרוב.‬

646
00:39:46,440 --> 00:39:47,920
‫איך הייתה החקירה?‬

647
00:39:49,080 --> 00:39:50,560
‫שום דבר מיוחד.‬

648
00:39:50,640 --> 00:39:52,320
‫שאלות סטנדרטיות.‬
‫-כן.‬

649
00:39:53,080 --> 00:39:55,800
‫בדיוק. גם אצלי. משעמם.‬

650
00:39:55,880 --> 00:39:59,000
‫מה אנחנו אמורים להגיד להם בכלל?‬
‫-נכון!‬

651
00:39:59,560 --> 00:40:01,720
‫היי, יש כאן כפתורים.‬

652
00:40:01,800 --> 00:40:03,200
‫"קרול, נטליה, דוויד".‬

653
00:40:12,600 --> 00:40:13,920
‫אנחנו לא שומעים אותך.‬

654
00:40:14,000 --> 00:40:16,680
‫- כמה ספרים נטליה כתבה? -‬

655
00:40:18,840 --> 00:40:21,800
‫"כמה ספרים נטליה כתבה?"‬
‫-כמה?‬

656
00:40:22,400 --> 00:40:23,600
‫בהצלחה.‬

657
00:40:23,680 --> 00:40:26,520
‫אני לא יודע, תנחש. תבחר משהו.‬

658
00:40:28,800 --> 00:40:30,320
‫אני לא שומע אותך בכלל!‬

659
00:40:31,000 --> 00:40:32,120
‫- אמת‬
‫שקר -‬

660
00:40:32,200 --> 00:40:33,240
‫מה זה?‬

661
00:40:34,440 --> 00:40:36,880
‫"לאן הדוד וזופיה נסעו בירח הדבש שלהם?"‬

662
00:40:38,000 --> 00:40:39,760
‫נו, לאן?‬

663
00:40:39,840 --> 00:40:42,360
‫כולם רצו לנצח, אבל לא שמו לב‬

664
00:40:42,440 --> 00:40:45,000
‫שזו לא תחרות, אלא שיתוף פעולה.‬

665
00:40:45,080 --> 00:40:48,880
‫המטרה שלנו הייתה להשיג‬
‫לפחות חצי מהנקודות כדי להתקדם לשלב הבא.‬

666
00:40:48,960 --> 00:40:51,120
‫אני יודעת. אנחנו צריכים לעבוד יחד.‬

667
00:40:51,200 --> 00:40:54,000
‫זה הגיוני. אחדות משפחתית.‬

668
00:40:55,520 --> 00:40:57,920
‫הפסדת שתי נקודות!‬
‫-את מתכוונת, "הפסדנו"?‬

669
00:40:58,000 --> 00:40:58,840
‫הפסדנו.‬
‫-כן.‬

670
00:40:58,920 --> 00:41:00,360
‫אולי נוכל לתת רמזים?‬

671
00:41:00,920 --> 00:41:02,840
‫הדוד לא כאן, אז…‬

672
00:41:04,080 --> 00:41:05,240
‫- איפה דוויד עובד? -‬

673
00:41:05,320 --> 00:41:06,600
‫"איפה דוויד עובד?"‬

674
00:41:06,680 --> 00:41:09,240
‫במרכז האנליזה הפוליטית שבאוניברסיטת ורשה.‬

675
00:41:09,320 --> 00:41:11,480
‫את צוחקת עליי.‬
‫-מרכז.‬

676
00:41:12,440 --> 00:41:13,640
‫מעגל.‬

677
00:41:14,240 --> 00:41:15,400
‫נכנס.‬

678
00:41:16,120 --> 00:41:18,240
‫אנאלי...‬

679
00:41:18,320 --> 00:41:19,800
‫תסתכל עליי! אני אומרת...‬

680
00:41:20,840 --> 00:41:23,160
‫לעזאזל.‬
‫-מה זה השאלות האלה?‬

681
00:41:23,840 --> 00:41:24,960
‫בעצם התברר‬

682
00:41:25,040 --> 00:41:28,720
‫שהדוד ידע עלינו יותר ממה שחשבנו.‬

683
00:41:28,800 --> 00:41:30,400
‫מה הוא ידע עליך?‬

684
00:41:36,320 --> 00:41:38,760
‫ובכן…‬

685
00:41:38,840 --> 00:41:40,680
‫הכול טוב מאוד אצלנו.‬

686
00:41:41,880 --> 00:41:46,000
‫תמיד יכול להיות טוב יותר,‬
‫אבל גם יכול להיות גרוע יותר.‬

687
00:41:46,080 --> 00:41:47,960
‫יופי. טוב מאוד.‬

688
00:41:48,640 --> 00:41:51,440
‫אז אתה לא מפגר בתשלומי המשכנתא שלך?‬

689
00:41:53,480 --> 00:41:56,480
‫אלה קשיים זמניים, אבל נסתדר.‬

690
00:41:56,560 --> 00:41:58,000
‫אני מחכה למענק.‬

691
00:41:58,080 --> 00:42:00,560
‫לזה שנדחה לפני חודש?‬

692
00:42:00,640 --> 00:42:01,880
‫כן.‬

693
00:42:01,960 --> 00:42:04,760
‫אני מבין שזושיה לא יודעת שום דבר?‬

694
00:42:06,600 --> 00:42:08,680
‫אני גם ככה מעצבן אותה כל הזמן.‬

695
00:42:08,760 --> 00:42:09,800
‫דוויד.‬

696
00:42:10,600 --> 00:42:11,480
‫תספר לה.‬

697
00:42:12,000 --> 00:42:13,480
‫אחרת אעזור לך בזה.‬

698
00:42:16,000 --> 00:42:19,080
‫שום דבר מיוחד, אבל הוא ידע במה אני עוסק‬

699
00:42:19,160 --> 00:42:21,160
‫וקרא כמה מאמרים שכתבתי.‬

700
00:42:23,400 --> 00:42:24,920
‫אני חושב שזו הייתה תאונה.‬

701
00:42:25,600 --> 00:42:26,760
‫תאונה מצערת.‬

702
00:42:27,360 --> 00:42:31,600
‫אבל אם הייתי צריך להצביע על מישהו, אז...‬

703
00:42:31,680 --> 00:42:35,080
‫הייתי מצביע על...‬
‫כמובן, רק אם אני ממש חייב.‬

704
00:42:35,160 --> 00:42:36,560
‫בבקשה, תרגיש שאתה חייב.‬

705
00:42:37,640 --> 00:42:40,080
‫יש!‬
‫-קדימה!‬

706
00:42:40,160 --> 00:42:43,400
‫שור.‬
‫-יש!‬

707
00:42:43,480 --> 00:42:44,720
‫כן!‬
‫-קדימה, נטליה.‬

708
00:42:44,800 --> 00:42:45,960
‫אני?‬

709
00:42:46,040 --> 00:42:49,240
‫נוכל להגדיל את הסיכויים שלנו.‬
‫שניים יכולים להיכנס לשם.‬

710
00:42:49,320 --> 00:42:51,720
‫בואי!‬
‫-רעיון נהדר, לכי.‬

711
00:42:51,800 --> 00:42:53,840
‫לכי!‬
‫-בסדר.‬

712
00:42:53,920 --> 00:42:55,080
‫תלחצי על הכפתור.‬

713
00:42:57,880 --> 00:43:00,000
‫מה אנשים לא יעשו בשביל כסף, נכון?‬

714
00:43:00,760 --> 00:43:01,880
‫נו?‬

715
00:43:01,960 --> 00:43:03,760
‫"מה קרול הנמוך יותר מלמד?"‬

716
00:43:03,840 --> 00:43:04,800
‫רק בשני ס"מ.‬
‫-שישה.‬

717
00:43:04,880 --> 00:43:07,200
‫קרב מגע!‬
‫-קרב מגע.‬

718
00:43:07,280 --> 00:43:09,520
‫למבדה?‬

719
00:43:09,600 --> 00:43:11,000
‫תפוס את הראש!‬

720
00:43:11,080 --> 00:43:13,240
‫נכון!‬

721
00:43:13,320 --> 00:43:15,440
‫קונג פו?‬
‫-קדימה. תחשבו!‬

722
00:43:16,440 --> 00:43:17,840
‫לא, תלחצו על הכפתור!‬

723
00:43:18,400 --> 00:43:19,240
‫סיף!‬

724
00:43:19,320 --> 00:43:21,080
‫סיף? בחייך!‬
‫-חרא!‬

725
00:43:21,160 --> 00:43:22,120
‫אלוהים.‬

726
00:43:23,240 --> 00:43:26,400
‫"איזה קעקוע יש לקרול על הגב?" תראה לה.‬

727
00:43:26,960 --> 00:43:28,280
‫תראו!‬

728
00:43:28,360 --> 00:43:29,840
‫טוב, זה...‬

729
00:43:29,920 --> 00:43:31,160
‫דרקון!‬

730
00:43:31,240 --> 00:43:32,520
‫דרקון!‬

731
00:43:32,600 --> 00:43:34,600
‫כן!‬

732
00:43:34,680 --> 00:43:37,320
‫זו אדיטה גורניאק שהפכה...‬
‫לא משנה, לא תשמעו.‬

733
00:43:37,400 --> 00:43:39,280
‫היא הייתה נהדרת ב"מטרו".‬

734
00:43:39,960 --> 00:43:42,480
‫"איך קראו לחברה הראשונה של דוויד?"‬

735
00:43:48,680 --> 00:43:51,520
‫אתמול בלילה לא הצלחתי להירדם אחרי כל זה.‬

736
00:43:53,440 --> 00:43:55,520
‫הקיצר...‬
‫-בקיצור.‬

737
00:43:58,480 --> 00:44:04,080
‫שמעתי את קרול,‬
‫הארוס של האחיין של הדוד, הנמוך מביניהם,‬

738
00:44:04,960 --> 00:44:06,320
‫מדבר בטלפון.‬

739
00:44:10,680 --> 00:44:16,160
‫זה קרול. שלחת לי הודעה,‬
‫אבל לא יכולתי לענות כי...‬

740
00:44:16,240 --> 00:44:18,600
‫אני לוחש כי השעה שלוש לפנות בוקר.‬

741
00:44:18,680 --> 00:44:20,600
‫בתאילנד, זה שש שעות מאוחר יותר.‬

742
00:44:21,080 --> 00:44:24,360
‫כן. לא, אמרתי לך, אני לא רוצה בן שנתיים!‬

743
00:44:24,440 --> 00:44:25,800
‫או אפילו בן שנה.‬

744
00:44:25,880 --> 00:44:28,800
‫לכל היותר, בן חצי שנה. שילמתי לך מקדמה.‬

745
00:44:29,560 --> 00:44:31,840
‫בסדר, נהיה בקשר.‬

746
00:44:31,920 --> 00:44:32,800
‫אלוהים אדירים.‬

747
00:44:48,520 --> 00:44:51,920
‫אני לא רוצה להתחיל לחלק האשמות,‬

748
00:44:52,000 --> 00:44:55,040
‫אבל נשמע שהם מנסים לקנות תינוק.‬

749
00:44:57,040 --> 00:44:58,480
‫ותינוק הוא יקר.‬

750
00:44:59,760 --> 00:45:01,720
‫כלומר, כך נראה לי, כי...‬

751
00:45:01,800 --> 00:45:04,560
‫מעולם לא קניתי ילד באינטרנט.‬

752
00:45:06,720 --> 00:45:08,600
‫או בשום מקום אחר.‬

753
00:45:08,680 --> 00:45:11,320
‫מעולם לא קניתי ילד חי.‬

754
00:45:13,440 --> 00:45:15,120
‫וגם לא מת.‬

755
00:45:17,080 --> 00:45:19,600
‫לא. אלוהים.‬
‫-לעזאזל!‬

756
00:45:20,240 --> 00:45:21,240
‫היי.‬
‫-קדימה!‬

757
00:45:23,640 --> 00:45:24,520
‫תקשיב.‬

758
00:45:24,600 --> 00:45:27,760
‫אני יודע. אנחנו מתחרים בהם.‬
‫-לא. חל שינוי.‬

759
00:45:27,840 --> 00:45:29,040
‫אתה תקוותנו האחרונה.‬

760
00:45:29,120 --> 00:45:31,120
‫לך.‬
‫-על כמה שאלות הוא צריך לענות?‬

761
00:45:31,200 --> 00:45:32,880
‫על כולן.‬
‫-תלחץ על "דוויד".‬

762
00:45:32,960 --> 00:45:34,560
‫כדאי להכניס עוד אדם אחד.‬

763
00:45:34,640 --> 00:45:35,720
‫לא, מאוחר מדי!‬

764
00:45:35,800 --> 00:45:37,960
‫תראו.‬
‫-"תאריך הלידה של נטליה".‬

765
00:45:39,120 --> 00:45:41,240
‫התאריך הוא 25 בינואר, אלף תשע...‬

766
00:45:41,320 --> 00:45:42,840
‫תלחץ על הכפתור.‬

767
00:45:42,920 --> 00:45:46,200
‫התאריך הוא 25 בינואר 1973.‬

768
00:45:47,640 --> 00:45:48,560
‫כן!‬
‫-כן!‬

769
00:45:48,640 --> 00:45:50,840
‫הוא תמיד שולח לי הודעה.‬

770
00:45:50,920 --> 00:45:52,240
‫זה לא היום?‬

771
00:45:52,880 --> 00:45:55,000
‫היום יום ההולדת שלך?‬
‫-"יום הולדת שמח"‬

772
00:45:55,080 --> 00:45:56,240
‫לא! שקט.‬

773
00:45:56,320 --> 00:45:57,400
‫חמישים.‬

774
00:45:57,480 --> 00:45:59,280
‫את בת 50?‬
‫-מה פתאום.‬

775
00:45:59,360 --> 00:46:00,560
‫קדימה. תסתכלו לשם.‬

776
00:46:00,640 --> 00:46:02,760
‫"האגדה האהובה על קרול?"‬

777
00:46:05,240 --> 00:46:06,320
‫מה דעתך?‬

778
00:46:07,920 --> 00:46:10,520
‫אנשים היו מוכרים את אימא שלהם תמורת כסף.‬

779
00:46:11,240 --> 00:46:13,440
‫לו יכולתי, הייתי מכניס את כולם לכלא.‬

780
00:46:14,240 --> 00:46:16,000
‫שוב יש לך הרפס?‬

781
00:46:16,080 --> 00:46:17,080
‫לא.‬

782
00:46:25,880 --> 00:46:26,960
‫יש!‬
‫-יש!‬

783
00:46:27,040 --> 00:46:29,000
‫הוא טוב!‬
‫-שאלה אחרונה!‬

784
00:46:29,080 --> 00:46:30,440
‫אם תענה, ננצח!‬

785
00:46:30,520 --> 00:46:32,040
‫קדימה!‬
‫-משהו קל.‬

786
00:46:33,280 --> 00:46:35,880
‫"מה שמו האמיתי של גוסטאב?"‬

787
00:46:37,320 --> 00:46:38,200
‫מה?‬

788
00:46:39,680 --> 00:46:40,840
‫איך קוראים לך?‬

789
00:46:43,080 --> 00:46:44,400
‫לכל הרוחות. בסדר.‬

790
00:46:46,800 --> 00:46:47,680
‫תשתי.‬

791
00:46:51,080 --> 00:46:52,720
‫עכשיו תמותי.‬
‫-למות?‬

792
00:46:52,800 --> 00:46:54,400
‫בסדר.‬

793
00:47:01,040 --> 00:47:02,000
‫רומאו?‬

794
00:47:07,040 --> 00:47:08,720
‫כן!‬
‫-כן!‬

795
00:47:08,800 --> 00:47:10,000
‫רומאו?‬

796
00:47:10,560 --> 00:47:12,160
‫למה לא סיפרת לי?‬

797
00:47:12,240 --> 00:47:13,120
‫כן!‬

798
00:47:13,200 --> 00:47:15,080
‫אז אפילו יוליה לא ידעה?‬

799
00:47:15,160 --> 00:47:16,320
‫איך ידעת?‬

800
00:47:16,880 --> 00:47:18,440
‫אני שונא את השם הזה.‬

801
00:47:19,120 --> 00:47:22,520
‫הוא יפה, דובון שלי.‬
‫-איך ידעת את כל זה?‬

802
00:47:22,600 --> 00:47:24,440
‫איך הדוד ידע את כל זה?‬

803
00:47:25,200 --> 00:47:26,640
‫- שישה חודשים קודם לכן -‬

804
00:47:26,720 --> 00:47:27,840
‫דוד קלוס.‬

805
00:47:29,520 --> 00:47:30,440
‫אה, סקר.‬

806
00:47:31,480 --> 00:47:32,560
‫כן, בסדר. כמובן.‬

807
00:47:32,640 --> 00:47:34,240
‫אתה בטח צוחק.‬

808
00:47:34,320 --> 00:47:35,640
‫כמה זמן זה ייקח?‬

809
00:47:35,720 --> 00:47:36,560
‫אלוהים.‬

810
00:47:38,520 --> 00:47:41,880
‫כן, אני יכול להקדיש לזה חמש...‬
‫טוב, 15 דקות.‬

811
00:47:41,960 --> 00:47:43,360
‫תודה רבה.‬

812
00:47:43,440 --> 00:47:44,680
‫רק כמה שאלות.‬

813
00:47:44,760 --> 00:47:48,200
‫קודם כול, מה היה שמה של החברה הראשונה שלך?‬

814
00:47:49,440 --> 00:47:52,400
‫ואיפה ממוקם הקעקוע הזה?‬

815
00:47:52,480 --> 00:47:55,680
‫למה מיועד הסקר הזה?‬
‫-זו שאלה טובה מאוד.‬

816
00:47:55,760 --> 00:47:58,240
‫אבל אתה משלם, אז חוף בברבדוס.‬

817
00:47:58,320 --> 00:47:59,400
‫תודה.‬

818
00:48:01,760 --> 00:48:03,920
‫אז אתה יודע להניף סכין?‬

819
00:48:04,760 --> 00:48:07,480
‫איך זה קשור?‬

820
00:48:07,560 --> 00:48:08,720
‫לא משנה.‬

821
00:48:08,800 --> 00:48:12,920
‫אנחנו לא יודעים עליך הרבה,‬
‫אבל אנחנו רואים שיש לך טראומה מהילדות.‬

822
00:48:13,000 --> 00:48:14,600
‫תפסיק כבר.‬
‫-טראומה מהילדות?‬

823
00:48:14,680 --> 00:48:16,720
‫אתה בטח מבית הרוס.‬

824
00:48:16,800 --> 00:48:20,120
‫טעות. ההורים שלו גרים בארה"ב.‬

825
00:48:20,200 --> 00:48:22,320
‫איזה מין פסיכולוג אתה?‬

826
00:48:22,400 --> 00:48:24,240
‫מה עם תסביך אדיפוס?‬

827
00:48:24,320 --> 00:48:25,640
‫סליחה?‬
‫-סליחה?‬

828
00:48:25,720 --> 00:48:27,560
‫בחייכם.‬
‫-תירגעו.‬

829
00:48:27,640 --> 00:48:31,120
‫הגופה של הדוד נמצאת כאן,‬
‫ואנחנו באיזה שעשועון משפחתי.‬

830
00:48:31,200 --> 00:48:32,080
‫אז תפרוש!‬

831
00:48:32,160 --> 00:48:34,720
‫כן, ליוזקה יש שני טלפונים.‬

832
00:48:34,800 --> 00:48:36,040
‫לא היה לנו מושג.‬

833
00:48:36,120 --> 00:48:38,480
‫גם השוטרים שהיא עבדה עליהם לא ידעו.‬

834
00:48:38,560 --> 00:48:40,600
‫רק הנריק יודע, ועכשיו אתם.‬

835
00:48:40,680 --> 00:48:45,160
‫אבל בסופו של דבר,‬
‫ייתכן שהטלפון הפיראטי הזה‬

836
00:48:45,240 --> 00:48:47,520
‫הציל את חיינו.‬

837
00:48:47,600 --> 00:48:51,360
‫חזרו אליי מתחנת המשטרה. השוטר נתקע בשלג.‬

838
00:48:51,440 --> 00:48:53,560
‫למה הוא לא יכול להגיע לכאן כש...‬

839
00:48:54,240 --> 00:48:55,320
‫אימא, בואי הנה!‬

840
00:48:55,400 --> 00:48:57,240
‫איבדתי קליטה.‬

841
00:48:58,560 --> 00:49:01,120
‫מה קורה? מה אתם זוממים?‬

842
00:49:02,000 --> 00:49:05,120
‫התקשרו מהמשטרה. השוטר תקוע בשלג.‬

843
00:49:05,200 --> 00:49:07,840
‫אני חושבת שהבחורים האלה אינם שוטרים.‬

844
00:49:07,920 --> 00:49:10,480
‫ההתנהגות שלהם לא מצאה חן בעיניי מההתחלה.‬

845
00:49:11,000 --> 00:49:13,840
‫כתבתי 40 ספרי פשע.‬

846
00:49:14,680 --> 00:49:16,440
‫שוטרים לא נושאים אקדח כזה.‬

847
00:49:17,040 --> 00:49:19,800
‫אסור לנו לספר לאף אחד עד שנגלה מי הם.‬

848
00:49:20,480 --> 00:49:23,640
‫בסדר.‬
‫-אין לדעת מה הם יעשו.‬

849
00:49:25,400 --> 00:49:26,600
‫מה דחוף כל כך?‬

850
00:49:29,400 --> 00:49:31,080
‫רציתי להגיד לך ש...‬

851
00:49:32,200 --> 00:49:35,000
‫עד כה לא ידעתי‬
‫איך הצעת לאימא נישואים. זה חמוד.‬

852
00:49:35,080 --> 00:49:35,920
‫כן.‬

853
00:49:36,440 --> 00:49:38,680
‫הבת שלי אומרת לי דברים נחמדים.‬

854
00:49:38,760 --> 00:49:40,080
‫איפה המצלמה?‬

855
00:49:40,160 --> 00:49:43,080
‫אולי התוכנית של הדוד פשוט פועלת?‬

856
00:49:44,040 --> 00:49:45,240
‫לחיים, משפחה.‬

857
00:49:45,320 --> 00:49:46,680
‫הטאבלט! בואו הנה!‬

858
00:49:46,760 --> 00:49:49,680
‫ברכותיי על שעברתם את השלב הראשון.‬

859
00:49:49,760 --> 00:49:51,120
‫כולם נהנים?‬

860
00:49:51,200 --> 00:49:54,160
‫אם אתם צופים בי, אני כבר לא איתכם‬

861
00:49:54,240 --> 00:49:56,880
‫כי אני מתכונן לשלב השני.‬

862
00:49:56,960 --> 00:50:00,120
‫שימו לב, חידה.‬
‫כדי לעבור, לא יהיה לכם מוצא.‬

863
00:50:01,240 --> 00:50:02,680
‫אז יש עוד, מה?‬

864
00:50:03,880 --> 00:50:06,040
‫אנחנו צריכים למצוא אזור עם קליטה.‬

865
00:50:06,120 --> 00:50:08,480
‫אם יש אינטרנט אלחוטי, נוכל להשיג עזרה.‬

866
00:50:08,560 --> 00:50:11,720
‫הדוד אמר שהסיסמה קשה מאוד.‬

867
00:50:19,600 --> 00:50:22,560
‫אני הולכת לשירותים.‬
‫-גם אני, עם הנריק.‬

868
00:50:22,640 --> 00:50:26,800
‫את הולכת איתו?‬
‫-כן, אולי גם אני צריכה לשירותים. נראה.‬

869
00:50:27,480 --> 00:50:28,600
‫טוב, מוזרים.‬

870
00:50:32,360 --> 00:50:34,640
‫"לא יהיה לכם מוצא."‬

871
00:50:35,840 --> 00:50:37,800
‫יש לך קליטה?‬
‫-עדיין לא.‬

872
00:50:39,800 --> 00:50:42,360
‫שלום. מה נשמע?‬

873
00:50:46,520 --> 00:50:47,680
‫אפשר לעזור לכם?‬

874
00:50:50,040 --> 00:50:52,040
‫אני רק הולכת לשירותים עם אחי.‬

875
00:50:59,080 --> 00:51:00,200
‫איזה אח?‬

876
00:51:03,680 --> 00:51:05,040
‫אני מכנה את דודתי...‬

877
00:51:05,120 --> 00:51:07,040
‫אחי הגדול.‬

878
00:51:07,120 --> 00:51:10,040
‫כי היא תמיד עוזרת לי כשאני צריכה אותה.‬

879
00:51:10,120 --> 00:51:12,200
‫כן. חמוד.‬

880
00:51:13,440 --> 00:51:15,400
‫הגיע הזמן לחקירה, גברתי הצעירה.‬

881
00:51:16,120 --> 00:51:18,560
‫קדימה.‬
‫-אבל יוזפינה היא קטינה.‬

882
00:51:18,640 --> 00:51:21,040
‫אני חושבת שכדאי שאלך איתה.‬

883
00:51:23,360 --> 00:51:24,560
‫נכון.‬

884
00:51:35,600 --> 00:51:36,920
‫"לא יהיה לכם מוצא."‬

885
00:51:37,800 --> 00:51:39,480
‫אולי זה חדר בריחה?‬

886
00:51:40,320 --> 00:51:42,400
‫כל הבית הזה הוא חדר בריחה.‬

887
00:51:45,200 --> 00:51:48,920
‫במוסך היה שלט "יציאה" מחוק.‬

888
00:51:49,000 --> 00:51:51,440
‫חשבתי שזו בדיחה של הדוד, אבל עכשיו...‬

889
00:51:51,520 --> 00:51:52,600
‫רגע...‬
‫-תקשיבו...‬

890
00:51:52,680 --> 00:51:54,040
‫בוא נשמור את זה לעצמנו.‬

891
00:51:54,800 --> 00:51:56,720
‫יפה מאוד מצידך, אח גדול,‬

892
00:51:56,800 --> 00:51:59,720
‫שאכפת לך מהאחיינית שלך. במיוחד אחרי‬

893
00:51:59,800 --> 00:52:02,520
‫שאמרת לנו שאימא שלה חשודה פוטנציאלית.‬

894
00:52:03,920 --> 00:52:04,800
‫למה?‬

895
00:52:08,040 --> 00:52:09,840
‫הם מנסים להוציא אותך משלוותך.‬

896
00:52:10,920 --> 00:52:14,560
‫זו שיטה ישנה.‬
‫שוטרים מקומיים משתמשים בה לעיתים נדירות.‬

897
00:52:14,640 --> 00:52:19,000
‫מה את רומזת?‬
‫-רק שאתם מיומנים מאוד,‬

898
00:52:19,080 --> 00:52:20,680
‫בהתחשב בדרגות שלכם.‬

899
00:52:21,360 --> 00:52:24,720
‫אולי תכתבי עלינו ספר?‬
‫-למה לא?‬

900
00:52:26,280 --> 00:52:28,680
‫אבל קודם, אני צריכה לדעת את הדרגות שלכם.‬

901
00:52:29,680 --> 00:52:33,120
‫לא. הייתי תלמיד גרוע.‬

902
00:52:33,200 --> 00:52:35,000
‫דרגות, לא ציונים.‬

903
00:52:35,960 --> 00:52:37,680
‫במשטרה, איפה שאנחנו עובדים.‬

904
00:52:38,880 --> 00:52:42,480
‫המפקח בדנרסקי. וזה הצוער גודייקו.‬

905
00:52:47,600 --> 00:52:48,600
‫מה קרה?‬

906
00:52:49,240 --> 00:52:50,080
‫מה?‬

907
00:52:51,160 --> 00:52:52,560
‫מה קורה כאן?‬

908
00:52:54,600 --> 00:52:56,200
‫משאף.‬
‫-מה?‬

909
00:52:56,280 --> 00:52:57,840
‫משאף.‬
‫-מה?‬

910
00:52:57,920 --> 00:52:58,920
‫בחדר שלנו.‬

911
00:52:59,000 --> 00:53:01,840
‫בחדר שלנו? איזה משאף?‬
‫-המשאף שלי...‬

912
00:53:02,360 --> 00:53:04,120
‫המשאף שלי בחדר שלנו.‬

913
00:53:04,200 --> 00:53:07,480
‫המשאף שלך בחדר שלנו?‬
‫-לעזאזל, משאף בחדר שלנו.‬

914
00:53:08,400 --> 00:53:11,560
‫-היא צריכה הנשמה מפה לפה.‬
‫ -אני לא יכולה...‬

915
00:53:12,160 --> 00:53:13,520
‫טפיחה?‬
‫-טוב, לך.‬

916
00:53:15,480 --> 00:53:16,360
‫אבל מה?‬

917
00:53:47,200 --> 00:53:50,120
‫מי התקשר אלייך כשחקרו אותי?‬

918
00:53:51,840 --> 00:53:54,000
‫ומה עם בעלך?‬

919
00:53:54,600 --> 00:53:55,560
‫דוויד?‬
‫-כן.‬

920
00:53:56,240 --> 00:53:58,160
‫הוא לא יפגע בזבוב.‬
‫-כן?‬

921
00:53:58,760 --> 00:54:02,920
‫הוא מעולם לא היה מעורב בקטטה.‬
‫עשינו פעם הורדות ידיים, ואני ניצחתי.‬

922
00:54:03,680 --> 00:54:07,400
‫קיוויתי שהוא נתן לי לנצח,‬
‫אבל הוא הודה שלא.‬

923
00:54:08,760 --> 00:54:12,240
‫את יודעת, גבר אמיתי לא היה נותן לך לנצח.‬

924
00:54:13,880 --> 00:54:15,080
‫אני הייתי מרסק אותך.‬

925
00:54:18,240 --> 00:54:21,240
‫אתה יודע שבעיטה בביצים כואבת יותר מלידה?‬

926
00:54:21,320 --> 00:54:25,360
‫אני כל הזמן פוגש נשים שאומרות,‬
‫"אני רוצה עוד תינוק".‬

927
00:54:26,040 --> 00:54:29,680
‫אבל אף פעם לא שמעתי מישהו אומר,‬
‫"אני רוצה עוד בעיטה בביצים".‬

928
00:54:33,800 --> 00:54:35,040
‫אני מת על הבדיחה הזו.‬

929
00:54:36,960 --> 00:54:38,240
‫זה של דוויד.‬

930
00:54:40,160 --> 00:54:41,520
‫הגברת מהבנק.‬

931
00:54:41,600 --> 00:54:42,920
‫לא ענית?‬

932
00:54:44,240 --> 00:54:45,120
‫מה קורה?‬

933
00:54:47,000 --> 00:54:48,480
‫הנשימה שלך השתפרה?‬

934
00:54:48,560 --> 00:54:51,520
‫רק רצינו לוודא שזה כאן, כדי שלא תבואו סתם.‬

935
00:54:51,600 --> 00:54:52,880
‫ולסבתא יש גלגלים.‬

936
00:54:54,120 --> 00:54:55,640
‫איפה הילדים?‬

937
00:54:55,720 --> 00:54:58,200
‫בשירותים.‬
‫-כן, גם נטליה.‬

938
00:54:58,280 --> 00:54:59,400
‫כן.‬

939
00:54:59,480 --> 00:55:02,400
‫בואו נחכה. אנחנו חייבים להיכנס ביחד.‬
‫-בטח.‬

940
00:55:02,480 --> 00:55:04,080
‫להיכנס לאן?‬

941
00:55:04,160 --> 00:55:06,000
‫טוב, נראה לי שסיימנו.‬

942
00:55:06,960 --> 00:55:09,560
‫תכניסו את הנער.‬
‫-את אחי?‬

943
00:55:09,640 --> 00:55:10,800
‫את החבר שלה.‬

944
00:55:12,760 --> 00:55:14,360
‫התיק שלך רוטט.‬

945
00:55:15,400 --> 00:55:16,920
‫זאת זימונית.‬

946
00:55:17,000 --> 00:55:17,920
‫זימונית?‬

947
00:55:20,200 --> 00:55:22,640
‫הזימוניות חזרו לאופנה, לא שמעת?‬

948
00:55:22,720 --> 00:55:25,520
‫לא. זו משאבת אינסולין.‬

949
00:55:25,600 --> 00:55:27,440
‫ליוזפינה יש סוכרת ו...‬

950
00:55:34,040 --> 00:55:35,040
‫בואי הנה.‬

951
00:55:36,240 --> 00:55:39,280
‫הלו?‬
‫-משטרת דבורקי. השיחה נותקה.‬

952
00:55:39,360 --> 00:55:43,000
‫מפקד המשטרה לא יצליח להגיע. הוא תקוע בשלג.‬

953
00:55:43,080 --> 00:55:44,560
‫כבר אין צורך.‬

954
00:55:44,640 --> 00:55:49,200
‫אני מצטער, הילדים שלי שיחקו בטלפון שלי.‬

955
00:55:49,960 --> 00:55:53,040
‫כן, תודה. אני אלמד אותם לקח.‬

956
00:55:56,160 --> 00:55:58,240
‫למה אמרתם שאתם שוטרים?‬

957
00:55:58,880 --> 00:56:02,360
‫טכנית, לא אמרנו את זה.‬

958
00:56:02,440 --> 00:56:05,600
‫השוטרים כאן. הגעתם לכאן מהר.‬

959
00:56:05,680 --> 00:56:07,960
‫אני לא יודע מה אמרו לכם...‬

960
00:56:08,040 --> 00:56:11,920
‫תתחיל מההתחלה, בבקשה.‬
‫כאילו אנחנו לא יודעים כלום.‬

961
00:56:12,000 --> 00:56:13,240
‫בסדר. אז...‬

962
00:56:13,320 --> 00:56:15,920
‫הופתענו לראות אתכם כאן,‬

963
00:56:16,840 --> 00:56:19,320
‫ואז, מכך שדודכם מת.‬

964
00:56:20,760 --> 00:56:22,520
‫והחלטתם לשבת לכם בנוח,‬

965
00:56:22,600 --> 00:56:25,080
‫לתת לנו לשחק, ולהשתלט על הפטנטים.‬

966
00:56:25,680 --> 00:56:29,240
‫הדוד שלך עבד על משהו‬

967
00:56:29,320 --> 00:56:31,680
‫שכמה אנשים מתעניינים בו מאוד.‬

968
00:56:32,200 --> 00:56:33,720
‫השלג פסק.‬

969
00:56:33,800 --> 00:56:35,840
‫לעזאזל, השלג פסק.‬

970
00:56:36,560 --> 00:56:38,320
‫תחשוב, הנריק!‬

971
00:56:43,680 --> 00:56:44,600
‫- סיסמה שגויה -‬

972
00:56:52,280 --> 00:56:53,880
‫אני לא מתכוון להשוויץ,‬

973
00:56:53,960 --> 00:56:58,040
‫אבל הייתה לי הצלחה גדולה‬
‫בכמה חדרי בריחה בוורשה.‬

974
00:56:58,600 --> 00:56:59,480
‫זה נכון.‬

975
00:57:00,000 --> 00:57:01,840
‫מושלם, ואז נגמור עם זה.‬

976
00:57:02,600 --> 00:57:04,280
‫כמה זמן לוקח להשתין?‬

977
00:57:04,360 --> 00:57:05,960
‫הם יודעים איפה אנחנו?‬

978
00:57:07,400 --> 00:57:09,440
‫חיפשתי אתכם.‬

979
00:57:10,440 --> 00:57:12,360
‫אבל...‬
‫-למה אתה מתנשפת?‬

980
00:57:12,440 --> 00:57:14,240
‫רצתי. בשביל הספורט.‬

981
00:57:14,800 --> 00:57:16,240
‫והילדים?‬

982
00:57:16,840 --> 00:57:20,480
‫הם נחקרים יחד, אז זה הולך מהר יותר.‬

983
00:57:20,560 --> 00:57:25,040
‫השוטרים אמרו שאם לא נסיים תוך שעה, הם...‬

984
00:57:25,120 --> 00:57:27,680
‫מה?‬
‫-הם ייקחו אותנו לתחנת המשטרה.‬

985
00:57:27,760 --> 00:57:28,880
‫נהדר.‬

986
00:57:28,960 --> 00:57:31,480
‫אז מה נעשה?‬

987
00:57:32,440 --> 00:57:34,320
‫השלב השני הוא חדר בריחה.‬

988
00:57:35,240 --> 00:57:36,600
‫מי הרג את קנדי?‬

989
00:57:37,560 --> 00:57:38,600
‫אנחנו לא יודעים.‬

990
00:57:38,680 --> 00:57:39,760
‫להגיד לכם?‬

991
00:57:49,840 --> 00:57:53,000
‫- למה "גלגל האמת" ירד משידור? -‬

992
00:57:58,760 --> 00:58:02,720
‫"למה' גלגל האמת' ירד משידור?"‬

993
00:58:07,240 --> 00:58:11,160
‫"'גלגל האמת' ירד משידור כשאחת המתמודדות‬

994
00:58:11,240 --> 00:58:14,960
‫"ניסתה להתאבד אחרי שהפסידה בסיבוב האחרון."‬

995
00:58:17,680 --> 00:58:20,440
‫- רחוב פוזיומקובה 7 -‬

996
00:58:39,600 --> 00:58:42,200
‫זה בדיוק כמו הבקתה שהייתה לנו בילדות.‬

997
00:58:42,280 --> 00:58:43,920
‫אלוהים, אני זוכר.‬

998
00:58:44,000 --> 00:58:48,600
‫היינו כל כך עניים שהיה לנו רק ספר אחד.‬
‫אימא נהגה להקריא לנו אותו לאט מאוד.‬

999
00:58:48,680 --> 00:58:49,720
‫אתה...‬

1000
00:58:51,000 --> 00:58:53,200
‫כן, אלה אנחנו. היי, תראו!‬

1001
00:58:53,280 --> 00:58:54,160
‫תראה לי.‬

1002
00:58:54,240 --> 00:58:56,520
‫כן. אני בכלל לא זוכרת את זה.‬

1003
00:58:56,600 --> 00:58:58,760
‫בסדר, דוויד. בוא נתחיל לעבוד.‬

1004
00:58:58,840 --> 00:58:59,720
‫כן.‬

1005
00:59:01,280 --> 00:59:02,600
‫חמישים ותשע דקות.‬

1006
00:59:03,600 --> 00:59:05,480
‫רוצה אחד?‬
‫-לא, תודה.‬

1007
00:59:05,560 --> 00:59:06,920
‫ברצינות, דוויד?‬

1008
00:59:07,000 --> 00:59:08,200
‫למה לא?‬

1009
00:59:08,280 --> 00:59:10,560
‫אין לדעת מה יקרה.‬

1010
00:59:10,640 --> 00:59:13,040
‫בחדר "סימן השאלה" היה...‬

1011
00:59:13,120 --> 00:59:15,720
‫דוויד. הזמן אוזל.‬
‫-הזמן.‬

1012
00:59:22,280 --> 00:59:24,400
‫איפה מצאת את הקופסה הזאת?‬

1013
00:59:27,880 --> 00:59:29,120
‫את הסוכריות?‬

1014
00:59:31,400 --> 00:59:33,560
‫מצאתי אותן על השיש במטבח.‬

1015
00:59:33,640 --> 00:59:35,200
‫תראה אותן למצלמה.‬

1016
00:59:41,800 --> 00:59:43,440
‫זה כאן!‬

1017
00:59:44,560 --> 00:59:45,520
‫זה כאן?‬

1018
00:59:47,400 --> 00:59:48,880
‫מה כתוב שם?‬

1019
00:59:50,040 --> 00:59:50,920
‫יום שבת.‬

1020
00:59:51,440 --> 00:59:53,480
‫אוי, לא.‬

1021
00:59:53,560 --> 00:59:54,480
‫מה זאת אומרת?‬

1022
00:59:54,560 --> 00:59:59,200
‫שכחתי להסתיר את זה.‬
‫זה היה החטיף המיוחד של מר ולדיסלב.‬

1023
00:59:59,280 --> 01:00:01,560
‫מה זאת אומרת, מיוחד? מה קורה פה?‬

1024
01:00:01,640 --> 01:00:06,360
‫ולדיסלב אהב להתנסות בחומרים פסיכואק...‬

1025
01:00:06,440 --> 01:00:09,400
‫כמה אכלתם?‬
‫-שתיים, שלוש.‬

1026
01:00:10,880 --> 01:00:13,720
‫שבע. אני אכלתי שבע.‬

1027
01:00:13,800 --> 01:00:16,280
‫בשבתות הוא בדק נסיוב אמת‬

1028
01:00:16,360 --> 01:00:18,000
‫שהוא המציא בעצמו.‬

1029
01:00:18,080 --> 01:00:20,600
‫הוא אכל חצי סוכרייה, לפעמים סוכרייה שלמה.‬

1030
01:00:20,680 --> 01:00:25,280
‫ואחרי סוכרייה אחת, נהיים כנים מאוד.‬

1031
01:00:25,360 --> 01:00:29,160
‫אבל אחרי שבע, זה הופך אותך לגמרי.‬

1032
01:00:29,240 --> 01:00:30,600
‫גם אני אכלתי אחת.‬
‫-אוי.‬

1033
01:00:30,680 --> 01:00:32,160
‫גם אני אכלתי אחת.‬

1034
01:00:32,240 --> 01:00:34,240
‫אני לא. אני בדיאטה.‬

1035
01:00:34,320 --> 01:00:35,840
‫לא יצא לי לאכול סוכרייה.‬

1036
01:00:35,920 --> 01:00:37,680
‫גם אני אכלתי אחת.‬

1037
01:00:38,680 --> 01:00:41,040
‫מה זאת אומרת, הופך אותך לגמרי?‬

1038
01:00:41,120 --> 01:00:43,440
‫תרגישו את ההשפעה בעוד כמה דקות.‬

1039
01:00:43,520 --> 01:00:45,720
‫נהדר.‬
‫-איזו צרה.‬

1040
01:00:45,800 --> 01:00:47,400
‫כן.‬
‫-אתה בסדר?‬

1041
01:00:47,480 --> 01:00:49,600
‫לא. טוב, תקשיבו.‬

1042
01:00:50,200 --> 01:00:54,080
‫כל עוד אנחנו יודעים שאנחנו במלכודת,‬
‫יש לנו סיכוי להימלט!‬

1043
01:00:55,160 --> 01:00:58,280
‫תסתכלו סביבכם. תחפשו רמזים. מהר!‬
‫-אבל מה?‬

1044
01:00:58,360 --> 01:00:59,640
‫לאן לברוח?‬
‫-מה?‬

1045
01:00:59,720 --> 01:01:00,680
‫אולי פה?‬

1046
01:01:05,520 --> 01:01:07,400
‫לאן את הולכת? אל תזוזי!‬

1047
01:01:09,400 --> 01:01:10,640
‫לא לזוז!‬

1048
01:01:12,520 --> 01:01:13,520
‫סליחה.‬

1049
01:01:14,800 --> 01:01:16,840
‫אני חושב שיש לנו בעיה.‬

1050
01:01:18,240 --> 01:01:21,240
‫הנה, מצאתי! הרמז הראשון!‬

1051
01:01:22,560 --> 01:01:24,320
‫"מה זעזע אתכם?"‬

1052
01:01:24,400 --> 01:01:25,640
‫מה? אותנו?‬

1053
01:01:25,720 --> 01:01:29,280
‫כן! תסתכלו סביבכם.‬
‫הרמזים עשויים להיות בכל מקום.‬

1054
01:01:32,760 --> 01:01:34,120
‫המנורה.‬
‫-אלוהים.‬

1055
01:01:35,120 --> 01:01:35,960
‫המנורה.‬

1056
01:01:36,520 --> 01:01:37,440
‫מה?‬

1057
01:01:38,040 --> 01:01:38,880
‫המנורה!‬

1058
01:01:41,680 --> 01:01:42,560
‫מה זאת אומרת?‬

1059
01:01:43,120 --> 01:01:45,520
‫זה מרותך?‬
‫-מה עם המנורה?‬

1060
01:01:48,400 --> 01:01:50,520
‫קרול.‬
‫-לא. זה קטשופ! אלוהים.‬

1061
01:01:51,160 --> 01:01:52,080
‫טוב.‬

1062
01:01:53,400 --> 01:01:54,560
‫זה קורה לו.‬
‫-מים.‬

1063
01:01:54,640 --> 01:01:57,200
‫הוא יהיה מעולף כמה דקות. קרול?‬

1064
01:01:58,560 --> 01:01:59,640
‫טוב.‬

1065
01:01:59,720 --> 01:02:02,000
‫אנחנו צריכים לבנות סולם.‬

1066
01:02:02,720 --> 01:02:03,760
‫מה זה אומר?‬

1067
01:02:04,920 --> 01:02:06,040
‫מה זאת אומרת.‬

1068
01:02:07,120 --> 01:02:08,240
‫גוסטאב.‬

1069
01:02:09,400 --> 01:02:11,320
‫רק רגע. חכו.‬

1070
01:02:11,400 --> 01:02:12,240
‫הנה.‬

1071
01:02:12,800 --> 01:02:13,760
‫אלוהים.‬

1072
01:02:15,720 --> 01:02:16,560
‫תטפס.‬

1073
01:02:22,840 --> 01:02:23,880
‫אלוהים.‬

1074
01:02:23,960 --> 01:02:25,400
‫היי. תסתובב.‬

1075
01:02:25,480 --> 01:02:27,000
‫העין שלי!‬

1076
01:02:28,160 --> 01:02:29,760
‫דוויד, תיזהר.‬

1077
01:02:32,520 --> 01:02:33,680
‫דוויד!‬

1078
01:02:34,240 --> 01:02:35,560
‫תנסה לא לגעת בי.‬

1079
01:02:36,200 --> 01:02:37,080
‫אני מנסה.‬

1080
01:02:38,760 --> 01:02:40,120
‫תיזהר!‬

1081
01:02:48,280 --> 01:02:50,560
‫כן! מצאתי המספר הראשון!‬

1082
01:02:51,560 --> 01:02:52,600
‫שש!‬
‫-יש!‬

1083
01:02:54,000 --> 01:02:55,680
‫תחזיק חזק.‬
‫-דוויד, תיזהר!‬

1084
01:02:57,400 --> 01:02:58,560
‫דוויד!‬

1085
01:02:59,080 --> 01:03:00,160
‫תקפוץ!‬
‫-לא!‬

1086
01:03:00,240 --> 01:03:01,280
‫קדימה.‬
‫-לא!‬

1087
01:03:03,520 --> 01:03:04,360
‫טוב.‬

1088
01:03:05,840 --> 01:03:06,760
‫ניצחנו?‬

1089
01:03:07,600 --> 01:03:09,400
‫אנחנו מיליונרים?‬
‫-עדיין לא.‬

1090
01:03:09,480 --> 01:03:11,800
‫איך ידעת על המנורה?‬

1091
01:03:11,880 --> 01:03:13,800
‫אירועים ש"זעזעו" אותנו.‬

1092
01:03:13,880 --> 01:03:16,800
‫כשהייתי כאן כילד בחופשת הקיץ,‬

1093
01:03:16,880 --> 01:03:19,000
‫בבקתה הישנה והאמיתית של הדוד,‬

1094
01:03:19,080 --> 01:03:22,880
‫התחשמלתי קשות.‬
‫הייתי בבית החולים יותר מחודש.‬

1095
01:03:22,960 --> 01:03:24,360
‫נכון, זה באמת קרה.‬

1096
01:03:24,440 --> 01:03:25,520
‫תורכם.‬

1097
01:03:26,480 --> 01:03:27,360
‫מה?‬

1098
01:03:27,440 --> 01:03:30,520
‫מה זעזע אתכם? תחשבו מחוץ לקופסה!‬

1099
01:03:30,600 --> 01:03:32,880
‫אני לא יודע מה זעזע אותי!‬

1100
01:03:33,720 --> 01:03:38,160
‫הרצפה היא לבה! תיזהרו, אתם תימסו!‬

1101
01:03:38,240 --> 01:03:39,680
‫כמה הם לקחו?‬

1102
01:03:40,600 --> 01:03:41,440
‫הרבה.‬

1103
01:03:42,600 --> 01:03:44,360
‫דוויד לקח הכי הרבה.‬

1104
01:03:46,760 --> 01:03:47,680
‫אני אוהב אותך.‬

1105
01:03:51,200 --> 01:03:52,960
‫האמת מתחילה לצאת.‬

1106
01:03:53,040 --> 01:03:54,560
‫יש לי פין קטן.‬

1107
01:03:54,640 --> 01:03:57,240
‫אלוהים!‬
‫-אלוהים, קרול, שוב? זה לא נכון.‬

1108
01:03:57,320 --> 01:03:59,760
‫לא? אז תאכל סוכרייה ותגיד לי.‬

1109
01:03:59,840 --> 01:04:02,480
‫לא שכבנו שנתיים.‬

1110
01:04:02,560 --> 01:04:04,120
‫אלוהים, דוויד!‬

1111
01:04:06,240 --> 01:04:07,840
‫הידיים שלי נוצצות.‬

1112
01:04:07,920 --> 01:04:10,160
‫נהדר.‬
‫-דוויד.‬

1113
01:04:11,760 --> 01:04:13,480
‫איפה הילד?‬
‫-הידיים שלי נוצצות!‬

1114
01:04:13,560 --> 01:04:14,600
‫נהדר.‬

1115
01:04:14,680 --> 01:04:15,640
‫הבן.‬

1116
01:04:15,720 --> 01:04:21,080
‫לא, ברצינות, תראו את זה! כל כך מגניב!‬

1117
01:04:22,920 --> 01:04:23,880
‫- סיסמה שגויה -‬

1118
01:04:23,960 --> 01:04:25,920
‫"הסיסמה קשה מאוד."‬

1119
01:04:28,240 --> 01:04:29,240
‫- פורטונה -‬

1120
01:04:31,920 --> 01:04:38,440
‫- שקט -‬

1121
01:04:50,840 --> 01:04:52,160
‫"אני הולך לעבודה.‬

1122
01:04:53,360 --> 01:04:54,720
‫"קח את הכריכים שלך.‬

1123
01:04:55,240 --> 01:04:56,600
‫"עם נוטלה?‬

1124
01:04:57,240 --> 01:04:58,720
‫"כמו שאתה אוהב."‬

1125
01:05:00,480 --> 01:05:03,840
‫כשהיינו קטנים, הילדים המקומיים נהגו לצחוק‬

1126
01:05:04,440 --> 01:05:06,440
‫כי הוא שיחק בבית בובות ולא בכדור.‬

1127
01:05:06,520 --> 01:05:08,680
‫אז זה באמת נראה מוזר.‬

1128
01:05:10,960 --> 01:05:12,400
‫היו לי שני בעלים.‬

1129
01:05:12,920 --> 01:05:14,040
‫בגדתי בשניהם.‬

1130
01:05:14,960 --> 01:05:17,720
‫אבל קשה למצוא גברים כמו דוויד.‬

1131
01:05:19,160 --> 01:05:20,600
‫נכון.‬

1132
01:05:21,840 --> 01:05:25,320
‫תקשיבי. לא קיבלתי את המענק.‬

1133
01:05:25,400 --> 01:05:28,360
‫כלומר, קיבלתי, אבל לא הסכמתי לקבל אותו.‬
‫-מה?‬

1134
01:05:28,440 --> 01:05:30,840
‫לא רציתי לעזוב אתכם לארבעה חודשים.‬

1135
01:05:32,440 --> 01:05:35,880
‫כן. במיוחד כי אלה‬
‫הרגעים האחרונים שלנו יחד.‬

1136
01:05:36,560 --> 01:05:39,280
‫אני בוחר שאלה על משפחת קלוס.‬

1137
01:05:39,360 --> 01:05:40,960
‫הקטגוריה היא "טריוויה".‬

1138
01:05:41,760 --> 01:05:44,560
‫דוויד וזושיה נפרדים?‬
‫-דוויד, לא.‬

1139
01:05:44,640 --> 01:05:46,920
‫התשובה הנכונה היא "כן".‬

1140
01:05:48,840 --> 01:05:50,400
‫השאלה היחידה שנותרה‬

1141
01:05:52,360 --> 01:05:54,120
‫היא מתי נספר לילדים?‬

1142
01:05:56,400 --> 01:05:57,280
‫מצטער, ילדה.‬

1143
01:05:57,840 --> 01:05:59,440
‫אני יודעת כבר הרבה זמן.‬

1144
01:06:00,640 --> 01:06:03,120
‫יש לך מוחק זיכרון כמו ב"גברים בשחור"?‬

1145
01:06:04,000 --> 01:06:07,680
‫תשתמש בו על ההורים שלי?‬
‫תגיד להם שהם אוהבים זה את זה שוב?‬

1146
01:06:09,080 --> 01:06:11,240
‫זה לא עובד ככה, ילדה.‬

1147
01:06:11,320 --> 01:06:12,520
‫מה את חושבת?‬

1148
01:06:13,160 --> 01:06:15,680
‫שלא ראיתי אותך בוהה בשוטר ההוא?‬

1149
01:06:16,200 --> 01:06:18,920
‫מה? בחייך. הוא פרא אדם!‬

1150
01:06:19,960 --> 01:06:22,320
‫הוא חושב שבעיטה בביצים כואבת יותר מלידה.‬

1151
01:06:24,320 --> 01:06:25,440
‫אידיוט.‬

1152
01:06:25,520 --> 01:06:26,680
‫מצטערת, ילד.‬

1153
01:06:26,760 --> 01:06:29,920
‫כנראה אף פעם לא היה לו קרע בנרתיק.‬
‫-כנראה שלא!‬

1154
01:06:32,040 --> 01:06:35,640
‫מסתבר שסיסמת הוויי-פיי הייתה קשה מאוד.‬

1155
01:06:35,720 --> 01:06:38,200
‫אבל, מצד שני, היא הייתה קלה מאוד.‬

1156
01:06:39,160 --> 01:06:42,920
‫ההסבר מסובך, אבל הסיסמה הייתה קלה מאוד.‬

1157
01:06:43,000 --> 01:06:46,320
‫קלה מדי, למעשה, כי היא הייתה "קשה מאוד".‬

1158
01:06:46,400 --> 01:06:47,240
‫איפה אתה?‬

1159
01:06:47,320 --> 01:06:49,440
‫לא משנה, אתם תראו.‬

1160
01:06:49,920 --> 01:06:50,760
‫לעזאזל.‬

1161
01:06:51,320 --> 01:06:54,120
‫"הסיסמה קשה מאוד."‬

1162
01:06:57,000 --> 01:06:58,000
‫ילד?‬

1163
01:06:58,080 --> 01:07:01,040
‫"קשה מאוד".‬

1164
01:07:02,080 --> 01:07:03,400
‫יש!‬
‫-היי!‬

1165
01:07:06,200 --> 01:07:07,040
‫לעזאזל.‬

1166
01:07:07,840 --> 01:07:09,280
‫תפסיק לעשות שטויות.‬

1167
01:07:10,080 --> 01:07:11,240
‫בוא!‬

1168
01:07:12,680 --> 01:07:13,920
‫ילד!‬

1169
01:07:14,640 --> 01:07:17,600
‫כיוון ששנינו לא יכולים לשקר עכשיו...‬
‫-כן?‬

1170
01:07:18,360 --> 01:07:20,840
‫אתה איתי רק בגלל הכסף, נכון?‬

1171
01:07:22,760 --> 01:07:23,800
‫לא.‬

1172
01:07:25,320 --> 01:07:27,640
‫אני לא איתך בגלל הכסף.‬

1173
01:07:28,240 --> 01:07:32,240
‫אני יודע שיש לך בעיות כלכליות לאחרונה.‬

1174
01:07:33,440 --> 01:07:34,480
‫אני אוהב אותך.‬

1175
01:07:35,480 --> 01:07:36,360
‫בואי הנה.‬

1176
01:07:42,040 --> 01:07:43,840
‫אבל אני לא אוהב את הבושם שלך.‬

1177
01:07:48,640 --> 01:07:50,720
‫בסדר. סליחה!‬

1178
01:07:51,880 --> 01:07:55,480
‫כיוון שאנחנו לא יכולים לשקר,‬
‫לא הרגתי את הדוד.‬

1179
01:07:56,800 --> 01:07:57,840
‫גם אני לא.‬

1180
01:07:57,920 --> 01:07:59,080
‫גם אני לא.‬

1181
01:07:59,160 --> 01:08:02,600
‫גם אני לא.‬
‫-לא אכלנו סוכריות, אז...‬

1182
01:08:02,680 --> 01:08:05,240
‫השקרן הכי טוב שאתה מכיר‬

1183
01:08:05,320 --> 01:08:08,360
‫הוא לא השקרן הכי טוב שאתה מכיר.‬

1184
01:08:09,640 --> 01:08:12,120
‫אני מקווה שהילדים לא דואגים לנו.‬

1185
01:08:12,200 --> 01:08:15,920
‫הם לא שוטרים. הם לא מבינים בדרגות,‬
‫ואין להם אקדחים של שוטרים.‬

1186
01:08:16,000 --> 01:08:16,840
‫מה?‬

1187
01:08:16,920 --> 01:08:20,960
‫אני לא יודעת מי הם.‬
‫הם לקחו את יוזקה ואמרו לי לא לגלות.‬

1188
01:08:21,040 --> 01:08:23,480
‫הם יודעים שהמשטרה תבוא אחרי הסופה.‬

1189
01:08:23,560 --> 01:08:26,760
‫לכן נתנו לנו שעה. אחר כך הם…‬

1190
01:08:26,840 --> 01:08:27,920
‫הם מה?‬

1191
01:08:29,960 --> 01:08:31,000
‫אלוהים!‬

1192
01:08:36,760 --> 01:08:39,880
‫יוזקה, הנריק, אני בא להציל אתכם!‬

1193
01:08:39,960 --> 01:08:41,160
‫זידאן!‬

1194
01:08:42,360 --> 01:08:45,160
‫זידאן!‬

1195
01:08:46,400 --> 01:08:49,240
‫דוויד, יקירי.‬
‫-אתה בסדר?‬

1196
01:08:49,760 --> 01:08:51,760
‫היי, דוויד!‬

1197
01:08:52,400 --> 01:08:54,200
‫זה השיר שהתנגן כשהכרנו.‬

1198
01:08:54,280 --> 01:08:56,520
‫מה המספר שלו?‬
‫-אחת עשרה.‬

1199
01:08:56,600 --> 01:08:57,680
‫אחת עשרה?‬

1200
01:08:57,760 --> 01:09:00,240
‫המספר האחרון. אני אכניס את הקוד.‬

1201
01:09:00,320 --> 01:09:02,160
‫קום.‬
‫-תן לי יד.‬

1202
01:09:02,240 --> 01:09:03,720
‫דוויד! אלוהים אדירים!‬

1203
01:09:04,600 --> 01:09:05,880
‫זה עבד!‬
‫-יש!‬

1204
01:09:05,960 --> 01:09:08,680
‫תראה, פתחת את הדלת!‬
‫-בואו נלך.‬

1205
01:09:09,280 --> 01:09:10,240
‫הטאבלט.‬

1206
01:09:14,320 --> 01:09:15,160
‫כן.‬

1207
01:09:16,920 --> 01:09:18,880
‫אני חייב לעשות הכול בעצמי.‬

1208
01:09:20,960 --> 01:09:22,040
‫אני מפחד ממך!‬

1209
01:09:22,120 --> 01:09:23,080
‫אתה בסדר?‬

1210
01:09:23,880 --> 01:09:25,600
‫תעזוב אותה!‬

1211
01:09:25,680 --> 01:09:26,640
‫איפה הנריק?‬

1212
01:09:29,080 --> 01:09:30,240
‫אלוהים.‬

1213
01:09:33,200 --> 01:09:34,480
‫היי, בוא הנה.‬

1214
01:09:36,120 --> 01:09:39,400
‫משפחה יקרה, ברכותיי על מעבר לשלב נוסף.‬

1215
01:09:39,480 --> 01:09:41,800
‫המשחק מתקרב לסופו לאט לאט,‬

1216
01:09:41,880 --> 01:09:45,760
‫אז רמת הקושי תצטרך לעלות.‬

1217
01:09:45,840 --> 01:09:48,760
‫כדי להתחיל במשימה האחרונה,‬

1218
01:09:48,840 --> 01:09:52,360
‫עליכם להתאחד.‬

1219
01:09:56,840 --> 01:09:58,520
‫גם אצלכם האורות כבו?‬

1220
01:10:29,760 --> 01:10:30,880
‫אלוהים.‬

1221
01:10:31,760 --> 01:10:34,320
‫נדרשת טביעת אצבע כדי לפתוח את הדלת.‬

1222
01:10:34,880 --> 01:10:35,720
‫של מי?‬

1223
01:10:37,240 --> 01:10:38,080
‫אני אעזור.‬

1224
01:10:38,160 --> 01:10:39,920
‫לא!‬
‫-לא!‬

1225
01:10:40,000 --> 01:10:44,000
‫אתה בטח כזה קשוח,‬
‫שאתה אפילו מקלף ביצה עם סכין!‬

1226
01:10:46,040 --> 01:10:47,680
‫יש לכם 15 דקות.‬

1227
01:10:47,760 --> 01:10:51,800
‫אני לוקח את הילד. תשגיח עליהם!‬
‫-בבקשה, קח אותי במקומו!‬

1228
01:10:51,880 --> 01:10:53,440
‫כמה שיותר, יותר טוב.‬

1229
01:10:53,520 --> 01:10:55,040
‫אתה תצליח, אבא!‬

1230
01:10:55,120 --> 01:10:58,240
‫אולי, אבל כנראה שלא! והם יהרגו את כולנו!‬

1231
01:10:58,320 --> 01:10:59,880
‫זה עדיין משפיע?‬
‫-לא. כן.‬

1232
01:10:59,960 --> 01:11:01,680
‫לא עשיתי הגדלת חזה!‬

1233
01:11:01,760 --> 01:11:03,280
‫אני יכולה לשקר עכשיו.‬

1234
01:11:11,280 --> 01:11:12,280
‫עכשיו נסתובב.‬

1235
01:11:21,840 --> 01:11:23,440
‫קדימה.‬
‫-איזה זין.‬

1236
01:11:24,440 --> 01:11:25,440
‫הופה!‬

1237
01:11:31,360 --> 01:11:32,240
‫כן.‬
‫-כן.‬

1238
01:11:32,320 --> 01:11:33,760
‫זהו. תניחו אותו.‬

1239
01:11:42,120 --> 01:11:43,440
‫למה זה מיועד?‬

1240
01:11:44,800 --> 01:11:45,720
‫טוב.‬

1241
01:11:52,920 --> 01:11:54,760
‫הנה.‬
‫-לא ממש.‬

1242
01:11:54,840 --> 01:11:55,840
‫לא?‬
‫-זה לא עובד.‬

1243
01:11:55,920 --> 01:11:58,160
‫חכה רגע.‬
‫-שים לי אותו.‬

1244
01:12:00,560 --> 01:12:03,520
‫עלינו להתאחד. כולנו צריכים להתחבר זה לזה.‬

1245
01:12:04,200 --> 01:12:06,280
‫קדימה, הם תפסו את הנריק.‬

1246
01:12:07,560 --> 01:12:08,600
‫יש!‬

1247
01:12:09,840 --> 01:12:11,560
‫שים את זה, הנריק לא כאן!‬

1248
01:12:13,440 --> 01:12:14,720
‫שים את זה!‬

1249
01:12:16,600 --> 01:12:17,680
‫זהו.‬

1250
01:12:26,120 --> 01:12:28,920
‫קדימה. בואו אחריי.‬

1251
01:12:48,840 --> 01:12:49,800
‫אני מצטער, ילד.‬

1252
01:13:02,000 --> 01:13:03,760
‫הדודה אלה.‬

1253
01:13:04,680 --> 01:13:07,360
‫המבוך הזה הוא כמו אילן היוחסין שלנו.‬

1254
01:13:07,440 --> 01:13:09,000
‫בואו נפנה ימינה.‬

1255
01:13:12,920 --> 01:13:15,560
‫לא, רגע. עברנו קודם את הדוד יאנוש.‬

1256
01:13:15,640 --> 01:13:18,760
‫זה אומר שאנחנו צריכים ללכת לכאן.‬

1257
01:13:18,840 --> 01:13:20,600
‫זה לא אותו דבר?‬

1258
01:13:39,080 --> 01:13:41,960
‫נותרו דקות ספורות עד סוף המשחק.‬
‫-מה תעשו לנו?‬

1259
01:13:44,320 --> 01:13:45,720
‫שיחקת פעם פק-מן?‬

1260
01:13:47,440 --> 01:13:48,320
‫נאכל אותך.‬

1261
01:13:54,800 --> 01:13:56,320
‫להאט?‬
‫-לא.‬

1262
01:13:58,000 --> 01:13:59,120
‫כמה זמן?‬

1263
01:14:00,040 --> 01:14:00,960
‫שש דקות.‬

1264
01:14:01,640 --> 01:14:02,480
‫שש דקות.‬

1265
01:14:03,280 --> 01:14:04,600
‫הנה.‬

1266
01:14:05,720 --> 01:14:08,920
‫זה אחיה הצעיר של דודה שלנו, הדוד אלברט.‬

1267
01:14:09,000 --> 01:14:10,040
‫טעינו בכיוון.‬

1268
01:14:11,480 --> 01:14:12,640
‫מכאן.‬
‫-אבל...‬

1269
01:14:12,720 --> 01:14:15,360
‫ההוא עם היבלת?‬
‫-היא גדלה עוד יותר.‬

1270
01:14:26,440 --> 01:14:28,120
‫לא, כבר היינו כאן.‬

1271
01:14:28,200 --> 01:14:30,080
‫לא.‬
‫-שלוש דקות!‬

1272
01:14:30,680 --> 01:14:31,920
‫אז לאיזה כיוון?‬

1273
01:14:32,000 --> 01:14:34,360
‫אני תוהה אם הדיוקנאות שלנו כאן.‬

1274
01:14:35,600 --> 01:14:36,520
‫טוב.‬

1275
01:14:37,240 --> 01:14:38,760
‫נצטרך למצוא את עצמנו.‬

1276
01:14:38,840 --> 01:14:42,240
‫לא היינו צריכים להקשיב למאמן ההוא.‬
‫-הלכנו בכיוון הלא נכון.‬

1277
01:14:42,320 --> 01:14:45,120
‫אנחנו צריכים למצוא את עצמנו. בואו אחריי.‬
‫-רגע!‬

1278
01:15:13,920 --> 01:15:14,840
‫אתה!‬

1279
01:15:17,440 --> 01:15:18,480
‫שם.‬
‫-הנריק!‬

1280
01:15:33,360 --> 01:15:35,920
‫היי. תן לי את זה.‬

1281
01:15:36,600 --> 01:15:37,840
‫תחזיר לנו את הנריק.‬

1282
01:15:38,680 --> 01:15:39,880
‫מה תעשו לי?‬

1283
01:15:41,560 --> 01:15:43,560
‫זידאן!‬

1284
01:15:46,440 --> 01:15:47,960
‫קדימה.‬
‫-בואו נרוץ.‬

1285
01:15:52,040 --> 01:15:52,960
‫תירגע.‬

1286
01:15:57,080 --> 01:15:59,560
‫מצטער, ילד. לא יכולתי להתאפק,‬

1287
01:16:05,520 --> 01:16:06,800
‫אבל אני חייב להודות‬

1288
01:16:08,520 --> 01:16:09,520
‫שיש לך ביצים.‬

1289
01:16:19,160 --> 01:16:20,760
‫היי!‬

1290
01:16:29,400 --> 01:16:32,440
‫היי! הלו! הצילו!‬

1291
01:16:41,120 --> 01:16:42,600
‫שברו את הכלים ולא משחקים.‬

1292
01:16:43,760 --> 01:16:44,600
‫תן לי את זה.‬

1293
01:16:46,200 --> 01:16:47,800
‫קודם תחזיר את הנריק.‬

1294
01:16:47,880 --> 01:16:49,320
‫גם לנו יש נשק!‬

1295
01:16:49,400 --> 01:16:51,760
‫אני יכול לשקר.‬
‫-תן לי!‬

1296
01:16:54,880 --> 01:16:57,640
‫קרול.‬
‫-מכה אחת ואמחץ לך את קנה הנשי...‬

1297
01:16:57,720 --> 01:16:58,560
‫קרול!‬

1298
01:16:59,080 --> 01:17:01,520
‫היי, אתה! נראה אותך.‬

1299
01:17:19,440 --> 01:17:20,800
‫כל הכבוד, הנריק!‬

1300
01:17:21,560 --> 01:17:24,040
‫בכל זאת תקבל קונסולת משחקים. אפילו שתיים!‬

1301
01:17:24,120 --> 01:17:25,840
‫אתה ממש חכם, אחי!‬

1302
01:17:25,920 --> 01:17:27,880
‫אולי הגזמתי קצת בתיאור,‬

1303
01:17:27,960 --> 01:17:30,760
‫אבל הנריק באמת התאמן בג'ודו חצי שנה.‬

1304
01:17:38,720 --> 01:17:40,320
‫והוא באמת ניסה.‬

1305
01:17:49,640 --> 01:17:50,800
‫זידאן!‬

1306
01:18:04,120 --> 01:18:06,640
‫תעזוב אותו! תעזוב את בעלי!‬

1307
01:18:07,320 --> 01:18:08,280
‫בוא הנה!‬

1308
01:18:14,160 --> 01:18:15,600
‫הנה הלידה שלך.‬

1309
01:18:22,160 --> 01:18:23,400
‫בוא הנה, יקירי.‬

1310
01:18:34,640 --> 01:18:35,960
‫הצילו!‬

1311
01:18:37,960 --> 01:18:39,400
‫היי!‬

1312
01:18:56,080 --> 01:19:00,040
‫אני מצטער. על…‬

1313
01:19:00,120 --> 01:19:00,960
‫החרא הזה...‬

1314
01:19:01,920 --> 01:19:05,840
‫הקפוא...‬

1315
01:19:06,520 --> 01:19:08,880
‫סופת השלגים.‬

1316
01:19:15,680 --> 01:19:20,120
‫הדוד אהב הפתעות.‬

1317
01:19:31,600 --> 01:19:32,760
‫זה חייב להיות.‬

1318
01:19:32,840 --> 01:19:35,560
‫טעות טרגית. התאבדות לא מכוונת.‬

1319
01:19:35,640 --> 01:19:37,200
‫ספר שכותב את עצמו, נכון?‬

1320
01:19:38,520 --> 01:19:42,280
‫אולי תכתבי סדרת ספרים בשם "הכלב השלישי"?‬

1321
01:19:42,360 --> 01:19:44,800
‫כששני כלבים רבים, השלישי לוקח.‬

1322
01:20:00,360 --> 01:20:02,080
‫מספר ת.ז של הדוד?‬
‫-גלגל שלישי.‬

1323
01:20:02,160 --> 01:20:05,600
‫כן, מהר. יופי.‬
‫-לא זה. זה. יופי.‬

1324
01:20:05,680 --> 01:20:07,280
‫אבל אנחנו צריכים חודש ויום.‬

1325
01:20:09,280 --> 01:20:13,240
‫ארבעה בפברואר. אל תגידו לי שלא ידעתם.‬

1326
01:20:13,320 --> 01:20:15,040
‫ארבע זה כאן.‬
‫-ארבע ושתיים.‬

1327
01:20:15,720 --> 01:20:17,200
‫אוי, ואו.‬

1328
01:20:21,240 --> 01:20:22,080
‫לעזאזל.‬

1329
01:20:26,920 --> 01:20:28,080
‫זהו זה!‬
‫-מה?‬

1330
01:20:28,160 --> 01:20:29,720
‫זה ריק.‬
‫-אין פה כלום.‬

1331
01:20:29,800 --> 01:20:30,640
‫שום דבר!‬

1332
01:20:30,720 --> 01:20:32,760
‫זה ריק.‬
‫-לא!‬

1333
01:20:32,840 --> 01:20:33,880
‫שקט!‬

1334
01:20:42,880 --> 01:20:46,680
‫ברוכים הבאים. כיוון שכל המשפחה כאן,‬

1335
01:20:48,360 --> 01:20:54,040
‫אני מברך את כולכם בשמי ובשם הדוד ולדיסלב.‬

1336
01:20:58,640 --> 01:21:03,840
‫הגעתם הנה אתמול,‬
‫ואני מקווה שהרבה דברים השתנו מאז.‬

1337
01:21:03,920 --> 01:21:08,320
‫ברכותיי על סיום המשחק.‬
‫באשר לפטנטים שלי, אל תדאגו.‬

1338
01:21:08,400 --> 01:21:12,680
‫כולם שמורים כאן בבטחה.‬

1339
01:21:12,760 --> 01:21:14,520
‫ואולי במקום אחר.‬

1340
01:21:14,600 --> 01:21:18,760
‫אבל אספר לכם הכול מאוחר יותר, בארוחת הערב.‬

1341
01:21:19,440 --> 01:21:22,440
‫נתראה בקרוב. לחיים, משפחה!‬

1342
01:21:22,520 --> 01:21:25,400
‫במוקדם או במאוחר, הפטנטים יימצאו,‬

1343
01:21:25,480 --> 01:21:28,840
‫ולמרות שאין לנו מיליונים,‬

1344
01:21:29,480 --> 01:21:30,600
‫יש לנו אלה את אלה.‬

1345
01:21:31,120 --> 01:21:35,160
‫ובמצב הזה, זה הכי חשוב לדעתי.‬

1346
01:21:36,880 --> 01:21:38,360
‫טקסס ריינג'ר.‬

1347
01:21:39,080 --> 01:21:40,800
‫אבל גם קצת כמו זידאן.‬

1348
01:21:41,760 --> 01:21:44,520
‫אז אם הכול ברור עכשיו,‬

1349
01:21:44,600 --> 01:21:46,720
‫מה תרצו לשתות?‬

1350
01:21:49,760 --> 01:21:52,120
‫שם המשפחה שלו היה פורטונה שפירושו "מזל",‬

1351
01:21:52,200 --> 01:21:54,720
‫והוא קרא לשעשועון שלו "גלגל האמת"?‬

1352
01:21:55,320 --> 01:21:58,440
‫הוא רתח מזעם בכל פעם שמישהו הזכיר את זה.‬

1353
01:21:58,520 --> 01:22:00,360
‫רק רגע.‬
‫-את באה?‬

1354
01:22:03,800 --> 01:22:04,920
‫מה, עכשיו?‬
‫-הלו.‬

1355
01:22:06,880 --> 01:22:08,800
‫רציתם לספר לנו משהו?‬

1356
01:22:08,880 --> 01:22:09,920
‫כן,‬
‫-אני אעזור.‬

1357
01:22:10,000 --> 01:22:13,600
‫כן. שניכם גדולים מספיק כדי לשמוע את זה.‬

1358
01:22:13,680 --> 01:22:14,560
‫אני בהיריון.‬

1359
01:22:16,040 --> 01:22:18,280
‫יהיה לכם אח קטן.‬

1360
01:22:18,360 --> 01:22:20,760
‫תראה את הפרצופים שלהם. לא, סתם צחקתי.‬

1361
01:22:20,840 --> 01:22:23,000
‫אבל הלכת לרופא?‬

1362
01:22:23,080 --> 01:22:27,080
‫רוברט רופא.‬
‫"רופא" זה שם המשפחה של עורך הדין שלנו.‬

1363
01:22:27,160 --> 01:22:28,920
‫אבל זה כבר לא חשוב עכשיו.‬

1364
01:22:30,080 --> 01:22:32,920
‫ילדים חושבים שההורים שלהם יודעים הכול,‬

1365
01:22:33,000 --> 01:22:34,960
‫וזה השקר הגדול ביותר של האנושות.‬

1366
01:22:35,040 --> 01:22:37,680
‫כן, כן, כן!‬

1367
01:22:42,960 --> 01:22:44,800
‫תראו את זה!‬

1368
01:22:45,440 --> 01:22:46,440
‫תקשיבו!‬

1369
01:22:47,000 --> 01:22:50,320
‫הודעה חשובה. אנחנו נשארים בפולין.‬
‫-נכון!‬

1370
01:22:52,520 --> 01:22:54,880
‫בראבו!‬

1371
01:23:33,040 --> 01:23:35,280
‫מה זה? מה קורה?‬

1372
01:23:35,840 --> 01:23:37,040
‫המגבות.‬

1373
01:23:40,800 --> 01:23:44,120
‫יש לך זכות לשמור על שתיקה. כל מה שתגידי…‬

1374
01:23:44,200 --> 01:23:46,880
‫את יודעת את זה בעל פה.‬

1375
01:23:48,160 --> 01:23:49,000
‫אני?‬

1376
01:23:49,760 --> 01:23:52,040
‫אבל לא הרגתי אף אחד.‬

1377
01:23:58,520 --> 01:23:59,440
‫זה אני.‬

1378
01:24:00,000 --> 01:24:01,720
‫מה?‬
‫-זה אני.‬

1379
01:24:02,400 --> 01:24:03,880
‫הוא משקר.‬
‫-הוא לא.‬

1380
01:24:04,480 --> 01:24:07,880
‫בסדר.‬
‫-תחת ההשפעה אמרת שזה לא אתה.‬

1381
01:24:07,960 --> 01:24:09,680
‫לא, לא אכלתי את הסוכריות.‬

1382
01:24:10,680 --> 01:24:12,800
‫אבל הדבר השני שאמרתי היה נכון.‬

1383
01:24:13,840 --> 01:24:15,640
‫אני באמת אוהב אותך, נטליה.‬

1384
01:24:17,120 --> 01:24:19,360
‫אני מצטער.‬
‫-אבל למה?‬

1385
01:24:21,760 --> 01:24:23,040
‫עכשיו, תתרכזו.‬

1386
01:24:23,120 --> 01:24:26,200
‫לשמחתה של נטליה,‬
‫גוסטאב לא היה איתה רק בגלל הכסף.‬

1387
01:24:26,280 --> 01:24:30,120
‫אבל למורת רוחה, הוא היה איתה‬
‫כי היא הייתה קרובת משפחה של הדוד.‬

1388
01:24:30,200 --> 01:24:32,640
‫זו הייתה ההזדמנות היחידה שלו להתקרב אליו,‬

1389
01:24:32,720 --> 01:24:35,320
‫מאחר שהדוד בילה את כל חייו‬
‫במבצר מאובטח בכפר.‬

1390
01:24:35,400 --> 01:24:37,240
‫- זהירות, מוקשים! כנראה… -‬

1391
01:24:38,640 --> 01:24:43,800
‫בשנת 1990, סבתו של גוסטאב,‬
‫שגידלה אותו, השתתפה ב"גלגל האמת".‬

1392
01:24:44,320 --> 01:24:46,320
‫קרול צדק לגבי גוסטאב.‬

1393
01:24:46,400 --> 01:24:50,760
‫הדוד נתן לה רמז מטעה. לטענת הסבתא, לפחות.‬

1394
01:24:50,840 --> 01:24:55,800
‫היא הפסידה, נכנסה לדיכאון,‬
‫ולבסוף אפילו ניסתה להתאבד.‬

1395
01:24:56,400 --> 01:25:00,640
‫כתוצאה מכך, גוסטאב נשלח לבית יתומים‬
‫והאשים בכך את הדוד.‬

1396
01:25:00,720 --> 01:25:02,920
‫סבתא!‬

1397
01:25:03,600 --> 01:25:07,080
‫גוסטאב רומאו תכנן את הרצח במשך זמן רב,‬

1398
01:25:07,160 --> 01:25:11,080
‫אבל הוא לא חשב שיתאהב בנטליה באמת.‬

1399
01:25:11,160 --> 01:25:12,920
‫הוא ויתר על התוכנית.‬

1400
01:25:13,000 --> 01:25:14,160
‫הלו?‬

1401
01:25:14,240 --> 01:25:17,880
‫הוא חש הקלה כשהוא גילה שהדוד מת.‬

1402
01:25:17,960 --> 01:25:18,920
‫לעזאזל!‬

1403
01:25:20,040 --> 01:25:23,840
‫כשהם באו להקראת הצוואה והדוד הופיע,‬

1404
01:25:23,920 --> 01:25:25,640
‫גוסטאב נותר ללא מילים.‬

1405
01:25:25,720 --> 01:25:28,720
‫בלילה, כשהוא ירד לשתות מים,‬
‫הוא פגש את הדוד.‬

1406
01:25:28,800 --> 01:25:29,840
‫- יום שבת -‬

1407
01:25:29,920 --> 01:25:34,080
‫התברר שהדוד ידע מההתחלה מיהו גוסטאב באמת,‬

1408
01:25:34,160 --> 01:25:36,240
‫כי הוא התכונן למשחק.‬

1409
01:25:36,320 --> 01:25:40,840
‫הם התחילו לדבר.‬
‫הכול הלך טוב. אבל בסופו של דבר...‬

1410
01:25:40,920 --> 01:25:42,680
‫אני סולח לך.‬
‫-אני סולח לך.‬

1411
01:25:46,320 --> 01:25:47,200
‫על מה?‬

1412
01:25:47,840 --> 01:25:49,880
‫על כך שרצית להרוג אותי.‬

1413
01:25:49,960 --> 01:25:52,720
‫ואתה, רומאו? על מה אתה סולח לי?‬

1414
01:25:52,800 --> 01:25:55,640
‫על הרמז המטעה שנתת.‬

1415
01:25:55,720 --> 01:25:56,840
‫זה לא נכון.‬

1416
01:25:56,920 --> 01:25:58,680
‫זה כן נכון.‬
‫-לא.‬

1417
01:26:00,160 --> 01:26:02,520
‫פשוט תודה שטעית.‬

1418
01:26:02,600 --> 01:26:03,560
‫אני לא יכול.‬

1419
01:26:03,640 --> 01:26:04,680
‫תגיד את זה.‬

1420
01:26:05,680 --> 01:26:07,240
‫אני לא יכול לשקר לך.‬

1421
01:26:07,320 --> 01:26:11,200
‫התשובה הנכונה הייתה גרינלנד,‬
‫והראיתי לקטרינה...‬

1422
01:26:12,920 --> 01:26:16,160
‫אל תגיד את שמה!‬
‫-רציתי להראות לקטרינה...‬

1423
01:26:18,920 --> 01:26:23,480
‫במהלך השיחה שלהם, הדוד היה‬
‫תחת השפעת סוכריות האמת שלו.‬

1424
01:26:23,560 --> 01:26:27,760
‫הוא ניסה להגיד לגוסטאב‬
‫שהוא לא יכול לשקר לו.‬

1425
01:26:27,840 --> 01:26:30,200
‫אולי זו הסיבה שהוא הודה בפניו‬

1426
01:26:30,280 --> 01:26:33,840
‫שהוא ידע את שמו‬
‫ואת זהותו האמיתיים של גוסטאב.‬

1427
01:26:47,280 --> 01:26:49,080
‫לא התכוונתי להרוג אותו.‬

1428
01:26:49,600 --> 01:26:51,360
‫חשבתי שמשום שהוא לבש‬

1429
01:26:51,920 --> 01:26:54,960
‫את החולצה חסינת הכדורים שלו,‬

1430
01:26:55,040 --> 01:26:56,920
‫אוכל לדקור אותו כמה פעמים.‬

1431
01:26:57,000 --> 01:26:58,200
‫כחלק מהטיפול?‬

1432
01:27:00,720 --> 01:27:03,280
‫לא ידעתי שהוא לובש חולצה רגילה.‬

1433
01:27:03,880 --> 01:27:05,280
‫הן נראות אותו דבר.‬

1434
01:27:06,000 --> 01:27:09,000
‫כשדקרתי אותו בפעם הראשונה‬

1435
01:27:09,080 --> 01:27:10,720
‫וראיתי דם,‬

1436
01:27:12,480 --> 01:27:15,400
‫אני לא יודע מי מאיתנו הופתע יותר.‬

1437
01:27:19,040 --> 01:27:20,040
‫אני מצטער.‬

1438
01:27:23,400 --> 01:27:25,000
‫איך ידעתם שזה אני?‬

1439
01:27:25,080 --> 01:27:26,840
‫הכול בזכות הנריק.‬

1440
01:27:26,920 --> 01:27:31,280
‫כשהוא מצא את הכתבה על ביטול השעשועון,‬
‫עם תמונה של משפחתה של המשתתפת,‬

1441
01:27:31,360 --> 01:27:35,160
‫היה כתוב, "קטרינה עם הנכד רומאו".‬

1442
01:27:35,240 --> 01:27:36,160
‫שם נדיר.‬

1443
01:27:36,240 --> 01:27:39,320
‫הבוקר הוא מצא את החלק האחרון בפאזל.‬

1444
01:27:39,400 --> 01:27:42,480
‫זוכרים? גוסטאב רומאו נכנס למטבח ושאל…‬

1445
01:27:42,560 --> 01:27:45,000
‫"הוא לבש חולצה רגילה ודקר את עצמו?"‬

1446
01:27:45,080 --> 01:27:46,240
‫הוא דיבר מוקדם מדי.‬

1447
01:27:46,320 --> 01:27:48,880
‫הוא אמר את זה לפני שראה את הגופה.‬

1448
01:27:48,960 --> 01:27:51,400
‫איך הוא היה יכול לדעת כיצד הדוד מת?‬

1449
01:27:52,720 --> 01:27:54,960
‫אבל זו עדיין הייתה רק תאוריה.‬

1450
01:27:55,040 --> 01:27:59,840
‫לכן התקשרתי למשטרה,‬
‫וביקשו ממני לא לספר לאף אחד.‬

1451
01:27:59,920 --> 01:28:03,280
‫אז סיפרתי רק לאבא.‬
‫-לא היו לנו ראיות.‬

1452
01:28:03,360 --> 01:28:05,480
‫האפשרות היחידה הייתה לבלף‬

1453
01:28:05,560 --> 01:28:10,360
‫ולבדוק אם אתה באמת אוהב את נטליה‬
‫מספיק כדי למנוע מאיתנו לעצור אותה.‬

1454
01:28:14,520 --> 01:28:19,880
‫האם כל מה שקרה בסוף השבוע הזה‬
‫התרחש בדיוק כפי שסיפרתי?‬

1455
01:28:19,960 --> 01:28:22,880
‫אני לא יודע, הרי הייתי די מסטול.‬

1456
01:28:22,960 --> 01:28:26,400
‫אבל זו הגרסה שלי, ואני נצמד אליה.‬

1457
01:28:27,640 --> 01:28:31,520
‫סוף השבוע הזה שינה הרבה בחיים של כולנו.‬

1458
01:28:31,600 --> 01:28:33,880
‫הנה השושבין. אפשר להתחיל.‬

1459
01:28:39,680 --> 01:28:43,720
‫נטליה כבר כותבת ספר‬
‫על האירועים שקרו באחוזה של הדוד.‬

1460
01:28:43,800 --> 01:28:45,640
‫"הזקן והסם".‬

1461
01:28:45,720 --> 01:28:46,880
‫השתעממת?‬

1462
01:28:47,440 --> 01:28:51,680
‫עד כה, למרות החיפושים,‬
‫איש לא הצליח למצוא את הפטנטים.‬

1463
01:28:52,200 --> 01:28:55,280
‫הזוג קרול מטורפים על ולדיסלב,‬

1464
01:28:55,360 --> 01:28:56,840
‫כלב אקיטה בן חצי שנה,‬

1465
01:28:56,920 --> 01:28:59,120
‫אותו קרול קנה בתאילנד.‬

1466
01:28:59,840 --> 01:29:00,720
‫איזו הקלה.‬

1467
01:29:00,800 --> 01:29:03,960
‫והמשרת? הדוד שילם לו כל כך יפה‬

1468
01:29:04,040 --> 01:29:05,880
‫על שירה בו וכל זה,‬

1469
01:29:05,960 --> 01:29:09,680
‫שהוא הצליח לקנות את האחוזה.‬
‫הוא עדיין גר בה.‬

1470
01:29:09,760 --> 01:29:14,440
‫יש לו משרת משלו, אבל הוא ממשיך‬
‫לנקות ולהשקות את העציצים בעצמו.‬

1471
01:29:14,520 --> 01:29:16,800
‫ואנחנו? עדיין אין לנו מרפסת,‬

1472
01:29:16,880 --> 01:29:20,360
‫אבל יוזקה רגועה יותר,‬
‫והנריק רוצה להיות בלש.‬

1473
01:29:20,440 --> 01:29:24,920
‫והיחסים שלי עם זושיה השתפרו.‬
‫התחלנו ללכת לקזינו.‬

1474
01:29:25,000 --> 01:29:27,600
‫ליאקוב קזינו, מטפל זוגי.‬

1475
01:29:28,280 --> 01:29:31,040
‫מה אנשים לא יעשו בשביל כסף?‬

1476
01:29:31,840 --> 01:29:35,680
‫השאלה הטובה יותר היא,‬
‫מה אנשים לא יעשו למען המשפחה שלהם?‬

1477
01:29:36,240 --> 01:29:40,840
‫באשר לכסף, כמו שאמרתי.‬
‫אין לנו, ואנחנו מאושרים.‬

1478
01:29:52,040 --> 01:29:54,720
‫- הסוף -‬

1479
01:29:54,800 --> 01:30:00,120
‫- כנראה… -‬

1480
01:30:00,880 --> 01:30:04,600
‫גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים‬
‫לפרק נוסף של "גלגל האמת".‬

1481
01:30:04,680 --> 01:30:07,000
‫שמי ולדיסלב פורטונה.‬

1482
01:30:08,200 --> 01:30:09,520
‫אלה הפרסים שלנו,‬

1483
01:30:09,600 --> 01:30:13,280
‫אופנוע קטן, מכונית,‬

1484
01:30:13,360 --> 01:30:15,760
‫והפרס הגדול,‬

1485
01:30:16,640 --> 01:30:19,520
‫צ'ק על סך מיליארד זלוטי.‬

1486
01:30:22,720 --> 01:30:25,920
‫גברת קטרינה באה אלינו מבידגושץ'.‬

1487
01:30:26,640 --> 01:30:27,640
‫כן.‬
‫-לבד?‬

1488
01:30:28,520 --> 01:30:29,800
‫עם הנכד שלי.‬

1489
01:30:34,920 --> 01:30:36,480
‫נותרה שאלה אחת.‬

1490
01:30:36,560 --> 01:30:39,240
‫אם תטעי, תפסידי הכול.‬

1491
01:30:39,320 --> 01:30:41,080
‫מה שמו‬

1492
01:30:41,160 --> 01:30:45,040
‫של האי הגדול ביותר בעולם?‬

1493
01:30:45,720 --> 01:30:49,240
‫רגע. את יודעת את זה.‬

1494
01:30:50,760 --> 01:30:51,600
‫התשובה היא...‬

1495
01:30:54,600 --> 01:30:56,720
‫אי הפרפרים?‬

1496
01:30:57,320 --> 01:30:58,400
‫אני מצטער.‬

1497
01:31:00,000 --> 01:31:03,200
‫התשובה הנכונה היא גרינלנד.‬

1498
01:31:03,280 --> 01:31:04,360
‫לא!‬

1499
01:31:07,000 --> 01:31:08,280
‫אבל...‬

1500
01:31:10,240 --> 01:31:12,920
‫תודה שצפיתם בנו היום.‬

1501
01:31:13,440 --> 01:31:15,960
‫נתראה בשבוע הבא.‬

1502
01:33:33,840 --> 01:33:38,840
‫תרגום כתוביות: עטר אברמסון‬