1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:48,666 --> 00:00:49,583
‫אליסיה.‬

4
00:00:53,291 --> 00:00:55,500
‫אל תעשי את זה, אליסיה. תפסיקי, מתוקה!‬

5
00:00:55,583 --> 00:00:56,958
‫- דון קישוט -‬

6
00:00:57,041 --> 00:00:58,541
‫לא, בבקשה!‬

7
00:00:58,625 --> 00:01:01,375
‫- מבוסס על ספרו של קרלוס גרסיה מירנדה -‬

8
00:01:07,541 --> 00:01:09,666
‫- הנערה מקריון -‬

9
00:01:09,750 --> 00:01:15,750
‫- גייסי: היא זאת שתמות -‬

10
00:01:22,291 --> 00:01:25,833
‫- כעבור שש שנים -‬

11
00:01:26,708 --> 00:01:29,041
‫- וירחיניה: תראו! -‬

12
00:01:29,125 --> 00:01:30,833
‫- מתיחות ליצנים מעולות!!! -‬

13
00:01:43,250 --> 00:01:44,375
‫אין לך עיניים?‬

14
00:01:45,416 --> 00:01:47,708
‫- ליצנים קטלניים -‬

15
00:01:48,416 --> 00:01:50,750
‫- אנחלה -‬

16
00:01:54,541 --> 00:01:56,291
‫- שרה -‬

17
00:02:05,208 --> 00:02:06,083
‫היי.‬

18
00:02:06,583 --> 00:02:08,708
‫הספר שנתת לי לקרוא היה די רומנטי.‬

19
00:02:09,458 --> 00:02:11,875
‫כדאי שתישן איתי הלילה, שלא תפחד.‬

20
00:02:11,958 --> 00:02:12,791
‫אה, כן?‬

21
00:02:16,333 --> 00:02:19,250
‫- ננדו -‬

22
00:02:25,583 --> 00:02:28,291
‫ארבעה ימים, ולא קיבלתי ממך הודעה אחת.‬

23
00:02:28,375 --> 00:02:32,333
‫סריטה, אני אצטרך להפסיק לשכב איתך.‬
‫את מתחילה להתנהג כאילו אנחנו זוג.‬

24
00:02:34,958 --> 00:02:36,541
‫- ראי -‬

25
00:02:45,208 --> 00:02:47,916
‫היי! אלה החברים שלי ממועדון הקריאה.‬

26
00:02:48,000 --> 00:02:51,375
‫חבר'ה, תגידו שלום לעוקבים שלי.‬
‫כבר יש לי 11,502.‬

27
00:02:51,458 --> 00:02:54,541
‫בבקשה, שמישהו יגאל אותו כבר מהבתולים שלו.‬

28
00:02:57,625 --> 00:03:00,375
‫- קולדו -‬

29
00:03:07,750 --> 00:03:08,666
‫נתראה.‬

30
00:03:09,541 --> 00:03:12,708
‫מדור הרומנים הרומנטיים?‬
‫-שם. ליד הטעם הרע שלך.‬

31
00:03:12,791 --> 00:03:13,916
‫- תמחזרו את הזבל שלכם -‬

32
00:03:17,291 --> 00:03:19,916
‫- אווה -‬

33
00:03:20,000 --> 00:03:21,291
‫- ליצנים קטלניים -‬

34
00:03:28,875 --> 00:03:30,083
‫- ליצנים קטלניים -‬

35
00:03:33,000 --> 00:03:35,000
‫- וירחיניה -‬

36
00:03:37,791 --> 00:03:43,500
‫- סבאס -‬

37
00:03:47,583 --> 00:03:51,666
‫- מועדון הקריאה הקטלני -‬

38
00:03:53,666 --> 00:03:55,208
‫מה קורה?‬
‫-היי.‬

39
00:03:55,291 --> 00:03:56,458
‫מה המצב?‬

40
00:03:57,458 --> 00:04:00,875
‫מה דעתך על החדר‬
‫שהאוניברסיטה הקצתה למועדון הקריאה?‬

41
00:04:00,958 --> 00:04:04,625
‫ממש ליד הכבשן, למקרה שנרצה לשרוף את עצמנו.‬

42
00:04:04,708 --> 00:04:07,166
‫כולם מוכנים לפגישה השביעית?‬

43
00:04:08,416 --> 00:04:11,958
‫"ליצנים קטלניים" מאת מירנדה דונקן.‬
‫מי בחר את הספר הדפוק הזה?‬

44
00:04:12,041 --> 00:04:14,708
‫ראי, למה אתה כאן?‬
‫אתה בכלל לא קורא את הספרים.‬

45
00:04:14,791 --> 00:04:17,125
‫מי רוצה להתחיל? אולי החבר החדש במועדון?‬

46
00:04:17,208 --> 00:04:19,291
‫מגניב שהצטרפת למרות שאתה לא לומד כאן.‬

47
00:04:20,541 --> 00:04:21,833
‫בסדר, אני אתחיל.‬

48
00:04:21,916 --> 00:04:24,083
‫חשבתי שהספר כתוב היטב,‬

49
00:04:24,166 --> 00:04:27,125
‫והליצנים הקטלניים היו מפחידים,‬
‫אבל זה הכול.‬

50
00:04:27,208 --> 00:04:29,125
‫הוא סתם מפחיד.‬
‫-את לא אוהבת לפחד?‬

51
00:04:29,916 --> 00:04:31,708
‫לא כתבת ספר אימה?‬

52
00:04:31,791 --> 00:04:33,833
‫כן, אבל כשהייתי קטנה.‬

53
00:04:34,541 --> 00:04:37,541
‫טוב, אבל… אנחנו מדברים על הספר, לא?‬

54
00:04:38,083 --> 00:04:41,083
‫להיות מפחיד זה לא מספיק.‬
‫ספר צריך גם עלילה טובה.‬

55
00:04:41,166 --> 00:04:44,375
‫לדעתי יש פה עלילה. הוא מדבר על קולרופוביה.‬

56
00:04:44,458 --> 00:04:45,916
‫מה זה?‬

57
00:04:46,000 --> 00:04:47,875
‫פחד לא רציונלי מליצנים.‬

58
00:04:47,958 --> 00:04:50,916
‫אדם עם פוביה כזאת‬
‫חוטף התקף פניקה כשהוא רואה ליצן.‬

59
00:04:51,416 --> 00:04:55,541
‫היי, ראיתם את הסרטון‬
‫של הליצן הקטלני ששיתפתי בקבוצה?‬

60
00:04:55,625 --> 00:04:57,000
‫הוא מפחיד בטירוף.‬
‫-לא.‬

61
00:04:57,083 --> 00:04:59,791
‫חשבונות של ליצנים קטלניים,‬
‫זה מפחיד בטירוף.‬

62
00:04:59,875 --> 00:05:02,416
‫הם מעלים תמונות שלהם מחזיקים בלונים‬
‫עם פרצוף של פסיכופת.‬

63
00:05:02,500 --> 00:05:06,000
‫כן, בהשראת ג'ון ויין גייסי,‬
‫רוצח סדרתי שהתחפש לליצן.‬

64
00:05:06,083 --> 00:05:08,416
‫הוא הרג ילדים וקבר אותם בחצר שלו.‬

65
00:05:08,500 --> 00:05:11,416
‫ולמה אתה יודע כל כך הרבה על זה?‬

66
00:05:11,500 --> 00:05:13,000
‫זה די מפחיד.‬
‫-תראה.‬

67
00:05:13,083 --> 00:05:15,708
‫יש לי תחפושת ליצן קטלני מהאלווין.‬

68
00:05:15,791 --> 00:05:17,333
‫זה קריפי.‬
‫-ללבוש אותה?‬

69
00:05:17,416 --> 00:05:18,666
‫מפחיד בטירוף.‬
‫-לא.‬

70
00:05:18,750 --> 00:05:21,208
‫לראות מישהו כזה היה מפחיד גם אותי.‬

71
00:05:21,791 --> 00:05:25,458
‫יותר מכל ספר.‬
‫-טוב, גם קריאה יכולה להיות מפחידה.‬

72
00:05:25,541 --> 00:05:28,250
‫זה רק דורש קצת דמיון.‬

73
00:05:28,333 --> 00:05:31,125
‫אתה אומר שאין לי דמיון כי אני ברמן?‬

74
00:05:31,208 --> 00:05:34,000
‫לא אמרתי את זה, ננדו.‬
‫-רמזת את זה, סבאס.‬

75
00:05:35,041 --> 00:05:36,416
‫ננדו, הוא לא אמר את זה.‬

76
00:05:39,541 --> 00:05:40,500
‫סבבה.‬

77
00:05:45,083 --> 00:05:46,208
‫סליחה רגע.‬

78
00:05:46,291 --> 00:05:47,583
‫זה לא מה שאמרתי.‬

79
00:05:48,833 --> 00:05:53,208
‫למה את מגינה על החנון הזה?‬
‫את לא רואה שמעצבן אותו שאני כאן?‬

80
00:05:54,833 --> 00:05:57,250
‫מה? סבאס ממש שמח שהצטרפת למועדון.‬

81
00:05:57,333 --> 00:05:59,791
‫בטח. הוא הסכים רק כי ביקשת ממנו.‬

82
00:05:59,875 --> 00:06:02,708
‫רציתי שתצטרף כדי שנבלה יותר זמן יחד, לא…‬

83
00:06:02,791 --> 00:06:04,708
‫את באמת לא רואה שהוא דלוק עלייך?‬

84
00:06:05,291 --> 00:06:09,375
‫אתה רוצה לקבוע מי יהיו הידידים שלי?‬
‫אם כן, כדאי שתמצא לך חברה אחרת.‬

85
00:06:12,833 --> 00:06:15,875
‫קרוסדו אמר שהוא יקרא את מה שכתבת?‬
‫הוא המרצה הכי טוב שלנו.‬

86
00:06:16,375 --> 00:06:19,291
‫רק שאין לי מה להראות לו.‬

87
00:06:20,208 --> 00:06:23,291
‫סבאס, יש לי מחסום כתיבה.‬
‫לא כתבתי כלום כבר שש שנים.‬

88
00:06:23,375 --> 00:06:25,166
‫אנחלה, את סופרת.‬

89
00:06:25,250 --> 00:06:26,833
‫את תצליחי לכתוב עוד ספר.‬

90
00:06:27,333 --> 00:06:30,291
‫אני לא באמת מחשיבה את עצמי לסופרת.‬

91
00:06:31,083 --> 00:06:33,666
‫ננדו אומר שבגלל זה‬
‫אני לא מוצאת רעיון לספר.‬

92
00:06:36,041 --> 00:06:39,375
‫אגב, סליחה על איך שהוא התנהג‬
‫במועדון הקריאה.‬

93
00:06:39,458 --> 00:06:40,541
‫לא קרה כלום.‬

94
00:06:41,958 --> 00:06:45,833
‫אולי תוציאי מהדורה חדשה של "הנערה מקריון"?‬
‫כמעט לא נשארו עותקים בחנות.‬

95
00:06:45,916 --> 00:06:47,750
‫הדמות הראשית מרתקת.‬

96
00:06:48,375 --> 00:06:50,791
‫ואימא שלה מצמררת. זה היה הרעיון שלך.‬

97
00:06:51,416 --> 00:06:53,666
‫אני לא יודעת. כתבתי את הספר מזמן.‬

98
00:06:54,583 --> 00:06:56,500
‫אני מרגישה שהוא לא שייך לי.‬

99
00:07:00,041 --> 00:07:02,125
‫היי, רוצה לכתוב קצת יחד?‬

100
00:07:02,625 --> 00:07:06,708
‫אביא את המחשב הנייד שלי למעונות…‬
‫-ננדו בא אליי אחרי שהבר נסגר.‬

101
00:07:07,666 --> 00:07:08,750
‫הכול טוב.‬

102
00:07:08,833 --> 00:07:13,333
‫אני ממילא צריך לפתוח‬
‫את חנות הספרים מוקדם מחר, אז…‬

103
00:07:14,625 --> 00:07:15,583
‫אני מאמין בך.‬

104
00:07:16,291 --> 00:07:20,125
‫אני בטוח שתצליחי למצוא עוד סיפור.‬

105
00:07:21,000 --> 00:07:21,958
‫נקווה.‬

106
00:07:22,750 --> 00:07:23,666
‫אני זז.‬

107
00:07:25,833 --> 00:07:27,375
‫ביי.‬
‫-ביי.‬

108
00:07:34,750 --> 00:07:38,000
‫- פרופסור קרוסדו,‬
‫בהמשך לשיחתנו, מצ"ב הספר שאני כותבת. -‬

109
00:07:38,083 --> 00:07:40,416
‫- אלה רק הפרקים הראשונים. -‬

110
00:07:49,416 --> 00:07:51,125
‫- ליצנים קטלניים -‬

111
00:07:54,250 --> 00:07:55,583
‫- מחיקה -‬

112
00:07:58,375 --> 00:07:59,708
‫- קולרופוביה -‬

113
00:07:59,791 --> 00:08:02,750
‫- איך אני יודע אם יש לי קולרופוביה?‬
‫מה גורם לקולרופוביה? -‬

114
00:08:05,833 --> 00:08:08,958
‫- מהי קולרופוביה?‬
‫הכירו את התסמינים -‬

115
00:08:11,666 --> 00:08:13,666
‫- תעשו את המבחן! -‬

116
00:08:46,416 --> 00:08:49,541
‫מפלצות, שדים,‬

117
00:08:49,625 --> 00:08:53,041
‫רוחות רפאים, מכשפות…‬

118
00:08:54,833 --> 00:08:57,375
‫וייצוגים אחרים של הרוע‬

119
00:08:57,458 --> 00:09:01,458
‫מעולם לא התקבלו בעין יפה‬
‫בקרב מבקרי הספרות,‬

120
00:09:01,541 --> 00:09:04,041
‫חרף ההצלחה המסחרית שלהם.‬

121
00:09:04,666 --> 00:09:07,125
‫בעיניי, אימה זה ז'אנר נחות.‬

122
00:09:07,208 --> 00:09:11,250
‫לספרי אימה יש חולשה מרכזית אחת.‬
‫תמיד חסר בהם משהו.‬

123
00:09:11,333 --> 00:09:12,208
‫מה חסר?‬

124
00:09:13,000 --> 00:09:15,958
‫אולי הסיפורים לא אותנטיים מספיק?‬

125
00:09:16,041 --> 00:09:17,083
‫בדיוק.‬

126
00:09:17,583 --> 00:09:22,666
‫בספרי אימה יש ערפל ודלתות שנסגרות מאליהן,‬

127
00:09:22,750 --> 00:09:25,666
‫אבל חסר להם המרכיב החיוני לסיפור טוב.‬

128
00:09:26,208 --> 00:09:27,541
‫אמת.‬

129
00:09:27,625 --> 00:09:30,875
‫בימינו, סופרים רבים משכתבים‬
‫את החזון של אנשים אחרים.‬

130
00:09:30,958 --> 00:09:34,875
‫אפילו אני מקבל חיבורים מתלמידים,‬
‫בלי לנקוב בשמות,‬

131
00:09:34,958 --> 00:09:38,000
‫שפשוט גונבים את הסיפורים‬
‫של הסופרים האהובים עליהם.‬

132
00:09:38,083 --> 00:09:40,625
‫זו לא גנבה. זה פאנפיקשן.‬

133
00:09:40,708 --> 00:09:42,958
‫לוקחים סיפור קיים ומשכתבים אותו.‬

134
00:09:43,583 --> 00:09:46,291
‫ואז מעלים אותו לאינטרנט,‬
‫העוקבים קוראים אותו…‬

135
00:09:47,333 --> 00:09:49,958
‫זה מגניב.‬
‫-זאת ההגדרה של גנבה ספרותית.‬

136
00:09:50,041 --> 00:09:52,000
‫למה כולכם כאן?‬

137
00:09:54,250 --> 00:09:56,458
‫אתם רוצים להיות סופרים, נכון?‬

138
00:09:56,958 --> 00:09:58,875
‫טוב, לשם כך אתם צריכים לחיות.‬

139
00:09:58,958 --> 00:10:02,208
‫תפסיקו לגנוב סיפורים‬
‫ותתחילו לכתוב סיפורים מהחיים שלכם.‬

140
00:10:02,291 --> 00:10:03,666
‫אלה יהיו סיפורים טובים.‬

141
00:10:03,750 --> 00:10:06,666
‫אחלה. יש לי עתיד מזהיר‬
‫ככותב סיפורים פורנוגרפיים.‬

142
00:10:06,750 --> 00:10:08,750
‫כן. אלה יהיו סיפורים קצרים.‬

143
00:10:11,750 --> 00:10:12,708
‫אנחלה.‬

144
00:10:14,583 --> 00:10:16,750
‫קיבלתי את המייל שלך.‬

145
00:10:17,375 --> 00:10:21,500
‫באמת? סליחה, הייתי בטוחה שלא שלחתי אותו.‬

146
00:10:22,208 --> 00:10:25,750
‫הבנתי. אולי נלך לדבר במשרד שלי, כמו שהצעת?‬

147
00:10:25,833 --> 00:10:26,875
‫טוב, כן…‬

148
00:10:29,083 --> 00:10:30,208
‫את עדיין כאן?‬

149
00:10:30,916 --> 00:10:32,916
‫המתמחה שלנו נמצאת במשרד יותר ממני.‬

150
00:10:33,000 --> 00:10:36,708
‫אתה רק צריך לחתום על טפסי התרומה.‬

151
00:10:37,208 --> 00:10:38,666
‫נכון, התרומה.‬

152
00:10:40,125 --> 00:10:41,791
‫אני לא נראה זקן כל כך, נכון?‬

153
00:10:42,291 --> 00:10:46,208
‫אני תורם את גופי למדע.‬
‫מתברר שיש מחסור בגופות.‬

154
00:10:46,291 --> 00:10:47,875
‫שבי. תרגישי בבית.‬

155
00:10:50,708 --> 00:10:52,500
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

156
00:10:53,416 --> 00:10:54,500
‫נתראה מחר.‬

157
00:11:02,708 --> 00:11:05,958
‫יופי, סוף סוף יש לנו קצת פרטיות.‬

158
00:11:09,541 --> 00:11:12,541
‫בבקשה, תגידי לי שאת לא כותבת ספר אימה.‬

159
00:11:12,625 --> 00:11:15,333
‫לא. זה לא הז'אנר שלי.‬

160
00:11:15,416 --> 00:11:17,000
‫תודה לאל.‬

161
00:11:19,541 --> 00:11:20,750
‫אל תגלי לאף אחד.‬

162
00:11:21,916 --> 00:11:24,750
‫אני עובר תקופה קשה כרגע.‬

163
00:11:24,833 --> 00:11:28,000
‫בטח שמעת את הסיפורים, נכון?‬

164
00:11:28,583 --> 00:11:29,916
‫אשתי…‬

165
00:11:30,791 --> 00:11:32,250
‫אנחנו מתגרשים.‬

166
00:11:32,333 --> 00:11:33,583
‫אני מצטערת.‬

167
00:11:36,625 --> 00:11:38,958
‫בכל אופן, רצית לדבר על…‬

168
00:11:40,500 --> 00:11:44,083
‫כן, ברור. קיבלתי את המייל שלך.‬

169
00:11:45,791 --> 00:11:46,750
‫ו…‬

170
00:11:47,416 --> 00:11:49,041
‫הופתעתי מאוד.‬

171
00:11:49,125 --> 00:11:54,333
‫חשבתי שלא שלחתי אותו.‬
‫האמת היא שאני קצת נבוכה.‬

172
00:11:54,416 --> 00:11:56,708
‫לא, אל תרגישי נבוכה.‬

173
00:11:56,791 --> 00:11:59,916
‫כלומר, זה עוד לא גמור.‬
‫לא הייתי צריכה לשלוח אותו.‬

174
00:12:00,000 --> 00:12:01,416
‫עשית את הדבר הנכון.‬

175
00:12:01,916 --> 00:12:03,125
‫זו רק טיוטה ראשונית.‬

176
00:12:03,208 --> 00:12:05,708
‫אני מעריכה מאוד את עזרתך, אבל…‬

177
00:12:06,291 --> 00:12:08,458
‫לא נראה לי שאפשר להוציא מזה ספר.‬

178
00:12:09,208 --> 00:12:10,041
‫מה? ספר?‬

179
00:12:13,208 --> 00:12:15,500
‫מה ששלחתי לך. הפרקים הראשונים.‬

180
00:12:19,458 --> 00:12:20,291
‫לא.‬

181
00:12:23,708 --> 00:12:26,000
‫כנראה לא הבנתי נכון.‬

182
00:12:26,083 --> 00:12:30,041
‫אבל אין בעיה, אשמח לעזור.‬

183
00:12:32,458 --> 00:12:34,041
‫אני לרשותך.‬

184
00:12:36,125 --> 00:12:37,625
‫חוץ מזה, זה רעיון נהדר.‬

185
00:12:38,166 --> 00:12:41,083
‫נוכל לבלות קצת יחד.‬

186
00:12:46,791 --> 00:12:47,833
‫אנחלה…‬

187
00:12:52,500 --> 00:12:55,416
‫את מוצאת חן בעיניי.‬

188
00:12:57,166 --> 00:12:59,541
‫אני לא בטוחה שאני מבינה.‬

189
00:13:00,625 --> 00:13:03,208
‫אני חושב שאת מבינה טוב מאוד.‬

190
00:13:11,083 --> 00:13:11,916
‫תפתח את הדלת.‬

191
00:13:12,000 --> 00:13:14,125
‫אנחלה, תירגעי.‬

192
00:13:14,625 --> 00:13:16,375
‫תסתכלי עליי.‬

193
00:13:16,958 --> 00:13:18,916
‫לא קרה כלום. בסדר?‬

194
00:13:19,416 --> 00:13:21,458
‫הכול בסדר, כן?‬

195
00:13:23,500 --> 00:13:25,708
‫או שאולי את רק משחקת אותה קשה להשגה?‬

196
00:13:26,500 --> 00:13:28,291
‫זה מחרמן אותך? כן?‬

197
00:13:31,291 --> 00:13:32,250
‫אותי זה מחרמן.‬

198
00:13:40,708 --> 00:13:43,208
‫עזוב אותי!‬

199
00:13:46,541 --> 00:13:47,875
‫מה הבעיה שלך?‬

200
00:13:48,375 --> 00:13:49,541
‫כלבה מטורפת.‬

201
00:13:51,541 --> 00:13:53,750
‫אלוהים.‬
‫-תפתח את הדלת או שאצרח.‬

202
00:13:53,833 --> 00:13:55,625
‫אבל את זאת ש…‬

203
00:13:56,125 --> 00:13:57,750
‫תפתח אותה.‬
‫-כלבה משוגעת.‬

204
00:13:57,833 --> 00:13:59,375
‫תפתח.‬
‫-כלבה משוגעת.‬

205
00:14:00,208 --> 00:14:02,791
‫תסתלקי. קדימה, עופי מפה.‬

206
00:14:06,000 --> 00:14:08,291
‫צאי. קדימה, לכי.‬

207
00:14:08,375 --> 00:14:10,583
‫היי, תקשיבי.‬

208
00:14:11,083 --> 00:14:13,583
‫אם תפתחי את הפה, אני אחסל אותך, מבינה?‬

209
00:14:13,666 --> 00:14:17,250
‫תסתכלי עליי!‬
‫אם תגידי מילה אחת, אני אחסל אותך.‬

210
00:14:17,750 --> 00:14:19,791
‫קריירת הכתיבה שלך תיגמר.‬

211
00:14:20,291 --> 00:14:21,375
‫הבנת?‬

212
00:14:23,875 --> 00:14:25,125
‫בת זונה.‬

213
00:14:37,208 --> 00:14:38,541
‫באתי להחליף אותך.‬

214
00:14:47,958 --> 00:14:50,000
‫אני יודע שאת לא רוצה לדבר על זה.‬

215
00:14:51,208 --> 00:14:52,208
‫אז…‬

216
00:14:55,541 --> 00:14:57,750
‫חשבתי שאולי יעזור לך לכתוב על זה.‬

217
00:15:19,333 --> 00:15:21,708
‫אני לא מבין למה היא לא רוצה להגיש תלונה.‬

218
00:15:22,833 --> 00:15:24,083
‫כי אתה גבר.‬

219
00:15:25,000 --> 00:15:28,708
‫בעיני העולם, קרוסדו הוא מרצה מכובד.‬

220
00:15:29,458 --> 00:15:31,458
‫יגידו שאנחלה היא סטודנטית שאפתנית.‬

221
00:15:34,250 --> 00:15:35,291
‫תשמרי עליה, בסדר?‬

222
00:15:35,958 --> 00:15:36,958
‫להתראות.‬

223
00:15:40,750 --> 00:15:41,625
‫היי.‬

224
00:15:49,875 --> 00:15:53,333
‫אז אם יש לכם שאלות דומות,‬

225
00:15:53,416 --> 00:15:55,791
‫פשוט תורידו את הסילבוס…‬

226
00:15:55,875 --> 00:15:56,833
‫מה קרה?‬

227
00:15:57,916 --> 00:16:00,458
‫כשאנחלה באה למשרד שלו אתמול…‬

228
00:16:02,250 --> 00:16:03,458
‫מה?‬

229
00:16:03,541 --> 00:16:07,458
‫לוח השנה המעודכן‬
‫זמין בפלטפורמת הקמפוס הווירטואלי.‬

230
00:16:07,541 --> 00:16:11,916
‫יש בו את התאריכים של הבחינות‬
‫ושל המטלות עד סוף השנה.‬

231
00:16:12,416 --> 00:16:14,500
‫לא נשאר הרבה זמן. אפרופו בחינות,‬

232
00:16:14,583 --> 00:16:18,791
‫יש בחינה במבוא לספרות בשמונה ביוני,‬
‫ובחינה בספרות למתקדמים בעשרה ביוני.‬

233
00:16:18,875 --> 00:16:21,250
‫הן שוות 40 אחוזים מהציון הסופי שלכם.‬

234
00:16:25,541 --> 00:16:28,291
‫- המועדון‬
‫הודעה חדשה מראי -‬

235
00:16:32,916 --> 00:16:35,875
‫- ראי: אנחליטה, שמעתי‬
‫מה קרוסדו המניאק עשה לך -‬

236
00:16:35,958 --> 00:16:37,125
‫- שרה: נעזור לך -‬

237
00:16:37,208 --> 00:16:39,583
‫- סבאס: יש לנו תוכנית שתלמד אותו לקח -‬

238
00:16:39,666 --> 00:16:41,333
‫- קולדו: הוא חייב ללמוד -‬

239
00:16:41,416 --> 00:16:45,416
‫- ראי: נעשה לו מתיחת ליצן קטלני -‬

240
00:16:45,500 --> 00:16:47,750
‫- אנחלה: אני לא בטוחה שזה רעיון טוב… -‬

241
00:16:47,833 --> 00:16:49,625
‫- ננדו: חבר'ה, עזבו אותה… -‬

242
00:16:50,375 --> 00:16:54,333
‫- שרה: אין מצב שאת הבחורה הראשונה‬
‫שהוא הטריד. בואי ננקום בו! -‬

243
00:16:55,458 --> 00:16:58,291
‫- אנחלה: בסדר, אני בעניין -‬

244
00:16:59,458 --> 00:17:04,750
‫- ראי: אחלה, אבל אל תגידו כלום למפונקת.‬
‫היא תלשין! -‬

245
00:17:11,541 --> 00:17:13,333
‫- אל: לואיס קרוסדו‬
‫נושא: הזדמנות שנייה -‬

246
00:17:16,875 --> 00:17:20,583
‫- אני רוצה שתנשק אותי שוב. -‬

247
00:17:36,958 --> 00:17:39,583
‫קולדיטו, תעלה את זה לחשבון שלך.‬
‫זה יהיה אדיר.‬

248
00:17:39,666 --> 00:17:42,208
‫ולהיתפס? אין סיכוי.‬
‫נעלה את זה לחשבון מזויף.‬

249
00:17:42,291 --> 00:17:45,625
‫בטוח שאין פה אף אחד?‬
‫-האור דולק רק במשרד של קרוסדו.‬

250
00:17:46,208 --> 00:17:47,541
‫נעבור שוב על התוכנית.‬

251
00:17:47,625 --> 00:17:48,916
‫אני אתחיל במשרד.‬

252
00:17:49,000 --> 00:17:52,083
‫שרה, את תהיי במסדרון עם קולדו ואווה.‬

253
00:17:52,583 --> 00:17:54,916
‫אחר כך ננדו יזנק עליו, ואז סבאס.‬

254
00:17:55,000 --> 00:17:57,958
‫ואנחלה, את תתפסי אותו במעבר הצדדי…‬

255
00:17:58,041 --> 00:17:59,750
‫אלוהים אדירים!‬

256
00:18:02,166 --> 00:18:04,708
‫מי זה?‬
‫-אני נשבעת, הספרייה הייתה ריקה.‬

257
00:18:04,791 --> 00:18:06,083
‫- ספרייה -‬

258
00:18:06,916 --> 00:18:08,166
‫אנחלה, קחי.‬

259
00:18:13,625 --> 00:18:14,833
‫נעלת אותי בפנים.‬

260
00:18:18,291 --> 00:18:19,416
‫למה את לבושה ככה?‬

261
00:18:19,500 --> 00:18:22,000
‫אני הולכת למסיבת תחפושות.‬
‫-לעזאזל, אווה.‬

262
00:18:22,083 --> 00:18:24,708
‫היה לך תפקיד אחד: לוודא שהבניין ריק.‬

263
00:18:25,416 --> 00:18:27,958
‫אז את רוצה לדעת‬
‫למה אנחנו לבושים כמו ליצנים?‬

264
00:18:28,041 --> 00:18:29,541
‫די, ראי. היא מפחדת.‬

265
00:18:29,625 --> 00:18:33,000
‫היא יכולה להלשין עלינו.‬
‫-וירחיניה, לא תעשי את זה, נכון?‬

266
00:18:33,083 --> 00:18:37,125
‫מספיק. היא לא תגיד כלום,‬
‫כי היא תהיה שותפה לזה.‬

267
00:18:37,208 --> 00:18:39,708
‫מה תעשו?‬
‫-זה מה שנעשה.‬

268
00:18:52,250 --> 00:18:53,791
‫תיכנסי. פתוח.‬

269
00:18:59,458 --> 00:19:00,458
‫מה זה?‬

270
00:19:01,250 --> 00:19:03,000
‫מי אתה? עוד סטודנט מתחסד?‬

271
00:19:04,291 --> 00:19:06,916
‫קדימה, עוף מפה. תסתלק.‬

272
00:19:09,000 --> 00:19:09,833
‫לא!‬

273
00:19:09,916 --> 00:19:12,458
‫תפסיק. בבקשה.‬

274
00:19:19,416 --> 00:19:20,458
‫מספיק!‬

275
00:19:24,125 --> 00:19:26,083
‫לא! הצילו!‬

276
00:19:27,083 --> 00:19:28,500
‫הצילו!‬

277
00:19:29,708 --> 00:19:31,708
‫מה אתם עושים? לא!‬

278
00:19:32,416 --> 00:19:33,250
‫מספיק!‬

279
00:19:33,333 --> 00:19:35,041
‫לא, בבקשה.‬

280
00:19:35,125 --> 00:19:36,958
‫בבקשה! לא!‬

281
00:19:40,791 --> 00:19:41,708
‫לא!‬

282
00:19:45,291 --> 00:19:46,708
‫הצילו!‬

283
00:19:52,750 --> 00:19:53,833
‫לא!‬

284
00:19:58,458 --> 00:19:59,500
‫לא!‬

285
00:19:59,583 --> 00:20:01,125
‫הצילו!‬

286
00:20:01,708 --> 00:20:02,833
‫אלוהים!‬

287
00:20:04,291 --> 00:20:05,458
‫לא!‬

288
00:20:08,375 --> 00:20:09,291
‫שיט.‬

289
00:20:18,125 --> 00:20:20,416
‫הצילו!‬

290
00:20:20,916 --> 00:20:22,125
‫מה אתם עושים?‬

291
00:20:28,708 --> 00:20:29,875
‫לא!‬

292
00:20:38,208 --> 00:20:39,083
‫פאק.‬

293
00:20:55,375 --> 00:20:56,500
‫אנחלה!‬

294
00:20:57,125 --> 00:20:58,458
‫מה עשית?‬
‫-אנחלה.‬

295
00:20:58,541 --> 00:21:00,375
‫למה דחפת אותו?‬
‫-לא עשיתי כלום.‬

296
00:21:00,458 --> 00:21:02,708
‫הוא פשוט נפל.‬
‫-מה קרה?‬

297
00:21:02,791 --> 00:21:04,458
‫הוא רץ לכאן מכוסה בדם.‬

298
00:21:04,541 --> 00:21:07,250
‫הוא מת?‬
‫-לא! מה לעזאזל עשית?‬

299
00:21:07,333 --> 00:21:09,791
‫פאק.‬
‫-שיט.‬

300
00:21:09,875 --> 00:21:10,916
‫הרגת אותו!‬

301
00:21:11,000 --> 00:21:12,416
‫תירגע, אחי.‬
‫-לא.‬

302
00:21:12,500 --> 00:21:15,583
‫היי, כולנו עשינו את זה.‬
‫-לא. אני לא עשיתי כלום.‬

303
00:21:15,666 --> 00:21:17,541
‫אף אחד לא פאקינג עוזב.‬

304
00:21:19,208 --> 00:21:21,291
‫אף אחד לא עוזב.‬
‫-צריך להתקשר למשטרה.‬

305
00:21:21,375 --> 00:21:22,916
‫ושיעצרו אותנו על רצח?‬

306
00:21:23,000 --> 00:21:24,416
‫חייבים לעשות משהו.‬
‫-שיט.‬

307
00:21:24,500 --> 00:21:27,250
‫קרוסדו נפל. זו הייתה תאונה.‬

308
00:21:27,333 --> 00:21:29,958
‫אנחנו לא מתקשרים לאף אחד, ובטח שלא למשטרה.‬

309
00:21:30,041 --> 00:21:32,208
‫הוא היה לבד בבניין, נכון?‬

310
00:21:32,291 --> 00:21:34,833
‫אף אחד לא ראה מה קרה.‬
‫יחשבו שזו הייתה תאונה.‬

311
00:21:35,333 --> 00:21:37,625
‫בואו נלך.‬
‫-הוא אמר שאשתו עזבה אותו.‬

312
00:21:37,708 --> 00:21:39,916
‫אולי יחשבו שהוא התאבד.‬
‫-כן.‬

313
00:21:40,000 --> 00:21:42,291
‫אנחנו חייבים לספר למשטרה.‬
‫-לא, אנחלה.‬

314
00:21:42,375 --> 00:21:44,916
‫בבקשה. את רוצה להיכנס לכלא?‬
‫-צריך לזוז.‬

315
00:21:45,000 --> 00:21:48,125
‫אני יודע שזה מצב דפוק,‬
‫אבל אם נדווח על זה רק נסתבך.‬

316
00:21:49,208 --> 00:21:50,875
‫השתגעת?‬

317
00:21:50,958 --> 00:21:52,291
‫אל תדפקי אותנו, אנחלה.‬

318
00:21:52,958 --> 00:21:54,583
‫הסתבכנו בחרא הזה בגללך.‬

319
00:22:14,416 --> 00:22:15,916
‫זה לא קרה.‬

320
00:22:17,125 --> 00:22:18,833
‫לעולם לא נדבר על זה שוב.‬

321
00:22:18,916 --> 00:22:20,416
‫בואו נישבע.‬

322
00:22:23,041 --> 00:22:24,083
‫אני נשבעת.‬

323
00:22:28,083 --> 00:22:29,000
‫אני נשבע.‬

324
00:22:32,916 --> 00:22:33,791
‫אני נשבעת.‬

325
00:22:36,208 --> 00:22:37,208
‫בסדר.‬

326
00:22:38,625 --> 00:22:40,041
‫אני נשבעת.‬

327
00:22:43,208 --> 00:22:44,208
‫אני נשבע.‬

328
00:22:54,750 --> 00:22:56,041
‫אני נשבע.‬

329
00:23:11,791 --> 00:23:12,791
‫אני נשבעת.‬

330
00:23:32,041 --> 00:23:34,875
‫חבר'ה, מצאו את הגופה של אחד המרצים בקמפוס.‬

331
00:23:36,791 --> 00:23:39,375
‫- מה קרה בקמפוס שלי?‬
‫אני לא מאמין, חבר'ה! -‬

332
00:23:45,166 --> 00:23:46,041
‫- זה קרוסדו! -‬

333
00:23:56,083 --> 00:23:58,791
‫- מרצה נמצא מת באוניברסיטת סרוונטס -‬

334
00:23:58,875 --> 00:24:01,000
‫- תאונה קטלנית באוניברסיטת סרוונטס -‬

335
00:24:04,750 --> 00:24:07,375
‫- אנחלה: חשבתי שתתמוך בי, אבל טעיתי -‬

336
00:24:07,458 --> 00:24:09,041
‫- אל תתקשר אליי שוב -‬

337
00:24:09,125 --> 00:24:10,875
‫- מותו הטרגי של לואיס קרוסדו ריי -‬

338
00:24:17,500 --> 00:24:19,541
‫- לואיס קרוסדו -‬

339
00:24:19,625 --> 00:24:22,583
‫- מרצה נמצא מת בקמפוס -‬

340
00:24:22,666 --> 00:24:24,416
‫- מרצה באוני' סרוונטס מת בתאונה -‬

341
00:24:24,500 --> 00:24:26,333
‫- גירושין ואלכוהוליזם -‬

342
00:24:26,416 --> 00:24:28,333
‫- תאונה או התאבדות -‬

343
00:24:45,333 --> 00:24:48,291
‫- ננדו: אני מתגעגע אלייך‬
‫מה שעשינו לא ישתנה גם אם תתעלמי ממני -‬

344
00:24:49,916 --> 00:24:53,375
‫ראית את החדשות? חושבים שזו הייתה התאבדות.‬

345
00:24:54,541 --> 00:24:57,291
‫תקשיבי, אין לנו שום סיבה לדאוג, בסדר?‬

346
00:24:58,750 --> 00:25:01,333
‫אנחלה, אני מצטער על כל זה.‬

347
00:25:01,416 --> 00:25:03,916
‫אבל אם היינו הולכים למשטרה,‬
‫זה היה הורס לנו את החיים.‬

348
00:25:07,458 --> 00:25:10,083
‫סבאס, החיים שלנו כבר הרוסים.‬

349
00:25:11,708 --> 00:25:13,916
‫אני יודעת מה עשיתי, מה כולכם עשיתם.‬

350
00:25:14,000 --> 00:25:15,000
‫בגללי.‬

351
00:25:22,916 --> 00:25:24,583
‫בסדר. קדימה, חבר'ה.‬

352
00:25:26,166 --> 00:25:27,875
‫שבו.‬

353
00:25:29,166 --> 00:25:31,916
‫הייתי עושה את זה שוב.‬
‫-תזדרזו, בבקשה.‬

354
00:25:32,750 --> 00:25:33,750
‫בשבילך.‬

355
00:25:38,708 --> 00:25:41,750
‫בסדר, היום נחליף נושא.‬

356
00:25:41,833 --> 00:25:45,333
‫נדבר על ספרות אוטוביוגרפית,‬

357
00:25:46,041 --> 00:25:47,708
‫ובפרט, אוטוביוגרפיה בדיונית‬

358
00:25:48,250 --> 00:25:54,625
‫המשלבת אירועים אמיתיים מחייו של הסופר‬
‫ואלמנטים בדיוניים.‬

359
00:25:54,708 --> 00:25:56,833
‫- הליצן המשוגע הצטרף לקבוצה כמנהל -‬

360
00:25:56,916 --> 00:26:02,208
‫לעיתים הסופר משנה את שמות האנשים והמקומות.‬

361
00:26:03,041 --> 00:26:08,416
‫זה תרגיל ספרותי שבו הסופר מתעתע בקוראים‬

362
00:26:08,500 --> 00:26:13,250
‫ומנסה לגרות את יצר הסקרנות שלהם‬
‫באמצעות בלבול מכוון.‬

363
00:26:14,875 --> 00:26:19,583
‫"האם האירועים מתוארים כפי שקרו באמת?"‬

364
00:26:20,541 --> 00:26:24,083
‫זה יכול להיות אתגר מרתק עבור הקוראים,‬

365
00:26:24,166 --> 00:26:27,791
‫כי הוא מאלץ אותם לנתח את הטקסט ולחפש רמזים‬

366
00:26:27,875 --> 00:26:32,333
‫בניסיון למצוא את האמת שמאחורי הסיפור.‬

367
00:26:32,958 --> 00:26:34,125
‫לדוגמה…‬

368
00:26:36,041 --> 00:26:37,125
‫תסתכלי בטלפון שלך.‬

369
00:26:43,541 --> 00:26:46,250
‫- הליצן המשוגע‬
‫פרק ראשון -‬

370
00:26:46,333 --> 00:26:48,125
‫- מותו של המרצה -‬

371
00:26:50,916 --> 00:26:54,083
‫"פרק ראשון: מותו של המרצה.‬

372
00:26:54,958 --> 00:26:57,750
‫"וכך הגיבורה, המופרע,‬

373
00:26:57,833 --> 00:27:01,250
‫"האימו, החתיכה, המפונקת,‬

374
00:27:01,333 --> 00:27:04,791
‫"המשפיען, הספרנית והשפוט‬

375
00:27:04,875 --> 00:27:06,708
‫"הרגו את הפרופסור.‬

376
00:27:06,791 --> 00:27:12,291
‫"הם הפכו למועדון הקריאה הקטלני.‬
‫מגיע להם למות כעונש על מה שעשו.‬

377
00:27:12,375 --> 00:27:16,125
‫"והם ישלמו על כך בחייהם,‬
‫אחד אחרי השני, בכל פרק.‬

378
00:27:18,208 --> 00:27:19,666
‫"המשך יבוא."‬

379
00:27:19,750 --> 00:27:21,041
‫מאיפה הפוסט הזה?‬

380
00:27:21,125 --> 00:27:23,916
‫אסקרילאו.‬
‫זה אתר שאנשים מעלים אליו סיפורים.‬

381
00:27:25,000 --> 00:27:27,000
‫בעיקר פאנפיקשן גרועה של בני נוער.‬

382
00:27:27,083 --> 00:27:29,291
‫אם הוא יודע מי אנחנו,‬
‫למה הוא לא הולך למשטרה?‬

383
00:27:29,375 --> 00:27:32,958
‫הוא לא נקב בשמות שלנו‬
‫כי הוא לא רוצה שיידעו מי אנחנו.‬

384
00:27:33,041 --> 00:27:36,250
‫הוא מנסה להפחיד אותנו.‬
‫-לא.‬

385
00:27:36,750 --> 00:27:38,875
‫מי שכתב את זה בטוח היה שם.‬

386
00:27:39,375 --> 00:27:41,125
‫אז זה חייב להיות אחד מאיתנו.‬

387
00:27:41,625 --> 00:27:43,916
‫רק רגע. מה זאת אומרת, "אחד מאיתנו"?‬

388
00:27:45,000 --> 00:27:46,750
‫מי היה כותב דבר כזה?‬
‫-מי?‬

389
00:27:46,833 --> 00:27:49,416
‫החברה שלך, הגיבורה. היא לא רצתה להישבע.‬

390
00:27:49,500 --> 00:27:51,666
‫או אתה. הכרת את האתר.‬

391
00:27:52,166 --> 00:27:54,833
‫כל מי ששואף להיות סופר מכיר אותו.‬

392
00:27:54,916 --> 00:27:57,083
‫וכולנו כאלה.‬
‫-לא אני. אני לא כותב.‬

393
00:27:57,166 --> 00:27:58,625
‫"אקסוסטיו נון פטיטה".‬

394
00:27:58,708 --> 00:28:00,083
‫תפסיקו, חבר'ה.‬

395
00:28:00,166 --> 00:28:03,166
‫אנחנו חברים, נכון?‬
‫אנחנו לא רוצים להרוג זה את זה.‬

396
00:28:03,666 --> 00:28:04,875
‫אנחנו לא משוגעים.‬

397
00:28:07,625 --> 00:28:09,583
‫את אוהבת לכתוב, נכון?‬

398
00:28:09,666 --> 00:28:11,333
‫את תמיד משרבטת במחברות שלך…‬

399
00:28:11,416 --> 00:28:12,541
‫ראי, עזוב אותה.‬

400
00:28:13,416 --> 00:28:14,333
‫תפסיק!‬

401
00:28:17,416 --> 00:28:21,000
‫"היא זוללת בתאווה את קרביה עד שזולג דם מ…"‬

402
00:28:22,666 --> 00:28:24,625
‫חלק מאיתנו משוגעים יותר מאחרים.‬

403
00:28:25,458 --> 00:28:28,541
‫זהו, נגמר הסיפור של הליצן.‬
‫-אתה כזה מטומטם.‬

404
00:28:28,625 --> 00:28:29,666
‫אה, כן?‬
‫-כן.‬

405
00:28:29,750 --> 00:28:31,333
‫אבל מי חשף את הליצן?‬

406
00:29:10,458 --> 00:29:11,625
‫זה לא אמיתי.‬

407
00:29:12,791 --> 00:29:13,958
‫זה לא אמיתי.‬

408
00:29:21,583 --> 00:29:22,583
‫את בסדר?‬

409
00:29:34,625 --> 00:29:35,583
‫אנחלה.‬

410
00:29:36,333 --> 00:29:38,875
‫יש עוד פרק. הליצן העלה אותו עכשיו.‬

411
00:29:41,541 --> 00:29:42,791
‫"פרק שני:‬

412
00:29:43,750 --> 00:29:44,875
‫"מותה של המפונקת.‬

413
00:29:51,875 --> 00:29:54,958
‫"המפונקת של המועדון לא התמודדה עם הפחד.‬

414
00:29:55,041 --> 00:29:56,125
‫"היא רצתה לברוח,‬

415
00:29:56,208 --> 00:29:59,000
‫"לרוץ הביתה לאימא‬
‫כדי שהליצן לא יתפוס אותה.‬

416
00:29:59,083 --> 00:30:02,750
‫"היא חשבה שתוכל להימלט,‬
‫אבל גורלה כבר נחרץ."‬

417
00:30:08,166 --> 00:30:09,125
‫איפה וירחיניה?‬

418
00:30:09,625 --> 00:30:12,125
‫אין לי מושג.‬
‫היא לא חזרה הביתה אתמול בלילה.‬

419
00:30:13,208 --> 00:30:14,208
‫תודה.‬

420
00:30:14,291 --> 00:30:16,083
‫"היא הגיעה עד לתחנת האוטובוס.‬

421
00:30:16,583 --> 00:30:19,958
‫"השביל החשוך היה המקום המושלם לבתר אותה.‬

422
00:30:20,625 --> 00:30:21,916
‫"זה הגיע לה.‬

423
00:30:22,583 --> 00:30:26,333
‫"היא הייתה רוצחת, בדיוק כמו החברים שלה.‬

424
00:31:14,791 --> 00:31:16,916
‫"המפונקת לא רצתה למות.‬

425
00:31:17,000 --> 00:31:19,625
‫"היא התחילה לרוץ,‬
‫והפילה את תיק הנסיעות שלה."‬

426
00:31:22,833 --> 00:31:24,416
‫סבאס, אין פה כלום.‬

427
00:31:24,500 --> 00:31:25,500
‫מכאן.‬

428
00:31:25,583 --> 00:31:28,041
‫"היא התגנבה למעונות הנטושים."‬

429
00:31:50,416 --> 00:31:51,666
‫איך היא נכנסה?‬

430
00:31:53,708 --> 00:31:54,708
‫תראה! הנה!‬

431
00:31:57,833 --> 00:32:00,916
‫"המסדרונות ודאי נראו לה אינסופיים‬
‫כשרדפתי אחריה‬

432
00:32:01,500 --> 00:32:03,416
‫"ואיימתי עליה בפטיש שלי."‬

433
00:32:07,583 --> 00:32:08,541
‫שם.‬

434
00:32:33,666 --> 00:32:34,500
‫לא!‬

435
00:32:41,583 --> 00:32:45,166
‫"היא הסתכלה עליי בעיניים מלאות פחד,‬
‫משותקת מרוב כאב.‬

436
00:32:45,250 --> 00:32:48,333
‫"היא התחננה בפניי שלא אעשה את זה,‬
‫אבל לא ריחמתי עליה.‬

437
00:32:48,416 --> 00:32:49,583
‫"זה הגיע לה.‬

438
00:32:58,083 --> 00:33:00,541
‫"כולם אשמים, והם ישלמו.‬

439
00:33:00,625 --> 00:33:04,250
‫"אכתוב את מותם‬
‫בספר המצמרר ביותר שנכתב אי פעם."‬

440
00:33:04,333 --> 00:33:07,625
‫אם זה באמת קרה,‬
‫היינו מוצאים עקבות דם, לא? וגופה.‬

441
00:33:08,375 --> 00:33:11,125
‫אנחלה, אולי זה סתם מטורף שכותב ספר?‬

442
00:33:11,708 --> 00:33:12,583
‫אנחלה.‬

443
00:33:20,625 --> 00:33:23,916
‫- המשך יבוא… -‬

444
00:33:24,500 --> 00:33:25,625
‫חבר'ה!‬

445
00:33:25,708 --> 00:33:27,208
‫אין פה כלום.‬

446
00:33:27,750 --> 00:33:28,666
‫אבל…‬

447
00:33:29,583 --> 00:33:31,250
‫אני יודעת איך נחשוף את הליצן.‬

448
00:33:40,833 --> 00:33:44,833
‫טוב, אולי אחד מאיתנו הוא סופר פסיכי.‬

449
00:33:44,916 --> 00:33:48,041
‫אבל אני מעדיפה לחשוב‬

450
00:33:48,125 --> 00:33:51,708
‫שהליצן הוא סופר פסיכי‬

451
00:33:51,791 --> 00:33:55,500
‫שלומד איתנו באוניברסיטה ומכיר אותנו.‬

452
00:33:56,250 --> 00:33:58,541
‫או סופרת. אולי זאת בחורה.‬

453
00:33:58,625 --> 00:34:01,916
‫אין סיכוי שזאת בחורה. הליצן אכזרי מדי.‬

454
00:34:02,000 --> 00:34:05,625
‫כי בחורה לא יכולה‬
‫להיות הרעה בספרי אימה? בסדר.‬

455
00:34:05,708 --> 00:34:06,791
‫זה עניין של כוח.‬

456
00:34:08,583 --> 00:34:10,916
‫אבל אני פמיניסט.‬
‫-אפשר להמשיך, אדוני הפמיניסט?‬

457
00:34:11,000 --> 00:34:12,291
‫בטח. סליחה.‬

458
00:34:12,375 --> 00:34:17,791
‫האדם שכותב את סיפור האימה הזה,‬
‫לא משנה אם זה בחור או בחורה,‬

459
00:34:17,875 --> 00:34:21,041
‫הוא מישהו שמומחה באימה.‬

460
00:34:22,083 --> 00:34:23,375
‫רציחות מורכבות.‬

461
00:34:23,458 --> 00:34:25,833
‫דמויות קלישאתיות.‬

462
00:34:25,916 --> 00:34:31,291
‫האדם הזה מכיר את כל המוסכמות של הז'אנר.‬

463
00:34:31,375 --> 00:34:34,625
‫ואם הוא לומד כאן,‬
‫הוא בטח שאל הרבה ספרי אימה מהספרייה.‬

464
00:34:34,708 --> 00:34:36,416
‫נכון?‬
‫-בדיוק.‬

465
00:34:36,500 --> 00:34:38,166
‫בסדר.‬
‫-תראו.‬

466
00:34:42,708 --> 00:34:46,375
‫מה נעשה? נחקור אותם אחד-אחד?‬
‫נשאל אם הם רוצים להרוג אותנו?‬

467
00:34:46,458 --> 00:34:50,625
‫חבר'ה, הרוצח שאב השראה‬
‫מהספר "ליצנים קטלניים" שקראנו במועדון.‬

468
00:34:51,208 --> 00:34:52,666
‫וכולנו יודעים מי הציע אותו.‬

469
00:34:54,375 --> 00:34:55,625
‫רגע, תירגעו.‬

470
00:34:56,208 --> 00:34:59,458
‫המו"ל שלח לי את הספר בלי שביקשתי‬
‫כי יש לי הרבה עוקבים.‬

471
00:34:59,541 --> 00:35:00,833
‫בסדר.‬

472
00:35:00,916 --> 00:35:04,541
‫אין טעם להטיח האשמות,‬
‫זה לא יעזור לנו למצוא את האדם הזה.‬

473
00:35:04,625 --> 00:35:07,250
‫אולי זה מישהו שלא נמצא כאן? כמו ננדו.‬

474
00:35:07,750 --> 00:35:09,458
‫ננדו בעבודה.‬

475
00:35:09,541 --> 00:35:11,500
‫מוקדם כל כך? בבר?‬

476
00:35:11,583 --> 00:35:14,375
‫תקשיבו, אני אגיד את זה שוב.‬

477
00:35:14,916 --> 00:35:17,625
‫אנחנו חברים. לפחות, היינו חברים פעם.‬

478
00:35:18,125 --> 00:35:21,000
‫גם וירחיניה.‬
‫אנחנו לא רוצים להרוג זה את זה.‬

479
00:35:21,083 --> 00:35:24,916
‫לכן אני מציעה שנכין רשימה‬
‫של כל חובבי האימה באוניברסיטה‬

480
00:35:25,500 --> 00:35:27,250
‫ונעקוב אחריהם ברשתות החברתיות.‬

481
00:35:27,333 --> 00:35:30,416
‫יהיה די קל לגלות אם אחד מהם פסיכי, לא?‬

482
00:35:35,958 --> 00:35:38,541
‫או שלא נעשה כלום ונחכה שיהרגו אותנו.‬

483
00:35:38,625 --> 00:35:39,708
‫מה שבא לכם.‬

484
00:35:40,416 --> 00:35:44,750
‫סליחה, אבל זה מגוחך.‬

485
00:35:45,416 --> 00:35:48,375
‫אם זה נכון, איפה הגופה של וירחיניה?‬
‫הליצן אכל אותה?‬

486
00:35:48,458 --> 00:35:51,750
‫כן, אתם מתנהגים‬
‫כאילו הסיפור של הפסיכי הזה אמיתי.‬

487
00:35:51,833 --> 00:35:54,333
‫וירחיניה כנראה בכלל לא מתה.‬

488
00:35:54,416 --> 00:35:56,833
‫אולי זה רק סיפור. אבל איפה וירחיניה?‬

489
00:35:56,916 --> 00:36:01,500
‫במינימום, היא נעדרת.‬
‫חייבים למצוא אותה, נכון?‬

490
00:36:02,458 --> 00:36:06,625
‫את כזאת לוהטת כשאת חוקרת, מותק.‬

491
00:36:07,958 --> 00:36:10,583
‫מה קרה? משעמם לך?‬

492
00:36:11,250 --> 00:36:13,208
‫כנראה כי אתה לא יודע לקרוא.‬

493
00:36:22,000 --> 00:36:23,416
‫היי, מתחשק לך חפוז?‬

494
00:36:23,500 --> 00:36:24,916
‫אז כמו תמיד?‬

495
00:36:34,083 --> 00:36:36,750
‫נראה שהם לא חוששים שהם יהיו הבאים בתור.‬

496
00:36:37,250 --> 00:36:41,375
‫הנה התלמידים ששאלו‬
‫הכי הרבה ספרים בז'אנרים האלה:‬

497
00:36:42,375 --> 00:36:47,083
‫מותחנים, מותחנים פסיכולוגיים, זוועתונים,‬
‫סיפורי רוחות, ערפדים, זומבים, אימה וכו'.‬

498
00:36:47,166 --> 00:36:48,333
‫ועכשיו הרשימה.‬

499
00:36:49,208 --> 00:36:53,541
‫קולדו אבוק, וירחיניה רוביו,‬
‫סבסטיאן הויוס, שרה פונס,‬

500
00:36:53,625 --> 00:36:57,708
‫אווה יאנייז, ראי גרסיה ואנחלה קונץ.‬

501
00:36:58,208 --> 00:37:00,458
‫במילים אחרות, אנחנו.‬

502
00:37:00,541 --> 00:37:01,791
‫המועדון.‬

503
00:37:02,875 --> 00:37:06,958
‫זה אומר שאנחנו חובבי האימה‬
‫הכי גדולים באוניברסיטה.‬

504
00:37:07,041 --> 00:37:08,208
‫- הודעה קולית מננדו -‬

505
00:37:08,291 --> 00:37:13,208
‫וזה גם אומר שאנחנו החשודים העיקריים.‬
‫לפחות לפי הרשימה הזאת.‬

506
00:37:13,291 --> 00:37:15,500
‫אני הולכת לקנות קפה. רוצים משהו?‬

507
00:37:15,583 --> 00:37:17,416
‫בלי ציאניד, בבקשה.‬

508
00:37:25,000 --> 00:37:27,083
‫הייתי עסוק. אתם סתם אוכלים סרטים.‬

509
00:37:27,166 --> 00:37:30,416
‫אני בטוח שווירחיניה כתבה את זה בעצמה.‬
‫תתקשרי אליי, טוב?‬

510
00:37:40,333 --> 00:37:43,166
‫- הליצן המשוגע:‬
‫מחפשת ספר? זה לא מדור האימה -‬

511
00:37:48,750 --> 00:37:51,458
‫- אתה צופה בי? -‬

512
00:37:51,541 --> 00:37:52,583
‫- כן -‬

513
00:38:03,166 --> 00:38:04,666
‫- מה אני עושה עכשיו? -‬

514
00:39:22,125 --> 00:39:24,291
‫אנחלה, תירגעי.‬
‫-ננדו, הליצן.‬

515
00:39:24,375 --> 00:39:26,166
‫הוא כאן.‬
‫-די, תירגעי.‬

516
00:39:26,666 --> 00:39:27,708
‫מה קרה?‬

517
00:39:29,125 --> 00:39:30,958
‫רק מצאתי אותה. היא לא שלי.‬

518
00:39:34,458 --> 00:39:38,000
‫עוף מפה!‬
‫-מה אתם עושים? זה לא אני.‬

519
00:39:38,083 --> 00:39:40,500
‫מה קורה?‬
‫-החבר של הגיבורה רוצה להיות סופר.‬

520
00:39:40,583 --> 00:39:42,791
‫שתוק, חנון!‬
‫-איפה היית?‬

521
00:39:42,875 --> 00:39:46,750
‫אנחלה, אפשר לדבר איתך?‬
‫הם לא היו כאן כשהליצן שלח הודעה.‬

522
00:39:46,833 --> 00:39:48,791
‫גם סבאס לא.‬
‫-אני לא מאשים אותך.‬

523
00:39:48,875 --> 00:39:51,458
‫אנחלה, הם רוצים שתחשבי שזה אני.‬

524
00:39:51,541 --> 00:39:54,083
‫אפשר לדבר?‬
‫-עדיף שתתחפף, אחי.‬

525
00:40:13,250 --> 00:40:14,166
‫תודה.‬

526
00:40:15,625 --> 00:40:16,625
‫מרגישה יותר טוב?‬

527
00:40:17,708 --> 00:40:22,083
‫זה לא הגיוני. למה שננדו יעשה משהו כזה?‬

528
00:40:22,958 --> 00:40:24,958
‫אולי זה יעזור לך להבין.‬

529
00:40:25,541 --> 00:40:28,750
‫אי אפשר לדעת אם מישהו פסיכי‬
‫רק לפי הרשתות החברתיות שלו.‬

530
00:40:30,541 --> 00:40:34,375
‫אז עקבתי אחרי האדם היחיד‬
‫שאנחנו יודעים בוודאות שהוא מטורף.‬

531
00:40:35,250 --> 00:40:37,666
‫- הליצן המשוגע‬
‫פרק ראשון -‬

532
00:40:37,750 --> 00:40:38,666
‫הליצן.‬

533
00:40:39,333 --> 00:40:44,166
‫זה הפרופיל שלו באתר הפאנפיקשן‬
‫שאליו הוא מעלה את הפרקים.‬

534
00:40:44,250 --> 00:40:47,500
‫נראה שהוא רוצה שיקראו את הסיפור שלו.‬

535
00:40:48,833 --> 00:40:50,833
‫והוא שיתף אותו.‬
‫-איתי?‬

536
00:40:52,041 --> 00:40:55,416
‫לא התחברתי לאתר הזה כבר שש שנים.‬
‫-אני יודע.‬

537
00:40:56,166 --> 00:40:58,875
‫זה האתר שבו כתבת את "הנערה מקריון".‬

538
00:41:01,083 --> 00:41:02,916
‫זה אומר לך משהו?‬

539
00:41:06,208 --> 00:41:09,458
‫לכן זה בטוח ננדו.‬
‫הרוצח הוא תמיד זה שלא חושדים בו.‬

540
00:41:09,541 --> 00:41:13,083
‫לא תמיד. לפעמים זה דווקא החשוד הכי ברור.‬

541
00:41:13,166 --> 00:41:16,166
‫החבר הכי טוב שמאוהב בחשאי בגיבורה?‬

542
00:41:16,250 --> 00:41:17,708
‫גם אני חשבתי על זה, אבל…‬

543
00:41:17,791 --> 00:41:22,208
‫אבל אני מעדיפה את חובב האימה.‬
‫קולדו, חנון ורוצח.‬

544
00:41:22,291 --> 00:41:24,833
‫אולי זו את, הסופרת הפמיניסטית.‬

545
00:41:26,333 --> 00:41:27,750
‫או החבר הנרקומן שלך.‬

546
00:41:27,833 --> 00:41:30,041
‫היי, ליצן! שלושה ג'ין וטוניק, ותזדרז.‬

547
00:41:31,666 --> 00:41:34,375
‫היי, פסיכי! אתה חירש? משקאות, עכשיו!‬

548
00:41:34,458 --> 00:41:36,166
‫ראי, למה אתה קורא לי פסיכי?‬

549
00:41:36,250 --> 00:41:40,041
‫אתם הסופרים, לא אני.‬
‫ומי חשב על מתיחת הליצנים?‬

550
00:41:43,833 --> 00:41:47,000
‫מספיק!‬
‫-אל תעצבני אותי.‬

551
00:41:54,041 --> 00:41:54,875
‫דיקסיט.‬

552
00:42:08,125 --> 00:42:09,500
‫- הודעה מהליצן המשוגע -‬

553
00:42:13,125 --> 00:42:16,125
‫"פרק שלישי: מותו של המופרע.‬

554
00:42:17,541 --> 00:42:21,416
‫"אין דבר מרגש יותר מאשר להרוג‬
‫מישהו שחושב שהוא בלתי מנוצח.‬

555
00:42:21,958 --> 00:42:24,541
‫"וזה בדיוק מה שהמופרע של המועדון חשב.‬

556
00:42:25,666 --> 00:42:28,416
‫"אני מדבר עליו בזמן עבר,‬
‫כי עכשיו הוא רק גופה."‬

557
00:42:43,958 --> 00:42:46,125
‫תוריד את המסכה, שנראה את הפרצוף שלך.‬

558
00:42:50,541 --> 00:42:51,500
‫מה?‬

559
00:43:02,041 --> 00:43:03,708
‫זאת בדיחה מחורבנת?‬

560
00:43:24,583 --> 00:43:28,291
‫"הוא ראה את החיוך המאושר שלי‬
‫כשהמעיים שלו נשפכו החוצה.‬

561
00:43:28,375 --> 00:43:30,708
‫"חיכיתי עד שהוא נחנק מדמו,‬

562
00:43:30,791 --> 00:43:36,125
‫"ואז גררתי את גופתו לבריכה‬
‫שבה חברי המועדון שרפו את הסוד שלהם.‬

563
00:43:36,208 --> 00:43:39,458
‫"ואני אמשיך להרוג אותם בזה אחר זה,‬
‫עד שלא יישאר אף אחד."‬

564
00:43:39,541 --> 00:43:40,500
‫ראי!‬

565
00:43:42,916 --> 00:43:45,750
‫הוא יצא בעצבים מהבר אתמול,‬
‫ועכשיו הוא לא עונה לי.‬

566
00:43:45,833 --> 00:43:48,458
‫שרה, ראי תמיד נעלם בלי לומר לאף אחד.‬

567
00:43:51,083 --> 00:43:52,875
‫אולי נלך למשטרה?‬

568
00:43:52,958 --> 00:43:55,125
‫נגיד להם שמטורף עוקב אחרינו.‬

569
00:43:55,208 --> 00:43:59,041
‫זה לא סתם מטורף אקראי, אנחלה!‬
‫ראי צדק. זה מישהו מהמועדון.‬

570
00:44:00,750 --> 00:44:02,500
‫ננדו עבד אתמול בלילה, נכון?‬

571
00:44:02,583 --> 00:44:04,916
‫כן. והוא רב עם ראי.‬

572
00:44:05,000 --> 00:44:08,250
‫בסדר, הליצן כתב‬
‫שהוא שרף את ראי בבריכה, נכון?‬

573
00:44:08,750 --> 00:44:12,166
‫אבל ראי לא כאן. וגם לא המעיים שלו.‬

574
00:44:12,250 --> 00:44:15,625
‫אין פה כלום.‬
‫-ומה את עשית אתמול בלילה, אווה?‬

575
00:44:15,708 --> 00:44:17,791
‫את היחידה שלא הייתה עם אף אחד אחר.‬

576
00:44:17,875 --> 00:44:20,625
‫בסדר. אז עכשיו אני חשודה?‬

577
00:44:21,125 --> 00:44:24,708
‫טוב, שיהיה בהצלחה בחיפושים‬
‫אחר החבר המופרע שלך, בסדר?‬

578
00:44:25,208 --> 00:44:26,416
‫נשיקות, מותק.‬

579
00:44:29,083 --> 00:44:30,000
‫היי.‬

580
00:44:31,333 --> 00:44:32,500
‫יש פה משהו.‬

581
00:44:55,500 --> 00:44:57,458
‫- המשך יבוא… -‬

582
00:44:57,541 --> 00:45:00,291
‫שלום, חובבי ספרים. ברוכים הבאים לסרטון חדש‬

583
00:45:00,375 --> 00:45:02,958
‫שבו אמליץ לכם על ספרים… ועל דייטים איתי.‬

584
00:45:03,041 --> 00:45:06,083
‫היום אני רוצה להמליץ על ספר‬
‫שלא תמצאו בחנויות.‬

585
00:45:06,166 --> 00:45:08,416
‫הוא מתפרסם ברשת, פרק אחר פרק.‬

586
00:45:08,500 --> 00:45:11,375
‫קריפיפסטה בכיכובו של ליצן קטלני.‬

587
00:45:11,458 --> 00:45:14,041
‫והחלק הכי טוב? הוא זה שכותב את הסיפור.‬

588
00:45:14,125 --> 00:45:16,833
‫הסיפור מתרחש כאן באוניברסיטה.‬
‫אז מה העלילה?‬

589
00:45:16,916 --> 00:45:21,625
‫גופתו של מרצה לספרות‬
‫נמצאת משופדת על הרומח של דון קישוט.‬

590
00:45:21,708 --> 00:45:22,666
‫נשמע מוכר?‬

591
00:45:22,750 --> 00:45:24,875
‫אבל מה אם קבוצת סטודנטים הרגה אותו,‬

592
00:45:24,958 --> 00:45:27,333
‫ועכשיו ליצן קטלני נוקם בהם?‬

593
00:45:27,416 --> 00:45:30,333
‫זו העלילה של הסיפור שהגאון הזה מפרסם ברשת.‬

594
00:45:30,416 --> 00:45:31,333
‫אני מת על זה.‬

595
00:45:31,416 --> 00:45:35,000
‫והכי טוב, זה סיפור אינטראקטיבי.‬
‫הקוראים מחליטים מה יקרה.‬

596
00:45:35,083 --> 00:45:39,458
‫אפשר להצביע באינטרנט ולהחליט‬
‫מי הבא שימות. הבחור פסיכי לגמרי.‬

597
00:45:39,541 --> 00:45:42,500
‫הוא הודיע את זה בפוסט האחרון שלו.‬
‫בום! זה מטורף!‬

598
00:45:43,083 --> 00:45:44,916
‫כמובן, יש לי פייבוריטים.‬

599
00:45:45,000 --> 00:45:47,708
‫אני אוהב את המשפיען. לא הייתי הורג אותו.‬

600
00:45:48,208 --> 00:45:51,125
‫האימו? אני לא סומך עליו.‬

601
00:45:51,208 --> 00:45:55,541
‫השפוט סתם משעמם, והספרנית חכמולוגית.‬

602
00:45:56,416 --> 00:45:58,958
‫הייתי הורג את הגיבורה, זו האמת.‬

603
00:45:59,041 --> 00:46:01,250
‫היא זו שסיבכה את כולם בבלגן הזה.‬

604
00:46:01,333 --> 00:46:03,250
‫טוב, חבר'ה, עד כאן להיום.‬

605
00:46:03,333 --> 00:46:07,125
‫תזכרו לעשות לייק ולהירשם לערוץ.‬
‫נתראה בסרטון הבא.‬

606
00:46:07,208 --> 00:46:08,333
‫ממנטו ויוורה.‬

607
00:46:08,416 --> 00:46:09,750
‫- תהרוג את הגיבורה! -‬

608
00:46:11,833 --> 00:46:13,375
‫אלאה יקטה אסט.‬

609
00:46:13,958 --> 00:46:15,000
‫מה הקטע, מניאק?‬

610
00:46:15,083 --> 00:46:17,083
‫עכשיו כולם נגד אנחלה.‬
‫-ננדו.‬

611
00:46:17,166 --> 00:46:19,125
‫מה? רק הגנתי על עצמי.‬
‫-מספיק.‬

612
00:46:19,208 --> 00:46:20,750
‫סתום את הפה!‬

613
00:46:20,833 --> 00:46:23,250
‫תירגע, אחי. אתה מתנהג כמו רוצח.‬

614
00:46:23,333 --> 00:46:25,583
‫ננדו, בבקשה. כולם מסתכלים.‬

615
00:46:26,250 --> 00:46:27,750
‫תירגע. מספיק.‬

616
00:46:27,833 --> 00:46:30,666
‫איפה אנחלה? היא לא עונה לי. היא חסמה אותי.‬

617
00:46:30,750 --> 00:46:32,666
‫שרה…‬
‫-אני בטוחה שיש לה סיבות.‬

618
00:46:32,750 --> 00:46:35,208
‫עדיף שתלך. אתה רק מחמיר את המצב.‬

619
00:46:35,291 --> 00:46:36,583
‫תגידי לי איפה היא.‬

620
00:46:36,666 --> 00:46:39,625
‫היא מתחבאת. הליצן אמר שהיא הבאה בתור.‬

621
00:46:40,375 --> 00:46:43,500
‫אנחלה לא סומכת עליך, וגם אני לא.‬

622
00:46:47,083 --> 00:46:47,958
‫אחלה.‬

623
00:46:52,083 --> 00:46:54,083
‫קולדו, מי הבחור הזה?‬

624
00:46:54,166 --> 00:46:56,583
‫סתם איזה מוזר שחושב שאני עם החברה שלו.‬

625
00:46:57,416 --> 00:46:58,375
‫יאללה, משחקים?‬

626
00:46:58,458 --> 00:47:01,500
‫הליצן לא ימצא אותך כאן.‬

627
00:47:02,041 --> 00:47:03,291
‫אנחנו מוגנים.‬

628
00:47:04,583 --> 00:47:06,375
‫תודה, סבאס.‬

629
00:47:08,041 --> 00:47:11,000
‫אני חושב שיש יין במקרר. אלך לבדוק.‬

630
00:47:40,958 --> 00:47:42,291
‫זה לא אמיתי.‬

631
00:47:44,750 --> 00:47:45,750
‫אנחלה.‬

632
00:47:50,833 --> 00:47:52,291
‫אני רוצה להראות לך משהו.‬

633
00:47:57,833 --> 00:48:01,500
‫בדקתי את הפרופילים של הליצן‬
‫בכל הרשתות החברתיות,‬

634
00:48:02,541 --> 00:48:06,708
‫ויש מישהי שהוא עוקב אחריה.‬

635
00:48:07,916 --> 00:48:09,125
‫בחורה בשם אליסיה.‬

636
00:48:10,916 --> 00:48:14,416
‫בפרופיל שלה כתוב שהיא סופרת,‬
‫אבל היא לא פרסמה כלום כבר…‬

637
00:48:14,500 --> 00:48:15,375
‫שש שנים.‬

638
00:48:16,500 --> 00:48:17,375
‫את מכירה אותה?‬

639
00:48:21,916 --> 00:48:23,458
‫היא הדמות הראשית בספר שלי.‬

640
00:48:25,583 --> 00:48:26,583
‫"הנערה מקריון".‬

641
00:48:28,125 --> 00:48:29,750
‫נפגשנו באתר הזה.‬

642
00:48:31,083 --> 00:48:34,333
‫היא אמרה שאני החברה הכי טובה שלה באינטרנט.‬

643
00:48:36,541 --> 00:48:39,166
‫היא אמרה שהיא גרה‬
‫בעיירה נידחת עם אימא שלה.‬

644
00:48:40,125 --> 00:48:42,791
‫אימא שלה הייתה אובססיבית לספרים.‬

645
00:48:44,083 --> 00:48:47,083
‫היא הכריחה את אליסיה לקרוא במשך שעות…‬

646
00:48:49,333 --> 00:48:50,708
‫ולכתוב.‬

647
00:48:53,083 --> 00:48:55,416
‫ואם היא הפסיקה, אימא שלה הרביצה לה.‬

648
00:48:57,083 --> 00:48:59,208
‫זה היה כמו סיפור אימה.‬

649
00:49:02,791 --> 00:49:04,791
‫רציתי להיות סופרת, אבל…‬

650
00:49:05,666 --> 00:49:08,625
‫לא היו לי רעיונות.‬
‫הסיפור של אליסיה היה סיפור נהדר.‬

651
00:49:10,375 --> 00:49:12,125
‫אז שיניתי את השמות.‬

652
00:49:13,208 --> 00:49:15,500
‫לא חשבתי שמישהו ירצה לפרסם את הספר,‬

653
00:49:15,583 --> 00:49:17,250
‫אבל הוא הצליח מאוד ו…‬

654
00:49:17,750 --> 00:49:20,000
‫זה היה החלום שלי. לא יכולתי לסרב.‬

655
00:49:21,458 --> 00:49:22,791
‫זה נשמע הגיוני?‬

656
00:49:29,166 --> 00:49:31,958
‫אליסיה גילתה לפני שהספקתי להסביר לה.‬

657
00:49:33,666 --> 00:49:37,458
‫היא נשבעה שיום אחד היא תכתוב‬
‫משהו שיפגע בי יותר מכפי שפגעתי בה.‬

658
00:49:39,666 --> 00:49:40,625
‫אז…‬

659
00:49:42,291 --> 00:49:43,458
‫אליסיה היא הליצן?‬

660
00:49:46,833 --> 00:49:48,208
‫אליסיה מתה.‬

661
00:49:48,291 --> 00:49:49,500
‫מה?‬

662
00:49:53,875 --> 00:49:54,708
‫תראה.‬

663
00:49:58,583 --> 00:50:00,166
‫- נערה רוצחת את אימה בקריון -‬

664
00:50:02,375 --> 00:50:05,291
‫- אם ובתה נהרגו בשרפה בקריון -‬

665
00:50:05,375 --> 00:50:06,500
‫היא שרפה את אימא שלה.‬

666
00:50:09,333 --> 00:50:10,541
‫ואז…‬

667
00:50:13,333 --> 00:50:17,458
‫אומרים שהיא מתה בשרפה,‬
‫אבל אני חושבת שאליסיה התאבדה.‬

668
00:50:17,541 --> 00:50:19,208
‫וזו אשמתי. זו אשמת הספר שלי.‬

669
00:50:19,291 --> 00:50:21,833
‫לכן אני הגיבורה.‬
‫-תקשיבי.‬

670
00:50:23,000 --> 00:50:25,000
‫אני בטוח שזה לא כל הסיפור, בסדר?‬

671
00:50:27,666 --> 00:50:30,583
‫אם אליסיה מתה, אז מי הליצן?‬
‫ומה לגבי קרוסדו?‬

672
00:50:30,666 --> 00:50:32,541
‫אני לא יודעת, סבאס.‬

673
00:50:32,625 --> 00:50:34,916
‫אבל החברים שלי נרצחים, וזו אשמתי.‬

674
00:50:35,000 --> 00:50:37,708
‫מה הליצן רוצה? לפגוע בי? שיהרוג אותי וזהו.‬

675
00:50:42,750 --> 00:50:43,875
‫אל תגידי את זה.‬

676
00:50:44,750 --> 00:50:45,666
‫בסדר?‬

677
00:51:01,125 --> 00:51:02,125
‫אני מצטער.‬

678
00:51:05,791 --> 00:51:07,333
‫אני מאוהב בך.‬

679
00:51:08,958 --> 00:51:10,291
‫תמיד אהבתי אותך.‬

680
00:51:23,291 --> 00:51:24,833
‫- רוצה להציל את הגיבורה? -‬

681
00:51:27,916 --> 00:51:30,000
‫- הפקולטה לרפואה‬
‫אוניברסיטת סרוונטס -‬

682
00:51:31,750 --> 00:51:34,250
‫לא הייתי צריך להגיד כלום.‬
‫-לא, סבאס…‬

683
00:51:37,958 --> 00:51:39,833
‫אני לא יכולה לחשוב על זה כרגע.‬

684
00:51:40,625 --> 00:51:41,583
‫אני מבין.‬

685
00:51:44,666 --> 00:51:46,000
‫רק רציתי שתדעי.‬

686
00:52:25,166 --> 00:52:26,125
‫פנה שמאלה.‬

687
00:52:33,625 --> 00:52:36,625
‫- המשך ישר במשך דקה -‬

688
00:52:38,708 --> 00:52:39,666
‫אנחלה?‬

689
00:53:04,458 --> 00:53:05,791
‫הגעת ליעד.‬

690
00:55:18,416 --> 00:55:20,666
‫- הודעה מהליצן המשוגע -‬

691
00:55:22,708 --> 00:55:24,250
‫- קריאה מהנה! -‬

692
00:55:24,333 --> 00:55:27,666
‫- פרק רביעי: מותו של האימו -‬

693
00:55:30,166 --> 00:55:34,250
‫- בית חולים‬
‫חדר מיון -‬

694
00:55:40,750 --> 00:55:41,791
‫סבאס.‬

695
00:55:43,250 --> 00:55:44,791
‫אני רוצה לעשות את זה לבד.‬

696
00:55:47,916 --> 00:55:49,875
‫אני מצטערת אם…‬
‫-אני מבין.‬

697
00:56:01,916 --> 00:56:05,416
‫ננדו, אני מצטערת. פחדתי נורא, וסבאס…‬

698
00:56:07,208 --> 00:56:08,250
‫לא, אני מצטער.‬

699
00:56:11,583 --> 00:56:12,875
‫את בסדר?‬

700
00:56:13,791 --> 00:56:17,666
‫הליצן העלה פרק‬
‫שמתאר מה קרה בפקולטה לרפואה.‬

701
00:56:18,833 --> 00:56:21,625
‫הוא אמר שהוא השאיר אותך מת על הרצפה.‬

702
00:56:22,833 --> 00:56:24,875
‫איך הצלחת…?‬

703
00:56:24,958 --> 00:56:26,166
‫רק איבדתי את ההכרה.‬

704
00:56:27,458 --> 00:56:30,625
‫היית מעדיפה שהוא יהרוג אותי?‬
‫ככה תדעי שאני לא הליצן.‬

705
00:56:30,708 --> 00:56:33,500
‫לא. ברור שלא.‬

706
00:56:33,583 --> 00:56:35,500
‫אלוהים.‬
‫-זה לא העניין, ננדו.‬

707
00:56:40,041 --> 00:56:41,708
‫בחורה מתה בגללי.‬

708
00:56:43,291 --> 00:56:46,166
‫מישהו גילה, ולכן הוא כותב את הספר הזה.‬

709
00:56:46,916 --> 00:56:48,166
‫מה זאת אומרת?‬

710
00:56:51,458 --> 00:56:55,791
‫אל תדאגי. אני אטפל בזה.‬
‫אני אמציא איזה סיפור.‬

711
00:56:56,750 --> 00:56:59,000
‫קדימה, לכי.‬

712
00:57:00,666 --> 00:57:02,875
‫פרננדו אגואדו?‬
‫-כן.‬

713
00:57:02,958 --> 00:57:05,583
‫קיבלנו דיווח על כך שנמצאת בקמפוס…‬

714
00:57:09,166 --> 00:57:11,625
‫- הליצן המשוגע:‬
‫היי, מועדון! אני מפרסם את הספר שלי! -‬

715
00:57:11,708 --> 00:57:12,833
‫- קולדו חובב הספרים -‬

716
00:57:14,833 --> 00:57:16,083
‫שלום, חובבי ספרים.‬

717
00:57:17,541 --> 00:57:20,583
‫יש לי הודעה חדשה מהליצן הקטלני.‬

718
00:57:21,958 --> 00:57:24,625
‫הוא פרסם את הספר שלו בגרסה מודפסת,‬

719
00:57:25,125 --> 00:57:29,083
‫והוא יחתום על עותקים‬
‫ביריד ספרי האימה, בסדר?‬

720
00:57:29,583 --> 00:57:30,500
‫- בייבי ג'יין -‬

721
00:57:30,583 --> 00:57:33,916
‫הוא מבקש שכולם יבואו ליריד‬
‫בתחפושת של ליצן קטלני.‬

722
00:57:34,416 --> 00:57:38,541
‫אפרסם את השעה, את הקישור לתחפושת‬
‫ואת מספר הדוכן בתיאור הסרטון.‬

723
00:57:39,041 --> 00:57:42,750
‫תזכרו לעשות לייק ולהירשם לערוץ.‬
‫וכמו תמיד, ממנטו ויוורה.‬

724
00:57:58,125 --> 00:58:01,166
‫הוא ביקש מהעוקבים שלו להתחפש לליצנים?‬
‫הוא דפוק בראש.‬

725
00:58:10,750 --> 00:58:13,208
‫ננדו. אני שמח שאתה בסדר, אחי.‬

726
00:58:14,000 --> 00:58:15,000
‫באמת.‬

727
00:58:16,166 --> 00:58:18,625
‫מה עכשיו? אנחנו עדיין לא בוטחים זה בזה?‬

728
00:58:19,875 --> 00:58:21,666
‫תסבירו לי מה אנחנו עושים פה?‬

729
00:58:21,750 --> 00:58:25,375
‫אם הליצן עסוק בחתימה על ספרים,‬
‫הוא לא יכול להיות כאן.‬

730
00:58:25,458 --> 00:58:26,458
‫ראי לא כאן.‬

731
00:58:26,541 --> 00:58:30,208
‫ואני לא בטוחה מה עדיף:‬
‫שהוא הפסיכופת או שהוא מת.‬

732
00:58:30,291 --> 00:58:32,416
‫קולדו לא כאן.‬
‫-אז ברור מי זה.‬

733
00:58:32,500 --> 00:58:35,416
‫איך קולדו יכול להיות הרוצח?‬
‫הוא סתם משפיען.‬

734
00:58:35,500 --> 00:58:39,958
‫בבקשה! לא הזמנתי שום ליצן לחתימה על ספרים,‬

735
00:58:40,041 --> 00:58:42,583
‫אז תפסיקו להעליב את הסופר הזה, בבקשה.‬

736
00:58:43,083 --> 00:58:45,958
‫קולדו חובב הספרים‬
‫עשה את זה כדי להשיג עוד עוקבים.‬

737
00:58:46,041 --> 00:58:48,708
‫אפילו לא הרגו את זאת שהצבענו לה.‬

738
00:58:51,083 --> 00:58:53,583
‫- הליצן המשוגע בלייב -‬

739
00:58:53,666 --> 00:58:55,750
‫נראה שהליצן בא.‬

740
00:58:56,958 --> 00:58:58,541
‫אבל רק בשבילנו.‬

741
00:59:04,125 --> 00:59:06,625
‫- לייב -‬

742
00:59:13,750 --> 00:59:16,458
‫מה אתה עושה?‬
‫-מה אתה עושה? תן לי את הטלפון שלי.‬

743
00:59:16,541 --> 00:59:18,541
‫תחזיר לי!‬
‫-סליחה.‬

744
00:59:18,625 --> 00:59:19,833
‫טעות שלי.‬
‫-אידיוט.‬

745
00:59:26,875 --> 00:59:27,916
‫ננדו.‬

746
00:59:28,583 --> 00:59:29,458
‫הוא שם.‬

747
00:59:31,958 --> 00:59:32,875
‫הנה.‬

748
00:59:39,333 --> 00:59:42,083
‫תני לי את זה.‬
‫-היי, מה נסגר?‬

749
00:59:42,166 --> 00:59:43,041
‫סליחה.‬

750
00:59:46,958 --> 00:59:48,416
‫היי, תחזירי את הטלפון!‬

751
00:59:49,208 --> 00:59:50,625
‫מה את עושה?‬
‫-לא!‬

752
00:59:51,458 --> 00:59:54,083
‫זה טלפון חדש!‬
‫-עכשיו הוא שבור. גם זה חדש.‬

753
00:59:54,166 --> 00:59:55,250
‫מי? אלה שם?‬

754
00:59:55,875 --> 00:59:57,833
‫את משוגעת. אני מבטיח שנתקן אותו.‬

755
00:59:57,916 --> 00:59:59,958
‫עצור! מה אתה עושה?‬
‫-מה הקטע?‬

756
01:00:00,041 --> 01:00:02,666
‫הבחורה הזאת שברה לי את הטלפון!‬
‫-היי! תעצרי!‬

757
01:00:05,625 --> 01:00:07,500
‫אני אתקן את זה. לא עשיתי כלום.‬

758
01:00:08,208 --> 01:00:09,416
‫שם.‬

759
01:00:14,333 --> 01:00:15,375
‫ננדו!‬

760
01:00:53,916 --> 01:00:55,333
‫פאק.‬

761
01:02:06,250 --> 01:02:07,375
‫ננדו!‬

762
01:02:10,291 --> 01:02:11,458
‫סבאס!‬

763
01:02:52,000 --> 01:02:52,958
‫לא!‬

764
01:02:53,041 --> 01:02:54,041
‫שרה!‬

765
01:02:56,625 --> 01:02:58,791
‫שרה!‬
‫-אנחלה, תעזרי לי!‬

766
01:02:58,875 --> 01:03:01,083
‫זהירות, שרה! מאחורייך!‬

767
01:04:13,208 --> 01:04:14,500
‫ננדו!‬

768
01:04:16,416 --> 01:04:17,791
‫סבאס!‬

769
01:04:46,750 --> 01:04:47,750
‫מה קרה לו?‬

770
01:05:18,625 --> 01:05:19,833
‫זו לא הייתי אני.‬

771
01:05:22,125 --> 01:05:23,541
‫לקחתי את הפטיש מהליצן.‬

772
01:05:44,625 --> 01:05:46,916
‫אנחלה.‬

773
01:06:13,250 --> 01:06:14,458
‫את מרגישה יותר טוב?‬

774
01:06:17,166 --> 01:06:18,333
‫התעלפת.‬

775
01:06:20,000 --> 01:06:21,583
‫תראי מה הליצן שלח.‬

776
01:06:21,666 --> 01:06:25,208
‫- גיבורה, בואי לבד -‬

777
01:06:26,750 --> 01:06:29,250
‫זאת אווה. חייבים לספר למשטרה, אנחלה.‬

778
01:06:30,458 --> 01:06:32,750
‫ננדו, אם נספר, סבאס ימות.‬

779
01:06:33,750 --> 01:06:35,666
‫לא אתן לעוד מישהו למות. אני הולכת.‬

780
01:06:37,083 --> 01:06:39,416
‫מה? השתגעת?‬
‫-נמאס לי מזה, ננדו!‬

781
01:06:39,916 --> 01:06:42,875
‫זו הבעיה שלי.‬
‫אני לא רוצה שעוד מישהו ימות בגללי.‬

782
01:06:42,958 --> 01:06:45,833
‫אז תלכי לשם ותמותי בעצמך?‬
‫-עזוב אותי.‬

783
01:06:46,666 --> 01:06:50,000
‫באמת תלכי להציל את החבר הדפוק שלך?‬
‫כי אני לא הולך, אנחלה.‬

784
01:06:51,250 --> 01:06:52,250
‫אני הולכת.‬

785
01:06:57,250 --> 01:06:58,583
‫אלוהים אדירים.‬

786
01:07:54,708 --> 01:07:55,625
‫אווה.‬

787
01:07:59,875 --> 01:08:00,791
‫אווה.‬

788
01:08:02,291 --> 01:08:03,208
‫אווה.‬

789
01:08:05,791 --> 01:08:07,250
‫אנחלה…‬

790
01:08:09,250 --> 01:08:10,333
‫לא עשיתי את זה.‬

791
01:08:11,375 --> 01:08:13,833
‫תירגעי. אל תדברי.‬

792
01:08:14,833 --> 01:08:16,791
‫הליצן…‬

793
01:08:17,750 --> 01:08:19,083
‫ליצנים…‬

794
01:09:10,166 --> 01:09:11,166
‫סבאס.‬

795
01:09:17,500 --> 01:09:19,833
‫סבאס. היי.‬

796
01:09:21,791 --> 01:09:22,625
‫אנחלה.‬

797
01:09:23,500 --> 01:09:24,833
‫תעזרי לי. תשחררי אותי.‬

798
01:09:24,916 --> 01:09:26,625
‫תעזרי לי, אנחלה.‬
‫-תירגע.‬

799
01:09:26,708 --> 01:09:28,583
‫תשחררי אותי, בבקשה.‬
‫-תירגע.‬

800
01:09:31,666 --> 01:09:32,583
‫זה הוא.‬

801
01:09:33,083 --> 01:09:34,000
‫הליצן.‬

802
01:09:35,791 --> 01:09:39,791
‫הוא הביא אותי לכאן. הוא משוגע.‬
‫-אנחלה, זה שקר. הוא אובססיבי לגבייך.‬

803
01:09:39,875 --> 01:09:42,041
‫לא. תסתכלי עליי. זה לא נכון.‬

804
01:09:42,125 --> 01:09:43,958
‫תאמיני לי.‬
‫-זה היה ננדו מההתחלה.‬

805
01:09:44,041 --> 01:09:46,333
‫תסתכלי עליי. תקשיבי לי.‬
‫-אני אוהב אותך.‬

806
01:09:47,791 --> 01:09:49,000
‫ואת אוהבת אותי.‬

807
01:09:49,500 --> 01:09:51,208
‫אנחנו מאוהבים, אנחלה.‬
‫-שתוק!‬

808
01:09:51,291 --> 01:09:53,166
‫בגלל זה שכבת איתי.‬

809
01:09:55,125 --> 01:09:56,041
‫לא.‬

810
01:09:56,958 --> 01:09:58,083
‫לא…‬

811
01:09:58,166 --> 01:09:59,625
‫בן זונה.‬

812
01:10:00,416 --> 01:10:02,125
‫ננדו.‬
‫-תהרגי אותו.‬

813
01:10:03,166 --> 01:10:05,166
‫תהרגי אותו.‬
‫-לא. ננדו…‬

814
01:10:05,250 --> 01:10:06,708
‫ננדו, בבקשה…‬

815
01:10:14,958 --> 01:10:16,833
‫ננדו! לא…‬

816
01:10:37,666 --> 01:10:38,625
‫שיט.‬

817
01:10:39,958 --> 01:10:42,458
‫חבל שלא הרגת אותו, זה היה סוף מושלם.‬

818
01:10:44,958 --> 01:10:45,875
‫זה אני.‬

819
01:10:49,166 --> 01:10:50,083
‫הליצן.‬

820
01:10:50,166 --> 01:10:51,250
‫לא.‬
‫-כן.‬

821
01:10:51,333 --> 01:10:53,208
‫לא. זה לא אפשרי.‬

822
01:10:54,083 --> 01:10:55,166
‫בטח שזה אפשרי.‬

823
01:10:57,125 --> 01:10:58,833
‫עשיתי הכול בשבילך.‬

824
01:11:00,958 --> 01:11:02,458
‫למה, סבאס?‬

825
01:11:07,208 --> 01:11:08,083
‫באמת?‬

826
01:11:09,083 --> 01:11:10,000
‫את רצינית?‬

827
01:11:16,500 --> 01:11:17,625
‫כלומר…‬

828
01:11:18,750 --> 01:11:21,583
‫אני תמיד מתאכזב‬
‫כשהרוצח מסביר את המניעים שלו.‬

829
01:11:23,166 --> 01:11:25,666
‫אבל בסדר, שיהיה. אני אנסה להסביר.‬

830
01:11:27,541 --> 01:11:28,666
‫את יודעת,‬

831
01:11:29,166 --> 01:11:31,000
‫יש סופרים שפועלים בשיטת המצפן.‬

832
01:11:31,708 --> 01:11:33,875
‫הם פשוט זורמים עם העלילה.‬

833
01:11:35,458 --> 01:11:38,875
‫ויש סופרים שפועלים בשיטת המפה.‬
‫הם אוהבים לתכנן הכול מראש.‬

834
01:11:48,291 --> 01:11:49,125
‫כמוני.‬

835
01:11:52,750 --> 01:11:55,083
‫אז זה מה שעשיתי. תכננתי הכול מראש.‬

836
01:11:55,791 --> 01:11:57,208
‫לא השארתי דבר ליד המקרה.‬

837
01:11:59,416 --> 01:12:00,416
‫הדמויות.‬

838
01:12:00,500 --> 01:12:04,333
‫"וכך הגיבורה, המופרע, האימו,‬

839
01:12:04,416 --> 01:12:07,833
‫"החתיכה, המפונקת, המשפיען…"‬

840
01:12:07,916 --> 01:12:09,416
‫מה שקרה לך עם קרוסדו.‬

841
01:12:09,500 --> 01:12:11,041
‫- אני נמשכת אליך -‬

842
01:12:11,125 --> 01:12:12,708
‫קיבלתי את המייל שלך.‬
‫-באמת?‬

843
01:12:13,208 --> 01:12:15,333
‫סליחה, הייתי בטוחה שלא שלחתי אותו.‬

844
01:12:16,041 --> 01:12:17,416
‫מתיחת הליצנים הקטלניים.‬

845
01:12:17,500 --> 01:12:19,833
‫אנחנו צריכים לעשות את זה לקרוסדו.‬

846
01:12:19,916 --> 01:12:21,125
‫אפילו כתבתי את מותו.‬

847
01:12:21,958 --> 01:12:23,958
‫זה היה פרק מעולה, דרך אגב.‬

848
01:12:25,458 --> 01:12:26,333
‫הצילו!‬

849
01:12:26,416 --> 01:12:27,500
‫מה קרה?‬

850
01:12:27,583 --> 01:12:29,416
‫הוא רץ לכאן מכוסה בדם.‬

851
01:12:30,375 --> 01:12:31,416
‫לא!‬

852
01:12:32,791 --> 01:12:34,291
‫כתבתי הכול.‬

853
01:12:34,791 --> 01:12:37,375
‫הפכתי אותך לגיבורה‬

854
01:12:37,458 --> 01:12:40,041
‫של הרומן המצמרר ביותר בתולדות הספרות.‬

855
01:12:40,125 --> 01:12:44,916
‫וכמובן, היא סובלת מאוד‬
‫כי היא רואה את כל חבריה נרצחים…‬

856
01:12:46,041 --> 01:12:49,125
‫בסדר, הליצן כתב‬
‫שהוא שרף את ראי בבריכה, נכון?‬

857
01:12:49,625 --> 01:12:53,375
‫אבל ראי לא כאן. וגם לא המעיים שלו.‬

858
01:12:59,250 --> 01:13:00,958
‫…והיא חושדת בחבר שלה.‬

859
01:13:02,750 --> 01:13:04,208
‫תראי אותו. מסכן.‬

860
01:13:05,875 --> 01:13:10,583
‫אבל יש דבר אחד שמעולם לא חשבתי שאכתוב.‬

861
01:13:12,208 --> 01:13:13,208
‫את יודעת מה זה?‬

862
01:13:18,291 --> 01:13:19,708
‫שהרוצח ישכב איתך.‬

863
01:13:23,250 --> 01:13:24,875
‫זה הפרק האהוב עליי.‬

864
01:13:26,583 --> 01:13:27,583
‫תסתכלי עליי.‬

865
01:13:29,208 --> 01:13:30,458
‫אמרתי לך להסתכל עליי!‬

866
01:13:37,541 --> 01:13:39,166
‫כי כתבנו אותו יחד.‬

867
01:13:40,916 --> 01:13:42,541
‫אתה מטורף.‬

868
01:13:43,875 --> 01:13:46,125
‫כן. יש בזה מן האמת.‬

869
01:13:53,750 --> 01:13:55,458
‫רציתי להיות סופר, בדיוק כמוך.‬

870
01:13:58,291 --> 01:14:01,625
‫וגם אני הייתי באתר שבו פגשת את אליסיה.‬

871
01:14:05,166 --> 01:14:06,125
‫אליסיה?‬

872
01:14:06,208 --> 01:14:07,625
‫אני חושבת שאליסיה התאבדה.‬

873
01:14:07,708 --> 01:14:11,000
‫וזו אשמתי. זו אשמת הסיפור שלי.‬
‫לכן אני הגיבורה.‬

874
01:14:12,000 --> 01:14:13,041
‫אליסיה.‬

875
01:14:14,041 --> 01:14:15,666
‫התאהבת פעם באינטרנט?‬

876
01:14:15,750 --> 01:14:19,458
‫- אלי: החברה הכי טובה שלי‬
‫כתבה עליי סיפור. אני רוצה למות -‬

877
01:14:19,541 --> 01:14:21,041
‫אני והיא התאהבנו.‬

878
01:14:24,625 --> 01:14:26,166
‫וניצלת אותה.‬

879
01:14:26,875 --> 01:14:28,250
‫כן, זו האמת.‬

880
01:14:28,875 --> 01:14:32,041
‫- גייסי: היא זאת שתמות -‬

881
01:14:32,125 --> 01:14:35,375
‫בגללך החברה שלי השתגעה.‬

882
01:14:35,458 --> 01:14:37,458
‫בגללך היא רצתה למות.‬

883
01:14:38,458 --> 01:14:39,916
‫והרגה את אימא שלה.‬

884
01:14:41,625 --> 01:14:43,416
‫ולכן, אנחלה…‬

885
01:14:45,875 --> 01:14:47,500
‫אני כותב את הספר הזה.‬

886
01:14:49,041 --> 01:14:53,000
‫כי יש לי את המניע הכי קלאסי‬
‫בתולדות הספרות.‬

887
01:14:56,791 --> 01:14:57,708
‫נקמה.‬

888
01:15:04,416 --> 01:15:05,416
‫ננדו.‬

889
01:15:10,166 --> 01:15:11,125
‫סליחה.‬

890
01:15:11,208 --> 01:15:12,375
‫אני אביא עזרה.‬

891
01:15:21,500 --> 01:15:22,875
‫אנחלה!‬

892
01:15:53,791 --> 01:15:55,125
‫הפתעה.‬

893
01:15:55,208 --> 01:15:56,541
‫וירחיניה?‬

894
01:16:01,458 --> 01:16:03,750
‫וירחיניה הייתה רק דמות שיצרנו.‬

895
01:16:04,375 --> 01:16:05,458
‫שמי אליסיה.‬

896
01:16:05,541 --> 01:16:07,708
‫ואת החברה הכי טובה שלי.‬

897
01:16:08,625 --> 01:16:11,708
‫לא. לא יכול להיות.‬

898
01:16:12,416 --> 01:16:14,958
‫אליסיה, את מתה.‬

899
01:16:16,583 --> 01:16:19,166
‫התאבדת בשרפה.‬

900
01:16:20,500 --> 01:16:22,625
‫לא. זה לא קרה.‬

901
01:16:22,708 --> 01:16:26,541
‫שכחתי להגיד לך שלספר הזה יש שני מחברים.‬

902
01:16:27,041 --> 01:16:30,791
‫זוכרת שהבטחתי שאכתוב ספר שיפגע בך?‬

903
01:16:31,833 --> 01:16:33,166
‫מה דעתך?‬

904
01:16:33,250 --> 01:16:35,166
‫את חייבת לשמוע איך הוא נגמר.‬

905
01:16:35,666 --> 01:16:36,958
‫את תאהבי את זה.‬

906
01:16:37,041 --> 01:16:41,166
‫בעקבות המפגש עם הליצנים הקטלניים,‬
‫אנחלה מפתחת קולרופוביה.‬

907
01:16:41,666 --> 01:16:43,750
‫המחלה גורמת לה לאבד את שפיות דעתה,‬

908
01:16:44,250 --> 01:16:49,208
‫והיא הורגת את כל חבריה‬
‫שהשביעו אותה לא לספר מה קרה לקרוסדו.‬

909
01:16:49,291 --> 01:16:52,916
‫חוץ מסבאס, החבר הכי טוב שלה.‬

910
01:16:53,416 --> 01:16:56,041
‫ואז הוא כותב ספר שהופך לרב-מכר,‬

911
01:16:56,125 --> 01:16:59,291
‫ואז הספר הופך לסרט, ואז יוצא סרט המשך.‬

912
01:17:00,708 --> 01:17:02,208
‫אנחנו נהיה עשירים!‬

913
01:17:03,666 --> 01:17:04,666
‫"אנחנו"?‬

914
01:17:05,375 --> 01:17:06,625
‫לא נראה לי.‬

915
01:17:07,625 --> 01:17:11,250
‫את לא יכולה להיות המחברת של הספר, אליסיה.‬
‫כולם חושבים שאת מתה.‬

916
01:17:12,083 --> 01:17:15,583
‫את נותנת את הסיפור הזה לחבר שלך?‬

917
01:17:16,833 --> 01:17:19,208
‫את רוצה להיות סופרת,‬
‫אבל הוא יקבל את כל הקרדיט.‬

918
01:17:19,291 --> 01:17:22,333
‫תשתקי, אנחלה.‬

919
01:17:22,416 --> 01:17:24,250
‫אני יודעת מה את מנסה לעשות.‬

920
01:17:24,333 --> 01:17:27,125
‫נשתמש בשם עט. זה ממילא טוב יותר למכירות.‬

921
01:17:27,666 --> 01:17:29,958
‫זו תוכנית מושלמת.‬
‫-לא כזאת מושלמת.‬

922
01:17:31,500 --> 01:17:33,500
‫שכחתם פרט קטן אחד.‬

923
01:17:34,375 --> 01:17:35,375
‫האימו?‬

924
01:17:35,875 --> 01:17:37,125
‫הוא לא מת.‬

925
01:17:37,208 --> 01:17:38,541
‫תכתוב את זה, מניאק!‬

926
01:17:38,625 --> 01:17:39,916
‫סבאס!‬

927
01:17:43,500 --> 01:17:44,583
‫לא!‬

928
01:17:45,666 --> 01:17:47,375
‫מהר! תברחי!‬

929
01:17:53,791 --> 01:17:55,291
‫תחזרי הנה!‬

930
01:17:58,875 --> 01:18:00,250
‫אנחלה!‬

931
01:18:04,583 --> 01:18:05,666
‫בואי הנה!‬

932
01:18:59,958 --> 01:19:00,916
‫אנחלה!‬

933
01:19:01,000 --> 01:19:02,625
‫- סכנה‬
‫מתח גבוה -‬

934
01:19:02,708 --> 01:19:04,416
‫את לא רוצה להיות הגיבורה?‬

935
01:19:06,666 --> 01:19:08,000
‫איפה את?‬

936
01:19:10,291 --> 01:19:11,666
‫לאן הלכת?‬

937
01:19:14,666 --> 01:19:17,291
‫הסוף כבר נכתב. את לא זוכרת?‬

938
01:19:19,666 --> 01:19:21,375
‫ואת תמותי.‬

939
01:19:23,541 --> 01:19:25,208
‫אנחלה, בואי נכתוב.‬

940
01:19:31,041 --> 01:19:33,750
‫לא!‬

941
01:19:45,625 --> 01:19:46,791
‫הסוף.‬

942
01:20:25,541 --> 01:20:26,583
‫ננדו.‬

943
01:20:28,416 --> 01:20:29,333
‫ננדו.‬

944
01:20:30,083 --> 01:20:31,166
‫היי.‬

945
01:20:34,041 --> 01:20:35,208
‫אני אוהבת אותך.‬

946
01:20:36,791 --> 01:20:37,708
‫כל כך.‬

947
01:20:38,291 --> 01:20:40,833
‫אני אסע איתו. בסדר?‬

948
01:20:42,083 --> 01:20:43,041
‫תודה.‬

949
01:21:05,666 --> 01:21:06,625
‫ספרי המשך.‬

950
01:21:06,708 --> 01:21:07,791
‫- כעבור שנה -‬

951
01:21:07,875 --> 01:21:12,458
‫המשך של סיפור‬
‫שמתרחש באותו יקום, אבל בזמן מאוחר יותר.‬

952
01:21:12,541 --> 01:21:15,416
‫הם כוללים את אותן הדמויות,‬
‫את אותם קווי עלילה…‬

953
01:21:15,958 --> 01:21:19,250
‫זו מגמה שהפכה לנורמה בספרות.‬

954
01:21:19,333 --> 01:21:21,958
‫לכל ספר רב-מכר יש ספר המשך.‬

955
01:21:22,041 --> 01:21:23,916
‫ברור. לספר כבר יש מעריצים,‬

956
01:21:24,000 --> 01:21:26,041
‫אז פשוט נותנים להם עוד מאותו דבר.‬

957
01:21:26,125 --> 01:21:29,958
‫בעיניי זו גישה פחדנית.‬
‫"זה הצליח פעם אחת, אז אמשיך לעשות את זה."‬

958
01:21:30,041 --> 01:21:33,958
‫אז אם ספר זוכה להצלחה,‬
‫עדיף שהוא יישאר יצירה בפני עצמה?‬

959
01:21:34,041 --> 01:21:37,291
‫טוב, הגיוני לכתוב ספר המשך‬
‫אם נשארו קצוות פתוחים.‬

960
01:21:37,375 --> 01:21:40,750
‫אבל אם קווי העלילה נסגרו,‬
‫לרוב ספר ההמשך לא יצליח.‬

961
01:21:40,833 --> 01:21:43,416
‫בדיוק. הבעיה בספרי המשך…‬

962
01:21:43,500 --> 01:21:47,041
‫כל הכבוד. את כבר החנונית של הכיתה.‬

963
01:21:47,125 --> 01:21:48,166
‫אני לא שולטת בזה.‬

964
01:21:48,250 --> 01:21:51,416
‫בשיעור הבא‬
‫ננתח ספרי המשך מוצלחים ולא מוצלחים.‬

965
01:21:51,500 --> 01:21:53,791
‫בסדר? תתחילו לחפש דוגמאות.‬

966
01:21:53,875 --> 01:21:56,125
‫טוב, נתראה בשבוע הבא.‬

967
01:21:56,791 --> 01:22:01,500
‫יש עכשיו סמינר על ספרות גותית בחדר 237.‬

968
01:22:01,583 --> 01:22:04,250
‫שנלך?‬
‫-אתה יודע, אתה לא חייב ללכת לכל שיעור.‬

969
01:22:04,333 --> 01:22:06,375
‫רואים שאתה בשנה א'.‬

970
01:22:06,875 --> 01:22:10,958
‫אני רק מנסה לעמוד בקצב שלך.‬
‫-בסדר. לא, לך בלעדיי.‬

971
01:22:11,458 --> 01:22:13,041
‫אני הולכת לכתוב קצת.‬

972
01:22:13,125 --> 01:22:16,250
‫התקשרו אליי מההוצאה לאור.‬
‫הם רוצים לקרוא את מה שכתבתי.‬

973
01:22:16,333 --> 01:22:17,583
‫"פשעי האוניברסיטה"?‬

974
01:22:18,708 --> 01:22:22,083
‫יש לי הרגשה טובה לגבי זה.‬
‫-ברור. זה הסיפור שלך.‬

975
01:22:25,250 --> 01:22:26,291
‫נתראה.‬

976
01:23:28,000 --> 01:23:32,000
‫- מועדון הקריאה הקטלני -‬