1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

3
00:00:13,840 --> 00:00:14,800
‫הלו?‬

4
00:00:14,800 --> 00:00:16,680
‫כן? ביג מק?‬

5
00:00:17,600 --> 00:00:19,520
‫כן, אני לא מאמין!‬

6
00:00:22,040 --> 00:00:24,560
‫היי, פאלקו!‬

7
00:00:24,560 --> 00:00:26,120
‫היי, ביג מק.‬

8
00:00:27,120 --> 00:00:28,840
‫חבר...‬
‫-אני כל כך שמח.‬

9
00:00:28,840 --> 00:00:31,600
‫לא תאמין כמה אני שמח.‬

10
00:00:32,680 --> 00:00:36,520
‫אני...‬
‫-גבר, למה אמרו לי שאתה מת?‬

11
00:00:37,040 --> 00:00:39,040
‫מי אמר לך שאני מת?‬

12
00:00:39,560 --> 00:00:40,880
‫טוב, בכלא.‬

13
00:00:41,480 --> 00:00:42,360
‫מה?‬

14
00:00:43,000 --> 00:00:45,560
‫אתה יודע כמה מכתבים שלחתי?‬

15
00:00:45,560 --> 00:00:48,760
‫מברקים והכול!‬
‫-לא קיבלתי שום דבר.‬

16
00:00:48,760 --> 00:00:53,240
‫הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש בפייסבוק,‬
‫לחפש אותך בכל מקום.‬

17
00:00:53,800 --> 00:00:57,000
‫שום דבר. לא מצאתי כלום.‬
‫-כן.‬

18
00:00:58,120 --> 00:01:01,160
‫טוב, אף פעם לא הייתי מוותר עליך.‬

19
00:01:02,760 --> 00:01:06,440
‫הם מצלמים עכשיו‬
‫סרט תיעודי של שעה וחצי לנטפליקס.‬

20
00:01:06,960 --> 00:01:08,040
‫מעולה.‬

21
00:01:08,040 --> 00:01:11,840
‫כן, תמיד הייתי לוחם.‬

22
00:01:11,840 --> 00:01:13,800
‫מה שלומך, ביג מק? בכנות.‬

23
00:01:22,440 --> 00:01:25,360
‫עכשיו אספר לכם סיפור היפותטי.‬

24
00:01:32,800 --> 00:01:35,440
‫היפותטי לחלוטין. אין לו שום קשר אליי.‬

25
00:01:41,640 --> 00:01:44,560
‫לפעמים החיים משוגעים יותר מסרט הוליוודי.‬

26
00:01:47,080 --> 00:01:50,760
‫הייתי בדרך הבטוחה לקריירה מצליחה.‬

27
00:01:53,080 --> 00:01:56,880
‫מה שמרתק לגבי דונלד‬
‫זה שיש לו יכולת להקסים אנשים.‬

28
00:01:56,880 --> 00:01:58,520
‫באופן חוקי לחלוטין.‬

29
00:01:59,400 --> 00:02:01,720
‫שני מעשי שוד, בהפרש של 20 שנה,‬

30
00:02:01,720 --> 00:02:04,160
‫שלדונלד שטלוואג היה בהם חלק, לכאורה.‬

31
00:02:04,160 --> 00:02:06,440
‫הוא תמיד היה קצת שובב.‬

32
00:02:07,040 --> 00:02:09,880
‫אם משהו כזה היה קורה פעם אחת,‬
‫בסדר, זה מוזר.‬

33
00:02:09,880 --> 00:02:11,360
‫שקר במאה אחוז.‬

34
00:02:11,960 --> 00:02:14,800
‫פעמיים, ברור שזה כבר מוזר באופן קיצוני.‬

35
00:02:19,480 --> 00:02:20,760
‫היפותטי לחלוטין.‬

36
00:02:23,880 --> 00:02:28,280
{\an8}‫- ביג מק: גנגסטרים וזהב -‬

37
00:02:31,160 --> 00:02:32,640
‫אתה לא חושב שזה קצת חריג‬

38
00:02:32,640 --> 00:02:36,040
‫ששני אירועים גדולים כאלה קרו בתקופת חייך?‬

39
00:02:36,560 --> 00:02:37,520
‫ממש לא.‬

40
00:02:38,880 --> 00:02:39,840
‫בכלל לא.‬

41
00:02:43,240 --> 00:02:44,640
{\an8}‫- ספרקאסה‬
‫קבוצה כלכלית -‬

42
00:02:46,240 --> 00:02:48,760
‫- שוד ראשון -‬

43
00:02:49,680 --> 00:02:51,240
‫- נירנברג‬
‫19 בדצמבר, 1991 -‬

44
00:02:51,240 --> 00:02:54,680
‫שבעים, 80, 90...‬

45
00:02:55,440 --> 00:02:57,760
{\an8}‫זה היה אחר הצהריים, קצת לפני שלוש וחצי.‬

46
00:02:57,760 --> 00:03:00,440
{\an8}‫הנכדה שלך תשמח מאוד.‬
‫-אני מקווה.‬

47
00:03:00,960 --> 00:03:02,520
‫תמסור לחברה שלך ד"ש ממני.‬

48
00:03:02,520 --> 00:03:04,640
‫הוא נכנס. הוא היה גבוה ושמן.‬

49
00:03:06,040 --> 00:03:09,240
‫הוא חבש כובע,‬
‫לבש מעיל וצעיף, והרכיב משקפיים.‬

50
00:03:11,040 --> 00:03:15,480
‫ופתאום הוא שלף את הנשק ואמר,‬
‫"תני לי את הכסף, מהר".‬

51
00:03:15,480 --> 00:03:17,920
‫יותר מהר.‬
‫-בוא לכאן.‬

52
00:03:18,960 --> 00:03:21,120
‫הוא איים על הלקוחות ועל הקולגות שלי.‬

53
00:03:21,120 --> 00:03:22,160
‫כן, בדיוק.‬

54
00:03:22,160 --> 00:03:24,280
‫אז פתחתי את הקופה.‬

55
00:03:25,480 --> 00:03:28,320
‫פרנקים שווייצריים, מטבע איטלקי.‬

56
00:03:28,320 --> 00:03:29,600
‫נתתי לו הכול.‬

57
00:03:29,600 --> 00:03:31,040
‫קדימה.‬

58
00:03:31,040 --> 00:03:34,240
‫חמישים וארבעה אלף מארק בסך הכול.‬

59
00:03:38,280 --> 00:03:39,400
‫מהר, תני לי את זה.‬

60
00:03:44,720 --> 00:03:45,600
‫טלפון.‬

61
00:03:49,480 --> 00:03:53,120
‫הייתי שם וחיכיתי לו.‬
‫הוא אמר שהוא כבר חוזר.‬

62
00:03:53,120 --> 00:03:55,960
‫לא היה לי מושג מה קרה בתוך הבנק.‬

63
00:03:55,960 --> 00:03:58,200
‫הוא נכנס ואמר לי לנסוע משם.‬

64
00:03:58,720 --> 00:03:59,600
‫אז נסעתי.‬

65
00:03:59,600 --> 00:04:00,560
‫סעי!‬

66
00:04:09,200 --> 00:04:11,720
‫רציתי לפנות ימינה בסוף הרחוב.‬

67
00:04:11,720 --> 00:04:13,520
‫הייתה רק פנייה ימינה, אבל אז...‬

68
00:04:13,520 --> 00:04:14,480
‫אמרתי שמאלה!‬

69
00:04:14,480 --> 00:04:16,240
‫הוא החזיק אקדח.‬

70
00:04:16,240 --> 00:04:19,320
‫עשרים סנטימטר מהראש שלי. ואז הוא אמר...‬

71
00:04:19,320 --> 00:04:21,520
‫פני שמאלה, או שאפוצץ אותך!‬

72
00:04:21,520 --> 00:04:24,800
‫אז נסעתי ברחוב החד סטרי,‬
‫בניגוד לכיוון התנועה.‬

73
00:04:25,400 --> 00:04:27,440
‫יותר מהר!‬
‫-והמשכתי, גם באור אדום.‬

74
00:04:27,440 --> 00:04:29,680
‫זין על זה, פשוט תיסעי! לעזאזל!‬

75
00:04:29,680 --> 00:04:32,520
‫בסופו של דבר הוא יצא ונעלם.‬

76
00:04:34,360 --> 00:04:38,440
‫כמובן שאני זוכרת איך הוא נראה.‬
‫גבוה מאוד, לפחות מטר תשעים.‬

77
00:04:38,440 --> 00:04:42,360
‫בערך בן 35, ובעל מבנה גוף גדול מאוד.‬

78
00:04:47,240 --> 00:04:50,960
‫הכרתי את מר שטלוואג לפני כמעט 30 שנה,‬

79
00:04:50,960 --> 00:04:55,480
‫כשהוא נכנס למשרד עורכי הדין‬
‫שבו עבדתי בזמנו.‬

80
00:04:55,480 --> 00:04:58,240
{\an8}‫אני זוכר את זה בבירור. היו לו 500 מארק.‬

81
00:04:58,240 --> 00:05:00,720
{\an8}‫הוא דחף אותם ליד שלי ואמר‬

82
00:05:00,720 --> 00:05:04,160
‫שהמשטרה מחפשת אותו ושהוא צריך לסדר משהו.‬

83
00:05:04,160 --> 00:05:05,320
‫- תיק XY לא נפתר -‬

84
00:05:05,320 --> 00:05:09,240
{\an8}‫בסוף התוכנית היום,‬
‫אנחנו רוצים להראות לכם שוב תמונות‬

85
00:05:09,240 --> 00:05:12,480
{\an8}‫שצולמו על ידי מצלמות אוטומטיות‬
‫במהלך שודי בנק.‬

86
00:05:13,000 --> 00:05:14,800
{\an8}‫בדצמבר 1991,‬

87
00:05:14,800 --> 00:05:18,320
{\an8}‫האדם הזה שדד‬
‫סניף בנק ספרקאסה במרכז העיר נירנברג.‬

88
00:05:18,320 --> 00:05:20,120
{\an8}‫- משטרת נירנברג -‬

89
00:05:20,120 --> 00:05:22,280
‫זו הייתה תחילת הסיפור.‬

90
00:05:22,880 --> 00:05:25,640
{\an8}‫תיאורו: בן 35-40,‬

91
00:05:25,640 --> 00:05:29,640
‫גבוה מאוד, 1.95 מטרים לפחות,‬
‫וסובל מעודף משקל בולט.‬

92
00:05:29,640 --> 00:05:31,360
‫האדם הזה שדד בנק...‬

93
00:05:31,360 --> 00:05:36,280
‫בזמנו, שוטר זיהה אותו‬
‫בתוכנית ה-XY ההיא ואמר,‬

94
00:05:36,280 --> 00:05:38,200
{\an8}‫"זה שטלוואג, אני מכיר אותו."‬

95
00:05:48,440 --> 00:05:51,800
‫אני מבוקש על שוד בנק? זה ממש לא הייתי אני.‬

96
00:05:51,800 --> 00:05:55,800
‫זה לא שינה אם היה מדובר‬
‫בשוד בנק או ברצח או במה שלא יהיה.‬

97
00:05:57,320 --> 00:05:59,000
‫לא פחדתי,‬

98
00:06:00,200 --> 00:06:02,600
‫כי ידעתי שלא עשיתי כלום.‬

99
00:06:04,680 --> 00:06:06,520
‫זה לא היה נראה כמו עניין גדול.‬

100
00:06:06,520 --> 00:06:09,800
‫"פשוט לך למשטרה ותסדר את הדבר הזה.‬

101
00:06:09,800 --> 00:06:11,920
‫"אני לא מודע לכך שעשיתי משהו רע."‬

102
00:06:11,920 --> 00:06:15,680
‫הרבה לקוחות אומרים את זה‬
‫כשאתה מגיע איתם לבית המשפט או למשטרה.‬

103
00:06:15,680 --> 00:06:18,160
‫אבל זה לא יכול להיות, אני חף מפשע.‬

104
00:06:21,600 --> 00:06:23,360
‫הוא היה נראה לי רגוע מאוד.‬

105
00:06:23,360 --> 00:06:26,120
‫צריך לנסות להבין איזה מין אדם הוא.‬

106
00:06:26,120 --> 00:06:29,600
‫אז אתה מדבר איתו, ובהקשר הזה הוא אמר לי‬

107
00:06:29,600 --> 00:06:32,480
‫שאין לו שום קשר לזה, שהוא היה חולה.‬

108
00:06:35,880 --> 00:06:37,400
‫נכנסנו לאיזה חדר.‬

109
00:06:37,400 --> 00:06:41,800
‫הראו לנו כמה דברים.‬
‫כל מיני חלקים מהתיק, כולל התמונה הזו.‬

110
00:06:41,800 --> 00:06:44,400
‫זיהיתי אותו. לא הייתי צריך להסתכל לעומק.‬

111
00:06:45,640 --> 00:06:48,520
‫ופשוט חשבתי, "זה לא נראה טוב".‬

112
00:06:52,120 --> 00:06:56,400
‫התמונה הייתה באיכות גרועה,‬
‫אבל חייבים להודות שזה נראה כמוהו.‬

113
00:06:56,920 --> 00:06:58,280
‫רק ממדי הגוף.‬

114
00:07:00,160 --> 00:07:02,760
‫כן, ואז אתה ניצב מול האישום.‬

115
00:07:04,480 --> 00:07:09,120
‫אני עדיין זוכר שהשוטר האחראי אמר‬

116
00:07:09,120 --> 00:07:13,080
‫שזה בקשר לשוד בנק עם בני ערובה בנירנברג.‬

117
00:07:13,080 --> 00:07:15,720
‫אמרתי, "אני לא יודע מה אתה רוצה ממני".‬

118
00:07:16,240 --> 00:07:19,560
‫בזמנו, הייתי משוכנע‬
‫שבכלל לא הייתי בנירנברג.‬

119
00:07:20,080 --> 00:07:23,600
‫שוד בנק הוא עבירה פלילית‬
‫עם עונש מינימום של חמש שנות מאסר.‬

120
00:07:23,600 --> 00:07:25,360
‫אתה לא יכול פשוט ללכת הביתה.‬

121
00:07:25,360 --> 00:07:28,520
‫לא משנה כמה טובה החוו"ד החברתית שלך,‬
‫כמה עבודות יש לך‬

122
00:07:28,520 --> 00:07:30,960
‫וכמה נשים וילדים יש לך, אתה תישאר שם.‬

123
00:07:30,960 --> 00:07:34,120
‫רק כדי להבין אם זה היית אתה או לא.‬

124
00:07:34,680 --> 00:07:36,200
‫ולא משנה מה תגיד.‬

125
00:07:37,840 --> 00:07:41,920
‫דונלד התעקש שזה לא היה הוא, שיש לו אליבי.‬

126
00:07:41,920 --> 00:07:45,680
‫כמובן שהוא היה צריך לפשפש במוחו‬
‫כדי להיזכר איפה הוא היה.‬

127
00:07:46,240 --> 00:07:49,040
‫והשוטר, הבלש,‬

128
00:07:49,040 --> 00:07:52,400
‫גם הוא האמין לדונלד. זה היה הרושם שלי.‬

129
00:07:53,240 --> 00:07:58,080
‫אז הוא אמר, "טוב,‬
‫בוא נערוך מסדר זיהוי. אתה מסכים לזה?"‬

130
00:07:58,080 --> 00:07:59,560
‫אמרתי, "כן, כמובן".‬

131
00:08:01,680 --> 00:08:02,920
‫דמיינו את התמונה:‬

132
00:08:04,720 --> 00:08:06,280
‫נכנסתי לחדר ריק,‬

133
00:08:06,280 --> 00:08:08,160
‫עם שמשת זכוכית ענקית,‬

134
00:08:08,760 --> 00:08:10,320
‫ושם עמדתי.‬

135
00:08:12,120 --> 00:08:14,960
‫אבל מפני שלא היו‬
‫עוד בחורים גדולים ושמנים כמוני,‬

136
00:08:14,960 --> 00:08:18,600
‫רק אני עמדתי שם, לגמרי לבדי.‬

137
00:08:20,200 --> 00:08:24,360
‫נכנסו שישה או שבעה אנשים,‬
‫שהיו לקוחות בבנק.‬

138
00:08:26,120 --> 00:08:28,040
‫אתה יודע מה הם אמרו?‬

139
00:08:29,960 --> 00:08:32,280
‫"הוא גבוה, הוא שמן. זה היה הוא."‬

140
00:08:34,080 --> 00:08:36,680
‫יותר מ-16 אנשים אמרו שאני השודד.‬

141
00:08:38,320 --> 00:08:39,520
‫זה הדהים אותי.‬

142
00:08:41,680 --> 00:08:45,160
‫ואז חשבתי, "זה סרט אימה נוראי".‬

143
00:09:03,240 --> 00:09:07,520
‫ואז הבלש חשב על הרעיון‬
‫של לערוך הערכת מומחה.‬

144
00:09:07,520 --> 00:09:10,000
‫זה היה מה שידוע כדוח אנתרופולגי,‬

145
00:09:10,520 --> 00:09:14,080
‫שמטרתו לקבוע אם האדם בתמונה זהה‬

146
00:09:14,080 --> 00:09:16,400
‫לשודד לכאורה, לדונלד.‬

147
00:09:17,240 --> 00:09:21,440
‫אלה הערכות שנעשות כשמישהו עובר באור אדום‬

148
00:09:21,440 --> 00:09:26,040
‫או כשאנשים במכוניות נתפסים במצלמת מהירות‬
‫ואומרים, "זה לא הייתי אני".‬

149
00:09:26,040 --> 00:09:27,800
‫אז צילמו אותו.‬

150
00:09:33,800 --> 00:09:37,920
‫לאחר מכן, המומחה משווה‬
‫את התמונות האלה לתמונה הראשונה.‬

151
00:09:37,920 --> 00:09:40,920
{\an8}‫טוב, אני אסתכל ואבדוק מה נוכל להבין.‬

152
00:09:40,920 --> 00:09:44,520
{\an8}‫- ד"ר קורנליוס ס'‬
‫עד מומחה בתיק דונלד שטלוואג -‬

153
00:09:44,520 --> 00:09:47,480
{\an8}‫המומחה הזה מעורר מחלוקת במקרים רבים.‬

154
00:09:47,480 --> 00:09:49,600
‫אנשים רבים לא מעריכים אותו.‬

155
00:09:50,640 --> 00:09:53,280
{\an8}‫המומחה האחראי מתחמק היום.‬

156
00:09:53,800 --> 00:09:58,840
{\an8}‫המומחה לא רצה להגיב,‬
‫אבל הקולגה שלו היה מוכן לדבר.‬

157
00:10:03,200 --> 00:10:07,080
‫אם מסתכלים על כל הספרות האנתרופולוגית,‬

158
00:10:07,080 --> 00:10:13,440
‫יש כ-250-280 מאפיינים‬
‫שניתן להגדיר בראש בלבד.‬

159
00:10:14,280 --> 00:10:19,640
{\an8}‫אז בכל מקום בו ניתן לומר משהו על אדם‬

160
00:10:19,640 --> 00:10:23,560
‫מבחינה משפטית, אנחנו נכנסים לתמונה.‬

161
00:10:25,440 --> 00:10:28,520
‫מומחה בית המשפט חייב להציג את ממצאיו‬

162
00:10:28,520 --> 00:10:32,200
‫תוך שימוש במונחים פשוטים וברורים,‬

163
00:10:33,200 --> 00:10:38,680
‫ואז, בסוף,‬
‫לציין מה מידת הוודאות של מסקנותיו.‬

164
00:10:39,360 --> 00:10:45,160
‫והמומחה כאן עשה עבודה טובה‬
‫ביצירת תמונות מקבילות.‬

165
00:10:45,920 --> 00:10:47,680
‫הייתה סדרה שלמה‬

166
00:10:47,680 --> 00:10:50,640
‫של תמונות טובות מאוד של שודד הבנק,‬

167
00:10:51,800 --> 00:10:57,360
‫כך שתמיד היו לנו זו לצד זו‬
‫תמונות שהיה קל מאוד להשוות ביניהן.‬

168
00:11:01,640 --> 00:11:04,440
‫היינו במתח רב, הייתי אומר,‬

169
00:11:04,440 --> 00:11:08,560
‫כי עבורנו המומחה היה למעשה הדלת אל החופש.‬

170
00:11:09,520 --> 00:11:12,840
‫אבל המומחה אמר,‬
‫"לא ניתן לפסול אותו כשודד".‬

171
00:11:16,240 --> 00:11:19,840
‫אני קורא לזה "דוח האוזן"‬
‫והאוזן כנראה הייתה הגורם המכריע,‬

172
00:11:19,840 --> 00:11:22,520
‫כי אפשר לראות אותה טוב מאוד בתמונה.‬

173
00:11:22,520 --> 00:11:27,640
‫היה ברור שדונלד‬
‫לא ישוחרר ממעצר בזמן הקרוב.‬

174
00:11:30,840 --> 00:11:33,720
‫כל יום בכל שבוע היה גיהינום.‬

175
00:11:35,960 --> 00:11:38,360
‫הייתי נתון לחסדי מערכת המשפט.‬

176
00:11:41,600 --> 00:11:45,000
‫ולהתמודד עם זה, מבחינה נפשית, לא היה קל.‬

177
00:11:48,080 --> 00:11:51,720
{\an8}‫ביליתי כמעט שנתיים במעצר לפני משפט.‬

178
00:11:52,360 --> 00:11:54,480
{\an8}‫זו הייתה תקופה רעה בשבילי. רעה מאוד.‬

179
00:11:56,080 --> 00:11:58,360
{\an8}‫זה זמן מאוד, מאוד ארוך.‬

180
00:11:58,360 --> 00:12:00,800
‫היום לא ניתן לדמיין דבר כזה. זה אסור.‬

181
00:12:00,800 --> 00:12:03,320
‫שום דבר לא באמת קרה במהלך הזמן הזה.‬

182
00:12:03,320 --> 00:12:05,560
‫שום דבר. לא צץ שום דבר חדש.‬

183
00:12:06,960 --> 00:12:08,800
‫אז זה הגיע לבית משפט.‬

184
00:12:09,640 --> 00:12:12,720
‫- בית משפט -‬

185
00:12:18,720 --> 00:12:22,800
‫- 25 בינואר, 1994‬
‫תחילת המשפט -‬

186
00:12:29,040 --> 00:12:30,920
‫חמישה שופטים ישבו שם.‬

187
00:12:30,920 --> 00:12:34,760
‫שלושה שופטים במשרה מלאה ושני שמאים.‬

188
00:12:35,760 --> 00:12:39,520
‫אני חושב שגיליתי שבועיים מראש‬
‫על כך שהמשפט עומד להתחיל.‬

189
00:12:39,520 --> 00:12:42,080
‫ודוח האוזן היה, כמובן,‬

190
00:12:42,080 --> 00:12:44,840
‫הגורם המושלם לדווח עליו בסיקור התקשורתי.‬

191
00:12:44,840 --> 00:12:48,080
{\an8}‫אפילו קולגות מנוסים מעולם לא שמעו על זה,‬

192
00:12:48,080 --> 00:12:52,080
{\an8}‫וכמובן שכולם מאוד רצו‬
‫לדעת אם זה בכלל אפשרי‬

193
00:12:52,080 --> 00:12:56,040
{\an8}‫להרשיע פושע בעזרת דוח מומחה כזה.‬

194
00:12:56,040 --> 00:12:59,480
‫לא היה שום דבר שהצביע על כך שדונלד היה...‬

195
00:12:59,480 --> 00:13:02,240
‫בקרבת מקום לבנק הזה. שום דבר.‬

196
00:13:02,240 --> 00:13:05,600
‫שום ראיות ושום רמזים. כלום.‬

197
00:13:05,600 --> 00:13:08,680
‫להפך, הראיות הצביעו על כך שהוא חף מפשע.‬

198
00:13:09,920 --> 00:13:12,720
‫בתמונה, השודד לא עטה כפפות.‬

199
00:13:13,640 --> 00:13:17,120
‫ואז אתה תוהה למה לא היו טביעות אצבעות.‬

200
00:13:17,120 --> 00:13:21,320
‫הם מצאו טביעות אצבעות,‬
‫אבל הן לא תאמו לאלו של דונלד.‬

201
00:13:22,160 --> 00:13:25,520
‫כשאתה רואה משהו כזה,‬
‫אתה אומר, "משהו פה לא בסדר".‬

202
00:13:25,520 --> 00:13:28,640
‫הוא נגע בכל דבר במכונית,‬
‫והוא היה האחרון שנגע בזה.‬

203
00:13:28,640 --> 00:13:32,400
‫זה אומר שהשכבה העליונה של טביעות האצבעות‬
‫צריכה להיות של דונלד.‬

204
00:13:32,400 --> 00:13:33,680
‫שום דבר. אף טביעה.‬

205
00:13:35,200 --> 00:13:38,840
‫המפקח המשטרתי אמר,‬
‫"יש לנו 12 טביעות אצבעות.‬

206
00:13:39,880 --> 00:13:43,080
‫"ניתן להשתמש בשמונה מהן לדקטילוסקופיה.‬

207
00:13:43,080 --> 00:13:46,720
‫"לא יכול להיות שזה היית אתה."‬
‫ומה לגבי עדי הראייה?‬

208
00:13:50,760 --> 00:13:53,840
‫אני זוכר שני עדי ראייה שהיו במשפט.‬

209
00:13:55,400 --> 00:13:59,560
‫אחת הייתה נהגת המונית‬
‫שהסיעה אותו לזירת הפשע וחזרה.‬

210
00:14:00,760 --> 00:14:04,160
‫היא הייתה די בטוחה שהוא השודד.‬

211
00:14:04,680 --> 00:14:07,320
‫הייתה את העדות שלה‬
‫לגבי אצבעות הניקוטין שלו,‬

212
00:14:07,840 --> 00:14:10,840
‫והיא אמרה שהיא זוכרת‬
‫את הפה דמוי הצפרדע שלו.‬

213
00:14:11,640 --> 00:14:15,120
{\an8}‫אני בטוחה מאוד לגבי זה. ישבתי ממש לידו.‬

214
00:14:15,120 --> 00:14:16,880
{\an8}‫הסתכלתי עליו מספיק זמן.‬

215
00:14:18,520 --> 00:14:23,200
‫זה היה אותו דבר עם הקופאית‬
‫שהייתה מאחורי הדלפק, ושעליה הוא איים.‬

216
00:14:24,520 --> 00:14:28,400
‫זה היה הוא. אני בטוחה ב-95 אחוז.‬

217
00:14:28,400 --> 00:14:30,480
‫לא, 99 אחוז.‬

218
00:14:31,040 --> 00:14:34,480
‫- סבירות של 99 אחוז -‬

219
00:14:35,000 --> 00:14:36,520
‫הוא היה גבוה. ושמן.‬

220
00:14:39,360 --> 00:14:43,040
‫הנאשם בלט, כמובן,‬

221
00:14:43,040 --> 00:14:46,880
‫בגלל היותו שמן ובגלל הגובה שלו.‬

222
00:14:46,880 --> 00:14:50,600
‫הגורם השני, שלא היה לו‬
‫כל קשר למראה החיצוני שלו,‬

223
00:14:50,600 --> 00:14:56,200
‫היה למעשה הלהט שבו הוא הכחיש את הפשע.‬

224
00:14:56,200 --> 00:15:00,120
‫זה הבדיל אותו באופן משמעותי‬
‫מנאשמים רבים אחרים.‬

225
00:15:01,520 --> 00:15:04,400
‫זה מה שכל כך גרוטסקי, אתם מבינים?‬

226
00:15:04,400 --> 00:15:10,000
‫אתה משתגע. אתה לא מבין.‬
‫השופט לא האמין למילה שאמרתי.‬

227
00:15:10,600 --> 00:15:12,840
‫ואז אמרתי לעורך הדין שלי,‬

228
00:15:13,520 --> 00:15:15,360
‫"היי, הם לא יכולים פשוט..."‬

229
00:15:15,360 --> 00:15:17,200
‫ואז הוא אומר, "חכה ותראה".‬

230
00:15:18,280 --> 00:15:21,880
‫בזמנו, דונלד עבד בפרסום‬
‫במזרח גרמניה לשעבר.‬

231
00:15:21,880 --> 00:15:25,400
‫אפשר היה להרוויח הרבה כסף‬
‫ממכירת עיתונים וכיוצא בזאת,‬

232
00:15:25,400 --> 00:15:27,720
‫והם היו יוצאים לעבוד בכל יום.‬

233
00:15:27,720 --> 00:15:32,520
‫אפשר היה לעקוב אחר התנועות שלהם,‬
‫צעד אחר צעד. זה היה מועיל מאוד.‬

234
00:15:32,520 --> 00:15:34,400
‫- נירנברג -‬

235
00:15:34,400 --> 00:15:37,520
‫בזמנו, הייתי במרחק של 250 קילומטר משם,‬

236
00:15:37,520 --> 00:15:41,240
‫בלוינה, במלון גדול עם כל החבר'ה שלי.‬

237
00:15:41,240 --> 00:15:44,360
‫הם יכולים להישבע שזה לא הייתי אני.‬

238
00:15:44,960 --> 00:15:49,000
‫לוינה, מלון B91. אני בטוח בעניין.‬

239
00:15:49,000 --> 00:15:54,360
‫היו לנו עדי ראייה, אליבי וראיות.‬
‫הסיפור שהוא סיפר היה פשוט חזק.‬

240
00:15:54,360 --> 00:15:56,440
‫...ישב עם המנהל...‬

241
00:15:56,440 --> 00:15:58,840
‫היה את בעל המלון,‬

242
00:15:58,840 --> 00:16:03,000
‫שאפילו הביא איתו‬
‫את אישור ההזמנה על חתיכת נייר.‬

243
00:16:03,000 --> 00:16:05,040
‫- קבלה מספר 94027 -‬

244
00:16:06,400 --> 00:16:10,000
‫הוא גם נשאל אם יכול להיות שהוא טועה,‬

245
00:16:10,000 --> 00:16:12,640
‫אם אולי זה היה יום קודם או יום לאחר מכן,‬

246
00:16:12,640 --> 00:16:18,280
‫אז כבר אפשר היה לחוש‬
‫שהכול נראה להם קצת חשוד.‬

247
00:16:20,720 --> 00:16:22,520
‫היו עדויות של עדים‬

248
00:16:22,520 --> 00:16:25,840
‫שהצהירו שהוא היה‬
‫רחוק מאות קילומטרים מהמקום,‬

249
00:16:25,840 --> 00:16:28,040
‫בעיירה אחרת לגמרי.‬

250
00:16:28,040 --> 00:16:30,280
‫היה צריך להבין הכול קודם.‬

251
00:16:30,880 --> 00:16:33,160
‫בית המשפט לא חשב שההצהרות האלה נכונות.‬

252
00:16:33,160 --> 00:16:37,320
‫התובע הכללי השתמש‬
‫בכל טכניקה של שאלות מנחות שיש בספר‬

253
00:16:37,320 --> 00:16:38,960
‫כדי לפרק את האליבי הזה.‬

254
00:16:38,960 --> 00:16:41,000
‫ופתאום, כבר לא היה לו אליבי.‬

255
00:16:44,440 --> 00:16:47,640
‫שוב, אני חייב לומר,‬
‫אני מוריד את הכובע בפני דונלד.‬

256
00:16:47,640 --> 00:16:53,480
‫הוא תמיד היה מוכן להילחם,‬
‫והוא אמר, "נוכיח שאני חף מפשע".‬

257
00:16:55,600 --> 00:16:59,280
‫הדמות המכרעת והכי חשובה בקרב היה המומחה.‬

258
00:17:00,200 --> 00:17:02,240
‫הוא הציג את ההערכה שלו.‬

259
00:17:02,240 --> 00:17:05,320
‫...הקרוס-הליקס באוזן שמאל, לדוגמה,‬

260
00:17:06,160 --> 00:17:09,760
‫נמשך לאורך קשת עגולה‬
‫ומתמזג ללא עצירה לתוך ההליקס...‬

261
00:17:09,760 --> 00:17:12,080
‫הוא אמר גם דברים כמו...‬

262
00:17:12,080 --> 00:17:16,320
‫שאוזן של אדם לא זהה לאוזן של אף אדם אחר,‬
‫כמו טביעת אצבע.‬

263
00:17:21,120 --> 00:17:27,000
{\an8}‫כשהוא מזהה אוזן,‬
‫ואומר שזו אותה אוזן כמו של אדם מסוים,‬

264
00:17:28,160 --> 00:17:29,600
‫אז זו ודאות של 100 אחוז.‬

265
00:17:29,600 --> 00:17:31,800
‫אין שתיים זהות בכל העולם.‬

266
00:17:31,800 --> 00:17:34,760
‫המתאר של האוזן החיצונית של השודד,‬

267
00:17:34,760 --> 00:17:37,040
‫כמו זה של אוזן הנאשם...‬

268
00:17:37,040 --> 00:17:41,560
‫ככל שהם שאלו אותו יותר,‬
‫וככל שניסינו לערער את העדות שלו‬

269
00:17:41,560 --> 00:17:44,400
‫ולהטיל ספק בדברים שאמר,‬

270
00:17:44,400 --> 00:17:46,800
‫כך הוא נעשה נחרץ יותר.‬

271
00:17:49,080 --> 00:17:52,080
‫...רואים בליטה... באופן מאוזן...‬

272
00:17:52,080 --> 00:17:54,160
‫רקמה מחברת של תנוך האוזן...‬

273
00:17:54,160 --> 00:17:56,360
‫- צימבה, סקאפה, קאוום -‬

274
00:17:56,360 --> 00:17:57,720
‫שלאף אחד אין...‬

275
00:17:57,720 --> 00:17:59,920
‫מתאר האוזן החיצונית‬

276
00:17:59,920 --> 00:18:03,640
‫זהה לחלוטין לזה של החשוד.‬

277
00:18:04,400 --> 00:18:08,080
‫- זהה לחלוטין -‬

278
00:18:09,640 --> 00:18:12,200
‫תחת לחץ של עוד ועוד שאלות,‬

279
00:18:12,200 --> 00:18:14,560
‫ועוד ועוד שאלות שמטילות ספק,‬

280
00:18:15,160 --> 00:18:19,760
‫הוא עבר יותר ויותר לכיוון של,‬
‫"כן, בטוח לחלוטין".‬

281
00:18:20,720 --> 00:18:23,520
‫בסופו של דבר דונלד כבר לא היה יכול להתאפק,‬

282
00:18:23,520 --> 00:18:26,720
‫והוא האשים אותו בהפללה לא צודקת שלו.‬

283
00:18:26,720 --> 00:18:29,080
‫אמרתי, "על מה אתה מדבר?‬

284
00:18:29,080 --> 00:18:31,200
‫"מה זה כל ההוקוס-פוקוס הזה?‬

285
00:18:31,200 --> 00:18:35,320
‫"אילו מין שטויות אתה מוכר פה?‬

286
00:18:35,320 --> 00:18:38,960
‫"זה לא יכול להיות אני,‬
‫יש לי המון עדי אליבי."‬

287
00:18:39,840 --> 00:18:41,600
‫ובגלל הוויכוח הזה,‬

288
00:18:41,600 --> 00:18:44,640
‫המומחה פנה ישירות לנאשם,‬

289
00:18:44,640 --> 00:18:46,520
‫שזה דבר חריג ביותר.‬

290
00:18:47,360 --> 00:18:51,080
‫"מר שטלוואג, תודה בזה.‬
‫זה חסר תקווה. אתה השודד."‬

291
00:18:54,680 --> 00:18:56,520
‫זה גרם לשיער שלי לנשור.‬

292
00:18:56,520 --> 00:18:59,120
‫איך אתה יכול להגיד דבר כזה?‬

293
00:18:59,120 --> 00:19:03,040
‫זו הייתה הצהרת המפתח‬
‫שאפשרה להם להרשיע אותי.‬

294
00:19:11,280 --> 00:19:14,560
‫בשם העם, הגענו לפסק הדין הבא...‬

295
00:19:15,560 --> 00:19:19,400
‫- משפט מרכזי‬
‫16 בפברואר, 1994 -‬

296
00:19:21,440 --> 00:19:23,560
‫אני עדיין זוכר את המילים.‬

297
00:19:25,160 --> 00:19:28,040
‫הנאשם אשם.‬

298
00:19:28,040 --> 00:19:29,160
‫"אשם."‬

299
00:19:30,360 --> 00:19:31,320
‫תשע שנים.‬

300
00:19:33,720 --> 00:19:36,840
‫תשע שנים זה לא צחוק. זה הרבה זמן.‬

301
00:19:43,520 --> 00:19:45,200
‫זה מטורף.‬

302
00:19:47,080 --> 00:19:49,200
‫חשבתי שזה סוף העולם.‬

303
00:19:50,720 --> 00:19:55,120
‫איך הם היו יכולים להתעלם‬
‫מכל כך הרבה ראיות מזכות,‬

304
00:19:55,120 --> 00:19:57,040
‫את זה אני לא מבין.‬

305
00:20:01,920 --> 00:20:04,120
‫זה לא הייתי אני.‬

306
00:20:08,920 --> 00:20:12,240
‫- בגלל עודף המשקל והאוזן השמאלית: -‬

307
00:20:12,240 --> 00:20:14,720
‫- "אשם" -‬

308
00:20:15,880 --> 00:20:18,680
‫חייבים לזכור, הייתי בבידוד.‬

309
00:20:18,680 --> 00:20:21,160
‫זה שונה ממאסר רגיל.‬

310
00:20:29,400 --> 00:20:30,840
‫עבורי, זה היה ברור.‬

311
00:20:30,840 --> 00:20:34,600
‫אני לא הפושע, אז אני לא יכול להודות באשמה.‬

312
00:20:34,600 --> 00:20:37,600
‫אם לא אודה באשמה, לא אוכל לטהר את שמי.‬

313
00:20:40,400 --> 00:20:46,560
‫אם אתה לא מוכן‬
‫לעבוד לקראת השתלבות מחדש בחברה,‬

314
00:20:47,640 --> 00:20:50,320
‫לא תקבל שום פריבילגיות.‬

315
00:20:51,680 --> 00:20:54,120
‫השכלה נוספת, מבוטלת.‬

316
00:20:54,120 --> 00:20:56,720
‫הכשרה מקצועית, מבוטלת.‬

317
00:20:57,560 --> 00:21:00,640
‫עשרים ושלוש שעות בתא, שעה אחת בחצר.‬

318
00:21:02,680 --> 00:21:05,600
‫אם אתה בבידוד,‬

319
00:21:05,600 --> 00:21:09,080
‫אין לך רדיו או טלוויזיה. זה גיהינום.‬

320
00:21:11,000 --> 00:21:13,760
‫אף אחד לא דיבר איתי. אף אחד!‬

321
00:21:15,320 --> 00:21:17,440
‫עבורי, זה היה כמו עינוי.‬

322
00:21:22,440 --> 00:21:27,200
‫- שבע שנים לאחר מכן -‬

323
00:21:32,000 --> 00:21:36,960
‫- 14 בפברואר, 2001‬
‫יום השחרור -‬

324
00:21:38,480 --> 00:21:40,160
{\an8}‫לא נתנו לי אפילו יום אחד.‬

325
00:21:41,360 --> 00:21:45,280
{\an8}‫הייתי צריך לרצות את כל העונש שלי,‬
‫עד היום האחרון.‬

326
00:21:49,720 --> 00:21:52,800
‫עכשיו עברת הכול. ישבת בכלא תשע שנים.‬

327
00:21:56,120 --> 00:21:58,200
‫רציתי רק שקט ושלווה.‬

328
00:22:02,480 --> 00:22:03,920
‫ואז הגיעה המכה.‬

329
00:22:04,520 --> 00:22:07,640
‫אני מקבל מכתב ממשרד התובע הכללי בנירנברג,‬

330
00:22:07,640 --> 00:22:10,680
‫וכתוב שם שעליי‬
‫ליצור קשר בדחיפות עם עורך הדין שלי.‬

331
00:22:14,280 --> 00:22:17,040
‫העניין הוא שוד בנק עם בני ערובה.‬

332
00:22:18,720 --> 00:22:19,720
{\an8}‫שוב.‬

333
00:22:20,560 --> 00:22:23,160
{\an8}‫אני חושב, "נהדר, עכשיו הם יגמרו אותך".‬

334
00:22:24,440 --> 00:22:27,760
‫זה היה כמו סרט מתח אמריקאי.‬

335
00:22:29,080 --> 00:22:31,200
‫הלכתי לעורך הדין שלי ואמרתי,‬

336
00:22:31,200 --> 00:22:34,400
‫"שלום, מנפרד.‬
‫אני אמור ליצור איתך קשר בנוגע לשוד בנק."‬

337
00:22:34,400 --> 00:22:35,600
‫הוא אומר, "כן".‬

338
00:22:35,600 --> 00:22:39,640
‫אני אומר, "איזה שוד בנק?‬
‫תסתכל עליי, אני בקושי יכול ללכת".‬

339
00:22:40,240 --> 00:22:43,920
‫הוא אומר, "כן, יש לי משהו להגיד לך".‬
‫אני אומר, "מה?"‬

340
00:22:50,880 --> 00:22:53,000
‫שוטר התקשר אליי‬

341
00:22:53,000 --> 00:22:56,960
‫והודיע לי שיש התפתחות חדשה בתיק.‬

342
00:22:58,080 --> 00:23:02,200
‫משטרת נירנברג‬
‫מעריכה מחדש את הראיות הישנות.‬

343
00:23:02,200 --> 00:23:03,840
‫- חקירה, לא ידוע -‬

344
00:23:03,840 --> 00:23:05,760
‫טביעת אצבע על מונית.‬

345
00:23:05,760 --> 00:23:07,000
‫- אצבע האמה -‬

346
00:23:08,760 --> 00:23:12,240
‫עדות חדשה של עד‬
‫מציבה את החוקרים בדרך הנכונה.‬

347
00:23:12,240 --> 00:23:15,600
‫אדם בעל מבנה גוף דומה לזה של דונלד שטלוואג‬

348
00:23:15,600 --> 00:23:19,960
‫ביצע מספר שודי בנק באותו דפוס,‬

349
00:23:19,960 --> 00:23:22,240
‫כשהגיע למקום ונמלט ממנו במונית.‬

350
00:23:22,240 --> 00:23:25,160
‫השוואה לטביעות אצבעות שנמצאו בזירת הפשע‬

351
00:23:25,160 --> 00:23:28,960
‫הובילה את השוטרים לאדם בן 38,‬
‫שכבר היה בכלא.‬

352
00:23:28,960 --> 00:23:31,440
‫עכשיו ניתן לייחס את זה אליו באופן ברור.‬

353
00:23:34,080 --> 00:23:38,760
‫- הזהות בוססה -‬

354
00:23:39,640 --> 00:23:40,840
‫זה הפיל אותי לרצפה.‬

355
00:23:40,840 --> 00:23:41,800
‫ב...‬

356
00:23:42,880 --> 00:23:45,920
‫כאילו מישהו נתן לי מכה בראש עם פטיש.‬

357
00:23:45,920 --> 00:23:47,360
‫ככה זה הפיל אותי לרצפה.‬

358
00:23:49,840 --> 00:23:52,800
‫- ראיות לעיוות דין? -‬

359
00:24:01,360 --> 00:24:02,800
‫- צדק בניסיון השני -‬

360
00:24:02,800 --> 00:24:06,320
‫- גבר בן 43 בכלא‬
‫בעקבות שוד בנק שלא בטוח שהוא ביצע -‬

361
00:24:06,320 --> 00:24:11,120
‫דונלד שטלוואג נענש על שוד בנק בנירנברג,‬
‫שהוא מעולם לא ביצע.‬

362
00:24:11,120 --> 00:24:15,120
‫כעת דונלד שטלוואג‬
‫נאבק על משפט חוזר בתיק שלו.‬

363
00:24:15,120 --> 00:24:19,320
‫אבל כדי שזה יקרה,‬
‫קודם יש להרשיע את השודד האמיתי.‬

364
00:24:19,320 --> 00:24:22,600
‫הטעות האמיתית של השודד הייתה שחצנותו.‬

365
00:24:22,600 --> 00:24:25,200
‫הוא התרברב בפני מכר‬

366
00:24:25,200 --> 00:24:30,000
‫שבשנת 1991 הוא שדד סניף של בנק ספרקאסה‬
‫בשכונת זושטדאט שבנירנברג.‬

367
00:24:30,520 --> 00:24:34,160
‫הוא ברח בלי שיבחינו בו,‬
‫וכנראה שלעולם לא היה נתפס,‬

368
00:24:34,160 --> 00:24:37,040
‫אם אותו מכר לא היה מלשין עליו.‬

369
00:24:37,960 --> 00:24:40,960
‫הנאשם, שזכה להגנה כבדה בבית המשפט,‬

370
00:24:40,960 --> 00:24:42,920
‫מסר היום הודאה מלאה‬

371
00:24:42,920 --> 00:24:46,320
‫והתנצל שוב ושוב בפני כפילו החף מפשע.‬

372
00:24:46,880 --> 00:24:48,520
‫- בשם העם!‬
‫פסק דין -‬

373
00:24:48,520 --> 00:24:52,680
‫פרנק *** נידון ל-11 וחצי שנות מאסר‬

374
00:24:52,680 --> 00:24:54,480
{\an8}‫על השוד הזה ועל שודים נוספים.‬

375
00:24:54,480 --> 00:24:56,760
{\an8}‫- הטעות אושרה -‬

376
00:24:57,600 --> 00:25:02,240
‫ידעתי שלא פשעתי ולא עשיתי שום דבר לא בסדר.‬

377
00:25:02,240 --> 00:25:03,440
‫אני חף מפשע.‬

378
00:25:05,040 --> 00:25:06,760
‫חף מפשע בכלא.‬

379
00:25:06,760 --> 00:25:08,840
‫דונלד שטלוואג...‬
‫-דונלד שטלוואג...‬

380
00:25:08,840 --> 00:25:11,160
‫מקרה לא ייאמן של עיוות דין...‬

381
00:25:11,160 --> 00:25:13,240
‫עיוות דין...‬
‫-דונלד שטלוואג...‬

382
00:25:13,240 --> 00:25:14,800
‫קורבן עיוות דין...‬

383
00:25:18,640 --> 00:25:21,000
‫לא אגיד שזו הייתה "גאולה משפטית",‬

384
00:25:21,000 --> 00:25:26,400
‫אבל לאורך כל המשפט‬
‫רדפת אחרי אדם שהוא כמו מעין פנטום,‬

385
00:25:26,400 --> 00:25:30,320
‫ואז הפנטום הזה פתאום מופיע מולך.‬

386
00:25:31,200 --> 00:25:34,600
{\an8}‫מרגיש טוב לשבת פה ולהבין‬

387
00:25:34,600 --> 00:25:37,680
{\an8}‫שהקרב שלחמת בו בזמנו לא היה לחינם,‬

388
00:25:37,680 --> 00:25:39,320
{\an8}‫אלא שהוא היה מוצדק.‬

389
00:25:39,320 --> 00:25:43,520
‫כשאתה רואה את זה,‬
‫אתה אומר לעצמך, "צדקנו, אחרי הכול".‬

390
00:25:44,640 --> 00:25:46,520
‫דונלד היה קר רוח כמו תמיד.‬

391
00:25:47,920 --> 00:25:50,600
‫הוא עבר את כל הסיפור הזה בצורה טובה למדי.‬

392
00:25:50,600 --> 00:25:51,760
‫כלפי חוץ.‬

393
00:25:51,760 --> 00:25:53,800
‫אני לא יכול לראות לתוכו.‬

394
00:25:54,440 --> 00:25:55,720
‫אני חייב להיות כן.‬

395
00:25:55,720 --> 00:26:00,000
‫עדיין לא הצלחתי לראות עמוק לתוכו,‬

396
00:26:00,000 --> 00:26:01,560
‫והוא לא מאפשר זאת.‬

397
00:26:05,280 --> 00:26:07,280
{\an8}‫אני לא חושב שאי פעם אהיה חופשי.‬

398
00:26:07,800 --> 00:26:11,840
{\an8}‫ביליתי הרבה יותר מדי זמן בכלא בשביל זה.‬

399
00:26:11,840 --> 00:26:14,760
‫אני חושב שזה ייקח לי המון זמן.‬

400
00:26:14,760 --> 00:26:17,480
‫יש הרבה דברים שאני צריך להתמודד איתם‬

401
00:26:17,480 --> 00:26:19,080
‫לפני שאוכל לחסום את זה,‬

402
00:26:19,080 --> 00:26:22,320
‫ואני לא רוצה לחסום כלום,‬
‫אני רק רוצה לעבד את זה.‬

403
00:26:26,920 --> 00:26:29,240
‫הסיפור, כמובן, היה מזעזע בעיניי.‬

404
00:26:29,240 --> 00:26:32,480
‫שמעתי אותו וחשבתי, "זה משוגע. מה זה?"‬

405
00:26:33,120 --> 00:26:34,880
‫כשפגשנו אותו,‬

406
00:26:34,880 --> 00:26:38,720
{\an8}‫אפשר היה לראות‬
‫שהוא עדיין במצב של דיכאון מתמשך.‬

407
00:26:45,880 --> 00:26:48,840
‫אבל קיבלתי את ההרגשה שהוא בטח בנו במהירות,‬

408
00:26:48,840 --> 00:26:51,640
‫כי באמת ניסינו להבין אותו.‬

409
00:26:51,640 --> 00:26:54,400
‫כמובן שקיבלנו אותו בדיוק כפי שהוא היה.‬

410
00:26:54,400 --> 00:26:58,600
‫ומאותו רגע והלאה,‬
‫הוא מאוד השתדל לחזור לחיים נורמליים.‬

411
00:26:58,600 --> 00:27:00,760
‫הוא רק השתחרר מהכלא לא מזמן.‬

412
00:27:01,480 --> 00:27:05,880
‫הוא זוכה באופן רשמי אחרי תשע שנים.‬
‫שמו טוהר.‬

413
00:27:06,480 --> 00:27:09,520
‫זה קורה בבית המשפט, אז הכול רשמי,‬

414
00:27:09,520 --> 00:27:13,720
‫ורק אז אתה מקבל פיצוי מהממשלה.‬

415
00:27:17,240 --> 00:27:19,960
{\an8}‫- פסק הדין מבוטל -‬

416
00:27:19,960 --> 00:27:22,800
{\an8}‫- והנאשם מזוכה. -‬

417
00:27:22,800 --> 00:27:25,600
{\an8}‫- חפותו מאשמה הוכחה. -‬

418
00:27:29,080 --> 00:27:33,440
‫היה ברור שכאדם חף מפשע,‬
‫הוא יקבל כסף על כל יום שישב בכלא,‬

419
00:27:33,440 --> 00:27:36,160
‫אבל הוא אמר שהסכום שהוא קיבל היה בדיחה.‬

420
00:27:36,160 --> 00:27:39,360
‫ברור שזה לא היה מספיק כסף‬
‫כדי להתחיל חיים חדשים.‬

421
00:27:41,240 --> 00:27:45,640
‫חשבתי שאחרי שזוכיתי, מה שקרה בשישה בדצמבר,‬

422
00:27:45,640 --> 00:27:48,880
‫המדינה תעזור לי‬
‫לחזור בקלות לחיים נורמליים,‬

423
00:27:48,880 --> 00:27:50,800
‫אבל היא לא עשתה שום דבר כזה.‬

424
00:27:50,800 --> 00:27:54,760
‫המדינה פשוט אומרת,‬
‫"האיש יקבל 20 מארק ליום".‬

425
00:27:54,760 --> 00:27:56,680
‫המגורים והלינה מנוכים,‬

426
00:27:56,680 --> 00:27:59,160
‫והחישוב מבוסס על מספר הימים.‬

427
00:27:59,160 --> 00:28:02,840
‫זה פשוט. התוצאה היא סכום מסוים שמשולם.‬

428
00:28:03,400 --> 00:28:06,200
‫- 24,046.00 אירו -‬

429
00:28:06,200 --> 00:28:10,000
‫הוא היה בהלם. הוא חשב שהוא לפחות יפוצה‬

430
00:28:10,000 --> 00:28:13,400
‫ויוכל לחיות בנוחות, אבל זה לא היה המצב.‬

431
00:28:13,400 --> 00:28:18,280
‫זה לא היה הרבה כסף על תשע שנים.‬
‫הייתי מאוכזב מאוד.‬

432
00:28:19,600 --> 00:28:20,920
‫- כלא שטראובינג -‬

433
00:28:24,840 --> 00:28:30,720
‫אחרי שיצא מהכלא, הוא עבר לדיור זמני.‬

434
00:28:30,720 --> 00:28:34,440
‫אלו היו מעין מגורים משותפים לאסירים לשעבר.‬

435
00:28:34,440 --> 00:28:37,320
‫והוא קרא הרבה מאוד,‬

436
00:28:37,320 --> 00:28:40,200
‫כפי שכבר עשה בכלא, וזה היה חשוב עבורו.‬

437
00:28:40,200 --> 00:28:44,120
‫ספרים על ניהול, ספרי עיון על עסקים...‬

438
00:28:44,120 --> 00:28:49,640
‫אולי הוא כבר רצה‬
‫להתכונן לקריירה העתידית שלו אחרי הכלא.‬

439
00:28:52,760 --> 00:28:55,280
‫ניצבתי מול משימה ענקית בכלא,‬

440
00:28:55,280 --> 00:28:57,960
‫שהייתה בעיקר, קודם כול, להילחם במחלה שלי.‬

441
00:28:58,640 --> 00:29:01,160
‫אסור לשכוח שיש לי שני גידולים במוח.‬

442
00:29:01,160 --> 00:29:04,040
‫ואז השמנתי מאוד,‬

443
00:29:04,040 --> 00:29:07,120
‫בעקבות טיפולי קורטיזון חזקים ועוד דברים.‬

444
00:29:07,120 --> 00:29:09,640
‫חשבתי שלא אשרוד בכלא.‬

445
00:29:11,880 --> 00:29:14,320
‫הגידול בראש שלי הורג אותי.‬

446
00:29:15,640 --> 00:29:17,280
‫אני מטופל בסיכון גבוה.‬

447
00:29:18,240 --> 00:29:20,960
‫הרופאה אומרת שזה נס שאני עדיין חי.‬

448
00:29:23,560 --> 00:29:26,720
‫אבל נפשית, אני במצב מעולה.‬

449
00:29:26,720 --> 00:29:29,240
‫תאמין לי, נפשית, אני במצב מעולה.‬

450
00:29:31,600 --> 00:29:34,640
‫רציתי להוכיח לכולם שזה לא הייתי אני.‬

451
00:29:39,680 --> 00:29:40,680
‫- אנשי השבוע -‬

452
00:29:41,280 --> 00:29:43,920
‫שלום לכולם. שלום, ערב טוב.‬

453
00:29:43,920 --> 00:29:46,400
‫הוא בילה שמונה שנים,‬

454
00:29:46,400 --> 00:29:50,680
‫אני חוזר, שמונה שנים,‬
‫בכלא בגרמניה כאדם חף מפשע.‬

455
00:29:50,680 --> 00:29:54,640
‫זה נשמע ממש לא מציאותי.‬
‫הייתם חושבים שדבר כזה לא יכול לקרות.‬

456
00:29:54,640 --> 00:29:55,600
‫סיוט מוחלט.‬

457
00:29:55,600 --> 00:29:57,560
‫כמה עיוורת מערכת המשפט שלנו?‬

458
00:29:57,560 --> 00:30:00,960
‫הטרגדיה הזו התרחשה במזרח גרמניה,‬

459
00:30:00,960 --> 00:30:02,440
‫מדינה בעלת חוקה.‬

460
00:30:02,440 --> 00:30:04,240
‫עיוות דין גדול?‬

461
00:30:04,240 --> 00:30:07,120
‫דונלד שטלוואג ישב בכלא כאדם חף מפשע.‬

462
00:30:07,120 --> 00:30:10,160
‫עבור דונלד שטלוואג, זו הייתה המציאות הקשה.‬

463
00:30:10,160 --> 00:30:13,320
‫חייו, והוא עצמו, השתנו בכלא.‬

464
00:30:13,320 --> 00:30:15,040
‫ברוך הבא, דונלד שטלוואג.‬

465
00:30:15,040 --> 00:30:17,440
‫המקרה של דונלד שטלוואג.‬
‫-דונלד שטלוואג.‬

466
00:30:19,680 --> 00:30:20,760
‫שלום, מר שטלוואג.‬

467
00:30:21,520 --> 00:30:24,760
‫RTL, באיירישר רונדפונק, SAT 1,‬

468
00:30:24,760 --> 00:30:26,480
{\an8}‫יוהאנס ב' קרנר.‬

469
00:30:26,480 --> 00:30:28,520
{\an8}‫הייתי גם בתוכנית של פליגה.‬

470
00:30:28,520 --> 00:30:31,360
‫אנחנו מקבלים את עובדת היותך חף מפשע,‬

471
00:30:31,360 --> 00:30:34,440
‫ואנחנו רוצים לקבל אותך בברכה בחזרה לחברה.‬

472
00:30:34,440 --> 00:30:36,360
‫דונלד שטלוואג, ברוך הבא.‬

473
00:30:37,000 --> 00:30:38,080
‫הכול אותו דבר.‬

474
00:30:38,680 --> 00:30:40,560
‫בסופו של דבר, זה הופך לשגרה.‬

475
00:30:40,560 --> 00:30:42,560
‫אמרתי, "למה הזמנת אותי שוב?"‬

476
00:30:42,560 --> 00:30:44,080
‫הוא אומר, "זה ברור.‬

477
00:30:44,080 --> 00:30:47,320
‫"אני יכול לדבר איתך בפתיחות.‬
‫אתה מביא רייטינג טוב."‬

478
00:30:47,320 --> 00:30:48,440
‫עכשיו, אם אתה...‬

479
00:30:48,440 --> 00:30:50,160
‫הייתי בתוכנית של מאישברגר.‬

480
00:30:50,160 --> 00:30:51,680
‫אם הוא באמת לא עשה זאת...‬

481
00:30:51,680 --> 00:30:56,480
‫הצטרפתי אליו פעם אחת,‬
‫כדי להשגיח עליו שלא יפשל.‬

482
00:30:56,480 --> 00:30:58,440
‫איך הם התנצלו בפניך?‬

483
00:30:58,440 --> 00:31:01,080
‫הם לא.‬
‫-זה לא ממש נכון, מר שטלוואג.‬

484
00:31:01,080 --> 00:31:06,040
‫אתה יודע שהשופט באנסבאך,‬
‫ששפט במשפט החוזר, התנצל.‬

485
00:31:06,040 --> 00:31:09,480
‫וגם התובעת הכללית.‬
‫לא היה לה שום קשר לכל המשפט.‬

486
00:31:09,480 --> 00:31:11,000
‫אם אתה חף מפשע,‬

487
00:31:11,000 --> 00:31:13,680
‫אתה צריך לשלם על המאסר שלך.‬
‫-סליחה?‬

488
00:31:14,960 --> 00:31:17,640
‫כשהוא מספר סיפור, הוא אוהב לצייר תמונה.‬

489
00:31:17,640 --> 00:31:20,120
‫הוא אוהב לצייר, והוא משתמש בהרבה צבעים,‬

490
00:31:20,120 --> 00:31:23,360
‫ומקשט קצת פה ושם.‬

491
00:31:23,360 --> 00:31:25,080
‫ואז הסיפור נעשה יפה יותר,‬

492
00:31:25,080 --> 00:31:27,640
‫עגול וצבעוני יותר, ומוכר טוב יותר.‬

493
00:31:27,640 --> 00:31:28,760
‫הוא איש מכירות.‬

494
00:31:28,760 --> 00:31:31,240
‫ושבועיים אחרי השחרור שלי...‬

495
00:31:31,240 --> 00:31:33,160
‫שוחררתי ב-2001,‬

496
00:31:33,160 --> 00:31:38,280
‫השודד האמיתי שדד שוב בנק.‬
‫הפעם זה היה סניף של "פוסטבנק" בנירנברג.‬

497
00:31:38,280 --> 00:31:41,200
‫לא היה לו מזל.‬
‫הטכנולוגיה הייתה מתקדמת יותר הפעם.‬

498
00:31:41,200 --> 00:31:44,400
‫רשת פלדה ירדה מהתקרה, והם תפסו אותו על חם.‬

499
00:31:45,760 --> 00:31:47,880
‫לא היה לו מזל, אני חושש.‬

500
00:31:47,880 --> 00:31:50,320
‫אני שומע את זה בפעם הראשונה. נחמד.‬

501
00:31:52,040 --> 00:31:57,400
{\an8}‫לפעמים אלה אותם סיפורים,‬
‫אבל הם בנויים אחרת,‬

502
00:31:58,720 --> 00:32:01,480
‫ושני אנשים שונים‬
‫יכולים לספר אותם בצורה שונה.‬

503
00:32:02,000 --> 00:32:04,960
‫טוב, אני לא אומרת שהוא יודע מה עובד היטב.‬

504
00:32:04,960 --> 00:32:10,320
‫הוא פשוט חסר מזל‬
‫בכך שיש לו סיפור מלהיב לספר,‬

505
00:32:10,320 --> 00:32:13,720
‫וכשהוא מספר אותו ככה, זה פשוט מה שקרה.‬

506
00:32:14,280 --> 00:32:17,520
‫היה עיתונאי שכתב פעם בעיתון יומי,‬

507
00:32:17,520 --> 00:32:22,480
‫"הוא חוגג את השגיאות‬
‫של מערכת המשפט הבווארית."‬

508
00:32:23,640 --> 00:32:27,840
‫מעולם לא סיפרתי‬
‫סיפור מוגזם בתוכנית טלוויזיה.‬

509
00:32:27,840 --> 00:32:29,560
‫תמיד סיפרתי את האמת.‬

510
00:32:30,600 --> 00:32:32,600
{\an8}‫- כמעט חמש שנים בכלא כחף מפשע -‬

511
00:32:32,600 --> 00:32:34,760
{\an8}‫- חף מפשע בכלא שנים‬
‫תיקים קיצוניים -‬

512
00:32:34,760 --> 00:32:36,640
{\an8}‫- "היסטוריה משפטית שנכתבה בכאב" -‬

513
00:32:36,640 --> 00:32:38,640
{\an8}‫- קורבן עיוות דין ממשיך להילחם -‬

514
00:32:38,640 --> 00:32:40,720
{\an8}‫עם הזיכוי,‬

515
00:32:40,720 --> 00:32:42,920
{\an8}‫אפשר לומר עכשיו שאתה אדם חופשי,‬

516
00:32:42,920 --> 00:32:47,440
‫במובן שהנושא סגור מבחינתך,‬
‫או שיש משהו שאתה עוד צריך לעבור?‬

517
00:32:47,440 --> 00:32:51,840
‫כן, עדיין יש לי‬
‫תביעה אזרחית פתוחה נגד העד המומחה.‬

518
00:32:51,840 --> 00:32:56,200
‫תמיד חשבתי שאני חופשי,‬
‫אבל אני לא חופשי. אני עדיין לכוד.‬

519
00:32:56,200 --> 00:33:00,360
‫לעיתים קרובות שאלו אותי,‬
‫"באיזה מובן אשם דוקטור קורנליוס ***?"‬

520
00:33:00,880 --> 00:33:05,400
‫אני לא מרגיש חופשי מבחינה פסיכולוגית.‬
‫אני לא מרגיש חופשי מבחינה נפשית.‬

521
00:33:06,040 --> 00:33:08,080
‫הוא השמיד לחלוטין את הנשמה שלי.‬

522
00:33:08,080 --> 00:33:10,000
‫המוניטין שלו היה חשוב עבורו,‬

523
00:33:10,000 --> 00:33:13,040
‫וכל עניין טיהור שמו‬
‫גם כן היה מאוד חשוב עבורו.‬

524
00:33:13,040 --> 00:33:17,040
‫והמאבק שלו תמיד כוון נגד העד המומחה הזה.‬

525
00:33:17,040 --> 00:33:22,720
{\an8}‫מה שקרה לו היה...‬
‫טוב, לא ניתן לדמיין דבר כזה.‬

526
00:33:22,720 --> 00:33:24,640
{\an8}‫שיגיע מישהו,‬

527
00:33:24,640 --> 00:33:27,920
‫אם לומר זאת בפשטות, ליצן, מתחזה,‬

528
00:33:27,920 --> 00:33:31,200
‫ויגיד, "כן, זיהיתי אותך לפי האוזן שלך..."‬

529
00:33:34,200 --> 00:33:38,800
‫אנחנו צוחקים עכשיו,‬
‫אבל שימו את עצמכם בנעליים של דונלד.‬

530
00:33:39,840 --> 00:33:42,560
‫הייתם בוכים. לא הייתם מבינים מה קורה.‬

531
00:33:42,560 --> 00:33:45,760
‫המאבק שלי תמיד היה קשור לעד המומחה,‬

532
00:33:45,760 --> 00:33:49,520
‫כי פשוט האמנתי שאם הוא טעה במקרה שלי,‬

533
00:33:49,520 --> 00:33:51,760
‫אז הוא עשה אינספור טעויות.‬

534
00:33:51,760 --> 00:33:54,360
‫ודאי יש הרבה אנשים שנאסרו שלא בצדק,‬

535
00:33:54,360 --> 00:33:57,480
‫שאולי לא היה להם‬
‫הכוח הנפשי שהיה לי כדי לעבור את זה.‬

536
00:33:57,480 --> 00:34:03,000
‫זה היה דוח המומחה הלא מדויק‬
‫הרביעי או החמישי שנתן ***.‬

537
00:34:03,000 --> 00:34:07,240
‫היום דונלד שטלוואג מקווה‬
‫שהאדם שהביא להרשעתו,‬

538
00:34:07,240 --> 00:34:10,680
‫עם דוח מומחה לא מדויק, ייאלץ לשלם נזקים.‬

539
00:34:10,680 --> 00:34:15,280
‫הוא תבע את העד המומחה,‬
‫וזה יצר תקדים מסוים.‬

540
00:34:15,800 --> 00:34:20,920
‫לפני שתבעתי את העד המומחה,‬
‫אף שופט או עד מומחה מעולם לא הורשע.‬

541
00:34:20,920 --> 00:34:24,120
‫הייתם מאמינים שזה המצב במערכת המשפט שלנו?‬

542
00:34:24,120 --> 00:34:27,560
‫אף פעם! אנחנו הבאנו להחלטה שהיא ציון דרך.‬

543
00:34:28,080 --> 00:34:30,680
‫בית המשפט האזורי העליון בפרנקפורט‬
‫מסכים איתו,‬

544
00:34:30,680 --> 00:34:33,880
‫ופוסק שהעד המומחה, קורנליוס ס',‬
‫יצטרך לשלם נזקים.‬

545
00:34:33,880 --> 00:34:36,560
‫קורנליוס ס' צריך לשלם נזקים‬
‫בסך 150,000 אירו‬

546
00:34:36,560 --> 00:34:39,400
‫על הסבל שנגרם לדונלד שטלוואג.‬

547
00:34:39,400 --> 00:34:42,000
‫לא חשבתי שזה אפשרי.‬

548
00:34:42,840 --> 00:34:47,480
‫והעניין הוא בכלל לא הכסף.‬
‫הכסף ממש לא רלוונטי.‬

549
00:34:47,480 --> 00:34:49,760
‫זה התיק הראשון בגרמניה‬

550
00:34:49,760 --> 00:34:53,520
‫שבו עד מומחה נאלץ לשאת באחריות חוקית‬

551
00:34:53,520 --> 00:34:55,560
‫על דוח לא מדויק שנתן בבית המשפט.‬

552
00:34:56,160 --> 00:34:58,800
‫ואו, זה היה מספק מאוד.‬

553
00:34:58,800 --> 00:35:00,760
‫בחיי, כמה הרעתי...‬

554
00:35:01,920 --> 00:35:06,840
‫לאחר מכן, עד כמה שאני יודע,‬
‫האגודה האנתרופולוגית עם פרופסור רסינג‬

555
00:35:06,840 --> 00:35:09,640
‫קבעה הנחיות לגבי כיצד יש לבצע את העבודה.‬

556
00:35:09,640 --> 00:35:14,120
‫שערוריית דונלד שטלוואג הייתה הגורם‬

557
00:35:14,120 --> 00:35:17,040
‫שהביא סוף סוף לקביעת סטנדרטים, תודה לאל.‬

558
00:35:18,480 --> 00:35:22,280
‫לא ראיתי אותו מאז,‬
‫אבל אמרו לי שהוא עדיין עובד.‬

559
00:35:22,280 --> 00:35:24,360
‫והוא עדיין מוסר דוחות מומחה.‬

560
00:35:24,360 --> 00:35:27,040
‫זה מדהים, אבל גם בבתי משפט‬

561
00:35:27,040 --> 00:35:31,280
‫שבהם הוא כבר נתן דוחות שגויים.‬

562
00:35:35,720 --> 00:35:41,800
‫תוכניות הטוק-שואו נמשכו מסוף 2001 עד 2008.‬

563
00:35:43,920 --> 00:35:46,280
‫זה לא מה שרציתי לעשות.‬

564
00:35:46,280 --> 00:35:50,040
‫לא רציתי להופיע בתוכניות האלה‬
‫ולספר בהן את הסיפור שלי.‬

565
00:35:50,600 --> 00:35:53,160
‫אלה חייו הראשונים של מר שטלוואג.‬
‫-בדיוק.‬

566
00:35:53,160 --> 00:35:56,160
‫עכשיו בואו נציץ‬
‫אל חייו השניים של מר שטלוואג.‬

567
00:36:01,160 --> 00:36:04,600
‫חשבתי, "אתה נייד, יש לך דרכון גרמני.‬

568
00:36:04,600 --> 00:36:06,320
‫"כולם יכולים לקפוץ לך."‬

569
00:36:09,520 --> 00:36:11,200
‫הכול היה אפשרי.‬

570
00:36:11,200 --> 00:36:14,520
‫הסבירות ששני סיפורים בפרופיל גבוה כזה יקרו‬

571
00:36:14,520 --> 00:36:17,520
‫בתקופת חיים אחת היא היא נמוכה, צריך לומר.‬

572
00:36:17,520 --> 00:36:22,800
‫ולמעשה, זה כמעט סיפור טוב יותר‬
‫מהסיפור המקורי על שוד הבנק.‬

573
00:36:25,560 --> 00:36:29,520
‫לא הפתיע אותי שהוא שוב היה בצרות.‬

574
00:36:30,600 --> 00:36:33,440
‫יש אנשים שלהם שום דבר כזה אף פעם לא קורה,‬

575
00:36:33,440 --> 00:36:36,000
‫ודונלד נופל בזה פעמיים.‬

576
00:36:36,520 --> 00:36:37,600
‫מרתק.‬

577
00:36:39,440 --> 00:36:42,400
‫האמת שרציתי חיים שונים וטובים יותר.‬

578
00:36:44,320 --> 00:36:45,360
‫זה כבר לא יקרה.‬

579
00:36:48,600 --> 00:36:51,600
‫- שוד שני -‬

580
00:36:52,240 --> 00:36:55,360
‫- 15 בדצמבר, 2009‬
‫כביש A81, ליד לודוויגסבורג -‬

581
00:36:55,360 --> 00:36:57,000
‫לכל הנהגים שם בחוץ,‬

582
00:36:57,000 --> 00:36:59,920
‫שוב יש עיכובים בצומת ויינסברג.‬

583
00:36:59,920 --> 00:37:01,440
‫אנא סעו בזהירות.‬

584
00:37:04,080 --> 00:37:06,840
‫זה היה בבוקר, אולי קצת לפני עשר.‬

585
00:37:06,840 --> 00:37:10,840
{\an8}‫שניים מאיתנו נסענו‬
‫בכביש A81 ליד לודוויגסבורג,‬

586
00:37:11,560 --> 00:37:14,920
{\an8}‫כשב.מ.וו שחורה‬
‫פתאום הופיעה עם אורות מהבהבים.‬

587
00:37:15,760 --> 00:37:18,080
‫מאחור היה שלט כתוב עליו, "סעו אחריי".‬

588
00:37:20,520 --> 00:37:25,160
‫מה תעשה? אתה חושב שזאת המשטרה.‬
‫ברור שאתה נוסע אחריהם.‬

589
00:37:27,200 --> 00:37:30,080
‫רק חשבתי, "נסעתי די מהר".‬

590
00:37:36,520 --> 00:37:38,920
‫עצרנו מתחת לגשר בכביש המהיר.‬

591
00:37:40,880 --> 00:37:43,080
‫במכונית היו שלושה שוטרים.‬

592
00:37:43,920 --> 00:37:45,200
‫שניים יצאו.‬

593
00:37:46,720 --> 00:37:48,440
‫מהצד שלנו, זה הלך ככה.‬

594
00:37:50,560 --> 00:37:52,440
‫"מסמכי רכב ותעודה מזהה, בבקשה."‬

595
00:37:52,440 --> 00:37:54,080
‫מסמכי רכב, בבקשה.‬

596
00:37:55,560 --> 00:37:56,880
‫וגם תעודה מזהה, בבקשה.‬

597
00:37:58,560 --> 00:37:59,680
‫ואז קרה משהו משוגע.‬

598
00:37:59,680 --> 00:38:04,120
‫אחד מהם, הנוסע, במסמכים שלו‬
‫היה כתוב שהוא עצמו היה פעם שוטר.‬

599
00:38:04,120 --> 00:38:07,640
‫לרגע חשבתי, "פאק! מה אם הוא יבחין במשהו?"‬

600
00:38:07,640 --> 00:38:09,640
‫אז אנחנו ממשיכים. "צאו החוצה."‬

601
00:38:13,640 --> 00:38:17,000
‫באותו רגע שמתי לב למשהו לגבי הב.מ.וו.‬

602
00:38:17,000 --> 00:38:19,640
‫ברקוד על לוחית הרישוי.‬

603
00:38:20,240 --> 00:38:22,280
‫זו הייתה סתם מכונית שכורה רגילה.‬

604
00:38:26,080 --> 00:38:28,360
‫משטרה.‬
‫-אתם חוקרי מס או משהו?‬

605
00:38:29,480 --> 00:38:31,720
‫"אתם עצורים על עבירות מס."‬

606
00:38:32,840 --> 00:38:34,080
‫הם לא התנגדו.‬

607
00:38:34,600 --> 00:38:38,080
‫זה היה עד כדי כך פשוט. אזיקים, וזהו.‬

608
00:38:40,120 --> 00:38:42,000
‫"הוואן הזה מוחרם באופן מיידי."‬

609
00:38:43,760 --> 00:38:47,280
‫שניהם ישבו במושב האחורי ברכב שלנו.‬
‫אחד מהם הסתכל עלינו ואמר...‬

610
00:38:48,960 --> 00:38:51,240
‫"יש לא מעט טורקים במשטרה."‬

611
00:39:08,000 --> 00:39:12,120
‫הם נטשו אותנו ביער.‬
‫באותו רגע חשבתי, "זה נגמר".‬

612
00:39:12,720 --> 00:39:15,960
‫יש בוואן הזה‬
‫זהב בשווי של יותר ממיליון וחצי אירו.‬

613
00:39:17,000 --> 00:39:19,120
‫שווה להרוג מישהו בשביל זה.‬

614
00:39:23,920 --> 00:39:25,720
{\an8}‫- דונלד בית‬
‫דונלד נייד -‬

615
00:39:30,560 --> 00:39:33,760
‫מעשי שוד ראוותניים כאלה‬
‫לא קורים כל יום, אומרים במשטרה.‬

616
00:39:33,760 --> 00:39:36,760
‫מיליון ושמונה מאות אלף אירו בזהב ותכשיטים.‬

617
00:39:36,760 --> 00:39:39,840
‫תשעים ק"ג זהב מצורף בנירנברג‬

618
00:39:39,840 --> 00:39:42,800
‫נמצאים בדרכם להתכה בפפורצהיים.‬

619
00:39:42,800 --> 00:39:44,640
‫הסחורה לא הייתה מבוטחת.‬

620
00:39:50,600 --> 00:39:52,920
{\an8}‫הסיפור עצמו מטורף לחלוטין.‬

621
00:39:53,720 --> 00:39:55,320
{\an8}‫אין דרך אחרת לנסח את זה.‬

622
00:39:56,120 --> 00:40:00,760
‫חמישה אנשים מחופשים לשוטרים וחוקרי מס‬

623
00:40:00,760 --> 00:40:03,680
‫אורבים למשלוח זהב בכביש המהיר.‬

624
00:40:03,680 --> 00:40:06,320
‫הם בטח התנהגו כמו חוקרי מס.‬

625
00:40:07,400 --> 00:40:09,120
‫פשיטה גדולה בברוסר ברג.‬

626
00:40:09,120 --> 00:40:13,240
‫גבר בן 24 נעצר באזור קלן-בון.‬

627
00:40:13,240 --> 00:40:16,520
‫אומרים שהוא אחד המתכננים של השוד.‬

628
00:40:16,520 --> 00:40:20,880
‫אבל ארבעה גברים נוספים עדיין חופשיים,‬
‫ביניהם הראפר, חטאר.‬

629
00:40:23,840 --> 00:40:26,320
‫גנגסטה-ראפר הוא גנסטר אמיתי?‬

630
00:40:33,720 --> 00:40:39,320
‫זו הייתה קבוצת חברים,‬
‫גברים צעירים במעגל החברים של חטאר.‬

631
00:40:42,440 --> 00:40:46,920
‫השם בהחלט כבר היה מוכר‬
‫בסצנת ההיפ-הופ והגנגסטה-ראפ.‬

632
00:40:46,920 --> 00:40:51,200
‫הוא כבר עשה לעצמו שם בבון,‬
‫אבל עדיין לא בכל גרמניה.‬

633
00:40:51,200 --> 00:40:55,080
{\an8}‫הוא אוהב להציג את עצמו כפושע,‬
‫כוכב גטו קשוח.‬

634
00:40:56,240 --> 00:41:00,680
‫פירוש השם חטאר בכורדית,‬
‫ערבית וכו' הוא "סכנה".‬

635
00:41:00,680 --> 00:41:04,200
‫קליפים באינטרנט היו כנראה‬
‫הפלטפורמה החשובה ביותר של חטאר.‬

636
00:41:04,200 --> 00:41:07,920
{\an8}‫הוא בילה שנים בבניית תדמיתו כגנגסטר אכזרי.‬

637
00:41:07,920 --> 00:41:11,280
‫החתיכה, אלסנדרה מנדז,‬
‫משכה לאחרונה את התביעה שלה‬

638
00:41:11,280 --> 00:41:13,640
‫נגד ראפר גרמני בשם חטאר,‬

639
00:41:13,640 --> 00:41:15,880
‫שלכאורה נתן לאלסנדרה אגרוף בפרצוף‬

640
00:41:15,880 --> 00:41:19,040
‫אחרי ששתה הרבה יותר מדי‬
‫במהלך מסיבה באחוזת פלייבוי.‬

641
00:41:19,040 --> 00:41:22,840
‫במסיבה בארצות הברית‬
‫הוא שובר לדוגמנית את האף,‬

642
00:41:22,840 --> 00:41:24,960
‫ונאלץ לשלם ערבות בסך 50,000 דולר.‬

643
00:41:24,960 --> 00:41:28,760
‫מוזיקת הגנגסטרים וחיי הגנגסטרים‬
‫הלכו והתמזגו לאחד.‬

644
00:41:28,760 --> 00:41:31,880
‫אולי יש כאלה שחשבו‬
‫שהוא מסוגל לעשות עסקאות מפוקפקות,‬

645
00:41:31,880 --> 00:41:33,600
‫אבל שוד של מיליון דולר?‬

646
00:41:34,800 --> 00:41:38,360
‫חטאר ושותפיו בורחים בצורה ספקטקולרית.‬

647
00:41:38,360 --> 00:41:41,240
‫ראשית, הם נמלטים למוסקבה דרך אבו דאבי.‬

648
00:41:41,240 --> 00:41:44,360
‫הם נעצרים בעיראק בפברואר 2010.‬

649
00:41:44,360 --> 00:41:48,000
‫כעת חטאר יוכל לעמוד לדין תחת חוקי גרמניה,‬

650
00:41:48,000 --> 00:41:51,600
‫אחרי שנתפס ונשפט השבוע בשטוטגרט.‬

651
00:42:09,400 --> 00:42:13,480
‫הייתי כתב משפטי‬
‫ב"שטוטגרטר זייטונג" במשך זמן רב,‬

652
00:42:14,000 --> 00:42:17,880
‫ועקבתי מקרוב אחר סיפור שוד הזהב בזמנו.‬

653
00:42:17,880 --> 00:42:21,600
‫לפעמים יכולת לקבל את הרושם‬

654
00:42:21,600 --> 00:42:25,760
‫שלא היית חלק ממשפט, אלא חלק ממחזה.‬

655
00:42:27,520 --> 00:42:29,520
‫חשבתי, "לא יכול להיות שהכול נכון".‬

656
00:42:37,520 --> 00:42:40,120
‫חטאר היה הכוח המניע מאחורי הפשיטה.‬

657
00:42:40,120 --> 00:42:42,720
‫הוא ארגן אותה. הוא גייס את האנשים.‬

658
00:42:42,720 --> 00:42:47,400
‫הוא קיבל מידע,‬
‫אז הם ידעו מתי הוואן יצא ולאן הוא ייסע,‬

659
00:42:47,400 --> 00:42:49,000
‫ואז הם יצאו.‬

660
00:42:50,720 --> 00:42:52,920
‫לחטאר היו בעיות כספיות,‬

661
00:42:52,920 --> 00:42:57,840
‫ולכן הוא היה פתוח לרעיון‬
‫של לשדוד את הוואן הזה, שהעביר זהב.‬

662
00:43:04,040 --> 00:43:06,680
‫הם חייכו בגיחוך זה לזה כשנכנסו לבית המשפט.‬

663
00:43:06,680 --> 00:43:12,240
‫הם שמחו לזהות מכרים או קרובי משפחה בקהל.‬

664
00:43:13,000 --> 00:43:16,440
‫תהיה בשקט! אני מדבר איתו, לא איתך!‬

665
00:43:19,520 --> 00:43:23,600
‫עורכי הדין צעקו זה על זה,‬
‫העליבו זה את זה וזרקו האשמות.‬

666
00:43:24,240 --> 00:43:26,560
‫אני בעיקר זוכר את מאלטה הש.‬

667
00:43:26,560 --> 00:43:30,120
‫הוא אדם שמוסיף קצת צבע למשפט כזה.‬

668
00:43:30,120 --> 00:43:33,640
‫הוא היה עורך דין מפורסם מהטלוויזיה בזמנו.‬

669
00:43:33,640 --> 00:43:37,040
{\an8}‫התובע צודק.‬
‫יש לזכות את מרשתי, זה ברור כשמש.‬

670
00:43:37,040 --> 00:43:41,480
‫הייתה לו תסרוקת ייחודית‬
‫והתנהגות מעניינית מאוד.‬

671
00:43:41,480 --> 00:43:46,880
‫הוא התווכח בתוקפנות‬
‫עם עורכי דין שנקטו באסטרטגיה שונה.‬

672
00:43:50,240 --> 00:43:52,280
‫הם לא טענו בבית המשפט.‬

673
00:43:52,280 --> 00:43:55,440
‫אני חושב שעבורם, המשפט היה הסחת דעת מבורכת‬

674
00:43:55,440 --> 00:43:57,800
‫מחיי היום-יום במעצר.‬

675
00:43:57,800 --> 00:44:03,480
‫רק כשהמשפט התקדם הם התחילו לדבר.‬

676
00:44:06,520 --> 00:44:09,400
‫ואז השאלה הייתה, "איך זה יכול להיות?"‬

677
00:44:09,400 --> 00:44:12,280
‫יש לנו סוחר זהב בנירנברג,‬

678
00:44:12,280 --> 00:44:14,840
‫יש לנו שוד בלודוויגסבורג,‬

679
00:44:14,840 --> 00:44:18,080
‫ואז יש את בון, כמה מאות ק"מ צפונה משם.‬

680
00:44:21,560 --> 00:44:24,000
‫ועכשיו צריך לחבר בין הנקודות איכשהו.‬

681
00:44:24,000 --> 00:44:26,120
‫אז לשם שינוי, אני מסכים איתך.‬

682
00:44:26,120 --> 00:44:28,040
‫מכיוון שיש שם נוסף.‬

683
00:44:28,040 --> 00:44:31,600
‫חטאר אמר שהמידע הגיע מדונלד שטלוואג.‬

684
00:44:37,360 --> 00:44:38,640
‫הסיפור הבא.‬

685
00:44:39,720 --> 00:44:41,720
‫אי אפשר היה להאמין.‬

686
00:44:42,720 --> 00:44:45,360
‫- קורבן עיוות דין חוזר לדוכן הנאשמים -‬

687
00:44:45,360 --> 00:44:48,560
‫- האם הוא תכנן‬
‫את שוד הזהב הגדול בלודוויגסבורג? -‬

688
00:44:48,560 --> 00:44:51,920
‫אוקיי, אז יש לנו מעין עורך דין טלוויזיוני,‬

689
00:44:51,920 --> 00:44:55,360
‫יש לנו את חטאר,‬
‫ועכשיו יש לנו את דונלד שטלוואג.‬

690
00:44:55,960 --> 00:44:57,800
‫זה פשוט לא נראה סביר.‬

691
00:44:57,800 --> 00:44:59,880
‫זה פשוט סיפור טוב.‬

692
00:45:00,880 --> 00:45:04,760
‫ודונלד אמור היה להיות המתכנן הראשי?‬
‫מעולם לא האמנתי לזה.‬

693
00:45:07,160 --> 00:45:10,480
‫אני פשוט לא מבין. איך דונלד יעשה את זה?‬

694
00:45:12,080 --> 00:45:15,440
‫השאלה הברורה מאליה היא איפה הזהב?‬

695
00:45:18,560 --> 00:45:22,120
‫אנשים רבים בקהל,‬
‫צופים רבים במשפט, כולל אותי,‬

696
00:45:22,120 --> 00:45:26,320
‫חיכו וקיוו ששטלוואג יופיע במשפט.‬

697
00:45:27,440 --> 00:45:29,080
‫מתנהל משפט,‬

698
00:45:29,080 --> 00:45:33,840
‫ויש מעין דמות אפלה ברקע, שכולם מחכים לה.‬

699
00:45:35,080 --> 00:45:38,720
‫שטלוואג ידע איך הכול קרה וגם איך זה נגמר.‬

700
00:45:40,640 --> 00:45:41,960
‫אבל הוא לא הופיע.‬

701
00:45:50,880 --> 00:45:54,360
‫אף פעם לא ברחתי.‬
‫כמובן שעורך הדין שלי ידע איפה אני.‬

702
00:45:54,960 --> 00:45:59,400
‫היה לי רק מספר טלפון.‬
‫ממש לא ידעתי איפה הוא.‬

703
00:46:14,440 --> 00:46:17,440
‫אני שוכב כאן. קשה לי מאוד לזוז.‬

704
00:46:19,880 --> 00:46:23,200
‫אני לא יכול ללכת לשירותים,‬
‫כי הרגליים שלי לא תומכות בי.‬

705
00:46:23,200 --> 00:46:25,560
‫צד שני. שימי את זה הפוך.‬

706
00:46:25,560 --> 00:46:28,360
‫אחרת, לא הייתי מתראיין בשכיבה.‬

707
00:46:28,360 --> 00:46:29,520
‫כן, זה בסדר.‬

708
00:46:34,760 --> 00:46:36,960
‫לא פחדתי מהעימות הזה,‬

709
00:46:36,960 --> 00:46:40,640
‫כי היה מתגלה שלא יכול להיות שאני הפושע.‬

710
00:46:43,000 --> 00:46:45,200
‫המידע הגיע מדונלד שטלוואג.‬

711
00:46:46,880 --> 00:46:50,560
‫כולם בשטוטגרט העידו שאני הייתי הבוס.‬

712
00:46:51,560 --> 00:46:55,200
‫נראה לך שאפשר להפוך להיות‬
‫הבוס של כנופיה כורדית?‬

713
00:46:56,560 --> 00:46:59,280
‫לכולם חייב להיות ברור שהם משוגעים.‬

714
00:47:00,440 --> 00:47:02,160
‫אבל היית חף מפשע?‬

715
00:47:02,160 --> 00:47:05,760
‫חף מפשע? בנוגע לשוד הזהב?‬
‫ברור. אין שום ספק.‬

716
00:47:05,760 --> 00:47:07,760
‫אפילו לא הספק הקל שבקלים.‬

717
00:47:08,280 --> 00:47:10,480
‫כי לא הייתי משוגע מספיק‬

718
00:47:11,200 --> 00:47:14,080
‫כדי לעשות שטות כזאת עם סכום כזה של כסף.‬

719
00:47:15,440 --> 00:47:17,240
‫מה היה המניע שלי?‬

720
00:47:19,440 --> 00:47:21,280
‫אין לי מה לעשות עם זה.‬

721
00:47:24,600 --> 00:47:28,640
‫הוא יכול להסתגל לכל מצב. זה הדבר המרתק.‬

722
00:47:31,320 --> 00:47:36,120
‫ב-2001 מייד התחלתי לשקם את חיי.‬

723
00:47:36,120 --> 00:47:39,080
‫וידעתי למכור את עצמי, תאמין לי.‬

724
00:47:39,080 --> 00:47:42,520
‫תודה לאל שלמדתי שיווק בכלא.‬

725
00:47:43,120 --> 00:47:45,720
‫קורבן עיוות דין, והוא ייחודי.‬

726
00:47:45,720 --> 00:47:49,360
‫החופש עליו מדבר דונלד שטלוואג‬
‫שווה 10,000 מארק.‬

727
00:47:49,360 --> 00:47:52,840
‫זה הסכום תמורתו הוא מכר את סיפורו‬
‫לתחנת טלוויזיה מסחרית,‬

728
00:47:52,840 --> 00:47:54,680
‫וכעת הוא מתראיין רק לה.‬

729
00:47:54,680 --> 00:47:58,320
‫אם הייתי אומר לכם כמה הרווחתי מהתקשורת,‬
‫לא הייתם מאמינים לי.‬

730
00:47:58,840 --> 00:48:00,120
‫הרבה כסף.‬

731
00:48:00,760 --> 00:48:03,080
{\an8}‫דונלד שטלוואג.‬
‫-דונלד שטלוואג.‬

732
00:48:03,080 --> 00:48:04,200
{\an8}‫דונלד שטלוואג.‬

733
00:48:04,200 --> 00:48:05,720
{\an8}‫דונלד שטלוואג, ברוך הבא.‬

734
00:48:05,720 --> 00:48:11,400
{\an8}‫נראה לך שה-500 או 1,000 אירו‬
‫שקיבלתי על כל הופעה‬

735
00:48:11,400 --> 00:48:13,080
‫היו הרווחים שלי?‬

736
00:48:13,080 --> 00:48:14,000
‫לא.‬

737
00:48:15,360 --> 00:48:18,920
‫הרווחים שלי הגיעו מפרסום סמוי למבשלת בירה.‬

738
00:48:18,920 --> 00:48:20,880
‫ברוך הבא, דונלד שטלוואג.‬

739
00:48:21,800 --> 00:48:23,280
‫- בירה וולפשוהר -‬

740
00:48:23,280 --> 00:48:25,080
‫"תרצה לפרסם‬

741
00:48:25,080 --> 00:48:28,320
‫"בתוכנית של יוהאנס ב' קרנר ב-22:00?‬
‫זו תוכנית מעולה."‬

742
00:48:28,320 --> 00:48:31,280
‫"כן. כמה אתם מוכנים לשלם?"‬

743
00:48:31,280 --> 00:48:32,920
‫"הרבה כסף."‬

744
00:48:36,000 --> 00:48:40,080
{\an8}‫הייתה לי טי-שירט גדולה עם הלוגו של המבשלה.‬

745
00:48:40,080 --> 00:48:44,000
‫בפעם השנייה או השלישית,‬
‫קרנר ניסה להערים עליי.‬

746
00:48:44,000 --> 00:48:49,640
‫הוא אמר, "מר שטלוואג,‬
‫אתה שוב לובש פרסום סמוי?‬

747
00:48:49,640 --> 00:48:53,160
‫"זה עניין עדין ב-ZDF.‬

748
00:48:54,280 --> 00:48:57,640
‫"נכין עבורך טי-שירט חדשה,‬
‫בלי שום דבר עליה."‬

749
00:48:57,640 --> 00:48:59,440
‫אז אמרתי, "חבל."‬

750
00:49:00,360 --> 00:49:04,560
‫אבל כמובן שחבשתי כובע מצחייה‬
‫עם פרסומת של המבשלה.‬

751
00:49:05,080 --> 00:49:08,040
‫הוא אמר, "אוי, אתה כזה כלב נכלולי".‬

752
00:49:10,040 --> 00:49:12,120
‫הוא לא באמת היה צריך את זה.‬

753
00:49:12,120 --> 00:49:14,600
‫הוא קיבל פיצויים מהעד המומחה.‬

754
00:49:15,160 --> 00:49:18,440
‫זה כבר לא היה מצב‬
‫בו אין לו מספיק כדי לחיות.‬

755
00:49:18,440 --> 00:49:20,440
‫מה עשית עם הכסף?‬

756
00:49:21,640 --> 00:49:24,960
‫מה עשיתי עם הכסף?‬
‫השקעתי אותו בעסקים שונים.‬

757
00:49:26,520 --> 00:49:30,000
‫אלה העיצובים החדשים. השחור נראה מעולה.‬

758
00:49:30,000 --> 00:49:32,800
‫זה התחיל עם משאיות פרסום למבשלות בירה.‬

759
00:49:32,800 --> 00:49:35,240
‫אני איש מכירות מצוין.‬

760
00:49:36,960 --> 00:49:41,880
‫ואז הייתי בהסה,‬
‫ונכנסתי בגדול לעסקי השעונים. שעוני אספנים.‬

761
00:49:41,880 --> 00:49:44,960
‫קיבלתי פעם שני שעונים, כן.‬

762
00:49:44,960 --> 00:49:46,320
‫עדיין יש לי אותם.‬

763
00:49:46,920 --> 00:49:47,760
‫הנה.‬

764
00:49:50,840 --> 00:49:51,760
‫הוא יפה.‬

765
00:49:52,280 --> 00:49:55,840
‫לצערי הוא מקולקל,‬
‫ואני לא יכול להרשות לעצמי את התיקונים.‬

766
00:49:55,840 --> 00:49:58,160
‫זה יעלה 300-400 אירו.‬

767
00:50:00,360 --> 00:50:02,280
‫ואז חזרתי ללאוף‬

768
00:50:02,280 --> 00:50:05,520
‫ופתחתי חנות עתיקות, "גולד אואזיס",‬

769
00:50:05,520 --> 00:50:07,760
‫לשעונים ועתיקות בלאוף.‬

770
00:50:07,760 --> 00:50:09,400
‫- גולד‬
‫אואזיס -‬

771
00:50:09,400 --> 00:50:12,560
‫חשבונות הבנק היו מלאים.‬
‫היה לנו הרבה מזומן בחנות.‬

772
00:50:12,560 --> 00:50:14,720
‫- כשירים, מוכרים, מהירים, מומלצים -‬

773
00:50:14,720 --> 00:50:17,360
‫בלאוף חיינו חיי יוקרה.‬

774
00:50:18,840 --> 00:50:22,000
‫חיי יוקרה אמיתיים.‬

775
00:50:26,360 --> 00:50:30,960
‫הייתי דונלד שטלוואג.‬
‫הייתי מנהל המכירות. הייתי מנהל השיווק.‬

776
00:50:32,400 --> 00:50:34,720
‫סחרנו בזהב, סחרנו ביהלומים.‬

777
00:50:34,720 --> 00:50:37,200
‫ידעתי איפה אפשר למכור אותם.‬

778
00:50:37,200 --> 00:50:41,120
‫הרווחים היו בסדר. ולפרנק היו קשרים.‬

779
00:50:41,120 --> 00:50:46,480
{\an8}‫אומנם לא היה לי מה לעשות עם זהב,‬
‫אבל הייתי בגאנה, והייתי אמין.‬

780
00:50:46,480 --> 00:50:48,840
{\an8}‫ככה הכרנו.‬

781
00:50:48,840 --> 00:50:50,040
{\an8}‫- מקור: פרנק ווגל -‬

782
00:50:50,040 --> 00:50:52,360
{\an8}‫שטלוואג לא טיפש. הוא שמע על גאנה.‬

783
00:50:52,360 --> 00:50:57,560
{\an8}‫הוא ידע שבזמנו, גאנה הייתה יצרנית הזהב‬
‫השנייה בגודלה. אני לא יודע אם זה עדיין כך.‬

784
00:50:57,560 --> 00:51:00,680
‫כולם חושבים שאפשר לקנות שם זהב בזול.‬

785
00:51:00,680 --> 00:51:04,920
‫הכרתי את פרנק לראשונה בגאנה,‬

786
00:51:05,600 --> 00:51:09,680
‫כשהוא הציע לי יהלומים.‬

787
00:51:10,320 --> 00:51:11,400
‫היית בגאנה?‬

788
00:51:11,880 --> 00:51:15,160
‫פרנק היה. ואני הייתי בגולד אואזיס.‬

789
00:51:15,160 --> 00:51:19,160
‫קניתי זהב בשבילו.‬
‫קניתי בשבילו גם כמה יהלומים וכיוצא בזאת,‬

790
00:51:19,160 --> 00:51:21,440
‫ואז הגיע הרעיון לפתוח מכרה.‬

791
00:51:22,200 --> 00:51:24,000
‫אז זה מה שעשינו.‬

792
00:51:24,000 --> 00:51:28,240
{\an8}‫יש באינטרנט תמונות מעולות שלנו‬
‫פותחים את המכרה.‬

793
00:51:28,240 --> 00:51:30,520
{\an8}‫עם מחפר, כל העסק.‬

794
00:51:31,440 --> 00:51:37,400
‫בגאנה אתה צריך לשמן יד או שתיים‬

795
00:51:37,400 --> 00:51:38,920
‫כדי לגרום לדברים לעבוד.‬

796
00:51:39,520 --> 00:51:41,720
‫דברים לא עבדו מספיק מהר בשבילו.‬

797
00:51:41,720 --> 00:51:44,200
‫אנחנו מומחים ביהלומים לא מלוטשים.‬

798
00:51:44,720 --> 00:51:47,320
‫"אי אפשר לחכות כל כך הרבה זמן.‬
‫המחפר כבר שם."‬

799
00:51:48,080 --> 00:51:50,920
‫אז אמרתי לו,‬
‫"אתה לא יכול לעשות את זה. זה יתפרק".‬

800
00:51:51,440 --> 00:51:52,680
‫הוא לא הקשיב לי.‬

801
00:51:52,680 --> 00:51:55,160
‫אני יכול לסמוך עליו ב-100 אחוז.‬

802
00:51:55,160 --> 00:51:59,160
‫ואז הוא אמר לי, "זה הכסף שלי.‬
‫תעשה איתו מה שאגיד לך לעשות איתו".‬

803
00:51:59,160 --> 00:52:02,480
‫אז זה מה שעשיתי. ככה הכול נעצר.‬

804
00:52:02,480 --> 00:52:07,640
‫טוב, לקנות קר, להתיך את זה,‬
‫אלה רעיונות אופייניים של דונלד.‬

805
00:52:07,640 --> 00:52:10,000
{\an8}‫הוא אדם קומוניקטיבי.‬

806
00:52:10,000 --> 00:52:13,640
{\an8}‫לא הייתי אומר שהוא דבוק לטלפון כל היום,‬
‫אבל הוא מדבר הרבה,‬

807
00:52:13,640 --> 00:52:15,440
‫והוא מכיר הרבה אנשים.‬

808
00:52:15,440 --> 00:52:17,600
‫כמובן שאתה נכנס למעגלים האלה.‬

809
00:52:19,120 --> 00:52:22,400
‫במהלך משפט שוד הזהב, התברר שהנאשמים,‬

810
00:52:22,400 --> 00:52:26,160
‫השודדים, היו גם בקשר קבוע עם סטלוואג.‬

811
00:52:28,080 --> 00:52:30,520
{\an8}‫- דונלד בית‬
‫דונלד נייד -‬

812
00:52:36,560 --> 00:52:40,800
‫- 8 בדצמבר, 2009‬
‫שבוע לפני שוד הזהב -‬

813
00:52:45,840 --> 00:52:50,240
‫ראוי לציין שחטאר ושטלוואג‬
‫נפגשו שבוע לפני הפשע‬

814
00:52:50,240 --> 00:52:52,760
‫בעיירה שבה שטלוואג גר.‬

815
00:52:54,480 --> 00:52:57,960
‫וגם הוכח שבמהלך הפגישה הזו‬

816
00:52:57,960 --> 00:53:01,920
‫הם הסתכלו על הנוכחות ברשת‬
‫של סוחר הזהב בנירנברג.‬

817
00:53:01,920 --> 00:53:03,600
‫הם ביקרו באתר האינטרנט שלו.‬

818
00:53:12,240 --> 00:53:15,760
{\an8}‫האנובר היא מקנייניות הזהב הגדולות בגרמניה.‬

819
00:53:16,560 --> 00:53:20,960
‫וחטאר והכורדים, אני בהחלט מכיר אותם.‬

820
00:53:20,960 --> 00:53:25,120
‫הם לקוחות שלי.‬
‫זה נכון, הם קנו ממני שעונים.‬

821
00:53:25,120 --> 00:53:28,520
‫טוב, הוא מושך דברים כאלה, הייתי אומר.‬

822
00:53:29,040 --> 00:53:31,480
‫הוא עשה הרבה עסקים עם הרבה אנשים.‬

823
00:53:32,000 --> 00:53:34,160
‫במיוחד בתחום הזהב.‬

824
00:53:34,160 --> 00:53:36,440
‫אז אני לא מופתע אם הוא מכיר מישהו‬

825
00:53:36,440 --> 00:53:39,240
‫שבדיוק נשדד על ידי מישהו אחר שהוא מכיר.‬

826
00:53:41,920 --> 00:53:46,200
‫יכול להיות שפעם אמרתי לחטאר,‬
‫"אתה יכול לקנות ממנו הרבה שעונים".‬

827
00:53:46,200 --> 00:53:49,440
‫זאת הסיבה... אשקר אם אגיד שלא אמרתי את זה.‬

828
00:53:49,440 --> 00:53:52,320
‫אבל מעולם לא אמרת‬
‫שיש משאית בדרך ביום מסוים?‬

829
00:53:52,320 --> 00:53:54,960
‫לא ידעתי את זה! איך אדע את זה?‬

830
00:53:54,960 --> 00:53:58,400
‫יכולת לדעת את זה‬
‫רק אם היית צופה בו במשך שבועות.‬

831
00:54:02,720 --> 00:54:05,200
‫הם באו אליי ותשאלו אותי,‬

832
00:54:05,720 --> 00:54:08,560
‫ואז ידעתי מי ביצע את שוד הזהב.‬

833
00:54:09,280 --> 00:54:11,200
‫אבל ברור שלא אמרתי לשוטרים.‬

834
00:54:11,200 --> 00:54:15,360
‫למה אני מדבר על זה היום?‬
‫הם נשפטו וריצו את עונשם.‬

835
00:54:16,880 --> 00:54:20,160
‫כל הנאשמים ידעו, "יש להם יותר מדי עלינו.‬

836
00:54:20,160 --> 00:54:23,560
‫"לא נצליח להתחמק מזה." וזה היה ההסכם.‬

837
00:54:24,120 --> 00:54:25,240
‫- עונש מאסר -‬

838
00:54:25,240 --> 00:54:26,280
‫- שמונה שנים -‬

839
00:54:26,280 --> 00:54:28,800
‫עונש מקסימלי של שמונה שנים אם הם יודו.‬

840
00:54:28,800 --> 00:54:32,040
‫במובן הזה, היה ברור שזה יהיה העונש.‬

841
00:54:32,040 --> 00:54:35,680
‫המשפט הסתיים בגזר דין, כמו כל משפט.‬

842
00:54:35,680 --> 00:54:38,000
‫חטאר נכנס לכלא.‬

843
00:54:38,000 --> 00:54:40,280
‫דונלד שטלוואג לא נכנס לכלא.‬

844
00:54:41,160 --> 00:54:44,480
‫הוא הכחיש כל מעורבות בפני החוקרים.‬

845
00:54:48,520 --> 00:54:50,520
‫הם חיפשו חפצי ערך.‬

846
00:54:52,600 --> 00:54:54,200
‫והם לא מצאו כלום.‬

847
00:54:57,240 --> 00:55:01,640
‫אז אני שואל אותך,‬
‫הייתי צריך לבצע שוד זהב כזה? זה מגוחך.‬

848
00:55:01,640 --> 00:55:04,160
‫יש רק סיבה אחת לשוד הזהב:‬

849
00:55:04,160 --> 00:55:08,040
‫כדי שהראפרים‬
‫יהיו החבר'ה הגדולים בסצנה שלהם.‬

850
00:55:09,800 --> 00:55:13,760
‫אם אתה גנגסטה-ראפר, אתה מקבל הרבה כבוד.‬

851
00:55:19,360 --> 00:55:20,600
{\an8}‫זה גנגסטה-ראפ.‬

852
00:55:20,600 --> 00:55:24,320
{\an8}‫אז בשביל המוניטין והכבוד שלך,‬

853
00:55:24,320 --> 00:55:26,600
‫שוד זהב הוא לא בהכרח דבר רע.‬

854
00:55:28,160 --> 00:55:32,120
{\an8}‫אפשר לומר שזה סיפור גנגסטרים אמיתי.‬

855
00:55:32,120 --> 00:55:34,480
{\an8}‫תראה, רוס, אני בן זונה, אתה מבין?‬

856
00:55:35,960 --> 00:55:37,400
{\an8}‫אין דבר שלא אעשה, גבר.‬

857
00:55:39,080 --> 00:55:44,520
{\an8}‫הלייבל שלו נקרא "גולדמן אנטרטיינמנט".‬
‫הוא מופיע בקליפים לבוש כולו בזהב.‬

858
00:55:45,080 --> 00:55:47,280
{\an8}‫יש עכשיו גם סרט שובר קופות.‬

859
00:55:47,280 --> 00:55:51,080
{\an8}‫אם אתה רוצה להגיע לפסגה, אין קיצורי דרך.‬

860
00:55:53,480 --> 00:55:59,000
‫או שאולי יש,‬
‫אבל אם תלך באחד מהם, תשלם מחיר עצום.‬

861
00:55:59,840 --> 00:56:00,800
‫בכמה זהב מדובר?‬

862
00:56:02,280 --> 00:56:05,040
{\an8}‫איפה הזהב?‬
‫-אף אחד לא יודע.‬

863
00:56:05,040 --> 00:56:09,280
‫הסרט נקרא "ריינגולד",‬
‫והוא מתאר את סיפור חייו.‬

864
00:56:09,280 --> 00:56:12,480
‫הוא משווק את שוד הזהב בחוכמה רבה.‬

865
00:56:12,480 --> 00:56:14,800
‫זה חלק יסודי בקריירה שלו.‬

866
00:56:14,800 --> 00:56:18,800
‫וכעת, בגיל 34, הוא אפילו כתב אוטוביוגרפיה.‬

867
00:56:18,800 --> 00:56:21,160
‫זהו סיפורו של גיבור פלילי.‬

868
00:56:25,920 --> 00:56:28,960
{\an8}‫הנה זה. "חטאר, הכול או כלום".‬

869
00:56:28,960 --> 00:56:32,600
{\an8}‫ומה אני יכול להגיד על הספר?‬
‫סיפורים עוד יסופרו.‬

870
00:56:32,600 --> 00:56:34,960
{\an8}‫מה נתן לך את הרעיון לכתוב ספר?‬

871
00:56:35,680 --> 00:56:38,160
{\an8}‫הייתי בכלא. היה לי הרבה זמן ומכונת כתיבה.‬

872
00:56:48,840 --> 00:56:52,360
{\an8}‫"פשוט קראנו לו 'הבחור הגדול'.‬

873
00:56:57,440 --> 00:56:59,360
‫"הבחור הגדול היה דמות קומית.‬

874
00:56:59,960 --> 00:57:03,200
‫"כשהוא דיבר, הוא לא ממש דיבר. הוא התנשם.‬

875
00:57:07,960 --> 00:57:10,320
‫"היה לו סרטן, והוא כבר היה כמעט עיוור.‬

876
00:57:11,440 --> 00:57:13,520
‫"ולמרות שהבחור הגדול היה במצב נורא...‬

877
00:57:16,120 --> 00:57:18,040
‫"הוא גם היה גנגסטר נחוש ביותר."‬

878
00:57:18,800 --> 00:57:21,200
‫- גנגסטר. -‬

879
00:57:26,000 --> 00:57:29,040
{\an8}‫המסע שלי בחיים היה קבוע מראש.‬

880
00:57:29,640 --> 00:57:32,200
{\an8}‫לא הייתה לי ילדות של אדם רגיל.‬

881
00:57:34,840 --> 00:57:36,960
‫רוב האנשים אמרו שהוא נוכל.‬

882
00:57:36,960 --> 00:57:39,080
‫אחרים אמרו שהוא מאפינור אמיתי,‬

883
00:57:39,080 --> 00:57:43,760
‫כי הוא עשה כל מיני דברים שלא היו בסדר.‬

884
00:57:43,760 --> 00:57:45,880
‫הוא היה כלב נכלולי, בסדר?‬

885
00:57:48,360 --> 00:57:50,640
‫בתוכי היה איש רע.‬

886
00:57:50,640 --> 00:57:53,880
‫בתוך הכבש שבא מהכפר‬

887
00:57:54,400 --> 00:57:55,880
‫היה זאב רע.‬

888
00:57:57,000 --> 00:57:58,760
‫הם הפכו אותי לזאב.‬

889
00:57:58,760 --> 00:58:00,480
‫- פושטאדט -‬

890
00:58:00,480 --> 00:58:02,880
‫לא היה לי מושג מה זה לחיות.‬

891
00:58:02,880 --> 00:58:03,960
‫- ברוכים הבאים -‬

892
00:58:03,960 --> 00:58:06,520
‫לא ידעתי מה זו אהבה.‬

893
00:58:10,080 --> 00:58:12,480
‫הכרתי אותו בשם "דונלד"‬

894
00:58:12,480 --> 00:58:17,160
{\an8}‫רק מאז הדיווח בטלוויזיה‬
‫על שוד הבנק שהוא לא ביצע.‬

895
00:58:17,160 --> 00:58:19,920
{\an8}‫לפני כן, בפושטאדט, הכרתי אותו רק כ"הראלד".‬

896
00:58:19,920 --> 00:58:23,280
{\an8}‫סבתא שלו קראה לו הראלד,‬
‫וככה גם אנחנו קראנו לו.‬

897
00:58:23,280 --> 00:58:26,000
{\an8}‫- סבתא של דונלד שטלוואג -‬

898
00:58:29,400 --> 00:58:32,560
{\an8}‫- דונלד שטלוואג עם סבתו -‬

899
00:58:32,560 --> 00:58:35,120
{\an8}‫הוא גדל בעוני.‬

900
00:58:35,120 --> 00:58:38,840
‫הוא לא היה מאוד אמיד.‬

901
00:58:39,560 --> 00:58:42,200
{\an8}‫היה לו מה שצריך כדי לחיות,‬
‫אבל לא יותר מזה.‬

902
00:58:47,440 --> 00:58:51,720
‫בשנות ה-60 של המאה ה-20,‬
‫פושטאדט היה למעשה כפר חקלאי.‬

903
00:58:52,320 --> 00:58:55,160
‫מספר התושבים בכפר היה פחות מ-500, לדעתי.‬

904
00:58:56,200 --> 00:59:00,160
‫ובכפר כולם הכירו את כולם.‬

905
00:59:04,360 --> 00:59:06,720
‫נולדתי מחוץ לנישואים,‬

906
00:59:06,720 --> 00:59:10,280
‫ובנוסף לזה, הייתי בן של חייל אמריקאי כובש.‬

907
00:59:11,360 --> 00:59:13,040
‫עבורם, הייתי הממזר היאנקי.‬

908
00:59:15,000 --> 00:59:18,640
‫ממש גדלנו עם האמריקאים.‬

909
00:59:18,640 --> 00:59:22,840
‫חלק ראו אותם כמשחררים,‬
‫ואחרים ראו אותם ככובשים.‬

910
00:59:23,560 --> 00:59:27,960
‫ואם למישהי הייתה מערכת יחסים‬
‫עם אחד האמריקאים,‬

911
00:59:27,960 --> 00:59:30,080
‫אלה היו חדשות רעות מאוד.‬

912
00:59:30,880 --> 00:59:33,040
‫אז היו אומרים, "הנה הזונה היאנקית".‬

913
00:59:34,120 --> 00:59:38,280
{\an8}‫- אימו של דונלד שטלוואג -‬

914
00:59:38,280 --> 00:59:41,680
{\an8}‫מכיוון שאימי ואבי מתו בגיל צעיר מאוד,‬

915
00:59:42,720 --> 00:59:46,760
‫גדלתי עם סבא וסבתא שלי מצד אימי.‬

916
00:59:48,240 --> 00:59:52,080
‫חוץ מזה, לא היה לי חיבור לאף אחד אחר בכפר.‬

917
00:59:55,600 --> 00:59:59,880
‫כילד אמריקאי, היית מנודה.‬

918
01:00:05,200 --> 01:00:10,800
‫היה מועדון כדורגל,‬
‫הייתה תנועת צעירים והייתה אגודה מוזיקלית.‬

919
01:00:10,800 --> 01:00:13,760
‫כל הדברים שבדרך כלל יש בכפר בווארי.‬

920
01:00:15,120 --> 01:00:16,880
‫אסור היה לי להשתתף.‬

921
01:00:20,240 --> 01:00:23,600
‫יש תמונה שלו בקבוצת הכדורגל,‬

922
01:00:23,600 --> 01:00:27,480
‫והוא השוער שם, במרכז התמונה.‬

923
01:00:32,960 --> 01:00:36,440
‫והוא פחות או יותר השתלב בחיי הכפר.‬

924
01:00:39,600 --> 01:00:41,560
‫הראלד צעיר ממני בשנה.‬

925
01:00:41,560 --> 01:00:47,000
{\an8}‫בבית הספר היסודי‬
‫בילינו שלוש שנים יחד באותה כיתה.‬

926
01:00:47,960 --> 01:00:51,320
‫היינו קלפנים מלאי תשוקה.‬
‫היינו נפגשים באופן קבוע.‬

927
01:00:51,840 --> 01:00:53,960
‫בסופי שבוע הוא היה שם כל יום.‬

928
01:00:53,960 --> 01:00:58,440
‫כשהוא הגיע לפאב,‬
‫הוא הופיע בחליפה מבד דק מפוספס,‬

929
01:00:58,440 --> 01:01:01,680
‫והתנהג כאילו הוא מישהו חשוב.‬

930
01:01:01,680 --> 01:01:05,320
‫"היי, אני לא האפס הקטן שכולכם חשבתם שאני."‬

931
01:01:07,720 --> 01:01:11,960
‫רק כדי להראות לאנשים שאפילו כממזר יאנקי,‬

932
01:01:12,520 --> 01:01:14,520
‫אתה יכול לעשות מעצמך משהו.‬

933
01:01:15,600 --> 01:01:18,480
‫פושטאדט היה מקום קטן מדי בשבילו.‬

934
01:01:19,280 --> 01:01:21,080
‫רציתי לראות משהו חדש.‬

935
01:01:21,840 --> 01:01:23,800
‫אז יצאתי אל העולם.‬

936
01:01:32,600 --> 01:01:35,600
‫לא היה דבר שלא היה בפרנקפורט.‬

937
01:01:35,600 --> 01:01:37,440
‫הכול משך אותי.‬

938
01:01:38,840 --> 01:01:42,200
‫אבל בפרנקפורט היו גם‬
‫הזדמנויות אחרות להרוויח כסף.‬

939
01:01:45,520 --> 01:01:47,600
‫קרו שם המון דברים.‬

940
01:01:47,600 --> 01:01:49,920
‫פשוט רציתי ליהנות מהחיים.‬

941
01:01:50,480 --> 01:01:51,600
‫זה היה כיף.‬

942
01:01:53,480 --> 01:01:55,320
‫הרווחתי הרבה כסף.‬

943
01:01:56,920 --> 01:01:59,360
‫שום דבר חוץ מחופש. שום דבר אחר.‬

944
01:02:02,720 --> 01:02:07,560
‫אני אומר לך,‬
‫אם יש מישהו עשיר ולא טיפש בגרמניה...‬

945
01:02:09,640 --> 01:02:11,080
‫הוא יכול רק להתעשר עוד.‬

946
01:02:11,680 --> 01:02:12,920
‫אין דרך אחרת.‬

947
01:02:14,000 --> 01:02:16,040
‫אין דרך אחרת.‬

948
01:02:17,040 --> 01:02:18,840
‫רק אידיוט גמור לא יצליח.‬

949
01:02:19,520 --> 01:02:20,800
‫או שאתה חולה.‬

950
01:02:21,720 --> 01:02:23,520
‫או שאתה חולה, כן.‬

951
01:02:29,760 --> 01:02:34,640
‫התעוררתי וחשבתי, "אני מרגיש לחץ חזק.‬

952
01:02:34,640 --> 01:02:36,600
‫"אני לא יודע מה קורה פה."‬

953
01:02:37,480 --> 01:02:39,480
‫אז יצאתי למרפסת.‬

954
01:02:41,200 --> 01:02:42,480
‫"אני כבר לא רואה.‬

955
01:02:44,400 --> 01:02:45,280
‫"עיוור!"‬

956
01:02:47,240 --> 01:02:48,400
‫צילומי רנטגן.‬

957
01:02:49,600 --> 01:02:52,560
‫יש לך גידול במוח.‬
‫אתה צריך לעבור ניתוח באופן מיידי.‬

958
01:02:53,320 --> 01:02:57,000
‫הוא אמר לי,‬
‫"לעולם לא תחיה שוב חיים נורמליים".‬

959
01:02:57,760 --> 01:03:01,160
‫הייתי בן 25 בזמנו.‬

960
01:03:02,920 --> 01:03:04,720
‫כבר לא היה לי שום ליבידו.‬

961
01:03:05,600 --> 01:03:08,600
‫לא היה לי סיכוי לחיות שוב כמו גבר.‬

962
01:03:10,640 --> 01:03:13,720
‫כשאתה פתאום הופך למפלצת כזו,‬

963
01:03:14,760 --> 01:03:17,000
‫בסופו של דבר כבר לא אכפת לך משום דבר.‬

964
01:03:18,360 --> 01:03:21,800
‫איבדתי הכול במהירות רבה, כי התמכרתי לסמים.‬

965
01:03:21,800 --> 01:03:22,840
‫ממש התמכרתי.‬

966
01:03:23,360 --> 01:03:25,640
‫ממש. נפלתי חזק להרואין.‬

967
01:03:29,640 --> 01:03:31,920
‫לא ציפיתי לחיות זמן רב,‬

968
01:03:31,920 --> 01:03:34,160
‫ולכן שיחקתי באש.‬

969
01:03:39,480 --> 01:03:42,160
‫היו פושעים גם בפרנקפורט.‬

970
01:03:44,440 --> 01:03:45,680
‫ידעתי הכול.‬

971
01:03:46,600 --> 01:03:49,880
‫איפה לקנות LSD, איפה לקנות נשק, הכול.‬

972
01:03:51,320 --> 01:03:53,080
‫הייתי מעורב בכל מיני דברים.‬

973
01:03:55,720 --> 01:04:01,000
‫קניתי סמים בקנה מידה גדול,‬
‫ומכרתי אותם לסוחרי רחוב.‬

974
01:04:01,720 --> 01:04:05,120
‫עשיתי מזה כסף מצוין.‬
‫היו לנו גם מועדוני הימורים לא חוקיים.‬

975
01:04:07,200 --> 01:04:08,760
‫שם המהמרים הימרו.‬

976
01:04:08,760 --> 01:04:11,480
‫הם לקחו מאיתנו הלוואות בריביות איומות.‬

977
01:04:13,360 --> 01:04:16,720
‫ואז גם עסקתי בכל מיני הונאות וגנבתי דברים.‬

978
01:04:16,720 --> 01:04:18,920
‫היו לי הסתבכויות עם החוק.‬

979
01:04:18,920 --> 01:04:22,160
‫הדף שלו לא היה חלק. היה לו תיק.‬

980
01:04:22,160 --> 01:04:23,960
‫- גנבה, שני תיקי הונאה, סחיטה -‬

981
01:04:23,960 --> 01:04:25,400
‫- הונאה, סחר בסמים -‬

982
01:04:25,400 --> 01:04:26,760
‫- שתים עשרה עבירות הונאה -‬

983
01:04:26,760 --> 01:04:28,080
‫- מעילה -‬

984
01:04:28,080 --> 01:04:29,200
‫מגוחך.‬

985
01:04:29,760 --> 01:04:31,480
‫ואז היה לי מזל גדול.‬

986
01:04:36,400 --> 01:04:39,400
‫בנובמבר 89' החומה נפלה.‬

987
01:04:39,400 --> 01:04:42,120
‫בדצמבר כבר הייתי במדינות המזרח החדשות.‬

988
01:04:43,320 --> 01:04:46,560
‫הגבולות נפרצים אל העולם היפה‬
‫של הצרכנות המערבית.‬

989
01:04:46,560 --> 01:04:50,160
‫למען האמת, עשו צחוק מהמזרח גרמנים.‬

990
01:04:50,160 --> 01:04:52,840
‫לגמרי עשו מהם צחוק.‬
‫-גם אתה עשית מהם צחוק?‬

991
01:04:53,560 --> 01:04:54,400
‫ברור.‬

992
01:04:55,320 --> 01:04:59,440
‫"דרוקר" הוא מה שבמדינה שלנו‬
‫נקרא איש מכירות מגזינים אגרסיבי,‬

993
01:04:59,440 --> 01:05:04,120
‫שעובר מדלת לדלת‬
‫ומרוויח כסף מניצול תמימותם של אנשים.‬

994
01:05:04,120 --> 01:05:05,120
‫שמי גולוף.‬

995
01:05:05,120 --> 01:05:08,800
‫הבנתי שעסקי הדרוקר הם עסקים ענקיים.‬

996
01:05:08,800 --> 01:05:11,560
‫השיטות שלהם לא תמיד הכי עדינות.‬

997
01:05:12,240 --> 01:05:15,760
‫הם ממציאים איזה סיפור סוחט דמעות‬
‫כדי לעורר רחמים,‬

998
01:05:15,760 --> 01:05:18,240
‫ובעזרת הרחמים האלה הם אוספים חתימות‬

999
01:05:18,240 --> 01:05:20,520
‫על מנויים ארוכי טווח למגזינים.‬

1000
01:05:21,720 --> 01:05:26,440
‫זה אולי לא נראה אתי,‬
‫אבל אצל המוציא לאור הייתי האיש המרכזי.‬

1001
01:05:27,800 --> 01:05:30,680
‫באופן רשמי, הייתי שרת.‬

1002
01:05:30,680 --> 01:05:33,320
‫אבל באופן לא רשמי, הייתי ראש הדרוקר.‬

1003
01:05:33,320 --> 01:05:36,080
‫הרווחנו כמות מטורפת של כסף.‬

1004
01:05:37,280 --> 01:05:39,200
‫כמות מטורפת.‬

1005
01:05:39,880 --> 01:05:43,080
‫אם לא היו מכניסים אותי לכלא, אלוהים!‬

1006
01:05:44,480 --> 01:05:49,080
‫הייתם יושבים עכשיו מול איל הון.‬
‫באמת, הרווחנו כמות כזו של כסף.‬

1007
01:05:53,880 --> 01:05:55,000
‫אבל לצערי,‬

1008
01:05:56,040 --> 01:05:57,160
‫זה גמר אותי.‬

1009
01:05:59,000 --> 01:06:03,160
{\an8}‫בדצמבר 1991, האדם הזה שדד‬
‫סניף בנק ספרקאסה במרכז העיר נירנברג.‬

1010
01:06:03,160 --> 01:06:08,720
‫...הסקאפה לא מגיעה‬
‫לרקמה המחברת של תנוך האוזן...‬

1011
01:06:16,120 --> 01:06:21,600
‫ממש לא ראיתי את זה‬
‫כתיק בו מורשע אדם חף מפשע.‬

1012
01:06:26,240 --> 01:06:30,640
{\an8}‫היו מספר גורמים שעמדו נגדו.‬

1013
01:06:35,160 --> 01:06:37,680
‫הדרוקר, במהותו, הוא כבר מישהו‬

1014
01:06:37,680 --> 01:06:41,240
‫ש... אם לומר זאת בזהירות,‬
‫מפגין התנהגות קשוחה למדי.‬

1015
01:06:41,240 --> 01:06:45,000
‫כמובן שהבוס של כנופיית דרוקר, במיוחד,‬

1016
01:06:45,000 --> 01:06:48,320
{\an8}‫הוא מישהו שלא יכול להיות רגיש במיוחד,‬

1017
01:06:48,320 --> 01:06:51,160
{\an8}‫אחרת הוא לא יוכל לנהל את עסקיו.‬

1018
01:06:51,160 --> 01:06:53,560
‫זיכוי מחמת הספק לא קיים.‬

1019
01:06:53,560 --> 01:06:58,240
‫המדינה כבר לא צריכה להוכיח שהיית הפושע.‬

1020
01:06:58,760 --> 01:07:01,440
‫אתה צריך להוכיח שלא היית הפושע.‬

1021
01:07:04,240 --> 01:07:06,000
‫הכותרת "משפט שוד בנק",‬

1022
01:07:06,000 --> 01:07:10,480
‫אם היא רומזת על כך שלא קרה‬
‫שום דבר חוץ מזה, היא שגויה, כמובן.‬

1023
01:07:10,480 --> 01:07:14,760
‫שוד הבנק לא היה‬
‫העבירה היחידה בה הואשם דונלד שטלוואג.‬

1024
01:07:14,760 --> 01:07:17,080
‫הייתה גם עבירה נגד רכוש.‬

1025
01:07:17,080 --> 01:07:19,440
{\an8}‫- האשמה במעילה -‬

1026
01:07:19,440 --> 01:07:23,760
‫שוד הבנק תפס 90 אחוז מהמשפט.‬
‫היה איזה עניין טריוויאלי...‬

1027
01:07:23,760 --> 01:07:26,880
‫לכאורה, הוא הפסיד קצת כסף איפשהו או משהו,‬

1028
01:07:26,880 --> 01:07:29,920
‫או שלקח אותו או שלא העביר אותו.‬
‫זה כל מה שאני יודע.‬

1029
01:07:29,920 --> 01:07:30,840
‫- בעל בית הארחה -‬

1030
01:07:30,840 --> 01:07:33,160
‫- 230 מארק -‬

1031
01:07:33,160 --> 01:07:36,880
‫זו תהיה טעות לומר‬
‫שהאישום השני היה על עבירה קטנה.‬

1032
01:07:36,880 --> 01:07:39,840
‫אם אני זוכר נכון, זה באמת היה עניין‬

1033
01:07:39,840 --> 01:07:42,440
‫של אדם שהפסיד את כל הונו.‬

1034
01:07:43,320 --> 01:07:49,160
‫הייתי אומר שהאישום השני הזה‬
‫שם אותו בעמדה גרועה יותר באופן משמעותי,‬

1035
01:07:49,160 --> 01:07:55,760
‫כי ברור שהוא מוכן‬
‫לבצע עבירות חמורות על מנת להרוויח כסף,‬

1036
01:07:55,760 --> 01:07:57,840
‫ואכן, להרוויח הרבה כסף.‬

1037
01:07:57,840 --> 01:08:02,560
‫אני זוכר שבהחלט היו כמה הרשעות קודמות.‬

1038
01:08:05,720 --> 01:08:08,280
‫לא הייתי מלאך. היה לי תיק פלילי.‬

1039
01:08:08,280 --> 01:08:11,840
‫אבל כנוכל זקן עם קוד של כבוד,‬

1040
01:08:11,840 --> 01:08:15,440
‫האמנתי שאתה לא מורשע על משהו שלא עשית.‬

1041
01:08:18,720 --> 01:08:22,920
‫עדי האליבי, חלקם היו אנשים מסצנת המגזינים,‬

1042
01:08:22,920 --> 01:08:27,840
‫שפרסמו מגזינים עבור דונלד.‬

1043
01:08:27,840 --> 01:08:30,840
{\an8}‫בית המשפט תמיד רואה עדים כאלה בחשד.‬

1044
01:08:30,840 --> 01:08:34,360
{\an8}‫ראשית, כי הם בצד של הנאשם,‬

1045
01:08:34,360 --> 01:08:38,320
{\an8}‫ושנית, הרזומה של האנשים האלה‬
‫לא מושלם במאה אחוז.‬

1046
01:08:38,320 --> 01:08:40,800
‫כמובן שזה העלה את האפשרות‬

1047
01:08:40,800 --> 01:08:43,440
‫שיש כאן איזושהי התנגשות, כפי שקורה לפעמים.‬

1048
01:08:43,440 --> 01:08:48,080
‫דעתם של השופטים, לפחות,‬
‫הייתה שזה בדיוק המקרה כאן,‬

1049
01:08:48,920 --> 01:08:52,040
‫שכמה חברים, אם לומר זאת בפשטות,‬

1050
01:08:52,040 --> 01:08:54,200
‫סיפקו אליבי לפושע.‬

1051
01:08:54,880 --> 01:08:56,520
‫הנאשם אשם.‬

1052
01:09:01,840 --> 01:09:05,960
‫כמובן, תמיד עדיף להציג אדם חף מפשע ולומר,‬

1053
01:09:05,960 --> 01:09:08,840
‫"תראי, מערכת המשפט, שוב עשית טעות",‬

1054
01:09:08,840 --> 01:09:12,840
‫במקום לציין גם את העובדה‬
‫שהוא היה אשם בעבר.‬

1055
01:09:12,840 --> 01:09:16,680
‫אז אנשים ברחוב יכולים להגיד,‬
‫"הם לא פגעו באדם חף מפשע".‬

1056
01:09:16,680 --> 01:09:21,640
‫אני מאמין שהאגדה הזו על הרשעת אדם חף מפשע,‬

1057
01:09:21,640 --> 01:09:25,200
‫עם תיק נקי לחלוטין,‬

1058
01:09:25,200 --> 01:09:30,240
‫נולדה בעיקר כי זו הדרך היחידה,‬
‫במובן מסוים,‬

1059
01:09:30,240 --> 01:09:33,880
‫בה אפשר למכור את הסיפור הזה לתקשורת.‬

1060
01:09:36,120 --> 01:09:39,080
‫בדרך כלל לא זוכים לכל כך הרבה זמן אוויר.‬

1061
01:09:39,080 --> 01:09:42,560
‫אז צריך לעבוד‬
‫עם מידה מסוימת של חשיבה בשחור או לבן.‬

1062
01:09:42,560 --> 01:09:45,840
‫הנה הקורבן של עיוות דין,‬

1063
01:09:45,840 --> 01:09:49,120
‫והוא עומד לספר לנו איך זה יכול להגיע לזה.‬

1064
01:09:50,600 --> 01:09:55,000
‫לפעמים חייבים לצבוע בשחור ולבן‬
‫כדי להעביר את המסר.‬

1065
01:09:55,000 --> 01:09:59,760
‫אם באמת רוצים לספר‬
‫את הסיפור של מה שקרה לו,‬

1066
01:09:59,760 --> 01:10:04,920
‫לא ממש הגיוני‬
‫לשפוך אור על עברו כראש כנופיית דרוקר,‬

1067
01:10:04,920 --> 01:10:07,600
‫כי זה רק יוצר את ההרגשה הלא נכונה.‬

1068
01:10:07,600 --> 01:10:11,720
{\an8}‫גם אנחנו הבנו את זה.‬
‫עמדנו מול אותה דילמה במהלך הצילומים,‬

1069
01:10:11,720 --> 01:10:13,760
{\an8}‫אבל החלטנו שזה לא יעבוד.‬

1070
01:10:13,760 --> 01:10:18,720
{\an8}‫מכיוון שהוא לא בדיוק הדמות הכי מושכת שיש,‬

1071
01:10:18,720 --> 01:10:23,400
‫ואז אף אחד לא יראה אותו‬
‫כקורבן של עיוות דין,‬

1072
01:10:23,400 --> 01:10:24,880
‫שזה מה שהוא באמת.‬

1073
01:10:24,880 --> 01:10:29,000
‫הוא גם הוסיף כמה עובדות שלא ממש זכרתי,‬

1074
01:10:29,000 --> 01:10:31,880
‫וחשבתי לעצמי, "על מה דונלד מדבר?‬

1075
01:10:31,880 --> 01:10:34,400
‫"אולי זה לא קרה בדיוק ככה."‬

1076
01:10:34,400 --> 01:10:38,600
‫זה צבר מומנטום מסוים, חייבים להגיד.‬

1077
01:10:39,120 --> 01:10:42,720
‫לפעמים אני מקבל את ההרגשה‬
‫שמתרחש איזשהו קרב בתוכו.‬

1078
01:10:43,680 --> 01:10:45,440
‫טוב נגד רע, בערך.‬

1079
01:10:51,280 --> 01:10:57,240
‫אני חושב שלפעמים הוא מארגן דברים וסיפורים‬
‫כך שהוא יהיה שוב באור הזרקורים.‬

1080
01:10:59,120 --> 01:11:00,280
‫אני מאמין בזה.‬

1081
01:11:07,040 --> 01:11:13,120
‫איתו, לא משנה מה הוא מספר לך,‬
‫תמיד קשה לברר אם זו האמת או שלא.‬

1082
01:11:14,720 --> 01:11:18,440
‫לכן אני אפילו כבר לא בודק את רוב הדברים,‬

1083
01:11:18,440 --> 01:11:21,560
‫כי הוא ככה מאז שאני מכיר אותו.‬

1084
01:11:25,280 --> 01:11:27,360
‫אין טעם.‬
‫-כי הוא שקרן?‬

1085
01:11:29,120 --> 01:11:32,160
‫אדם נורמלי יגיד, "כן, הוא שקרן".‬

1086
01:11:32,760 --> 01:11:34,680
‫גוזמאי. רמאי.‬

1087
01:11:37,160 --> 01:11:38,200
‫בוס דרוקר.‬

1088
01:11:40,560 --> 01:11:44,520
‫בבידוד, בלי רדיו ובלי טלוויזיה.‬

1089
01:11:45,320 --> 01:11:46,320
‫זה גיהינום.‬

1090
01:11:47,840 --> 01:11:53,800
{\an8}‫נאסרתי, והייתי צריך להגיע לכלא שטראובינג,‬

1091
01:11:53,800 --> 01:11:55,520
‫לאגף החולים.‬

1092
01:11:55,520 --> 01:11:57,640
‫ודונלד שטלוואג היה שם.‬

1093
01:11:58,320 --> 01:12:00,760
‫אף אחד לא דיבר איתי! אף אחד!‬

1094
01:12:02,520 --> 01:12:06,320
‫אתה מבודד מכולם, מכל האסירים.‬

1095
01:12:06,320 --> 01:12:07,800
‫כי לא הודית?‬

1096
01:12:07,800 --> 01:12:11,440
‫כי אתה לא מודה. אתה אומר,‬
‫"לא עשיתי את זה. עשו לי מה שתרצו".‬

1097
01:12:11,440 --> 01:12:12,720
‫אז זה מה שהם עשו.‬

1098
01:12:12,720 --> 01:12:17,200
‫זה לא היה בידוד במובן הזה.‬
‫הוא פשוט היה באגף החולים.‬

1099
01:12:17,200 --> 01:12:20,680
‫ואל תטעו, הוא באמת היה חולה.‬

1100
01:12:25,240 --> 01:12:28,920
‫אבל הוא לא היה בבידוד‬
‫מכיוון שהוא לא הודה בביצוע פשע שלו?‬

1101
01:12:28,920 --> 01:12:30,960
‫לא.‬

1102
01:12:30,960 --> 01:12:37,000
‫כמובן, קיימת האפשרות שהם מנסים‬
‫למנוע היווצרות קליקות בבית הכלא.‬

1103
01:12:37,000 --> 01:12:41,520
‫ודונלד הוא מישהו שיכול לסחוף אנשים לצידו.‬

1104
01:12:41,520 --> 01:12:44,080
‫כשמבלים 24 שעות ביום בתא,‬

1105
01:12:44,080 --> 01:12:47,080
‫כמובן שמתחילים לדבר זה עם זה,‬

1106
01:12:47,080 --> 01:12:49,520
‫וכן, זה היה שידוך טוב.‬

1107
01:12:49,520 --> 01:12:53,240
‫התחברנו ונעשינו חברים אמיתיים.‬

1108
01:13:01,680 --> 01:13:06,200
‫לפאלק זימאנג היה סיפור יוצא דופן.‬
‫יוצא דופן כמעט כמו שלי.‬

1109
01:13:08,800 --> 01:13:09,920
‫ערב טוב.‬

1110
01:13:09,920 --> 01:13:12,200
‫באולפן איתנו נמצא פאלק זימאנג.‬

1111
01:13:12,200 --> 01:13:15,560
‫הוא פועל גגות ובנאי מקצועי מדרזדן,‬

1112
01:13:15,560 --> 01:13:18,480
‫הוא מילא את השירות הצבאי שלו במזרח גרמניה,‬

1113
01:13:18,480 --> 01:13:20,160
‫הוא היה שכיר חרב למשך שנה.‬

1114
01:13:20,160 --> 01:13:23,320
‫עד יום שישי הוא נלחם בין בתים במוסטאר.‬

1115
01:13:23,320 --> 01:13:24,840
‫זה סיפור ארוך.‬

1116
01:13:24,840 --> 01:13:29,440
‫הכניסו אותי לכלא בעקבות "רצח",‬

1117
01:13:30,040 --> 01:13:31,480
‫במהלך המלחמה ביוגוסלביה.‬

1118
01:13:31,480 --> 01:13:32,600
‫- תיק XY לא נפתר -‬

1119
01:13:32,600 --> 01:13:35,760
{\an8}‫לא רק סרבים,‬
‫קרואטים ומוסלמים נלחמים אלה באלה.‬

1120
01:13:35,760 --> 01:13:40,160
{\an8}‫יש גם שכירי חרב זרים שנלחמים בכל החזיתות,‬
‫ביניהם גם גרמנים.‬

1121
01:13:40,160 --> 01:13:43,120
‫חלק מהאנשים שנגדם נלחמתי לא אהבו את זה,‬

1122
01:13:43,120 --> 01:13:49,800
‫וכמובן שהפכתי למטרה של כל הצדדים.‬

1123
01:13:50,800 --> 01:13:53,480
‫ולכן הייתי צריך להגיע לאגף החולים.‬

1124
01:13:53,480 --> 01:13:56,160
‫פאלק זימאנג נתן לי כינוי.‬

1125
01:13:56,760 --> 01:13:59,160
‫ביג מק באמת היה... טוב, אני חושב...‬

1126
01:14:00,880 --> 01:14:03,120
‫יש אנשים שעדיין יחשבו ככה לגביו, כן.‬

1127
01:14:04,920 --> 01:14:08,560
‫ביג היה... טוב, הוא היה אגדה בשטראובינג.‬

1128
01:14:08,560 --> 01:14:10,840
‫לא היה שם עוד אף אחד כמוהו.‬

1129
01:14:11,440 --> 01:14:15,680
‫ייסדתי מבנים מסוימים בכלא הזה.‬

1130
01:14:15,680 --> 01:14:18,320
‫פאלק זימאנג עבר הכשרה צבאית.‬

1131
01:14:18,320 --> 01:14:23,480
‫הוא ידע בדיוק איך לגייס אנשים,‬
‫מה הם צריכים וכו' וכו'.‬

1132
01:14:24,120 --> 01:14:26,000
{\an8}‫זה היה מדהים.‬

1133
01:14:31,440 --> 01:14:34,320
‫הם תמיד התאספו מול דלת אגף החולים,‬

1134
01:14:36,080 --> 01:14:37,880
‫וזו תמיד הייתה נקודת הקשר.‬

1135
01:14:38,440 --> 01:14:40,880
‫הם היו דוחפים פתקים מתחת לדלת.‬

1136
01:14:43,400 --> 01:14:44,440
{\an8}‫- מחלקת משפט -‬

1137
01:14:46,840 --> 01:14:50,200
‫הם היו מעבירים שטרות ודברים כאלה.‬
‫כל מה שהיית צריך.‬

1138
01:14:53,560 --> 01:14:58,000
‫ואז הם היו צריכים לדאוג‬
‫שהם יועברו לאגף החולים,‬

1139
01:14:58,000 --> 01:15:00,840
‫או לדאוג שהדברים יגיעו לשם,‬

1140
01:15:00,840 --> 01:15:04,040
‫דרך עובדי המכבסה או משהו כזה.‬

1141
01:15:04,040 --> 01:15:05,000
‫כן?‬

1142
01:15:14,960 --> 01:15:18,960
‫זה נשמע נכון. אני מייד מאמין לך.‬

1143
01:15:18,960 --> 01:15:25,760
‫זה בדיוק מסוג הדברים‬
‫שה"בידוד" הזה אמור היה למנוע.‬

1144
01:15:25,760 --> 01:15:28,080
‫הם אמרו שצריך לשים אותי בבידוד‬

1145
01:15:28,080 --> 01:15:30,520
‫כי צריך להפריד ביני לבין האסירים האחרים.‬

1146
01:15:30,520 --> 01:15:35,200
‫זה אומר שלא יכולת לדבר עם אף אחד‬
‫במהלך שש שנות המאסר שלך?‬

1147
01:15:35,200 --> 01:15:36,120
‫לא יכולתי.‬

1148
01:15:36,640 --> 01:15:41,160
‫אני אמור להגיד לכם שחיינו חיי יוקרה בכלא?‬

1149
01:15:42,360 --> 01:15:44,280
‫זה עניינו של מישהו?‬

1150
01:15:45,800 --> 01:15:49,000
‫זה היה פחות או יותר כמו ב"החבר'ה הטובים".‬

1151
01:15:51,440 --> 01:15:55,080
{\an8}‫כשחושבים על כלא,‬
‫מדמיינים את הסרטים הישנים האלה,‬

1152
01:15:55,080 --> 01:15:59,720
{\an8}‫עם שורות רבות של גברים מאחורי סורגים.‬
‫אבל זה לא היה ככה עבור חברי המאפיה.‬

1153
01:16:00,920 --> 01:16:03,360
‫זה באמת לא היה נורא, אבל התגעגעתי לג'ימי.‬

1154
01:16:03,360 --> 01:16:05,120
‫הוא ריצה את עונשו באטלנטה.‬

1155
01:16:05,720 --> 01:16:09,400
‫באגף החולים היה גם מטבח קטן.‬

1156
01:16:10,880 --> 01:16:13,200
‫תמיד בישלתי לנו שם.‬

1157
01:16:13,880 --> 01:16:18,240
‫ספגטי, והיה אפילו בשר, קציצות.‬

1158
01:16:18,800 --> 01:16:20,760
‫זאת אומרת, היה לנו הכול.‬

1159
01:16:21,720 --> 01:16:26,480
‫חיינו כמו כבשים במרעה.‬
‫כמו כבשים במרעה פורה.‬

1160
01:16:27,000 --> 01:16:29,360
‫ביג מק היה האיש.‬

1161
01:16:29,360 --> 01:16:31,240
‫הוא היה יכול לעשות הכול.‬

1162
01:16:31,840 --> 01:16:32,760
‫תאמין לי.‬

1163
01:16:33,280 --> 01:16:36,040
‫לא חסר לנו דבר.‬
‫אם זה היה זמין, היה לנו את זה.‬

1164
01:16:37,240 --> 01:16:40,000
‫אם דה-ויטו לא יעשה משהו בקרוב,‬
‫נגיע למבוי סתום.‬

1165
01:16:40,520 --> 01:16:42,800
‫כן, הוא קצת כמו החלילן מהמלין.‬

1166
01:16:42,800 --> 01:16:46,120
‫הוא יכול לכבוש אנשים‬
‫ולגרום להם להתרוצץ בשבילו.‬

1167
01:16:46,120 --> 01:16:49,280
‫והוא צריך לעשות זאת,‬
‫כי הוא עצמו לא ממש יכול להתרוצץ.‬

1168
01:16:49,280 --> 01:16:51,040
‫אחרים צריכים להתרוצץ בשבילו.‬

1169
01:16:51,040 --> 01:16:52,920
‫נשים יש בשפע,‬

1170
01:16:52,920 --> 01:16:54,800
‫אבל חברים אמיתיים‬

1171
01:16:55,920 --> 01:16:58,960
‫קשה מאוד למצוא.‬

1172
01:16:59,880 --> 01:17:02,520
‫אז לדונלד היה מזל שהוא מצא אותי.‬

1173
01:17:02,520 --> 01:17:03,560
‫חף מפשע בכלא...‬

1174
01:17:03,560 --> 01:17:09,000
‫צפיתי גם בכל תוכנית טלוויזיה‬
‫שהוא הופיע בה, וזה היה פשוט נהדר.‬

1175
01:17:09,920 --> 01:17:12,160
‫כעת הוא מנצל את החופש החדש שלו‬

1176
01:17:12,160 --> 01:17:15,280
‫כדי להתפלל בכנסייה ליד ביתו בנירנברג.‬

1177
01:17:15,800 --> 01:17:21,600
‫הנושא תמיד היה היותו חף מפשע וכיוצא בזאת,‬
‫ואז משהו לגבי שוד הזהב או משהו כזה.‬

1178
01:17:23,680 --> 01:17:25,640
‫אם הוא עשה את זה, זה יהיה טוב.‬

1179
01:17:26,480 --> 01:17:28,000
‫זה יגיע לו.‬

1180
01:17:29,920 --> 01:17:32,920
‫מישהו נאסר שלא בצדק למשך הרבה מאוד זמן.‬

1181
01:17:32,920 --> 01:17:34,880
‫המון דברים שם לא היו בסדר.‬

1182
01:17:35,680 --> 01:17:39,680
‫זה יכול גם להיות מניע להגיד,‬
‫"הייתי בכלא במשך המון זמן.‬

1183
01:17:39,680 --> 01:17:43,000
‫"עכשיו אני יכול לפחות‬
‫לעשות משהו באמת מושחת."‬

1184
01:17:43,600 --> 01:17:48,960
‫מצב בו הכעס מתבשל בתוכך ואתה חושב,‬
‫"טוב, חייבים לי משהו כאן",‬

1185
01:17:48,960 --> 01:17:50,640
‫אני יכולה להבין את זה.‬

1186
01:17:52,200 --> 01:17:53,920
‫אני לא יודע מה הייתי עושה‬

1187
01:17:53,920 --> 01:17:56,520
‫אם הייתי יושב בכלא במשך תשע שנים כחף מפשע.‬

1188
01:17:59,040 --> 01:18:01,160
‫אין ספק שלא חייבים לו שום דבר.‬

1189
01:18:01,160 --> 01:18:03,400
‫מה שקרה לו היה נורא,‬

1190
01:18:04,400 --> 01:18:06,920
‫אבל אי אפשר פשוט לנסות לאזן את זה איכשהו‬

1191
01:18:06,920 --> 01:18:10,200
‫ולהגיד, "טוב, עכשיו מותר לי‬
‫לעשות כל מיני דברים רעים".‬

1192
01:18:10,200 --> 01:18:13,120
‫בעיקרון, חייבים לו משהו,‬
‫אבל זו טעות לחשוב ככה.‬

1193
01:18:14,120 --> 01:18:17,320
‫הוא קורבן עיוות דין. סוף הסיפור, נקודה.‬

1194
01:18:18,880 --> 01:18:20,800
‫במקרה הזה, לפחות.‬

1195
01:18:28,200 --> 01:18:32,560
‫"למרות שהבחור הגדול היה במצב נורא,‬
‫"הוא גם היה גנגסטר נחוש ביותר."‬

1196
01:18:33,760 --> 01:18:35,040
‫- גולד אואזיס -‬

1197
01:18:35,640 --> 01:18:37,680
{\an8}‫"הוא היה הבוס של כנופיית הדרוקר.‬

1198
01:18:39,080 --> 01:18:41,800
{\an8}‫"הוא הכריח גברים צעירים‬
‫למכור מנויים למגזינים."‬

1199
01:18:42,640 --> 01:18:43,880
‫- שווקי עתיקות ותכשיטים -‬

1200
01:18:45,440 --> 01:18:48,200
‫"הבחור הגדול סוחר עכשיו בתכשיטים, רשמית.‬

1201
01:18:48,800 --> 01:18:51,280
‫"אבל הוא רצה למכור לי משהו אחר.‬

1202
01:18:53,080 --> 01:18:54,360
‫"מידע."‬

1203
01:18:57,760 --> 01:18:59,520
‫איך אדע את זה?‬

1204
01:18:59,520 --> 01:19:02,960
‫יכולת לדעת את זה‬
‫רק אם היית צופה בו במשך שבועות.‬

1205
01:19:05,200 --> 01:19:07,400
‫שטלוואג בנה מערכת אמון‬

1206
01:19:07,400 --> 01:19:11,120
‫עם אחד העובדים של סוחר הזהב הזה בנירנברג,‬

1207
01:19:11,120 --> 01:19:16,200
‫ומן הסתם תשאל אותו לגבי החברה‬
‫לאורך מספר חודשים.‬

1208
01:19:18,040 --> 01:19:20,440
‫כנראה שאותו בחר ענה לו בתמימות יחסית,‬

1209
01:19:20,440 --> 01:19:25,880
‫אז שטלוואג גילה שיש ואן לא מאובטח במיוחד,‬

1210
01:19:25,880 --> 01:19:29,640
‫ובסופו של דבר הוא אמר לעצמו‬
‫שהוא צריך פשוט לעשות את זה.‬

1211
01:19:29,640 --> 01:19:30,920
‫- עובדות: -‬

1212
01:19:35,000 --> 01:19:40,080
‫בית המשפט ביסס את הטענה‬
‫שמר שטלוואג היה מעורב בתכנון הפשע,‬

1213
01:19:40,080 --> 01:19:41,960
‫ושהוא נתן את המידע.‬

1214
01:19:43,040 --> 01:19:47,240
‫הוא כבר לא היה יכול‬
‫לספר את הסיפור של עיוות דין.‬

1215
01:19:52,440 --> 01:19:54,480
‫אין ראיות שסותרות זאת.‬

1216
01:19:54,480 --> 01:19:57,880
‫והוא מעולם לא הגן על עצמו.‬
‫אחרי הכול, הוא לא היה חייב.‬

1217
01:19:58,840 --> 01:20:01,680
‫היה צו מעצר. הם רצו להכניס אותו לכלא.‬

1218
01:20:01,680 --> 01:20:05,680
‫לא עשינו שום דבר‬
‫כדי להוכיח את חפותו בתיק הזה.‬

1219
01:20:05,680 --> 01:20:07,960
‫זה לא היה נחוץ, כי כל מה שהיה חשוב‬

1220
01:20:07,960 --> 01:20:11,000
‫זה שהאיש לא יכול לעמוד למשפט,‬
‫שלא ניתן להאשים אותו.‬

1221
01:20:11,600 --> 01:20:14,880
‫בתיק הזהב האסטרטגיה הייתה מצבו הבריאותי,‬
‫ושום דבר אחר.‬

1222
01:20:14,880 --> 01:20:19,240
‫נדר אמר, "אני רוצה‬
‫לקבוע שימוע ביקורת מעצר מיידי,‬

1223
01:20:19,760 --> 01:20:22,120
‫"כדי לראות אם האדם הזה בכלל כשיר למאסר."‬

1224
01:20:22,760 --> 01:20:24,640
‫אני אספר לכם את הסיפור.‬

1225
01:20:27,600 --> 01:20:29,720
‫היה מנהל רפואי‬

1226
01:20:30,560 --> 01:20:33,680
‫שהיה פתולוג בבית המשפט האזורי בנירנברג.‬

1227
01:20:37,400 --> 01:20:40,840
‫ראש מחלקת פתולוגיה בנירנברג. כוכב רציני.‬

1228
01:20:43,400 --> 01:20:45,960
‫אז הוא נכנס, ופותח את התיק.‬

1229
01:20:47,840 --> 01:20:50,760
‫אני נשבע לך בכל היקר לי,‬

1230
01:20:52,040 --> 01:20:54,600
‫הוא מסתכל עליי, מסתכל על התיק,‬

1231
01:20:55,640 --> 01:20:57,960
‫מסתכל עליי שוב, ואומר, "אני לא מאמין.‬

1232
01:20:59,080 --> 01:21:00,640
‫"אתה דונלד שטלוואג?"‬

1233
01:21:01,240 --> 01:21:02,080
‫"כן."‬

1234
01:21:02,920 --> 01:21:06,920
‫"מה שבית המשפט והמדינה שלי עשו לך,‬

1235
01:21:06,920 --> 01:21:09,640
‫"לעולם לא נוכל לכפר על כך."‬

1236
01:21:19,120 --> 01:21:20,240
‫"לא כשיר למאסר."‬

1237
01:21:21,400 --> 01:21:27,480
{\an8}‫- לא כשיר למאסר -‬

1238
01:21:32,360 --> 01:21:37,160
‫כשנפגשנו מאוחר יותר,‬
‫נדר אמר לי, "אני עורך דין.‬

1239
01:21:37,840 --> 01:21:39,680
‫"למדתי משפטים.‬

1240
01:21:40,360 --> 01:21:43,760
‫"בחוגים משפטיים‬
‫אנחנו קוראים לזה 'קארט בלאנש'.‬

1241
01:21:44,720 --> 01:21:46,920
‫"דבר כזה לא קיים בגרמניה.‬

1242
01:21:46,920 --> 01:21:49,680
‫"לא כשיר למאסר?‬
‫צריך להיות מת בשביל דבר כזה."‬

1243
01:21:52,080 --> 01:21:53,640
‫אני אומר, "לא כשיר למאסר".‬

1244
01:22:03,320 --> 01:22:07,880
‫אסור להגיד את זה.‬
‫מערכת המשפט לא אוהבת לשמוע את זה.‬

1245
01:22:07,880 --> 01:22:11,000
‫הסיבה היא מצבו הבריאותי,‬

1246
01:22:11,000 --> 01:22:13,560
‫אבל למעשה, זה קארט בלאנש.‬

1247
01:22:13,560 --> 01:22:15,280
‫למעשה. חייבים לומר זאת.‬

1248
01:22:16,160 --> 01:22:19,160
‫הוא לא עושה שום דבר רע,‬
‫אבל בתאוריה, הוא יכול...‬

1249
01:22:20,400 --> 01:22:22,000
‫לעשות מה שהוא רוצה.‬

1250
01:22:25,400 --> 01:22:27,800
‫כמובן שזה מובן‬

1251
01:22:27,800 --> 01:22:31,720
‫שאנשים שנתפסו ועומדים למשפט,‬
‫ועומדים בפני עונש מאסר ארוך,‬

1252
01:22:31,720 --> 01:22:35,280
‫ינסו להסיט חלק מהאישומים לכיוון האדם‬

1253
01:22:35,280 --> 01:22:39,640
‫שכנראה בכל מקרה לא יוכל להיתבע,‬
‫כי הוא לא כשיר למאסר.‬

1254
01:22:39,640 --> 01:22:41,520
‫זו יכולה להיות אסטרטגיית הגנה.‬

1255
01:22:44,840 --> 01:22:47,920
{\an8}‫"לגבי מקום הימצאו של הזהב,‬
‫הצלחנו לתחמן משהו...‬

1256
01:22:50,440 --> 01:22:52,520
‫"כך שנוכל להאשים את הבחור הגדול.‬

1257
01:22:55,640 --> 01:22:58,280
‫"הוא היה כל כך חולה, שלא היה לו ממה לפחד.‬

1258
01:22:58,280 --> 01:23:01,960
‫"במובן הזה, הבחור הגדול הציל לנו את התחת."‬

1259
01:23:03,840 --> 01:23:06,080
‫האם האמת נחשפה במשפט?‬

1260
01:23:06,680 --> 01:23:10,440
‫באופן חלקי, כן.‬
‫אני משוכנע בכך. לא במלואה, כמובן.‬

1261
01:23:10,440 --> 01:23:14,560
‫אנחנו יודעים שבשום צורה‬
‫לא התגלה היכן הסחורה הגנובה.‬

1262
01:23:16,360 --> 01:23:19,080
‫מי הרוויח וכמה, את זה אנחנו לא יודעים.‬

1263
01:23:42,000 --> 01:23:43,920
‫כולם כאן חולי סדר.‬

1264
01:23:44,560 --> 01:23:47,840
‫לפעמים אני פשוט לא מבין את זה.‬
‫זה קצת יותר מדי.‬

1265
01:23:48,480 --> 01:23:50,520
‫אין שום דבר ברחובות, בשום מקום.‬

1266
01:23:51,080 --> 01:23:54,160
‫והנכס שלנו הוא הנכס הכי מבולגן, בפער גדול,‬

1267
01:23:54,160 --> 01:23:56,440
‫וזה מרגיז אנשים.‬

1268
01:23:58,840 --> 01:24:01,520
‫הם עומדים ליד החלונות שלהם,‬
‫מסתכלים מה קורה,‬

1269
01:24:01,520 --> 01:24:03,560
‫כדי שיהיה להם על מה לדווח.‬

1270
01:24:04,160 --> 01:24:07,160
{\an8}‫פשוט חיי כפר רגילים בגרמניה.‬

1271
01:24:09,320 --> 01:24:12,080
{\an8}‫אני תמיד אומר לעצמי,‬
‫"הם לא יודעים עליך כלום".‬

1272
01:24:39,720 --> 01:24:41,320
‫שמי פרנק ווגל.‬

1273
01:24:41,320 --> 01:24:45,640
‫אני בן כמעט 53 עכשיו,‬
‫ואני מטפל במר שטלוואג.‬

1274
01:24:46,920 --> 01:24:48,000
‫אוכל טוב!‬

1275
01:24:48,880 --> 01:24:49,880
‫תודה.‬

1276
01:24:57,520 --> 01:24:58,400
‫תודה.‬

1277
01:24:59,200 --> 01:25:00,840
‫תודה, מר ווגל. אני...‬

1278
01:25:02,200 --> 01:25:03,920
‫תודה מעומק ליבי.‬

1279
01:25:04,920 --> 01:25:07,480
‫אבל אני לא יכול לאכול בלי מלח.‬

1280
01:25:08,040 --> 01:25:10,720
‫אני יודע שאתה אוהב להחביא לי את המלח.‬

1281
01:25:12,760 --> 01:25:14,200
‫הסיבה פשוטה מאוד.‬

1282
01:25:15,200 --> 01:25:16,560
‫גם אני שמן.‬

1283
01:25:17,120 --> 01:25:19,400
‫אולי יום אחד אהיה באותו מצב,‬

1284
01:25:19,400 --> 01:25:21,640
‫אשכב במיטה, לא אוכל לעשות שום דבר.‬

1285
01:25:21,640 --> 01:25:25,000
‫אז אני מקווה שמישהו יעשה בשבילי‬
‫את מה שאני עושה עכשיו.‬

1286
01:25:27,680 --> 01:25:30,240
‫זה עד כדי כך פשוט. לא יותר מזה.‬

1287
01:25:31,240 --> 01:25:35,040
‫אז אני חי מהיד לפה.‬

1288
01:25:35,960 --> 01:25:37,400
‫עתיקות...‬

1289
01:25:38,920 --> 01:25:40,640
‫כל כסף שנכנס.‬

1290
01:25:41,960 --> 01:25:43,400
‫רק שום דבר לא חוקי.‬

1291
01:25:45,960 --> 01:25:47,000
‫למה אתה צוחק?‬

1292
01:25:47,000 --> 01:25:48,240
‫כי כולם מניחים‬

1293
01:25:48,240 --> 01:25:53,240
‫שמכיוון שאני מדבר עם שטלוואג,‬
‫אני בטח מעורב בעסקים לא חוקיים.‬

1294
01:25:53,240 --> 01:25:54,240
‫זה למה.‬

1295
01:25:57,040 --> 01:25:59,720
‫במהלך המשפט לא התברר אצל מי הזהב,‬

1296
01:25:59,720 --> 01:26:02,320
‫ויש הרבה אנשים שהוא עשוי להיות ברשותם.‬

1297
01:26:08,080 --> 01:26:10,520
‫עדיין נשאר לי קצת זהב, והוא חייב ללכת.‬

1298
01:26:10,520 --> 01:26:11,760
{\an8}‫- הזמינו עכשיו!!! -‬

1299
01:26:11,760 --> 01:26:14,800
{\an8}‫- החל מהיום יש מטבע בינלאומי חדש!‬
‫#לא בדיחה -‬

1300
01:26:14,800 --> 01:26:17,800
‫יש לכם הזדמנות להשיג זהב אמיתי מחטאר,‬

1301
01:26:17,800 --> 01:26:20,080
‫עם מטבע חטאר במהדורה מוגבלת.‬

1302
01:26:20,720 --> 01:26:24,760
{\an8}‫מטבע חטאר הוא מטבע זהב עם הפרצוף שלו עליו,‬

1303
01:26:24,760 --> 01:26:28,480
‫וההתייחסות לשוד הזהב ברורה כשמש.‬

1304
01:26:29,440 --> 01:26:30,600
‫כדאי שתפעלו מהר.‬

1305
01:26:32,080 --> 01:26:36,880
{\an8}‫הם לא משקיעים הרבה מאמץ‬
‫בניסיון להכחיש את השמועות‬

1306
01:26:36,880 --> 01:26:40,360
‫שאולי הזהב נמצא אצלם, אחרי הכול.‬

1307
01:26:40,360 --> 01:26:45,440
{\an8}‫במהלך הזמן הזה,‬
‫מישהו גילה מה קרה לשלל בסוף?‬

1308
01:26:45,440 --> 01:26:47,520
‫לא. כי אף אחד מאיתנו לא יודע.‬

1309
01:26:50,600 --> 01:26:53,200
‫אבל הזהב מוחבא איפשהו, ואתה יודע איפה?‬

1310
01:26:54,440 --> 01:26:55,720
‫זה מה שאתה אומר.‬

1311
01:26:58,040 --> 01:27:00,400
‫אם הזהב היה אצלך, איפה היית קובר אותו?‬

1312
01:27:01,800 --> 01:27:04,720
‫בחייך, היית קובר אותו.‬
‫אני הייתי קוברת אותו.‬

1313
01:27:04,720 --> 01:27:08,120
{\an8}‫אחרי עשר שנים עדיין שואלים אותי,‬
‫"אחי, איפה הזהב שלך?"‬

1314
01:27:13,160 --> 01:27:14,920
‫מר שטלוואג, איפה הזהב?‬

1315
01:27:16,040 --> 01:27:17,520
‫תסתכל סביבך.‬

1316
01:27:18,120 --> 01:27:21,040
‫אני בבית של חבר שמטפל בי.‬

1317
01:27:21,560 --> 01:27:25,080
‫אין כאן שום זהב,‬
‫מעולם לא היה זהב, ואף פעם לא יהיה זהב.‬

1318
01:27:26,240 --> 01:27:27,240
‫סליחה.‬

1319
01:27:33,360 --> 01:27:37,200
‫היי, ***. אין לי זמן עכשיו,‬
‫יש כאן צוות טלוויזיה.‬

1320
01:27:38,440 --> 01:27:41,720
‫כן, מה לגבי הדום פריניון, כל היין הזה?‬

1321
01:27:45,680 --> 01:27:46,760
‫כמה?‬

1322
01:27:47,720 --> 01:27:49,520
‫אלף בקבוקים של דום פריניון?‬

1323
01:27:50,120 --> 01:27:52,680
‫אתה משוגע. לאן זה אמור ללכת?‬

1324
01:27:52,680 --> 01:27:55,560
‫אני חייב לשאול את הספקים לאן זה הולך.‬

1325
01:27:57,840 --> 01:27:58,880
‫אוקיי, בסדר.‬

1326
01:28:00,480 --> 01:28:02,080
‫נדבר אחר כך, טוב?‬

1327
01:28:03,800 --> 01:28:04,680
‫צ'או.‬

1328
01:29:32,160 --> 01:29:37,160
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬