1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
Downloaded from
YTS.MX

2
00:00:07,632 --> 00:00:12,220
‫- ספיישל קומדיה מקורי של NETFLIX -‬

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
Official YIFY movies site:
YTS.MX

4
00:00:28,820 --> 00:00:29,821
‫תודה.‬

5
00:00:31,281 --> 00:00:32,741
‫תודה רבה.‬

6
00:00:39,706 --> 00:00:40,540
‫שלום.‬

7
00:00:41,374 --> 00:00:42,208
‫תראו את זה.‬

8
00:00:43,084 --> 00:00:43,918
‫תראו את זה.‬

9
00:00:45,920 --> 00:00:46,755
‫זה...‬

10
00:00:47,756 --> 00:00:50,300
‫זה כלב...‬

11
00:00:50,467 --> 00:00:52,844
‫שעשוי מגירים צבעוניים.‬

12
00:00:54,262 --> 00:00:55,680
‫אני לא צריכה את זה.‬

13
00:00:56,765 --> 00:00:58,433
‫אני חלק מהבעיה כעת.‬

14
00:00:59,142 --> 00:01:00,602
‫זה "אסלת הזהב" שלי.‬

15
00:01:02,604 --> 00:01:05,105
‫לא היו לי תכניות...‬

16
00:01:05,397 --> 00:01:06,691
‫להצליח באמריקה.‬

17
00:01:06,983 --> 00:01:09,360
‫זה לא היה באג'נדה שלי.‬

18
00:01:10,361 --> 00:01:14,574
‫ואז מה שקרה,‬
‫כתבתי מופע בשם "נאנט", כן? ש...‬

19
00:01:17,702 --> 00:01:18,578
‫ובכן...‬

20
00:01:19,788 --> 00:01:20,747
‫זה ברור.‬

21
00:01:21,247 --> 00:01:22,791
‫נכון? לכן אתם כאן.‬

22
00:01:24,084 --> 00:01:26,753
‫לא באתם בגלל כל העבודות הקודמות שלי, נכון?‬

23
00:01:28,213 --> 00:01:31,049
‫זה מעלה את השאלה, ‬
‫אם אתם כאן בגלל "נאנט"...‬

24
00:01:32,592 --> 00:01:33,426
‫למה?‬

25
00:01:34,594 --> 00:01:38,515
‫כאילו, מה... אל תטעו, זה היה מופע טוב.‬
‫עבודה לא רעה.‬

26
00:01:39,182 --> 00:01:40,016
‫די אהבתי אותו.‬

27
00:01:40,100 --> 00:01:43,561
‫אבל זה היה מופע ייחודי, ‬
‫עם טעם ייחודי מאוד.‬

28
00:01:43,937 --> 00:01:47,649
‫ואם זה מה שיצא,‬
‫למה אתם מצפים מהמופע הזה?‬

29
00:01:48,900 --> 00:01:53,029
‫מצטערת, אם זה עוד טראומות, הן נגמרו לי.‬

30
00:01:53,947 --> 00:01:58,993
‫לו ידעתי שטראומות יהיו כל כך פופולריות‬
‫במסגרת מופע קומי,‬

31
00:01:59,077 --> 00:02:01,121
‫הייתי מארגנת את השיט שלי יותר טוב.‬

32
00:02:02,956 --> 00:02:05,875
‫באמת, יכולתי לבנות מזה קריירה.‬

33
00:02:05,959 --> 00:02:07,252
‫לפחות טרילוגיה.‬

34
00:02:07,418 --> 00:02:11,548
‫אבל שמתי את כל ביצי הטראומה שלי בסל אחד,‬
‫כמו חתיכת מטומטמת,‬

35
00:02:11,631 --> 00:02:12,674
‫והנה אנחנו.‬

36
00:02:14,467 --> 00:02:15,677
‫רוצים עוד?‬

37
00:02:19,848 --> 00:02:22,058
‫אני סקרנית לדעת, תמחאו כפיים,‬

38
00:02:22,142 --> 00:02:23,768
‫מי לא ראה את "נאנט"?‬

39
00:02:26,187 --> 00:02:29,190
‫אפילו פחות ברור לי למה אתם כאן.‬

40
00:02:31,109 --> 00:02:33,903
‫כאילו, ברוכים הבאים. ‬
‫יפה לכם, לוקחים סיכון.‬

41
00:02:34,028 --> 00:02:35,738
‫אל תדאגו, זה בסדר,‬

42
00:02:35,822 --> 00:02:38,158
‫המופע הזה לא תלוי בכך שראיתם את "נאנט".‬

43
00:02:38,241 --> 00:02:40,076
‫אין לי ביטחון מהסוג הזה, אבל...‬

44
00:02:41,953 --> 00:02:43,079
‫נראה מה יקרה.‬

45
00:02:43,163 --> 00:02:44,372
‫אבל חוץ מטראומות,‬

46
00:02:44,455 --> 00:02:48,459
‫אין לי דרך לדעת מה אנשים מצפים מהמופע הזה.‬

47
00:02:48,877 --> 00:02:50,837
‫אבל מה שכן אפשרי, לדעתי,‬

48
00:02:51,296 --> 00:02:53,339
‫זה שאני פשוט אספר לכם.‬

49
00:02:53,923 --> 00:02:55,133
‫וזה מה שיקרה,‬

50
00:02:55,216 --> 00:02:57,677
‫כך אתאים לציפיות שלכם,‬

51
00:02:58,261 --> 00:03:00,305
‫אסדר לכם אותן עכשיו.‬

52
00:03:01,264 --> 00:03:03,433
‫כך שהן יתאימו בדיוק למה שתקבלו.‬

53
00:03:03,516 --> 00:03:07,061
‫אממש אותן ותגידו, "היא ממש טובה".‬
‫כן, זה נכון, אבל אני מרמה.‬

54
00:03:08,730 --> 00:03:11,441
‫זה מה שיקרה, לפני שהמופע יתחיל. כן?‬

55
00:03:11,524 --> 00:03:14,194
‫אתן לכם תיאור מפורט, צעד אחר צעד,‬

56
00:03:14,277 --> 00:03:16,029
‫של מהלך המופע.‬

57
00:03:16,529 --> 00:03:19,365
‫תיאום הציפיות לוקח זמן.‬

58
00:03:19,574 --> 00:03:23,286
‫נאלצתי לקצץ את המופע עצמו,‬
‫כדי להכניס אותו. אבל...‬

59
00:03:24,537 --> 00:03:26,331
‫אני מאמינה שזה שווה את זה.‬

60
00:03:26,414 --> 00:03:28,958
‫תפקידי הוא להתאים לציפיות שלכם.‬

61
00:03:29,042 --> 00:03:31,544
‫נגיד את האמת, זה האלבום השני והקשה שלי.‬

62
00:03:31,920 --> 00:03:35,506
‫הוא גם העשירי שלי, והראשון לכמה אנשים.‬
‫זה מאוד מלחיץ.‬

63
00:03:37,717 --> 00:03:39,802
‫אז בואו נעשה תיאום ציפיות.‬

64
00:03:41,512 --> 00:03:44,807
‫כשהמופע יתחיל, כשהוא באמת יתחיל...‬

65
00:03:44,933 --> 00:03:46,392
‫זה לא המופע, בלי פניקה.‬

66
00:03:48,102 --> 00:03:51,189
‫כשהוא יתחיל, אעשה קצת קומדיית אבחנות.‬

67
00:03:51,522 --> 00:03:55,151
‫כן? קצת "שמתם לב ש..." ‬
‫"מה הקטע הזה?" שיט כזה.‬

68
00:03:55,443 --> 00:03:57,737
‫כך אתחיל. תראו, זה לא כזה טוב.‬

69
00:03:57,820 --> 00:04:01,449
‫אומר לכם את האמת, כי אין לי אבחנות טובות.‬

70
00:04:01,532 --> 00:04:02,617
‫כזו אני...‬

71
00:04:03,701 --> 00:04:05,662
‫מעופפת לגמרי. כן? עכשיו...‬

72
00:04:05,995 --> 00:04:09,374
‫אני מזהירה, האבחנות שלי יהיו על אמריקאים,‬

73
00:04:09,457 --> 00:04:11,501
‫ובאופן כללי, זה אתם.‬

74
00:04:11,793 --> 00:04:13,920
‫כן? אז... ואני מצטערת, אבל...‬

75
00:04:14,337 --> 00:04:17,089
‫לצחוק על אמריקנים זה עדיין ללגלג על חזקים,‬

76
00:04:17,173 --> 00:04:18,591
‫למרות שהחלון הזה נסגר.‬

77
00:04:21,511 --> 00:04:22,345
‫זה נכון.‬

78
00:04:23,263 --> 00:04:24,180
‫אז...‬

79
00:04:25,014 --> 00:04:27,350
‫אני עובדת עם מה שיש, מבינים?‬

80
00:04:27,433 --> 00:04:29,811
‫כי אני לא דוברת רוסית, אז אני חייבת...‬

81
00:04:31,312 --> 00:04:34,607
‫להכניס את זה, כל עוד אפשר. לא יודעת.‬
‫כמו כן, אזהיר אתכם,‬

82
00:04:34,691 --> 00:04:36,567
‫בחלק שבו אצחק על אמריקנים...‬

83
00:04:55,211 --> 00:04:57,964
‫הרגשות שלכם יפגעו, כי...‬

84
00:04:58,047 --> 00:05:00,091
‫אני אצחק עליכם.‬

85
00:05:00,174 --> 00:05:02,385
‫אני צריכה שתצפו לזה, טוב?‬

86
00:05:02,468 --> 00:05:06,681
‫אני פשוט ארד עליכם, כמו שאומרים אצלנו. ‬
‫לא שאכפת לכם.‬

87
00:05:07,223 --> 00:05:09,475
‫אז אתם תשבו שם ותעשו...‬

88
00:05:10,184 --> 00:05:11,227
‫בסדר גמור,‬

89
00:05:11,311 --> 00:05:13,146
‫איני רוצה להתכחש לרגשות שלכם.‬

90
00:05:13,229 --> 00:05:16,190
‫תחוו אותם, תנו להם לעבור בכם, ‬
‫בהחלט, אבל...‬

91
00:05:16,399 --> 00:05:20,695
‫אני מציעה לכם שלא לשקוע ברגשות האלה.‬

92
00:05:20,778 --> 00:05:22,989
‫אל תתנו להם לשלוט בכם, כי המופע הזה,‬

93
00:05:23,072 --> 00:05:25,366
‫אם כבר, זו קומדיה רומנטית.‬

94
00:05:27,744 --> 00:05:31,414
‫אז חשוב מאוד שנתחיל ברגל שמאל.‬

95
00:05:31,748 --> 00:05:34,042
‫אז זה... אל תשקעו.‬

96
00:05:34,125 --> 00:05:35,501
‫תרגישו, אבל אל תשקעו.‬

97
00:05:35,668 --> 00:05:37,128
‫רק תזרמו איתי, תבטחו בי.‬

98
00:05:37,211 --> 00:05:38,046
‫אל תבטחו בי.‬

99
00:05:38,171 --> 00:05:39,464
‫אל תבטחו באדם הזה.‬

100
00:05:41,716 --> 00:05:42,550
‫בכל מקרה...‬

101
00:05:43,468 --> 00:05:45,261
‫הקטע הזה, כן? כך זה יתחיל.‬

102
00:05:45,345 --> 00:05:46,512
‫קצת קומדיית אבחנות.‬

103
00:05:46,596 --> 00:05:49,599
‫לאחר מכן, אספר לכם סיפור...‬

104
00:05:49,891 --> 00:05:54,145
‫על מקרה מוזר שהתרחש בפארק כלבים ‬
‫בשעת יום.‬

105
00:05:55,271 --> 00:05:58,024
‫עכשיו, זה סיפור כייפי.‬

106
00:05:58,107 --> 00:06:01,152
‫במהלך הסיפור הזה אני אגע, בהסכמה,‬

107
00:06:01,235 --> 00:06:04,238
‫ברוב הנושאים המרכזיים של המופע, ‬
‫אז שימו לב.‬

108
00:06:04,614 --> 00:06:07,033
‫זה יכלול מנה הגונה של...‬

109
00:06:08,201 --> 00:06:11,120
‫מה שנקרא "דקירה במחט עדינה ומנומסת"...‬

110
00:06:11,579 --> 00:06:12,663
‫בפטריארכיה.‬

111
00:06:13,164 --> 00:06:14,165
‫אז זה יהיה שם.‬

112
00:06:15,208 --> 00:06:16,334
‫אז חשוב מאוד...‬

113
00:06:18,252 --> 00:06:21,672
‫חשוב מאוד שתצפו לכך, כי זה שם,‬

114
00:06:21,756 --> 00:06:23,091
‫ואם זה לא הקטע שלכם...‬

115
00:06:23,966 --> 00:06:27,637
‫תסתלקו. הזהרתי אתכם מספיק, פשוט תלכו.‬

116
00:06:27,720 --> 00:06:30,181
‫קחו את העלבון הגברי ותתחפפו, קדימה.‬

117
00:06:32,141 --> 00:06:34,435
‫לאחר הסיפור הזה, אספר סיפור נוסף.‬

118
00:06:34,685 --> 00:06:36,646
‫מה? אני בתנופה! אני יודעת, קלאסי.‬

119
00:06:36,938 --> 00:06:40,358
‫הסיפור השני הוא על אבחון שגוי שקיבלתי.‬

120
00:06:40,441 --> 00:06:43,111
‫אאשים את האבחון השגוי במיזוגיניה,‬

121
00:06:43,319 --> 00:06:44,153
‫כי זה נכון.‬

122
00:06:44,445 --> 00:06:45,530
‫עכשיו, לאחר מכן...‬

123
00:06:46,239 --> 00:06:47,782
‫לאחר מכן... זו רק המחט.‬

124
00:06:47,865 --> 00:06:50,827
‫אם זה כואב, צאו, ‬
‫כל עוד אתם מסוגלים ללכת. עכשיו...‬

125
00:06:52,370 --> 00:06:55,415
‫בסוף הסיפור, אעשה מה שנקרא "מלכודת שנאה".‬

126
00:06:56,666 --> 00:06:59,794
‫אטמין מלכודת לשונאים שלי,‬
‫זה רעיון מאוד מורכב.‬

127
00:07:00,128 --> 00:07:02,588
‫אעשה זאת בכך שאומר משהו.‬

128
00:07:04,257 --> 00:07:08,970
‫לא אתאמץ לעשות את זה מצחיק.‬
‫פשוט אגיד, ואשאיר את זה שם.‬

129
00:07:09,637 --> 00:07:10,471
‫לא אכפת לי.‬

130
00:07:10,638 --> 00:07:13,933
‫עכשיו, אני ממליצה בחום שלא...‬

131
00:07:14,809 --> 00:07:15,977
‫שלא תיפלו למלכודת.‬

132
00:07:18,187 --> 00:07:20,148
‫אל תיפלו למלכודת. היא לא בשבילכם.‬

133
00:07:20,231 --> 00:07:22,358
‫היא תזיק לכם, כל הפרצוף שלכם יקציף.‬

134
00:07:22,567 --> 00:07:23,901
‫תניחו אותה שם.‬

135
00:07:23,985 --> 00:07:27,196
‫לאחר מכן אעבור לחלק של הבדיחות.‬

136
00:07:27,447 --> 00:07:28,865
‫וזה בדיחות.‬

137
00:07:29,031 --> 00:07:33,536
‫לכן אני קוראת לזה "החלק של הבדיחות".‬
‫אלו בדיחות בשרשרת, זה קלאסי.‬

138
00:07:33,911 --> 00:07:36,789
‫אם בחלק הזה תגלו שנפגעתם‬

139
00:07:36,873 --> 00:07:40,668
‫ממה שאומר בחלק של הבדיחות,‬
‫אנא זכרו, אלו רק בדיחות.‬

140
00:07:41,169 --> 00:07:46,007
‫אפילו אם תהיו מוקפים באנשים‬
‫שצוחקים ממשהו שאתם מתנגדים לו.‬

141
00:07:46,841 --> 00:07:49,051
‫זכרו את חוק הזהב של הקומדיה, שהוא...‬

142
00:07:49,135 --> 00:07:51,512
‫אם אתם במיעוט, אתם לא חשובים.‬

143
00:07:54,265 --> 00:07:57,351
‫נכון. אל תאשימו אותי,‬
‫לא כתבתי את חוקי הקומדיה, אלא גברים.‬

144
00:07:57,435 --> 00:07:59,520
‫תאשימו אותם. אני עושה זאת, זה קתרזיס.‬

145
00:08:01,772 --> 00:08:02,607
‫עכשיו...‬

146
00:08:04,400 --> 00:08:07,236
‫זהו. החלק של הבדיחות מרים את המופע,‬

147
00:08:07,320 --> 00:08:09,655
‫באווירה, בקצב, ובדקירת המחט בפטריארכיה.‬

148
00:08:09,739 --> 00:08:12,658
‫בשלב הזה, המחט תהיה רומח...‬

149
00:08:13,826 --> 00:08:15,828
‫כן, ובעזרת הכידון,‬

150
00:08:15,912 --> 00:08:18,831
‫אקרע לשונאים שלי חור־תחת חדש.‬

151
00:08:19,123 --> 00:08:21,834
‫כן, צ'יק צ'ק, חדש מהאריזה.‬

152
00:08:21,918 --> 00:08:25,880
‫אעשה את זה בדיוק בדרך‬
‫שהשונאים שלי אומרים שאני עושה,‬

153
00:08:26,088 --> 00:08:29,008
‫וזה להרצות לכם. ‬
‫אז באמצע המופע, אתן לכם הרצאה.‬

154
00:08:30,343 --> 00:08:32,135
‫הטוויסט: היא מצחיקה.‬

155
00:08:32,303 --> 00:08:34,597
‫היא ממש מצחיקה, טוב?‬

156
00:08:34,679 --> 00:08:37,015
‫השונאים שלי אומרים שאני לא כזו,‬

157
00:08:37,099 --> 00:08:40,311
‫זה יחרפן אותם ואולי יהרוג אותם,‬
‫אני מחזיקה אצבעות.‬

158
00:08:41,687 --> 00:08:44,023
‫בשלב הזה אתם בוודאי תוהים, ובצדק,‬

159
00:08:44,106 --> 00:08:45,691
‫למה שאתמקד בשונאים שלי?‬

160
00:08:45,775 --> 00:08:48,444
‫למה שאעשה זאת? זה נהנתני. כן.‬

161
00:08:49,320 --> 00:08:51,822
‫כן, קראתי את כל יצירותיה של טיילור סוויפט,‬

162
00:08:51,906 --> 00:08:55,826
‫אני מודעת לגאונה החריפה של התקופה,‬
‫אני מבינה...‬

163
00:08:56,202 --> 00:08:58,454
‫ש"שונאים פשוט ישנאו...‬

164
00:08:59,121 --> 00:08:59,956
‫ישנאו.‬

165
00:09:00,039 --> 00:09:02,124
‫ישנאו..."‬

166
00:09:02,208 --> 00:09:05,169
‫והיא לא טועה, הם חוזרים על עצמם.‬
‫אז למה שאני לא...‬

167
00:09:05,962 --> 00:09:08,047
‫למה שלא אלך בעקבותיה, ו"אתנער מהם"?‬

168
00:09:08,130 --> 00:09:11,008
‫למה שלא אעשה זאת? "אתנער..."‬

169
00:09:11,300 --> 00:09:13,803
‫זו סיבה אחת, והסיבה השנייה היא...‬

170
00:09:14,345 --> 00:09:16,722
‫כי אני לא בטוחה שחברתנו, "טיי טיי"...‬

171
00:09:18,432 --> 00:09:20,601
‫הייתה קורבן לפשע־שנאה אמיתי.‬

172
00:09:22,770 --> 00:09:23,729
‫ואני כן.‬

173
00:09:23,813 --> 00:09:27,525
‫באופן טבעי, ההתמודדות שלנו עם שנאה ברשת‬
‫תהיה שונה.‬

174
00:09:27,692 --> 00:09:29,694
‫באופן אישי, אני אוהבת לנשנש עם זה.‬

175
00:09:29,944 --> 00:09:33,573
‫כן, זה טעים. הגוף הזה לא קורה סתם.‬
‫אני מתרחבת משנאה.‬

176
00:09:36,826 --> 00:09:38,869
‫לאחר שאטפל בשונאים אותי‬

177
00:09:38,953 --> 00:09:40,621
‫ואכניס אותם ל"בלבלות",‬

178
00:09:40,788 --> 00:09:43,416
‫אני אעביר הילוך דרמטי במופע.‬

179
00:09:43,499 --> 00:09:46,335
‫אעשה זאת כשאספר לכם שיש לי אוטיזם.‬

180
00:09:47,044 --> 00:09:50,423
‫כשאספר לכם, זה יישמע כמו חשיפה ענקית.‬

181
00:09:53,884 --> 00:09:55,970
‫אבל זה באמת לא צריך...‬

182
00:09:56,304 --> 00:09:59,348
‫להפתיע אתכם, כי כרגע סיפרתי לכם. ו...‬

183
00:10:00,683 --> 00:10:03,436
‫וגם בגלל שכל דבר במופע, עד לנקודה הזו,‬

184
00:10:03,519 --> 00:10:06,480
‫מהווה רצף של דגלים אדומים‬
‫לכך שיש לי אוטיזם.‬

185
00:10:06,814 --> 00:10:11,444
‫באמת, סימנתי את הדרך כמו הנזל וגרטל,‬
‫הכול נמצא שם.‬

186
00:10:12,236 --> 00:10:14,196
‫אבל משום שקלקלתי את ההפתעה שלי,‬

187
00:10:14,447 --> 00:10:16,616
‫כדי שזה ישוב להיות חשיפה גדולה,‬

188
00:10:16,699 --> 00:10:21,662
‫אסתמך על תעלולי בימוי ותאורה.‬
‫אכניס אותם, ותחשבו "איזו חשיפה ענקית".‬

189
00:10:21,746 --> 00:10:26,876
‫התאורה תשתנה, אני אשב על השרפרף‬
‫וזה יהיה כאילו, "טוב, עכשיו..."‬

190
00:10:27,126 --> 00:10:30,379
‫וזה לא יעבוד, כי אתם לא מטומטמים.‬

191
00:10:30,463 --> 00:10:31,756
‫לאחר החלק הזה...‬

192
00:10:32,048 --> 00:10:35,134
‫אעשה קטע קטן על מתנגדי חיסונים.‬

193
00:10:37,011 --> 00:10:40,139
‫תקשיבו לעצמכם.‬

194
00:10:40,556 --> 00:10:42,433
‫זה... אתם לא יוצאי דופן.‬

195
00:10:42,767 --> 00:10:44,560
‫הופעתי בכל רחבי העולם,‬

196
00:10:44,644 --> 00:10:47,396
‫ואוכל לדווח שאף קהל, בשום מקום,‬

197
00:10:47,480 --> 00:10:50,608
‫לא ידע להפיק תגובה קולקטיבית לרמיזה...‬

198
00:10:52,026 --> 00:10:53,486
‫של מתנגדי חיסונים.‬

199
00:10:53,569 --> 00:10:56,781
‫את רק אומרת "מתנגדי חיסונים"‬
‫ואנשים אומרים, "הא... לא!"‬

200
00:11:00,326 --> 00:11:01,494
‫זה יהיה כיף.‬

201
00:11:01,869 --> 00:11:05,915
‫עכשיו, הקטע על מתנגדי החיסונים‬
‫שונה מהטון הכללי של המופע.‬

202
00:11:05,998 --> 00:11:07,541
‫בסוף הקטע תשבו ותגידו...‬

203
00:11:08,167 --> 00:11:10,127
‫"היא בטח רצתה להוריד את זה מהלב".‬

204
00:11:11,045 --> 00:11:13,130
‫זה נכון. אני רוצה, וכך אעשה.‬

205
00:11:15,383 --> 00:11:17,843
‫אבל זה העניין. כשאני מתה על בדיחה...‬

206
00:11:18,552 --> 00:11:20,179
‫אני רוצה לחזור אליה.‬

207
00:11:20,930 --> 00:11:22,598
‫כשאני מתה על בדיחה...‬

208
00:11:22,848 --> 00:11:23,683
‫שלום לכם.‬

209
00:11:24,433 --> 00:11:26,310
‫אני "מטא"...‬

210
00:11:27,103 --> 00:11:29,647
‫"מטא בדיחה". זה משחק מילים.‬

211
00:11:29,730 --> 00:11:31,399
‫תעמדו בקצב. טוב?‬

212
00:11:31,649 --> 00:11:34,944
‫המופע עמוס במשחקי־מילים, תצפו להרבה מהם.‬

213
00:11:35,027 --> 00:11:38,322
‫ועליכם גם לצפות לבדיחה אחת על לואי סי.קיי.‬

214
00:11:40,408 --> 00:11:41,784
‫תקשיבו לזה.‬

215
00:11:42,159 --> 00:11:45,079
‫הוא "המתנגד לחיסונים" של הקומדיה, לא?‬

216
00:11:46,997 --> 00:11:49,208
‫יש לי רק בדיחה אחת. לא זו, אגב.‬

217
00:11:49,291 --> 00:11:52,795
‫המופע לא התחיל, אנו עדיין בהקדמה.‬
‫בדיחה אחת, והיא טובה מאוד.‬

218
00:11:52,878 --> 00:11:55,506
‫צריך רק אחת. זו בדיחה של יום חופש...‬

219
00:11:56,215 --> 00:11:59,093
‫בלי מכנסיים ועם ביסקוויט,‬
‫כשכתבתי את הבדיחה. היא מעולה.‬

220
00:11:59,176 --> 00:12:02,888
‫אני כל כך בטוחה בבדיחה על לואי סי.קיי,‬
‫זה רגע של הפלת המיקרופון.‬

221
00:12:03,305 --> 00:12:04,473
‫ואפיל את המיקרופון.‬

222
00:12:04,557 --> 00:12:06,350
‫לא משנה איך תגיבו, אני אפיל...‬

223
00:12:07,518 --> 00:12:08,394
‫את המיקרופון.‬

224
00:12:08,477 --> 00:12:11,397
‫אבל לא אפיל אותו, ‬
‫כי אתם עדיין לא יודעים, אבל כן,‬

225
00:12:11,564 --> 00:12:15,025
‫יש לי אוטיזם, ורעשים מלחיצים אותי.‬

226
00:12:16,360 --> 00:12:20,781
‫אז בעצם אשים אותו על הרצפה, ‬
‫פשוט אניח אותו.‬

227
00:12:21,657 --> 00:12:25,327
‫זה יפגע בתאטרליות של הרגע, בהחלט,‬

228
00:12:25,411 --> 00:12:26,996
‫אבל בואו נהיה סובלניים.‬

229
00:12:28,831 --> 00:12:31,083
‫מה שמעניין בבדיחה על לואי סי.קיי,‬

230
00:12:31,167 --> 00:12:32,752
‫היא תגיע בשלב מאוחר במופע.‬

231
00:12:32,835 --> 00:12:36,505
‫כל כך מאוחר, שתשכחו שאמרתי לכם‬
‫לצפות לבדיחה על לואי סי.קיי.‬

232
00:12:36,589 --> 00:12:39,633
‫כלומר, הוספתי שכבה נוספת של עליזות...‬

233
00:12:39,925 --> 00:12:40,926
‫לעוגת הצחוק שלכם.‬

234
00:12:42,178 --> 00:12:44,805
‫כן, כי כשתצחקו ממנה, ‬
‫וזה יקרה, היא מצוינת...‬

235
00:12:45,014 --> 00:12:46,056
‫כשתצחקו ממנה,‬

236
00:12:46,140 --> 00:12:49,935
‫תיזכרו שאמרתי לכם לצפות לבדיחה‬
‫על לואי סי.קיי, ותבינו ששכחתם.‬

237
00:12:51,145 --> 00:12:52,354
‫אז תצחקו ככה.‬

238
00:12:56,650 --> 00:12:59,069
‫כלומר, הוספתי שכבה שלישית.‬

239
00:13:00,112 --> 00:13:02,907
‫כי תקלטו את זה ותגידו,‬
‫"זה בדיוק כמו שהיא אמרה!"‬

240
00:13:04,116 --> 00:13:04,950
‫אז תצחקו...‬

241
00:13:06,368 --> 00:13:10,247
‫"פעם, פעמיים, שלוש פעמים אישה"‬
‫יכולה לעשות זאת, תבינו. נכון?‬

242
00:13:14,752 --> 00:13:16,837
‫בידיים הנכונות, כמובן.‬

243
00:13:17,338 --> 00:13:19,381
‫בידיים הנכונות, וצריך רק ידיים.‬

244
00:13:19,548 --> 00:13:20,633
‫מי ידע? רוב הנשים.‬

245
00:13:20,800 --> 00:13:21,634
‫עכשיו...‬

246
00:13:24,929 --> 00:13:30,100
‫לאחר הקטע על מתנגדי החיסונים,‬
‫אנסה לשתף אתכם בחוויית האוטיזם שלי.‬

247
00:13:30,309 --> 00:13:33,979
‫אעשה זאת בעזרת סיפור על יחסיי לפינגווין‬

248
00:13:34,063 --> 00:13:36,482
‫שאולי, ואולי לא, נמצא בתוך קופסה.‬

249
00:13:38,234 --> 00:13:40,486
‫אני לא מבטיחה שזה יהיה הגיוני גם אז.‬

250
00:13:40,820 --> 00:13:43,197
‫ואז אסיים את המופע בהרצאה נוספת.‬

251
00:13:43,322 --> 00:13:45,074
‫מה? הרצאה נוספת? מי ידע?‬

252
00:13:45,157 --> 00:13:47,743
‫אני ידעתי, ועכשיו גם אתם.‬
‫זה מה שקורה כאן.‬

253
00:13:48,536 --> 00:13:51,580
‫אני מודה שבחלק האחרון של המופע‬

254
00:13:51,664 --> 00:13:54,708
‫אהיה חביבה בהרבה מאשר בהתחלה.‬

255
00:13:56,085 --> 00:13:57,378
‫על גבול המתוקה.‬

256
00:13:57,586 --> 00:13:59,255
‫עכשיו, אתם בוודאי תוהים‬

257
00:13:59,338 --> 00:14:01,715
‫מדוע שלא אתחיל ברגל ימין,‬

258
00:14:01,841 --> 00:14:04,093
‫ואהיה כולי מתוקה? למה שלא אעשה זאת? ‬

259
00:14:04,176 --> 00:14:06,679
‫למה שאתחיל בנימה פחות חביבה?‬

260
00:14:06,804 --> 00:14:09,306
‫כי זה מופע על אוטיזם.‬

261
00:14:11,058 --> 00:14:14,353
‫אנשים עם אוטיזם לא נוטים לעשות‬
‫רושם ראשוני טוב.‬

262
00:14:15,354 --> 00:14:18,190
‫רוב האנשים מבטלים אותנו בגלל זה.‬

263
00:14:18,399 --> 00:14:22,111
‫אז זה מופע שגומל לאלו שמתמידים.‬

264
00:14:22,194 --> 00:14:26,115
‫שיוצאים מאזור הנוחות שלהם,‬
‫כדי לראות מה בצד השני של הספקטרום.‬

265
00:14:26,198 --> 00:14:29,743
‫לאנשים האלה, המופע הזה באמת עובד‬
‫כמו קומדיה רומנטית.‬

266
00:14:29,952 --> 00:14:32,162
‫באופן תאורטי, כי תאוריות הן סקסיות.‬

267
00:14:32,705 --> 00:14:33,539
‫עכשיו...‬

268
00:14:33,831 --> 00:14:38,252
‫זהו, זה המופע. לזה ניתן לצפות. ‬
‫הציפיות הותאמו.‬

269
00:14:38,502 --> 00:14:40,713
‫אז המופע מתחיל עכשיו.‬

270
00:14:45,634 --> 00:14:46,969
‫שמתם לב פעם...‬

271
00:14:54,143 --> 00:14:55,436
‫שאמריקנים...‬

272
00:14:58,147 --> 00:14:59,231
‫הם לא טיפשים?‬

273
00:15:00,274 --> 00:15:01,734
‫מה הקטע?‬

274
00:15:02,735 --> 00:15:04,069
‫אתם לא טיפשים.‬

275
00:15:04,486 --> 00:15:06,947
‫כל כך התאכזבתי לגלות את זה.‬

276
00:15:07,573 --> 00:15:10,576
‫כי חשבתי, בגללכם...‬

277
00:15:13,120 --> 00:15:15,122
‫שאתם סתומים לחלוטין.‬

278
00:15:15,915 --> 00:15:18,542
‫ואז פגשתי אתכם, ואתם לא.‬

279
00:15:19,043 --> 00:15:22,421
‫כלומר, יש לכם כמה, ‬
‫כמו לכולנו, אבל אתם לא.‬

280
00:15:23,881 --> 00:15:26,675
‫אתם יודעים מה אתם? ‬
‫יש לכם תרבות של ביטחון עצמי.‬

281
00:15:27,176 --> 00:15:28,385
‫כל הכבוד לכם.‬

282
00:15:28,469 --> 00:15:30,429
‫כל הכבוד. אתם יודעים מי היו כאלה?‬

283
00:15:30,930 --> 00:15:32,056
‫הרומאים העתיקים.‬

284
00:15:32,139 --> 00:15:34,516
‫מצבם היה טוב, לזמן מה.‬

285
00:15:35,100 --> 00:15:36,477
‫בלי רגשות. זה בסדר.‬

286
00:15:37,144 --> 00:15:39,688
‫תהיו חזקים. אתם בסדר, אמריקה. תחזיקו מעמד.‬

287
00:15:40,981 --> 00:15:41,815
‫תרגישו קצת.‬

288
00:15:41,982 --> 00:15:44,985
‫אני חושבת שהביטחון שלכם ‬
‫הופך אתכם לטיפשים.‬

289
00:15:45,069 --> 00:15:48,405
‫תקשיבו לי. אל תרגישו.‬
‫אני באמת חושבת, כי ביטחון...‬

290
00:15:48,614 --> 00:15:50,199
‫ביטחון עושה אותך טיפש‬

291
00:15:50,282 --> 00:15:51,951
‫ואני בטוחה בדעה הזו.‬

292
00:15:52,451 --> 00:15:56,372
‫כי אתם כל כך בטוחים ב"אמריקניות" שלכם.‬

293
00:15:56,455 --> 00:16:00,209
‫אתם עושים דברים רק בגלל שזה אמריקני,‬
‫וזה חייב להיות נכון. ‬

294
00:16:00,292 --> 00:16:02,419
‫אתם עושים דברים רק בגלל שזה אמריקני,‬

295
00:16:02,544 --> 00:16:05,673
‫אפילו אם הדבר שאתם עושים,‬
‫הוא הוכחה לטמטום מוחלט.‬

296
00:16:07,091 --> 00:16:09,134
‫אתן לכם דוגמה. צריך רק אחת.‬

297
00:16:09,301 --> 00:16:11,178
‫אנחנו מתדלקים...‬

298
00:16:12,137 --> 00:16:15,349
‫אנו מתדלקים מכוניות באותו חומר כמו שלכם,‬
‫באוסטרליה, כן?‬

299
00:16:15,432 --> 00:16:18,727
‫דלק נקרא"פטרוליום", וזו מילה מרובת הברות.‬

300
00:16:18,811 --> 00:16:21,605
‫אין לנו זמן, אנחנו עסוקים.‬
‫אין לנו זמן להברות.‬

301
00:16:21,772 --> 00:16:23,691
‫"לול", זה בשבילנו.‬

302
00:16:23,774 --> 00:16:26,735
‫אז קיצרנו בחכמה את "פטרוליום" ‬
‫פה ושם, נכון?‬

303
00:16:26,860 --> 00:16:29,279
‫באוסטרליה, קיצרנו את "פטרוליום" ל"פטרול".‬

304
00:16:30,072 --> 00:16:33,492
‫אני לא מתרברבת, זה לא...‬
‫פשוט הפסקנו לדבר.‬

305
00:16:33,575 --> 00:16:35,452
‫זה כל מה שקרה. אמרנו "פטרול".‬

306
00:16:37,663 --> 00:16:40,916
‫אתם חפרתם עמוק יותר בכובע הדמיון‬

307
00:16:41,000 --> 00:16:42,376
‫כדי לקצר את "פטרוליום".‬

308
00:16:43,085 --> 00:16:45,212
‫כי קיצרתם את זה ל"גז".‬

309
00:16:47,381 --> 00:16:50,843
‫עכשיו, מה שמעניין ב"פטרוליום", ‬
‫זה שהוא נוזל.‬

310
00:16:55,347 --> 00:16:59,977
‫ומה שמעניין בגז, לפי ההגדרה המזוינת שלו...‬

311
00:17:00,728 --> 00:17:02,187
‫זה שהוא לא נוזל.‬

312
00:17:02,938 --> 00:17:06,191
‫אבל אתם מעדיפים "לתת גז" למדע,‬
‫או להציף אותו.‬

313
00:17:06,275 --> 00:17:08,861
‫אני לא יודעת מה קורה לכם בראש.‬

314
00:17:09,403 --> 00:17:11,739
‫אבל אתם לא משתנים. ‬
‫אתם אומרים "זה נכון,‬

315
00:17:11,821 --> 00:17:13,741
‫כי חשבנו על זה ואנחנו אמריקנים!"‬

316
00:17:13,824 --> 00:17:16,577
‫אבל זה לא נכון. זה על הפנים.‬

317
00:17:19,121 --> 00:17:23,500
‫כשהתחלתי להופיע כאן, אמרו לי‬
‫לעשות אמריקניזציה לאנגלית שלי.‬

318
00:17:23,834 --> 00:17:25,127
‫ולכך הגבתי,‬

319
00:17:25,294 --> 00:17:28,714
‫"לכו תזדיינו. 'אמריקניזציה' ‬
‫לא מאייתים באות Z, זונות".‬

320
00:17:30,466 --> 00:17:33,969
‫באמת, אמריקנים הם הגברים הסטרייטים הלבנים ‬
‫של התרבויות.‬

321
00:17:36,263 --> 00:17:38,640
‫"אתם אומרים עגבנייה",‬
‫וזה כל מה שמעניין אתכם.‬

322
00:17:38,724 --> 00:17:42,061
‫לכו תזדיינו. לא אכנע לביטחון שלכם.‬

323
00:17:42,144 --> 00:17:43,771
‫לא אומר "מיזע".‬

324
00:17:45,939 --> 00:17:48,817
‫אני אומר "קפוצ'ון", ואתם תתמודדו.‬

325
00:17:51,236 --> 00:17:54,656
‫אני לא אומרת ש"קפוצ'ון" זה הגיוני,‬
‫אין בזה שום היגיון.‬

326
00:17:55,282 --> 00:17:57,659
‫אבל זה נשמע כייפי.‬

327
00:17:58,702 --> 00:18:02,039
‫"אלבש קפוצ'ון".‬
‫"אחי, יום טוב, תקפץ לך".‬

328
00:18:04,041 --> 00:18:05,501
‫אבל אתם לובשים מיזע.‬

329
00:18:08,921 --> 00:18:11,548
‫"כן, זו החולצה שסופגת את הרטיבות מגופי".‬

330
00:18:16,303 --> 00:18:17,137
‫ביסקוויט.‬

331
00:18:18,806 --> 00:18:19,640
‫ביסקוויט.‬

332
00:18:20,265 --> 00:18:21,100
‫תתמודדו.‬

333
00:18:22,559 --> 00:18:25,521
‫אקרא למישהו "זין ביסקוויט" במהלך המופע,‬
‫וכשאומר...‬

334
00:18:25,604 --> 00:18:26,438
‫כי אני בוגרת.‬

335
00:18:26,688 --> 00:18:27,523
‫וכש...‬

336
00:18:28,273 --> 00:18:31,860
‫כשאומר "ביסקוויט", אתכוון‬
‫למה שאתם מכנים "עוגייה".‬

337
00:18:32,945 --> 00:18:36,406
‫ולא מה שאתם מכנים "ביסקוויט",‬
‫שאותו אני מכנה "רקיק פוחז".‬

338
00:18:36,490 --> 00:18:38,408
‫זה רקיק לא מנומס.‬

339
00:18:38,951 --> 00:18:40,119
‫הוא איבד שליטה.‬

340
00:18:41,870 --> 00:18:43,747
‫אבל לא אומר "זין עוגייה".‬

341
00:18:45,290 --> 00:18:47,626
‫לא. אני מסרבת, כי זה לא עובד.‬

342
00:18:47,709 --> 00:18:51,088
‫כשמכנים מישהו "זין ביסקוויט",‬
‫זה אומר שלא רוצים לחבב אותו.‬

343
00:18:51,463 --> 00:18:55,217
‫ו"זין ביסקוויט" עושה את זה.‬
‫זה נשמע כאילו שהוא ב"סלית'רין".‬

344
00:18:56,301 --> 00:18:57,219
‫"זין ביסקוויט".‬

345
00:18:57,970 --> 00:18:59,513
‫"זין עוגייה"? לא...‬

346
00:19:01,640 --> 00:19:05,561
‫"רייבנקלו". לא ברור מה קורה איתם,‬
‫אבל הם נראים בסדר גמור.‬

347
00:19:07,354 --> 00:19:09,857
‫והחלטתי ש"ד"ר פין ביסקוטי"...‬

348
00:19:11,775 --> 00:19:12,651
‫"הפלפאף".‬

349
00:19:12,818 --> 00:19:14,403
‫זה בהחלט "הפלפאף".‬

350
00:19:14,903 --> 00:19:16,363
‫ד"ר פין ביסקוטי.‬

351
00:19:16,572 --> 00:19:19,992
‫לא השקעתי שום מחשבה ב"גריפינדור",‬
‫שילכו להזדיין.‬

352
00:19:20,075 --> 00:19:22,494
‫הם הגברים הסטרייטים הלבנים של "הוגוורטס".‬

353
00:19:26,373 --> 00:19:29,168
‫"מה עם הרמיוני"? היא בטח טרפית, זין עליה.‬

354
00:19:32,421 --> 00:19:33,338
‫ללגלג על חזקים.‬

355
00:19:35,174 --> 00:19:38,343
‫כלומר, אעשה כמה ויתורים, אני לא מפלצת.‬

356
00:19:38,719 --> 00:19:41,305
‫למשל, אומר "וולדו". "איפה וולדו?"‬

357
00:19:42,181 --> 00:19:45,392
‫אני מכירה אותו בתור "וולי", אבל זה לא קשה.‬

358
00:19:45,601 --> 00:19:46,685
‫"וולדו". הצלחתי.‬

359
00:19:48,103 --> 00:19:50,689
‫הטריק הוא שאם מצאת את וולדו,‬
‫מצאת את וולי.‬

360
00:19:50,772 --> 00:19:52,107
‫זה אותו הבחור.‬

361
00:19:52,816 --> 00:19:57,404
‫הייתי מאמצת הרבה מילים שלכם.‬
‫יש הרבה דברים טובים בשפה שלך, אמריקה.‬

362
00:19:57,738 --> 00:19:58,864
‫למשל, "ארוגולה".‬

363
00:19:59,031 --> 00:19:59,907
‫כן, בבקשה.‬

364
00:20:00,991 --> 00:20:02,451
‫אנחנו קוראים לזה "רוקט".‬

365
00:20:02,659 --> 00:20:04,661
‫לך תזדיין, רוקט. אני רוצה ארוגולה.‬

366
00:20:04,745 --> 00:20:07,956
‫זה נשמע כמו צופר של ליצן. ‬
‫כן, בבקשה. ארוגולה!‬

367
00:20:10,709 --> 00:20:11,752
‫ו"אלומנום".‬

368
00:20:12,586 --> 00:20:16,006
‫כן. יש לנו את אותה המילה,‬
‫אבל אנו אומרים "אלומיניום".‬

369
00:20:17,090 --> 00:20:19,927
‫למה לומר "אלומיניום", ‬
‫כשאפשר לפלרטט עם זה?‬

370
00:20:20,844 --> 00:20:21,887
‫"אלומנום".‬

371
00:20:23,138 --> 00:20:24,348
‫"די כבר, אמריקה".‬

372
00:20:26,558 --> 00:20:29,144
‫ו"יואול" (חבר'ה)... כן, בבקשה.‬

373
00:20:29,228 --> 00:20:31,063
‫תודה ל"יואול" על "יואול".‬

374
00:20:31,230 --> 00:20:33,774
‫אני לוקחת את "יואול". ‬
‫אני אוהבת את "יואול".‬

375
00:20:34,900 --> 00:20:39,321
‫כי "יואול" זה הכי טוב, הכי מקיף,‬

376
00:20:39,404 --> 00:20:43,200
‫כינוי גוף שני רבים ‬
‫הטוב ביותר בשפה האנגלית.‬

377
00:20:47,037 --> 00:20:49,873
‫תודה לך, הדרום. איזה בעל־ברית.‬

378
00:20:54,169 --> 00:20:55,754
‫אני מתלבטת לגבי "פאני".‬

379
00:20:57,673 --> 00:20:58,507
‫רק המילה.‬

380
00:20:58,590 --> 00:21:01,760
‫כאן "פאני" זה ישבן. אחוריים, עכוז, טוסיק.‬

381
00:21:02,511 --> 00:21:05,514
‫באוסטרליה, "פאני" זה הטוסיק הקדמי של האישה‬

382
00:21:05,597 --> 00:21:07,307
‫אם להשתמש בשפה יפה, לא יודעת.‬

383
00:21:09,559 --> 00:21:14,439
‫כששמעתי לראשונה שלכולם באמריקה ‬
‫יש "פאני", חשבתי, "אחלה.‬

384
00:21:15,941 --> 00:21:16,775
‫אחלה.‬

385
00:21:18,443 --> 00:21:20,862
‫אני נוסעת לאי לסבוס, קדימה לדרך".‬

386
00:21:22,823 --> 00:21:24,533
‫זו בדיחה, היא לא שייכת לכאן.‬

387
00:21:24,616 --> 00:21:27,244
‫היא כנראה חמקה מהחלק של הבדיחות,‬
‫אני מתנצלת.‬

388
00:21:28,870 --> 00:21:31,748
‫אני מודעת לבעיית "פאני" מזה זמן רב.‬

389
00:21:31,832 --> 00:21:35,961
‫לא אשכח את היום שבו גיליתי ש"פאני"‬
‫שונה כאן, מאשר אצלנו.‬

390
00:21:36,378 --> 00:21:40,090
‫הייתי בבית הספר, קראתי ספר.‬
‫זה היה ספר אמריקני, לא מתורגם.‬

391
00:21:40,716 --> 00:21:43,302
‫תמיד היה לי כשרון לשפות.‬

392
00:21:43,927 --> 00:21:48,598
‫זה היה ספר ילדים סתמי,‬
‫על ארבע בנות שיוצאות להרפתקה‬

393
00:21:48,682 --> 00:21:49,891
‫וחלק מההרפתקה...‬

394
00:21:49,975 --> 00:21:52,227
‫מסתבר שארבע הילדות החליקו במורד גבעה.‬

395
00:21:53,812 --> 00:21:55,397
‫על ה"פאני".‬

396
00:21:57,899 --> 00:22:00,694
‫ואני איבדתי אחר צהריים.‬

397
00:22:02,529 --> 00:22:06,575
‫איבדתי אחר צהריים, כשניסיתי‬
‫לדמיין איך הדבר הזה קורה.‬

398
00:22:06,658 --> 00:22:10,203
‫כי ככה לא מחליקים במורד גבעה.‬

399
00:22:11,330 --> 00:22:15,167
‫אם יורדים כך בגבעה, זו לא החלטה. זו מעידה.‬

400
00:22:16,251 --> 00:22:20,005
‫מה הסיכוי שארבע ילדות ימעדו בבת אחת...‬

401
00:22:21,006 --> 00:22:23,258
‫וזה לא שווה הסבר של המספר?‬

402
00:22:23,550 --> 00:22:24,426
‫שום סיכוי.‬

403
00:22:25,510 --> 00:22:27,763
‫אז למה שתבחרו לרדת ככה?‬

404
00:22:27,971 --> 00:22:29,097
‫זה לא אווירודינמי.‬

405
00:22:29,181 --> 00:22:31,433
‫לא משנה איך תזדהו, זה רגיש.‬

406
00:22:33,310 --> 00:22:35,687
‫איך יורדים? מהראש? מהרגליים?‬

407
00:22:35,771 --> 00:22:39,816
‫שניהם לא אווירודינמיים.‬
‫ומה לעזאזל עושים עם הברכיים?‬

408
00:22:46,114 --> 00:22:48,909
‫כדאי שאספר לכם מה זה "דאגלס".‬

409
00:22:49,785 --> 00:22:53,038
‫כי כאן זה שונה לחלוטין, מאשר אצלנו.‬

410
00:22:53,538 --> 00:22:58,919
‫באוסטרליה, "דאגלס" זה סלנג לרחם של קנגורו.‬

411
00:23:01,171 --> 00:23:02,297
‫זה הכי לא.‬

412
00:23:02,839 --> 00:23:06,051
‫למה שיהיה לנו סלנג לזה?‬

413
00:23:07,177 --> 00:23:08,303
‫לכל הרוחות.‬

414
00:23:08,470 --> 00:23:12,057
‫אפילו אוסטרלים הם לא כאלה אוסטרלים, נו.‬

415
00:23:14,309 --> 00:23:15,435
‫זה שמו של הכלב שלי.‬

416
00:23:15,560 --> 00:23:17,229
‫קראתי למופע ע"ש הכלב שלי.‬

417
00:23:18,063 --> 00:23:19,147
‫שמו דאגלס.‬

418
00:23:22,692 --> 00:23:24,736
‫מוזר שאתם מריעים לזה, אבל בסדר.‬

419
00:23:25,779 --> 00:23:27,948
‫"יפה, הכלב והמופע באותו שם.‬

420
00:23:30,534 --> 00:23:31,785
‫את כבר לא כזו מוזרה".‬

421
00:23:34,037 --> 00:23:36,498
‫דאגלס הוא הכלב הראשון שלי.‬

422
00:23:36,581 --> 00:23:38,959
‫בתור מבוגרת, היו לי הרבה כלבים בילדותי.‬

423
00:23:39,334 --> 00:23:41,962
‫הרבה כלבים עברו במשפחתי, ‬
‫גרנו על כביש סואן.‬

424
00:23:45,298 --> 00:23:47,175
‫טוב, זו התגובה. תראו...‬

425
00:23:48,176 --> 00:23:50,387
‫זה מתאר זמן ומקום. תראו...‬

426
00:23:51,012 --> 00:23:54,391
‫דאגלס בסדר. אני כבר לא גרה על כביש סואן,‬
‫ומטפלת בו יפה.‬

427
00:23:54,891 --> 00:23:56,518
‫אני לוקחת אותו לפארק כלבים.‬

428
00:23:56,768 --> 00:23:59,563
‫מי שהולך לפארק כלבים באופן קבוע, יודע‬

429
00:23:59,646 --> 00:24:02,607
‫שאף שיחה טובה מעולם לא התנהלה...‬

430
00:24:03,525 --> 00:24:06,820
‫בפארק כלבים. אלו פסטיבלים של שיחות חולין.‬

431
00:24:06,903 --> 00:24:09,156
‫זו לא הסביבה הטבעית שלי.‬

432
00:24:09,823 --> 00:24:12,200
‫אתם עדיין לא יודעים למה, אבל אתם יודעים.‬

433
00:24:17,873 --> 00:24:22,794
‫אספר לכם על שיחה איומה שניהלתי פעם‬
‫בפארק הכלבים.‬

434
00:24:22,878 --> 00:24:24,463
‫בחור ניגש אליי.‬

435
00:24:24,546 --> 00:24:27,340
‫היה לו כלב, הוא לא סתם קריפי. ‬
‫היה לו קונטקסט.‬

436
00:24:28,133 --> 00:24:31,595
‫אני רוצה לספר לכם, זה לא פרט חשוב,‬
‫אבל אני רוצה שתדעו...‬

437
00:24:31,678 --> 00:24:33,096
‫לכלב שלו היו נעליים.‬

438
00:24:35,265 --> 00:24:37,851
‫הכלב שלו לא רצה לנעול נעליים.‬

439
00:24:38,185 --> 00:24:39,269
‫כי הוא עשה...‬

440
00:24:40,645 --> 00:24:43,815
‫זה היה כלב "ויפט", ‬
‫והם רועדים גם כשטוב להם.‬

441
00:24:43,899 --> 00:24:48,278
‫לא ברור למה. קור? לחץ? לא ברור.‬
‫אבל הוא... זה היה ניכר.‬

442
00:24:48,361 --> 00:24:51,114
‫זה לא חשוב לסיפור, אבל זה התרחש סביבי.‬

443
00:24:51,198 --> 00:24:52,449
‫אז אני רק רוצה שתדעו.‬

444
00:24:53,617 --> 00:24:54,868
‫לחץ נוסף.‬

445
00:24:55,368 --> 00:24:58,288
‫זה משפט הפתיחה של ידידי.‬

446
00:24:58,371 --> 00:25:01,374
‫לא הכרנו, וזה משפט הפתיחה שלו.‬
‫הוא אמר, "האם ידעת...‬

447
00:25:02,501 --> 00:25:04,669
‫צריך פחות שרירים לחייך‬

448
00:25:05,253 --> 00:25:06,129
‫מאשר לזעוף?"‬

449
00:25:08,798 --> 00:25:12,969
‫הגברים בקהל אומרים, "חווית תקרית מבודדת".‬

450
00:25:16,932 --> 00:25:20,352
‫הנשים אומרות, "נו, באמת!"‬

451
00:25:21,895 --> 00:25:24,940
‫ונון-בינארים אומרים, ‬
‫"זה נחשב אצלך ליום קשה?"‬

452
00:25:28,068 --> 00:25:31,154
‫מבחינת משפטי פתיחה, הוא מחורבן.‬

453
00:25:31,279 --> 00:25:34,449
‫הוא בעצם אומר, "הפרצוף שלך לא בסדר,‬
‫תשני אותו".‬

454
00:25:34,824 --> 00:25:38,787
‫באמת, אפילו אם אתן לו ליהנות מהספק,‬

455
00:25:38,870 --> 00:25:43,166
‫והייתי באמת מאמינה שהוא דואג‬
‫לצריכת האנרגיה שלי...‬

456
00:25:43,375 --> 00:25:46,670
‫שהוא הסתכל עליי ואמר, "אילו היא ידעה...‬

457
00:25:47,837 --> 00:25:49,172
‫חייה היו טובים יותר.‬

458
00:25:49,256 --> 00:25:51,841
‫היום שלה היה טוב יותר, אילו היא ידעה".‬

459
00:25:51,925 --> 00:25:55,512
‫אפילו אם הייתי מאמינה,‬
‫העניין הוא שלא חייכתי ולא זעפתי.‬

460
00:25:56,054 --> 00:26:00,433
‫הפרצוף שלי היה ניטרלי,‬
‫ולשם כך צריך אפס שרירים.‬

461
00:26:01,268 --> 00:26:04,896
‫אני יודעת שהפרצוף הניטרלי שלי‬
‫אינו צוהל במיוחד.‬

462
00:26:06,147 --> 00:26:10,443
‫אני נראית כאילו מישהו דקר תפו"א‬
‫בכף הפוכה, באמת.‬

463
00:26:13,697 --> 00:26:14,781
‫בלי שרירים.‬

464
00:26:16,324 --> 00:26:19,619
‫ניטרלי. עכשיו, יש לי "פרצוף כלבה במנוחה",‬
‫כך זה נקרא.‬

465
00:26:19,703 --> 00:26:22,038
‫זה מוכר בתור "פרצוף כלבה במנוחה".‬

466
00:26:22,122 --> 00:26:24,040
‫רק לנשים יש "פרצוף כלבה במנוחה".‬

467
00:26:24,207 --> 00:26:27,711
‫לגברים יש רק מחשבות חשובות מאוד,‬
‫ואסור להפריע להם.‬

468
00:26:28,086 --> 00:26:32,340
‫באמת, איש לא ניגש לגבר זר‬

469
00:26:32,424 --> 00:26:35,051
‫ואמר, "תתעודד, מותק. יהיה בסדר". לא.‬

470
00:26:37,053 --> 00:26:38,972
‫זה היה משפט פתיחה מחורבן.‬

471
00:26:39,055 --> 00:26:40,557
‫אתם יודעים איך הגבתי?‬

472
00:26:40,724 --> 00:26:42,225
‫הזעפתי פנים.‬

473
00:26:42,434 --> 00:26:46,646
‫השתמשתי בשרירים שלא התכוונתי ‬
‫להשתמש בהם כמה דקות לפני כן.‬

474
00:26:47,981 --> 00:26:52,444
‫אבל הוא חשב שזה הלך טוב.‬
‫אז הוא התקדם בשיחה ואמר,‬

475
00:26:52,569 --> 00:26:53,862
‫"מה שמו של הכלב שלך?"‬

476
00:26:54,112 --> 00:26:57,240
‫קלאסי. אני הגבתי ואמרתי "דאג".‬

477
00:26:57,407 --> 00:26:59,909
‫הוא "דאגלס" רק כשהוא בצרות, כך גיליתי.‬

478
00:27:01,202 --> 00:27:06,291
‫כשאמרתי "דאג", התגובה שלו הייתה מוגזמת.‬
‫אמרתי "דאג" והוא עשה...‬

479
00:27:09,586 --> 00:27:10,420
‫"מצחיק!"‬

480
00:27:12,422 --> 00:27:13,256
‫ואמרתי...‬

481
00:27:14,132 --> 00:27:14,966
‫"זה לא".‬

482
00:27:17,093 --> 00:27:20,263
‫לא יודעת למה. אני חושבת שעדיין זעפתי.‬

483
00:27:20,347 --> 00:27:21,681
‫אמרתי, "זה לא שם טוב".‬

484
00:27:23,183 --> 00:27:25,101
‫והוא אמר, "זה כן".‬

485
00:27:26,561 --> 00:27:28,480
‫אני אמרתי, "זה לא".‬

486
00:27:30,315 --> 00:27:32,150
‫אז... זה מה שקורה.‬

487
00:27:32,233 --> 00:27:34,694
‫אני מתווכחת עם זר בפארק כלבים‬

488
00:27:34,778 --> 00:27:36,821
‫לגבי טיב השם של הכלב שלי...‬

489
00:27:36,905 --> 00:27:39,366
‫ואני לא בצד שאני אמורה להיות בו.‬

490
00:27:41,076 --> 00:27:43,370
‫ולכלב שלו היו נעליים.‬

491
00:27:43,453 --> 00:27:45,622
‫היו לנו נושאי שיחה חשובים יותר.‬

492
00:27:47,374 --> 00:27:50,752
‫אבל התווכחנו אם זה שם רע, או טוב.‬
‫לבסוף הוא אמר, "תראי...‬

493
00:27:51,836 --> 00:27:53,838
‫זה שם טוב, כי 'דאג'...‬

494
00:27:54,381 --> 00:27:55,382
‫כלבים חופרים.‬

495
00:27:56,007 --> 00:27:56,841
‫דאג". ("חפר")‬

496
00:28:00,011 --> 00:28:04,349
‫זה היה רגע משפיל במיוחד, ‬
‫בתור קומיקאית מקצועית.‬

497
00:28:04,724 --> 00:28:05,892
‫בדיחה משלי...‬

498
00:28:06,434 --> 00:28:08,561
‫שלא חשבתי עליה, מסבירים לי אותה.‬

499
00:28:09,979 --> 00:28:11,815
‫כאילו שחשבתי עליה, ושכחתי.‬

500
00:28:11,898 --> 00:28:13,024
‫לא שמתי לב.‬

501
00:28:13,108 --> 00:28:16,528
‫דאג אצלי כבר יותר משנה,‬
‫ולא קלטתי ששמו הוא משחק מילים.‬

502
00:28:18,154 --> 00:28:19,322
‫משפיל.‬

503
00:28:19,489 --> 00:28:22,367
‫אז עשיתי מה שכל אדם בוגר יעשה,‬

504
00:28:22,450 --> 00:28:24,119
‫שיקרתי. אמרתי "לא.‬

505
00:28:26,246 --> 00:28:27,414
‫שמו דאגלס.‬

506
00:28:27,997 --> 00:28:31,501
‫וקראתי לו ע"ש 'כיס דאגלס', שתדע".‬

507
00:28:32,377 --> 00:28:34,295
‫הוא אמר, "מה זה כיס דאגלס"?‬

508
00:28:34,379 --> 00:28:38,341
‫זו שאלה טובה, כי כיס דאגלס ‬
‫זה קטע מאוד לא ברור.‬

509
00:28:38,800 --> 00:28:39,884
‫אז הסברתי.‬

510
00:28:40,218 --> 00:28:41,469
‫אמרתי, "כיס דאגלס‬

511
00:28:41,803 --> 00:28:43,930
‫זה חלל פוטנציאלי שקיים,‬

512
00:28:44,180 --> 00:28:46,558
‫וממוקם בין החלחולת...‬

513
00:28:48,518 --> 00:28:52,814
‫לבין הרחם, במערכת הרבייה המינית‬
‫הביולוגית של הנקבה".‬

514
00:28:54,232 --> 00:28:56,067
‫בפארק כלבים!‬

515
00:28:58,319 --> 00:29:00,530
‫הבחור לא מצמץ, הוא...‬

516
00:29:00,739 --> 00:29:03,116
‫קפא. והתחיל לזעוף.‬

517
00:29:03,491 --> 00:29:07,287
‫ולפתע הוא עבד ממש קשה.‬

518
00:29:07,537 --> 00:29:11,916
‫לקחתי את המבט המפוחד והנגעל שלו,‬

519
00:29:12,000 --> 00:29:14,919
‫וחשבתי בטעות שזו סקרנות בריאה.‬

520
00:29:16,546 --> 00:29:18,465
‫חשבתי, "האיש הזה רוצה לדעת עוד".‬

521
00:29:19,758 --> 00:29:22,343
‫אז הסברתי, "זה לא מקדימה, ולא מאחור.‬

522
00:29:23,428 --> 00:29:24,471
‫זה ממש באמצע.‬

523
00:29:24,554 --> 00:29:28,266
‫זו טריטוריה ניטרלית ב'פאני',‬
‫נקרא לזה 'פאני השוויצרית'.‬

524
00:29:29,309 --> 00:29:32,729
‫אין לזה כניסה משלו", אמרתי,‬
‫כאילו שזה שיפר את המצב.‬

525
00:29:32,812 --> 00:29:33,772
‫"אי אפשר...‬

526
00:29:34,230 --> 00:29:37,484
‫אי אפשר להגיע לשם.‬
‫למרות שאם תתקע אגודל בטוסיק‬

527
00:29:37,567 --> 00:29:39,402
‫ואצבע לווגינה הרלוונטית‬

528
00:29:41,029 --> 00:29:41,946
‫ותמחא כפיים...‬

529
00:29:45,074 --> 00:29:46,159
‫החלק הזה, שם...‬

530
00:29:48,036 --> 00:29:49,621
‫זה כיס דאגלס, שם".‬

531
00:29:50,038 --> 00:29:51,456
‫בפארק הכלבים!‬

532
00:29:57,170 --> 00:30:00,799
‫כי זה לא דבר אמיתי, זה פשוט שם.‬
‫זה מפלט למצבי חירום. אז...‬

533
00:30:02,467 --> 00:30:04,385
‫זה ההסבר הטוב ביותר.‬

534
00:30:04,469 --> 00:30:06,763
‫יש לכם מזוודה, ואתם רוצים לפתוח אותה.‬

535
00:30:06,846 --> 00:30:09,098
‫אתם פותחים את הרוכסן מסביב למזוודה‬

536
00:30:09,182 --> 00:30:13,228
‫אבל כשתרצו לפתוח את המזוודה,‬
‫היא לא נפתחת, כי זה לא הרוכסן הנכון.‬

537
00:30:13,686 --> 00:30:17,398
‫פתחתם את הרוכסן המוזר,‬
‫שבאמת מקיף את כל המזוודה‬

538
00:30:17,482 --> 00:30:19,234
‫אבל לא פותח. הוא לועג לכם.‬

539
00:30:19,400 --> 00:30:21,861
‫כשאתם רוצים לפתוח את המזוודה, הוא עושה...‬

540
00:30:23,947 --> 00:30:25,907
‫אז לא פתחתם את המזוודה.‬

541
00:30:25,990 --> 00:30:28,618
‫מה שכן, יצרתם חלל נוסף שם.‬

542
00:30:28,701 --> 00:30:31,704
‫אינכם רואים אותו, ולא יכולים לגשת אליו.‬

543
00:30:32,831 --> 00:30:34,165
‫אבל אתם יודעים שזה שם.‬

544
00:30:34,249 --> 00:30:35,959
‫זה כיס דאגלס.‬

545
00:30:39,087 --> 00:30:41,172
‫תודה. אני שמחה.‬

546
00:30:41,714 --> 00:30:45,385
‫אני שמחה שנהניתם מההסבר שלי‬
‫על כיס דאגלס,‬

547
00:30:45,468 --> 00:30:47,637
‫כי ידידי בפארק הכלבים לא נהנה.‬

548
00:30:51,307 --> 00:30:54,060
‫מדהים אותי שיש משהו בתוכי,‬

549
00:30:54,143 --> 00:30:55,770
‫במקום מסוים מאוד בגופי...‬

550
00:30:56,604 --> 00:30:58,398
‫שנקרא "כיס דאגלס".‬

551
00:30:59,732 --> 00:31:01,860
‫זה ממש מוזר, וגם לא בסדר.‬

552
00:31:02,443 --> 00:31:04,779
‫זו תזכורת לכך שאנו חיים בעולם‬

553
00:31:04,863 --> 00:31:07,198
‫שבו גברים המציאו שמות לכל דבר.‬

554
00:31:08,366 --> 00:31:09,367
‫כל דבר.‬

555
00:31:10,201 --> 00:31:11,327
‫כל דבר.‬

556
00:31:11,411 --> 00:31:14,330
‫זה נקרא ע"ש גבר, ד"ר ג'יימס דאגלס.‬

557
00:31:14,747 --> 00:31:17,709
‫הוא מהמאה ה-18, גבר סקוטי, מיילד.‬

558
00:31:18,543 --> 00:31:21,671
‫איזה שילוב מטריד של משתנים דמוגרפיים.‬

559
00:31:22,171 --> 00:31:25,550
‫אל תכתבו את זה ב"לינקדאין" שלכם, זו טעות.‬

560
00:31:26,634 --> 00:31:30,388
‫זה נקרא ע"ש ד"ר ג'יימס דאגלס,‬
‫כי מסתבר שהוא מצא אותו ראשון.‬

561
00:31:31,848 --> 00:31:34,058
‫איזה יום בוודאי היה לו.‬

562
00:31:35,143 --> 00:31:37,228
‫חיטט לו בגופה של גברת...‬

563
00:31:37,312 --> 00:31:39,022
‫חיטט לו... היו תחביבים אחרים פעם.‬

564
00:31:39,105 --> 00:31:43,359
‫הוא בוודאי מצא את הרוכסן המוזר שלה‬
‫וראה אותו יושב שם, מרוקן וחסר שם.‬

565
00:31:43,443 --> 00:31:45,945
‫ואז ד"ר ג'יימס דאגלס בוודאי חשב, "זהו זה.‬

566
00:31:47,322 --> 00:31:49,574
‫זו ההזדמנות לבנות את המורשת שלי".‬

567
00:31:52,076 --> 00:31:57,540
‫באמת, תמיד מדהים אותי כמה מעט ‬
‫גברים צריכים לעשות, כדי שיזכרו אותם.‬

568
00:31:58,541 --> 00:32:01,336
‫הוא מצא לא־משהו, ותפס בעלות.‬

569
00:32:03,421 --> 00:32:05,214
‫היינו חיים בעולם שונה מאוד‬

570
00:32:05,298 --> 00:32:07,884
‫אם נשים היו משתתפות בהמצאת שמות לדברים.‬

571
00:32:08,593 --> 00:32:11,012
‫באמת היו קוראים לאשכים "כדורים"‬

572
00:32:11,095 --> 00:32:12,680
‫אם נשים היו בישיבה הזו?‬

573
00:32:14,515 --> 00:32:15,892
‫לא. כי זה העניין,‬

574
00:32:15,975 --> 00:32:18,937
‫נשים לא חושבות שהאשכים שלכם‬
‫הם ספורט, או משחק.‬

575
00:32:19,228 --> 00:32:22,649
‫אתם אוהבים לשחק בהם.‬
‫זה הקטע שלכם, ושלכם בלבד.‬

576
00:32:23,107 --> 00:32:23,942
‫אחלה סיפור.‬

577
00:32:24,859 --> 00:32:28,071
‫מה אם היינו קוראות לזה "החופן של קארן"?‬

578
00:32:30,740 --> 00:32:33,660
‫מה לעזאזל הייתם אומרים על זה?‬

579
00:32:34,160 --> 00:32:37,997
‫להסתובב עם קשישה שתופסת לכם במפשעה‬
‫במשך כל היום.‬

580
00:32:38,081 --> 00:32:39,082
‫מה הייתם אומרים?‬

581
00:32:40,625 --> 00:32:43,378
‫מצטערת, ברור שאני לא מומחית, אבל מה זה?‬

582
00:32:44,420 --> 00:32:45,421
‫אני מצטערת.‬

583
00:32:46,756 --> 00:32:50,051
‫אני מדמיינת את קארן בתור מריונטה, רק...‬

584
00:32:51,302 --> 00:32:52,261
‫"הכדורים..."‬

585
00:32:53,262 --> 00:32:54,347
‫נאלצתי ללכת לרופא.‬

586
00:32:54,722 --> 00:32:55,723
‫זה קרה מזמן.‬

587
00:32:56,307 --> 00:32:58,142
‫היו לי בעיות באזור הדאגלס‬

588
00:32:58,267 --> 00:32:59,727
‫באופן כללי מאוד.‬

589
00:33:01,145 --> 00:33:04,399
‫הרופאה שלי נסעה, והלכתי למחליף שלה.‬

590
00:33:04,983 --> 00:33:08,569
‫המחליף לא היה רופא שהייתי בוחרת לעצמי.‬

591
00:33:08,653 --> 00:33:11,072
‫לא התאמנו, לא הסתדרנו מההתחלה.‬

592
00:33:11,239 --> 00:33:13,533
‫הוא היה חתיכת חמור יהיר.‬

593
00:33:13,658 --> 00:33:16,744
‫כלומר, הוא היה רופא מוסמך, בהחלט,‬

594
00:33:16,828 --> 00:33:19,330
‫אבל זו דיאגרמת ון עם הרבה שטחים חופפים.‬

595
00:33:20,999 --> 00:33:22,792
‫אקרא לו ד"ר זין ביסקוויט.‬

596
00:33:22,875 --> 00:33:24,544
‫טוב? הנה זה. עכשיו...‬

597
00:33:25,044 --> 00:33:28,339
‫ד"ר זין ביסקוויט החליט,‬
‫לאחר שלא עשה בדיקות,‬

598
00:33:28,589 --> 00:33:30,967
‫שהפתרון לייסורי הדאגלס שלי‬

599
00:33:32,260 --> 00:33:34,095
‫זה שאקח גלולות.‬

600
00:33:34,679 --> 00:33:37,223
‫"גלולות", עוד הוכחה שגברים‬
‫המציאו שמות לכל הדברים,‬

601
00:33:37,306 --> 00:33:39,267
‫גלולות. זה קצת כללי, לא?‬

602
00:33:40,351 --> 00:33:43,604
‫"רוב התרופות שתרשום, דוקטור,‬
‫עשויות להיקרא 'גלולות'".‬

603
00:33:44,272 --> 00:33:45,773
‫הוא אמר, "כן, אבל זו ה-גלולה".‬

604
00:33:45,857 --> 00:33:50,695
‫"הגלולה". זה נשמע כמו גלולה ענקית‬
‫בכיכר העיר שאנו רצים לנשנש. "זה יום שני".‬

605
00:33:52,488 --> 00:33:55,116
‫"מה זה עושה?"‬
‫"כישוף. תשתקי, תקראי לה גלולה".‬

606
00:33:57,243 --> 00:33:59,579
‫אמרתי לד"ר זין ביסקוויט,‬
‫"אני לא רוצה גלולות.‬

607
00:33:59,662 --> 00:34:03,207
‫כבר לקחתי גלולות,‬
‫וזה עושה לי נטיות אבדניות".‬

608
00:34:03,833 --> 00:34:05,376
‫וחשבתם שנגמרו לי הטראומות.‬

609
00:34:07,587 --> 00:34:10,339
‫ד"ר זין ביסקוויט לא נהנה ‬
‫שהבאתי את זה לשולחן,‬

610
00:34:10,422 --> 00:34:12,550
‫כלומר, להתייעץ לגבי גופי.‬

611
00:34:12,632 --> 00:34:14,427
‫הוא אמר, "לא, תודה רבה".‬

612
00:34:14,719 --> 00:34:16,512
‫יודעים מה הוא עשה? השתיק אותי.‬

613
00:34:17,638 --> 00:34:20,099
‫הוא אמר, "כדאי לך להקשיב לי".‬

614
00:34:21,350 --> 00:34:23,061
‫זו הייתה המריבה הראשונה שלנו.‬

615
00:34:23,186 --> 00:34:26,438
‫עשיתי את מה שאני תמיד עושה בעימות,‬

616
00:34:26,522 --> 00:34:28,190
‫התבדחתי. זו הייתה הבדיחה.‬

617
00:34:28,274 --> 00:34:32,195
‫אמרתי, "במקום שאקח גלולות, ‬
‫אולי אעשה כריתת רחם?"‬

618
00:34:33,196 --> 00:34:35,572
‫כן, הבנתם. אני לא יודעת למה הוא לא הבין.‬

619
00:34:35,822 --> 00:34:37,824
‫זו פשוט בדיחה קלאסית.‬

620
00:34:38,117 --> 00:34:39,034
‫אני לא יכולה...‬

621
00:34:39,786 --> 00:34:41,788
‫לחשוב על מצב שבו זו לא תהיה בדיחה.‬

622
00:34:41,871 --> 00:34:44,998
‫באיזה עולם תהיה לי שליטה על גופי?‬

623
00:34:45,083 --> 00:34:45,917
‫לא זה.‬

624
00:34:46,083 --> 00:34:47,877
‫אז ברור שזו בדיחה.‬

625
00:34:47,960 --> 00:34:50,670
‫ברור שהתבדחתי, כי השתמשתי במילים מצחיקות.‬

626
00:34:50,755 --> 00:34:54,132
‫לא השתמשתי במושגים רפואיים,‬
‫לא אמרתי "כריתת רחם".‬

627
00:34:54,342 --> 00:34:57,386
‫אמרתי, "אולי פשוט נשלוף את כל העסק?"‬

628
00:35:00,056 --> 00:35:02,725
‫אם עדיין לא ברור שהתבדחתי, אמרתי...‬

629
00:35:02,934 --> 00:35:05,728
‫"חוץ מזה, שמעתי שלהיפטר מבלגן‬
‫זה אופנתי, דוקטור.‬

630
00:35:06,854 --> 00:35:08,689
‫וזה לא 'מפיץ אושר'".‬

631
00:35:10,691 --> 00:35:12,485
‫תודה. אני שמחה.‬

632
00:35:12,568 --> 00:35:14,153
‫אני שמחה שנהניתם מהבדיחה.‬

633
00:35:14,487 --> 00:35:16,405
‫כי ד"ר זין ביסקוויט לא נהנה.‬

634
00:35:16,489 --> 00:35:18,116
‫הוא לא הבין את הבדיחה,‬

635
00:35:18,324 --> 00:35:20,159
‫אז לא קיבלתי את האדיבות שלו.‬

636
00:35:20,785 --> 00:35:24,288
‫המצב פשוט התדרדר, והוא התחיל לצעוק עליי.‬

637
00:35:24,914 --> 00:35:28,417
‫הוא פשוט נכנס בי, ואז התחלתי לבכות.‬

638
00:35:28,918 --> 00:35:31,587
‫ד"ר זין ביסקוויט לקח את הלחץ שלי כהוכחה...‬

639
00:35:32,171 --> 00:35:33,798
‫שהאבחון שלו נכון.‬

640
00:35:34,132 --> 00:35:35,842
‫ברור שאני הורמונלית.‬

641
00:35:36,676 --> 00:35:38,845
‫התחמקות קלאסית, זין ביסקוויט.‬

642
00:35:39,178 --> 00:35:41,722
‫לעזאזל. גברים מכנים נשים "הורמונליות",‬

643
00:35:41,806 --> 00:35:44,809
‫זה תחביב מספר אחד באנושות בכל הזמנים.‬

644
00:35:45,393 --> 00:35:47,687
‫לגבר מותר לומר שאישה היא הורמונלית‬

645
00:35:47,770 --> 00:35:51,065
‫כשאישה אומרת או עושה משהו‬
‫שגבר לא הצליח לצפות.‬

646
00:35:51,524 --> 00:35:52,567
‫זהו.‬

647
00:35:52,942 --> 00:35:57,780
‫כאילו, "לא ציפיתי לזה,‬
‫ אז ברור שיש בתוכך גוש כאוס,‬

648
00:35:57,864 --> 00:35:59,532
‫שאת ממציאה, כדי להיות כלבה".‬

649
00:36:00,616 --> 00:36:04,954
‫גברים מכנים נשים "הורמונליות",‬
‫כאילו שלגברים אין הורמונים.‬

650
00:36:05,163 --> 00:36:06,664
‫זה מה שמעצבן אותי.‬

651
00:36:06,998 --> 00:36:10,001
‫מבזק חדשות, בנים. יש לכם הורמונים.‬

652
00:36:10,668 --> 00:36:12,295
‫לפעמים אתם קצרי־רוח.‬

653
00:36:14,297 --> 00:36:15,173
‫בהחלט כן.‬

654
00:36:15,715 --> 00:36:18,217
‫לפעמים קארן לוחצת שם...‬

655
00:36:19,343 --> 00:36:20,178
‫אתם מתעצבנים.‬

656
00:36:20,261 --> 00:36:22,847
‫בסדר, אתם רק בני אדם, זה קורה לכולנו.‬

657
00:36:22,972 --> 00:36:26,642
‫מדי פעם אני מנשנשת שוקולד מריר בירח מלא,‬
‫לא יודעת.‬

658
00:36:27,435 --> 00:36:28,269
‫כישוף.‬

659
00:36:29,520 --> 00:36:31,439
‫אבל מעולם לא נתתי אגרוף לדלת.‬

660
00:36:31,522 --> 00:36:32,899
‫כל אחד והקטע שלו, בנים.‬

661
00:36:38,738 --> 00:36:42,450
‫באמת, מה אתם חושבים ‬
‫ש"בנים הם בנים" אומר...‬

662
00:36:42,825 --> 00:36:45,453
‫אם גברים כל כך מצטיינים ‬
‫בשליטה על ההורמונים?‬

663
00:36:46,287 --> 00:36:50,708
‫זה לא אליבי נוח לתקיפה מינית,‬
‫שכל כך הרבה אנשים נואשים להשתמש בו.‬

664
00:36:50,791 --> 00:36:53,127
‫יודעים מה זה "בנים הם בנים"? זה אומר...‬

665
00:36:53,211 --> 00:36:55,588
‫אנו לא מכינים את הבנים לעולם האמיתי.‬

666
00:36:56,088 --> 00:36:57,924
‫זה אומר שאנחנו יודעים.‬

667
00:36:58,883 --> 00:37:01,385
‫אנו יודעים שבנים נתונים לרחמי הורמונים‬

668
00:37:01,469 --> 00:37:04,847
‫אבל אין לנו יכולת תרבותית‬
‫לגרום להם לשאת בתוצאות מעשיהם‬

669
00:37:05,097 --> 00:37:07,391
‫אז אנו מאשימים נשים.‬

670
00:37:08,601 --> 00:37:09,435
‫תפסיקן!‬

671
00:37:10,811 --> 00:37:13,481
‫זו מלכודת, מטומטמים. זו מלכודת. עזבו.‬

672
00:37:22,281 --> 00:37:23,241
‫זה לא בשבילכם.‬

673
00:37:25,826 --> 00:37:27,495
‫זו לא עצרת. פאק.‬

674
00:37:30,164 --> 00:37:33,000
‫בכל פעם אני מרגישה ‬
‫שאני צריכה ללכת סביב המלכודת.‬

675
00:37:38,130 --> 00:37:41,133
‫אני לא צריכה הורמונים,‬
‫כדי להיות לא־הגיונית.‬

676
00:37:41,384 --> 00:37:43,052
‫אשמח שגברים ידעו את זה.‬

677
00:37:43,844 --> 00:37:46,722
‫אני לא צריכה...‬
‫אוכל להיות לא־הגיונית, כי בא לי.‬

678
00:37:48,099 --> 00:37:51,143
‫היו לי הרבה רגעי "אבו נפחא". כן?‬

679
00:37:51,227 --> 00:37:54,730
‫"אבו נפחא" זה דג שנבהל, ‬
‫ועושה... "זה פתרון".‬

680
00:37:54,939 --> 00:37:55,773
‫זה לא.‬

681
00:37:59,360 --> 00:38:01,654
‫זה מה שקורה, אני נמלאת בזעם חסר תוחלת.‬

682
00:38:01,737 --> 00:38:05,032
‫אני לא יכולה לעשות כלום‬
‫לגבי מה שמכעיס אותי, כי אני רק...‬

683
00:38:07,076 --> 00:38:09,578
‫"אם תאכלו אותי, נדפקתם. חוץ מזה, אני כאן".‬

684
00:38:11,330 --> 00:38:14,000
‫אני מתנפחת רק מדברים קטנים.‬

685
00:38:14,083 --> 00:38:17,169
‫דברים קטנים, לא גדולים.‬
‫דברים קטנים, כמו דיאטת פליאו.‬

686
00:38:17,378 --> 00:38:19,588
‫אל תתקרבו אליי עם החרא הזה.‬

687
00:38:20,923 --> 00:38:23,092
‫כי אני אאבד שליטה.‬

688
00:38:23,634 --> 00:38:24,760
‫זה חסר פרופורציה.‬

689
00:38:24,844 --> 00:38:28,055
‫מישהו יגיד בתמימות, "אני בפליאו",‬
‫ואני אגיד, "כן?‬

690
00:38:31,726 --> 00:38:34,270
‫קודם כל, לא אכפת לי.‬
‫שנית, הפה שלך מסריח.‬

691
00:38:35,563 --> 00:38:38,190
‫תאכל סיבים, לכל הרוחות.‬

692
00:38:38,566 --> 00:38:40,401
‫שלישית, לא ידוע לנו מה הם אכלו.‬

693
00:38:41,777 --> 00:38:46,782
‫אין לנו מושג מה אכל האדם ‬
‫בתקופה הפלאוליתית.‬

694
00:38:47,074 --> 00:38:52,872
‫אבל אנחנו בטוחים שהם לא אכלו‬
‫פופקורן כרובית, חתיכת שמוק".‬

695
00:38:56,834 --> 00:39:01,589
‫תראו, זה לא משנה באיזה שלב ‬
‫של המחזור אני נמצאת.‬

696
00:39:01,881 --> 00:39:03,174
‫אותו זעם.‬

697
00:39:07,219 --> 00:39:08,721
‫"איפה וולדו", זה עוד אחד.‬

698
00:39:09,472 --> 00:39:10,306
‫זין עליו.‬

699
00:39:11,599 --> 00:39:14,143
‫כי למה וולדו? למה?‬

700
00:39:15,269 --> 00:39:17,188
‫למה בזבזנו כל כך הרבה שעות‬

701
00:39:17,271 --> 00:39:20,733
‫מחיי דורות של ילדים,‬
‫בחיפושים אחר השמוק הזה?‬

702
00:39:22,318 --> 00:39:25,071
‫אתם מחפשים ומחפשים, ולחפש זו השקעה.‬

703
00:39:25,154 --> 00:39:27,990
‫אכפת לכם ואתם דואגים לו,‬
‫"אני מקווה שהוא בסדר".‬

704
00:39:29,200 --> 00:39:32,078
‫ואז מוצאים אותו, ולא קרה לו כלום. אף פעם!‬

705
00:39:32,745 --> 00:39:36,791
‫הוא תמיד בחופשה, ועושה חיים.‬

706
00:39:37,208 --> 00:39:38,793
‫לך תזדיין, וולדו!‬

707
00:39:40,044 --> 00:39:44,131
‫הוא צריך למצוא את עצמו, ‬
‫כמו שאנחנו נאלצים לעשות.‬

708
00:39:45,299 --> 00:39:46,133
‫באמת.‬

709
00:39:48,260 --> 00:39:52,932
‫אם תרצו לראות ספר ילדים מאויר‬
‫על גבר לבן פריבילגי,‬

710
00:39:53,015 --> 00:39:53,891
‫זה הבחור הזה.‬

711
00:39:55,267 --> 00:39:58,562
‫כי זה גבר שלא עושה שום מאמץ...‬

712
00:39:59,605 --> 00:40:01,524
‫שום מאמץ לעזור לעצמו.‬

713
00:40:01,607 --> 00:40:03,734
‫אבל מצפה מכל אדם בעולם‬

714
00:40:03,818 --> 00:40:06,821
‫שיתעסק במיקום שלו כל הזמן.‬

715
00:40:08,989 --> 00:40:12,410
‫תחליף כבר את הקפוצ'ון המגעיל שלך, אחי!‬

716
00:40:19,542 --> 00:40:23,462
‫למען האמת, זה בא והולך, תלוי בירח ובגאות.‬

717
00:40:25,464 --> 00:40:29,427
‫בסופו של דבר, איזה בזבוז ‬
‫של המשאבים הרגשיים שלי.‬

718
00:40:30,302 --> 00:40:33,139
‫אני מבזבזת אותם גם על "צבי הנינג'ה".‬

719
00:40:33,681 --> 00:40:34,515
‫בעיה גדולה.‬

720
00:40:36,642 --> 00:40:39,395
‫זה דונטלו, אסביר לכם למה. אם לא ידעתם...‬

721
00:40:40,062 --> 00:40:42,648
‫"צבי הנינג'ה" הם כנופיית רחוב.‬

722
00:40:42,731 --> 00:40:44,567
‫מוזר, אבל זה לא מה שמפריע לי.‬

723
00:40:45,359 --> 00:40:47,987
‫זה קומיקס, סדרת טלוויזיה וסרט קולנוע,‬

724
00:40:48,070 --> 00:40:50,739
‫וקהל היעד הוא בנים צעירים.‬

725
00:40:50,948 --> 00:40:53,909
‫לצבי הנינג'ה יש שמות.‬

726
00:40:54,118 --> 00:40:57,163
‫מיכאלאנג'לו, לאונרדו, רפאל ודונטלו.‬

727
00:40:57,455 --> 00:40:59,290
‫הם נקראו ע"ש אמני רנסנס.‬

728
00:40:59,540 --> 00:41:02,460
‫כי כלום לא אומר פרסקו כמו ננוצ'קו, נכון?‬

729
00:41:02,877 --> 00:41:03,794
‫לא נכון.‬

730
00:41:04,879 --> 00:41:07,631
‫מה שמעניין ברנסנס,‬

731
00:41:07,715 --> 00:41:09,592
‫מה שמוכר לנו בתור הרנסנס,‬

732
00:41:09,675 --> 00:41:12,803
‫זה הרנסנס האיטלקי הגבוה,‬
‫שהיה תנועה אמנותית קצרה מאוד.‬

733
00:41:12,928 --> 00:41:14,180
‫עשרים שנה ונגמר.‬

734
00:41:14,388 --> 00:41:17,391
‫זה היה מ-1500 עד 1520, זהו.‬

735
00:41:18,142 --> 00:41:19,977
‫מיכאלאנג'לו, לאונרדו, רפאל‬

736
00:41:20,060 --> 00:41:23,355
‫האמנות שלהם הגיעה לשיאה ב-20 השנים האלו.‬

737
00:41:24,023 --> 00:41:25,441
‫דונטלו... לא.‬

738
00:41:25,649 --> 00:41:27,109
‫לא. הוא היה מת.‬

739
00:41:28,903 --> 00:41:32,531
‫מת ב-1465.‬

740
00:41:33,908 --> 00:41:36,785
‫הוא לא שייך לכנופיה שלהם!‬

741
00:41:38,120 --> 00:41:39,413
‫הוא מת!‬

742
00:41:42,291 --> 00:41:44,210
‫אתם יודעים מי שייך לכנופיה שלהם?‬

743
00:41:44,585 --> 00:41:47,838
‫טיציאן. זו זכותו של טיציאן.‬

744
00:41:48,756 --> 00:41:52,343
‫אתם יודעים למה טיציאן לא נמצא בכנופיה הזו?‬

745
00:41:52,468 --> 00:41:54,762
‫כי קהל היעד של תכנית הטלוויזיה‬

746
00:41:54,845 --> 00:41:58,766
‫לא מסוגל להתמודד עם שם שדומה ל"ציצי",‬
‫בגלל ההורמונים המזוינים שלהם.‬

747
00:42:01,268 --> 00:42:03,729
‫אנו לא מכינים את הבנים שלנו לעולם האמיתי.‬

748
00:42:04,104 --> 00:42:06,106
‫או להיסטוריה, שאותה הם כתבו. מוזר.‬

749
00:42:08,567 --> 00:42:10,694
‫והם צבי יבשה.‬

750
00:42:12,112 --> 00:42:13,322
‫הם לא צבי מים.‬

751
00:42:14,740 --> 00:42:15,824
‫הם צבי יבשה.‬

752
00:42:15,908 --> 00:42:18,244
‫צבי־יבשה נגררים, צבי־ים חותרים.‬

753
00:42:18,369 --> 00:42:20,162
‫עכשיו, אני מבינה...‬

754
00:42:21,080 --> 00:42:24,625
‫אני מבינה שהם מוטציות. אני מבינה.‬

755
00:42:25,834 --> 00:42:27,378
‫אבל הם משתמשים בנונצ'קו.‬

756
00:42:27,461 --> 00:42:33,300
‫כלומר, הם זקוקים למיומנות יבשתית מסוימת,‬
‫וזה לא מספיק!‬

757
00:42:34,552 --> 00:42:37,054
‫אנו לא מכינים את הבנים שלנו לעולם האמיתי.‬

758
00:42:37,972 --> 00:42:40,307
‫מה אם הם יגיעו לאיי גלגפגוס? הלך עליהם.‬

759
00:42:48,941 --> 00:42:50,568
‫ההתנפחות האחרונה שלי...‬

760
00:42:51,402 --> 00:42:53,153
‫התרחשה בשיחה עם בחור‬

761
00:42:53,237 --> 00:42:56,740
‫שניסה לומר לי שגולף זה לא ספורט.‬

762
00:42:57,575 --> 00:43:00,953
‫כי זה לא מאמץ את מערכת הלב והדם.‬

763
00:43:01,870 --> 00:43:03,789
‫נכון שזה לא מעניין?‬

764
00:43:06,667 --> 00:43:08,877
‫לא משנה איך הופכים את זה. משעמם.‬

765
00:43:10,170 --> 00:43:12,506
‫זה מחמיר, כי הוא המשיך לדבר. הוא אמר,‬

766
00:43:12,590 --> 00:43:14,633
‫"אם עוסקים במשהו‬

767
00:43:14,717 --> 00:43:17,136
‫וזה לא מאמץ את מערכת הלב וכלי הדם,‬

768
00:43:17,219 --> 00:43:18,846
‫זה לא עיסוק בספורט.‬

769
00:43:19,638 --> 00:43:21,640
‫זה בסך הכול לשחק משחק".‬

770
00:43:22,725 --> 00:43:25,769
‫השיחה הזו כל כך הכעיסה אותי,‬

771
00:43:25,936 --> 00:43:27,146
‫שזה הרגיש כמו ספורט.‬

772
00:43:29,857 --> 00:43:32,484
‫אני מקווה שאף אחד מכם לא אומר,‬
‫"סוף כל סוף...‬

773
00:43:32,568 --> 00:43:34,486
‫מישהי מגנה על כבודו של הגולף".‬

774
00:43:34,570 --> 00:43:36,155
‫זה לא מה שקורה כאן.‬

775
00:43:37,573 --> 00:43:39,366
‫למעשה, אני מקווה שהגולף עצוב.‬

776
00:43:39,450 --> 00:43:41,702
‫אני מקווה שהגולף מבואס על עצמו,‬

777
00:43:41,785 --> 00:43:45,623
‫כי אני שונאת גולף, ‬
‫עם כל הזעם ההגיוני שקיים בי.‬

778
00:43:45,706 --> 00:43:49,376
‫איזה בזבוז משווע של אדמה, זמן ומים.‬

779
00:43:49,585 --> 00:43:50,878
‫לכל הרוחות.‬

780
00:43:51,920 --> 00:43:52,755
‫באמת.‬

781
00:43:53,255 --> 00:43:56,258
‫גברים שיש להם משפחות ומשחקים גולף,‬

782
00:43:56,342 --> 00:43:57,551
‫הם "קאנטס".‬

783
00:43:59,637 --> 00:44:02,097
‫אין לכם זמן, יש לכם משפחה.‬

784
00:44:02,181 --> 00:44:04,767
‫לא שש שעות חופשיות‬
‫כדי להסתובב בפארק עם החבר'ה,‬

785
00:44:04,850 --> 00:44:07,478
‫כשהנשים שלכם עובדות ללא שכר.‬

786
00:44:08,062 --> 00:44:08,896
‫תתבגרו!‬

787
00:44:11,398 --> 00:44:13,734
‫זו עוד הוכחה לכך שגברים‬
‫המציאו שמות לכל הדברים.‬

788
00:44:13,817 --> 00:44:15,569
‫מהו הכינוי הנורא ביותר?‬

789
00:44:16,236 --> 00:44:17,071
‫"קאנט".‬

790
00:44:17,529 --> 00:44:22,034
‫זה כינוי של אבר המין הנשי, וזה לא בסדר.‬
‫כשאני משתמשת בכינוי, אני מתכוונת לזה.‬

791
00:44:22,951 --> 00:44:25,371
‫אני מתכוונת אליו בתור הכינוי הנורא ביותר,‬

792
00:44:25,454 --> 00:44:29,208
‫אבל איני מקשרת אותו לביולוגיה שלי,‬
‫או לביולוגיה של אדם אחר.‬

793
00:44:29,416 --> 00:44:32,211
‫יודעים מה אני מדמיינת,‬
‫כשאני אומרת את המילה הזו?‬

794
00:44:32,503 --> 00:44:33,712
‫שחקן גולף.‬

795
00:44:35,964 --> 00:44:39,093
‫קופיף לבן ועשיר במכנסי צ'ינו וכפפה אחת.‬

796
00:44:39,468 --> 00:44:40,344
‫איזה "קאנט".‬

797
00:44:41,512 --> 00:44:45,432
‫באמת, לא יתכן שזה צירוף מקרים,‬
‫שזה נקרא "קאנט־רי קלאב".‬

798
00:44:45,599 --> 00:44:46,433
‫נו, באמת!‬

799
00:44:52,648 --> 00:44:56,985
‫תשמעו, המופע הקודם שלי, "נאנט",‬
‫גרם להמון אנשים להתנפח. כאילו...‬

800
00:44:57,653 --> 00:44:58,696
‫ידעתי שהצלחתי.‬

801
00:44:58,779 --> 00:45:00,823
‫אמרתי "אנשים", אבל זה גברים בלבד.‬

802
00:45:03,367 --> 00:45:05,744
‫האשטג "לא כל הגברים". בסדר?‬

803
00:45:06,036 --> 00:45:07,788
‫כמובן שלא כל הגברים.‬

804
00:45:07,871 --> 00:45:09,748
‫זה מעולם לא היה כל הגברים.‬

805
00:45:09,832 --> 00:45:12,793
‫באופן כללי, אלו רק הגברים‬
‫שמשתמשים בהאשטג הזה.‬

806
00:45:13,210 --> 00:45:14,044
‫בדיוק הם.‬

807
00:45:14,586 --> 00:45:16,880
‫אתם יודעים, "גברים, כלומר, אני".‬

808
00:45:17,005 --> 00:45:19,174
‫הם אלו שיצאו מגדרם‬

809
00:45:19,258 --> 00:45:21,719
‫כדי לומר לי ש"'נאנט' לא הייתה קומדיה.‬

810
00:45:23,178 --> 00:45:26,348
‫כי זה לא הצחיק אותי לכל אורך הדרך".‬

811
00:45:27,099 --> 00:45:28,350
‫קודם כל, יופי.‬

812
00:45:28,809 --> 00:45:32,646
‫אם המופע הצחיק אותך לכל אורכו,‬
‫מה לא בסדר איתך?‬

813
00:45:34,022 --> 00:45:38,277
‫שנית, כן. סגרתי את ברז הצחוקים.‬
‫אני לא מתחרטת על ההחלטה.‬

814
00:45:38,360 --> 00:45:42,865
‫זה לא שבאמצע המופע חשבתי, "פאק,‬
‫נגמרו לי הבדיחות, אספר סיפור עצוב".‬

815
00:45:44,241 --> 00:45:47,786
‫אני יודעת טוב מכולם שמבחינה טכנית,‬
‫"נאנט" לא הייתה קומדיה.‬

816
00:45:47,995 --> 00:45:49,329
‫אבל אני גם לא מטומטמת.‬

817
00:45:49,413 --> 00:45:52,166
‫רצתי שלמופע יהיה קהל, וקהל רחב.‬

818
00:45:52,249 --> 00:45:54,084
‫אם זה אומר שצריך לרמות אנשים...‬

819
00:45:54,793 --> 00:45:56,211
‫ולקרוא לזה "קומדיה"...‬

820
00:45:57,546 --> 00:45:58,797
‫טכנית, זו בדיחה.‬

821
00:46:04,636 --> 00:46:05,888
‫אבל אני חייבת לומר...‬

822
00:46:06,013 --> 00:46:10,684
‫אני חייבת לומר, בדיחה גרועה‬
‫הכעיסה כל כך הרבה גברים...‬

823
00:46:10,768 --> 00:46:13,520
‫מפתיע שלא האשימו אותי בכתיבת ספורט, באמת.‬

824
00:46:15,689 --> 00:46:17,941
‫קודם כל, זה לא מפריע לי. טוב?‬

825
00:46:18,317 --> 00:46:19,693
‫זה לא מפריע לי. תראו.‬

826
00:46:20,319 --> 00:46:22,654
‫עדיין יש לי "מקל רעשים", אני לא מאוימת.‬

827
00:46:22,738 --> 00:46:24,031
‫אני מחבבת את השנאה.‬

828
00:46:24,156 --> 00:46:26,408
‫חוץ מאיומי רצח, זה בסדר. טעים.‬

829
00:46:26,825 --> 00:46:29,369
‫אבל העניין הוא, בכל פעם שאני מתנפחת...‬

830
00:46:30,871 --> 00:46:32,915
‫אני תמיד עובדת תחת ההנחה‬

831
00:46:33,415 --> 00:46:35,584
‫שהבעיה היא בעיקר אני.‬

832
00:46:35,918 --> 00:46:39,713
‫נכון? אם אני...‬
‫זה לא מקום טוב להתחיל בדיאלוג.‬

833
00:46:39,797 --> 00:46:42,674
‫מעולם לא כתבתי מכתב לדונטלו או לוולדו.‬

834
00:46:43,425 --> 00:46:46,094
‫אין טעם. אחד מת, והשני אף פעם לא בבית.‬

835
00:46:46,178 --> 00:46:47,471
‫ועדיין, אני רק...‬

836
00:46:49,348 --> 00:46:50,224
‫לא עלה בדעתי.‬

837
00:46:50,307 --> 00:46:53,560
‫אבל עד היום, גברים זוחלים לתא ההודעות שלי‬

838
00:46:53,644 --> 00:46:55,354
‫כדי להודיע לי, באותיות גדולות‬

839
00:46:55,771 --> 00:46:57,689
‫שהם מעולם לא שמעו עליי!‬

840
00:47:01,527 --> 00:47:02,361
‫זו חידה.‬

841
00:47:03,403 --> 00:47:04,363
‫איך הם יודעים?‬

842
00:47:04,822 --> 00:47:09,076
‫איני יכולה לחוות את ההשפלה‬
‫שהם כל כך רוצים שארגיש,‬

843
00:47:09,159 --> 00:47:11,286
‫כי אני פשוט דואגת להם.‬

844
00:47:11,954 --> 00:47:13,330
‫כי אלו חיים קשים.‬

845
00:47:13,413 --> 00:47:15,040
‫אם דברים חדשים הם כואבים...‬

846
00:47:16,166 --> 00:47:17,626
‫כאילו, זו לקות למידה.‬

847
00:47:17,709 --> 00:47:19,545
‫תארו מישהו כזה בבית הספר.‬

848
00:47:20,629 --> 00:47:21,463
‫חילוק ארוך.‬

849
00:47:21,547 --> 00:47:23,131
‫"מעולם לא שמעתי על זה!"‬

850
00:47:26,301 --> 00:47:30,347
‫הואשמתי בכך שעשיתי כל מיני ‬
‫דברים נבזיים, במקום קומדיה.‬

851
00:47:30,722 --> 00:47:32,891
‫באמת. למשל, מונולוג.‬

852
00:47:33,809 --> 00:47:35,477
‫איזו מפלצת, אם זה נכון.‬

853
00:47:37,354 --> 00:47:38,730
‫"הרצאת טד מפוארת".‬

854
00:47:42,150 --> 00:47:43,485
‫"מופע של אישה אחת".‬

855
00:47:44,069 --> 00:47:45,737
‫"הרצאה". הרצאה מזוינת.‬

856
00:47:45,821 --> 00:47:48,031
‫אתם מאמינים לחוצפה הזו? הרצאה.‬

857
00:47:48,115 --> 00:47:51,159
‫"נאנט" לא הייתה הרצאה מזוינת,‬
‫וגם לא מונולוג.‬

858
00:47:51,243 --> 00:47:54,496
‫זה לא שישבתי על שרפרף, ‬
‫וקפאתי באור הזרקורים.‬

859
00:47:54,705 --> 00:47:56,164
‫זה לא היה מונולוג מזוין.‬

860
00:47:56,331 --> 00:47:59,668
‫"הרצאת טד מפוארת". למה צריך לפאר אותן?‬

861
00:47:59,793 --> 00:48:01,086
‫הן בסדר.‬

862
00:48:01,336 --> 00:48:03,463
‫ו"מופע של אישה אחת"?‬

863
00:48:03,589 --> 00:48:05,424
‫מה אתה אומר, שרלוק!‬

864
00:48:06,967 --> 00:48:09,136
‫זו לא הייתה הרצאה מזוינת.‬

865
00:48:09,219 --> 00:48:11,972
‫רוצים הרצאה? אתן לכם הרצאה מזוינת.‬

866
00:48:12,097 --> 00:48:13,599
‫זו הרצאה.‬

867
00:48:27,029 --> 00:48:28,488
‫יש ויכוח...‬

868
00:48:31,158 --> 00:48:33,535
‫לגבי תחילת הרנסנס הגבוה.‬

869
00:48:33,869 --> 00:48:36,413
‫יש אומרים שזה קרה ב-1490‬

870
00:48:36,496 --> 00:48:39,207
‫ואחרים טוענים שזה החל ב-1500.‬

871
00:48:39,458 --> 00:48:42,210
‫בכל מקרה, דונטלו כבר מת.‬

872
00:48:46,214 --> 00:48:50,677
‫במאה ה-16, לקארן היו ידיים קרות מאוד.‬

873
00:48:52,888 --> 00:48:54,473
‫תשפשפי קצת, קאז. קדימה.‬

874
00:48:55,098 --> 00:48:57,976
‫עכשיו, זה "אסכולת אתונה" של רפאל.‬

875
00:48:58,060 --> 00:49:01,021
‫כאן רפאל הואיל לצייר את כל הגברים‬

876
00:49:01,271 --> 00:49:03,357
‫שהמציאו שמות לכל הדברים.‬

877
00:49:03,649 --> 00:49:04,483
‫עכשיו...‬

878
00:49:04,775 --> 00:49:09,321
‫למען הדיוק, אלו לא בני דורו של רפאל,‬
‫אבל הוא השתמש בדמויותיהם.‬

879
00:49:09,488 --> 00:49:12,991
‫אלו תושבי יוון העתיקה. כשרפאל צייר את זה,‬

880
00:49:13,241 --> 00:49:14,952
‫כל היוונים מתו.‬

881
00:49:15,035 --> 00:49:16,370
‫לא כל היוונים. מצטערת.‬

882
00:49:16,453 --> 00:49:19,373
‫היוונים עדיין חיים ומשגשגים כיום.‬

883
00:49:19,748 --> 00:49:23,210
‫שלום וברוכים הבאים.‬
‫לא, רק היוונים העתיקים, כולם מתים.‬

884
00:49:23,710 --> 00:49:26,505
‫הם גרו על כביש סואן, ‬
‫שנסלל ע"י רומאים עתיקים.‬

885
00:49:29,633 --> 00:49:33,971
‫מי נמצא כאן? פיתגורס,‬
‫הוא ממציא שמות לכל המשולשים.‬

886
00:49:36,139 --> 00:49:37,265
‫איזו "זווית מתוקה".‬

887
00:49:41,144 --> 00:49:42,479
‫כאן נמצא סוקרטס.‬

888
00:49:42,562 --> 00:49:44,564
‫הוא מעד קצת, כזה הוא סוקרטס.‬

889
00:49:44,731 --> 00:49:47,275
‫טוב במחשבות, חרא בהליכות.‬
‫קום, אחי. ארוגולה.‬

890
00:49:49,736 --> 00:49:50,821
‫מה הנשים עשו,‬

891
00:49:50,904 --> 00:49:53,782
‫כשהגברים היו עסוקים‬
‫בהמצאת שמות לכל הדברים?‬

892
00:49:53,865 --> 00:49:57,577
‫לפי מה שהצלחתי להבין,‬
‫נשים בדרך כלל עמדו בשלישיות...‬

893
00:49:58,120 --> 00:49:58,954
‫עירומות‬

894
00:49:59,287 --> 00:50:03,375
‫וחיכו שגברים ימציאו שמות לכל הדברים.‬

895
00:50:04,126 --> 00:50:06,044
‫רואים את זה בדמות המרכזית,‬

896
00:50:06,128 --> 00:50:08,380
‫היא אומרת, "מה יש לך ביד, קארן?"‬

897
00:50:15,846 --> 00:50:17,389
‫"כל מיני שטויות".‬

898
00:50:20,308 --> 00:50:23,437
‫נשים החזיקו דברים, ‬
‫המתינו וקיוו שזה לא רעיל.‬

899
00:50:23,979 --> 00:50:26,273
‫חיכו שגברים ימציאו שמות לדברים.‬

900
00:50:26,732 --> 00:50:28,692
‫זה צויר לפני שהמציאו שם למיטה,‬

901
00:50:28,775 --> 00:50:31,069
‫רואים נשים שמנסות להציע את המיטה‬

902
00:50:31,153 --> 00:50:33,697
‫משליכות סדינים על העצים באקראיות.‬

903
00:50:34,072 --> 00:50:37,242
‫הן אומרות, "לא יודעת, בואו נבנה מבצר.‬

904
00:50:39,119 --> 00:50:40,662
‫זה יהיה מבצר מפואר.‬

905
00:50:42,539 --> 00:50:44,958
‫יש! סיימנו את המבצר!"‬

906
00:50:46,793 --> 00:50:49,212
‫לרקוד בעירום בשלישייה ביער‬

907
00:50:49,296 --> 00:50:52,090
‫זה תחביב מספר אחד של נשים בכל הזמנים.‬

908
00:50:53,258 --> 00:50:54,634
‫אנו מתות על זה.‬

909
00:50:54,718 --> 00:50:57,137
‫נכון שזה ממש בטוח? אנו מתות על זה.‬

910
00:50:57,220 --> 00:51:02,267
‫זה נראה כמו ריקוד עליז ותמים ביער‬
‫בחג לאומי, בלי דרמה.‬

911
00:51:03,769 --> 00:51:05,979
‫אבל שימו לב לקבוצה הזו.‬

912
00:51:07,314 --> 00:51:10,067
‫זה צמוד מדי, בשביל בילוי תמים.‬

913
00:51:11,151 --> 00:51:13,070
‫זה מרמז על מתח.‬

914
00:51:14,071 --> 00:51:16,406
‫מה קרה? מישהו דיבר על פליאו?‬

915
00:51:16,490 --> 00:51:17,324
‫לא.‬

916
00:51:18,200 --> 00:51:20,660
‫מה שקרה זה שהדמות המרכזית הבינה‬

917
00:51:20,744 --> 00:51:22,370
‫שחתיכת הבד, האריג הזעיר,‬

918
00:51:22,454 --> 00:51:24,122
‫המבצר הפוטנציאלי, כביכול...‬

919
00:51:25,332 --> 00:51:27,918
‫נכנס כל כך עמוק לתחת שלה...‬

920
00:51:29,669 --> 00:51:34,049
‫כל כך עמוק לתחת שלה,‬
‫שהוא מכסה את שני ה"פאני".‬

921
00:51:35,342 --> 00:51:37,260
‫והיא עצבנית.‬

922
00:51:39,805 --> 00:51:43,266
‫בשלב הזה, חשוב לציין שזה לא צילום.‬

923
00:51:43,350 --> 00:51:45,769
‫זה לא צילום מקרי...‬

924
00:51:46,561 --> 00:51:49,898
‫שמתעד רגע מצער. לא נעים.‬

925
00:51:51,066 --> 00:51:53,568
‫לא, הדבר הזה הוא ציור.‬

926
00:51:55,195 --> 00:51:56,530
‫לכן זאת...‬

927
00:52:00,700 --> 00:52:01,868
‫החלטה!‬

928
00:52:04,121 --> 00:52:07,707
‫זו החלטה שגבר עשה, והשקיע בה זמן.‬

929
00:52:40,699 --> 00:52:41,741
‫יש לי אוטיזם.‬

930
00:52:44,286 --> 00:52:45,453
‫זה מונולוג זעיר.‬

931
00:52:49,040 --> 00:52:51,751
‫אובחנתי בשלב מאוחר מאוד,‬
‫לפני ארבע שנים בלבד.‬

932
00:52:52,335 --> 00:52:56,339
‫אובחנתי לפני ארבע שנים,‬
‫אבל אבחנתי את עצמי קודם.‬

933
00:52:56,882 --> 00:52:59,217
‫זו דרך נהדרת לגשת לכל מומחה.‬

934
00:52:59,593 --> 00:53:00,427
‫הם מתים על זה.‬

935
00:53:00,969 --> 00:53:03,346
‫הם אומרים, "המשיכי לספר לי מה את חושבת".‬

936
00:53:05,140 --> 00:53:08,560
‫הסיבה שבגללה חשבתי לאבחן את עצמי,‬

937
00:53:08,643 --> 00:53:10,770
‫זה בגלל שאנשים כל הזמן אמרו לי.‬

938
00:53:12,063 --> 00:53:13,273
‫בדרך כלל אחרי הופעה,‬

939
00:53:13,356 --> 00:53:15,525
‫אנשים אמרו "נראה לי שיש לך אוטיזם".‬

940
00:53:17,360 --> 00:53:19,946
‫למען האמת, כל אדם שעשה לי את זה בחיי,‬

941
00:53:20,197 --> 00:53:22,449
‫אני חושבת שכולם היו על הספטקרום.‬

942
00:53:23,116 --> 00:53:24,951
‫כי זה הקטע שלנו.‬

943
00:53:25,118 --> 00:53:28,413
‫משהו כמו, "יש לי פיסת מידע שחסרה לך.‬

944
00:53:30,123 --> 00:53:32,876
‫יתכן שאינך מוכנה לשמוע את המידע‬
‫אבל אספר לך בכל זאת,‬

945
00:53:32,959 --> 00:53:37,297
‫כי ידע הוא כוח, בורות היא כלוב‬
‫וניתן להתמודד עם רגשות. יום טוב".‬

946
00:53:40,258 --> 00:53:42,802
‫הבעיה הייתה שלא הבנתי מספיק על אוטיזם‬

947
00:53:42,886 --> 00:53:44,721
‫כדי להבין אם יש לי אוטיזם.‬

948
00:53:44,888 --> 00:53:47,057
‫כי ההבנה שלנו לגבי אוטיזם,‬

949
00:53:47,140 --> 00:53:49,976
‫זה משהו שקורה לילדים צעירים‬
‫שמאוד אוהבים מתמטיקה.‬

950
00:53:50,936 --> 00:53:53,521
‫עד היום, שני הדברים האלה לא נכונים לגביי.‬

951
00:53:53,605 --> 00:53:56,775
‫אנשים אמרו, "נראה לי שיש לך אוטיזם",‬
‫ולא הבנתי למה חשבו כך.‬

952
00:53:57,484 --> 00:53:59,903
‫כמובן, קיבלתי חיסונים, אבל חוץ מזה...‬

953
00:54:02,322 --> 00:54:03,323
‫הנה זה.‬

954
00:54:04,824 --> 00:54:06,284
‫תתכוננו.‬

955
00:54:07,619 --> 00:54:11,915
‫מכל המיתוסים האיומים על אוטיזם,‬
‫זה בהחלט נמצא בצמרת.‬

956
00:54:12,165 --> 00:54:13,667
‫ולא משנה שאנחנו יודעים...‬

957
00:54:14,542 --> 00:54:19,089
‫שחיסונים לא גורמים לאוטיזם.‬
‫אתם יודעים מה גורם לאוטיזם?‬

958
00:54:19,631 --> 00:54:22,175
‫לא. אתם לא יודעים.‬

959
00:54:24,636 --> 00:54:25,470
‫ואם...‬

960
00:54:26,638 --> 00:54:28,974
‫אם אתם חושבים שאתם יודעים,‬

961
00:54:29,057 --> 00:54:32,102
‫הביטחון העצמי שלכם עושה אתכם מטומטמים.‬

962
00:54:33,270 --> 00:54:35,438
‫אני גם יודעת שלא אוכל לומר דבר‬

963
00:54:35,522 --> 00:54:37,565
‫שישנה את דעתו של מתנגד לחיסונים.‬

964
00:54:37,649 --> 00:54:40,318
‫אני יודעת, כי "ראש סגור" לא עובד כך.‬

965
00:54:40,527 --> 00:54:41,653
‫זה לא עובד.‬

966
00:54:42,988 --> 00:54:45,073
‫זה סגור לעסקים, נכון?‬

967
00:54:45,156 --> 00:54:48,159
‫כדי לפתוח ראש־סגור, ‬
‫צריך להגיע אליו מבפנים.‬

968
00:54:48,243 --> 00:54:52,455
‫לא אוכל לשנות את דעתו של מתנגד לחיסונים,‬
‫אבל אנסה בכל מקרה. אני אנסה.‬

969
00:54:52,622 --> 00:54:55,917
‫כי לפי התאוריה שלי, ‬
‫אאשים אותם בראש־סגור‬

970
00:54:56,084 --> 00:54:58,586
‫הם יגיבו ויגידו "לא נכון", וכך אכנס פנימה.‬

971
00:55:01,589 --> 00:55:03,800
‫יש כאן מתנגדי חיסונים, בהחלט.‬

972
00:55:03,883 --> 00:55:07,387
‫אל תזדהו, ממש לא. זה לא מה שקורה כאן.‬

973
00:55:09,139 --> 00:55:10,265
‫אתם במיעוט.‬

974
00:55:10,348 --> 00:55:12,726
‫אתם אמנם אוהבים לתמרן סטטיסטיקות‬

975
00:55:12,809 --> 00:55:14,227
‫אבל זה גדול אפילו עליכם.‬

976
00:55:16,896 --> 00:55:17,731
‫כמו כן...‬

977
00:55:18,523 --> 00:55:22,027
‫יש כאן מתנגדי חיסונים, אל תטעו,‬

978
00:55:22,110 --> 00:55:25,030
‫כי קהל היעד שלי הוא נשים עשירות,‬
‫לבנות ופריבילגיות‬

979
00:55:25,113 --> 00:55:28,366
‫וזו דיאגרמת ון עם הרבה שטחים חופפים.‬

980
00:55:33,121 --> 00:55:34,789
‫אם אתם מתנגדי חיסונים,‬

981
00:55:34,873 --> 00:55:37,250
‫אני מבטיחה שלא תאהבו את הקטע הבא.‬

982
00:55:38,960 --> 00:55:41,713
‫אבל אם צחקתם לכל אורך המופע‬

983
00:55:41,796 --> 00:55:43,048
‫ולפתע תעצרו עכשיו...‬

984
00:55:43,131 --> 00:55:44,549
‫כולם ידעו.‬

985
00:55:47,677 --> 00:55:49,846
‫אז לא כדאי לכם שזה יקרה.‬

986
00:55:50,347 --> 00:55:51,431
‫פשוט תעשו ככה.‬

987
00:55:52,849 --> 00:55:54,642
‫לא תיהנו מזה. פשוט תעשו כך.‬

988
00:55:59,022 --> 00:56:02,442
‫טוב, מתנגדי חיסונים,‬
‫בואו נעמיד פנים שאתם צודקים.‬

989
00:56:02,525 --> 00:56:03,360
‫אתם לא.‬

990
00:56:05,487 --> 00:56:07,364
‫העמת פנים אינה מדע, אבל...‬

991
00:56:11,451 --> 00:56:14,913
‫נעמיד פנים שאתם צודקים,‬
‫וחיסונים גורמים לאוטיזם.‬

992
00:56:15,246 --> 00:56:16,081
‫הם לא.‬

993
00:56:18,875 --> 00:56:19,918
‫מה עכשיו?‬

994
00:56:21,961 --> 00:56:25,423
‫בתור מישהי על הספקטרום האוטיסטי,‬
‫אומר לכם דבר אחד.‬

995
00:56:25,840 --> 00:56:27,967
‫אני שמחה לסבול למען הכלל.‬

996
00:56:28,676 --> 00:56:31,137
‫אני לא אומרת שאוטיזם זה קל.‬

997
00:56:31,221 --> 00:56:32,722
‫לא. זה קשה.‬

998
00:56:33,264 --> 00:56:35,100
‫איני מכחישה את זה.‬

999
00:56:35,225 --> 00:56:37,602
‫אבל למרות שהחיים קשים, נחמד לחיות.‬

1000
00:56:37,936 --> 00:56:40,772
‫ונחמד במיוחד לחיות בעולם...‬

1001
00:56:41,022 --> 00:56:42,899
‫בלי פוליו!‬

1002
00:56:46,653 --> 00:56:49,823
‫פוליו זה רע!‬

1003
00:56:51,032 --> 00:56:54,536
‫וזו עובדה, לא הרגשה.‬

1004
00:56:56,204 --> 00:57:00,750
‫אני מעדיפה שיהיה לי אוטיזם,‬
‫מלהיות סוציופתית כמוכם.‬

1005
00:57:00,834 --> 00:57:01,960
‫הרשו לי להסביר.‬

1006
00:57:04,337 --> 00:57:07,715
‫אם אתם באמת חושבים שהילד שלכם,‬
‫הילד היחידי שלכם‬

1007
00:57:07,799 --> 00:57:10,510
‫חשוב יותר מכל שאר הילדים יחדיו...‬

1008
00:57:11,636 --> 00:57:12,971
‫אינם משחקים למען הקבוצה.‬

1009
00:57:13,054 --> 00:57:17,642
‫אם אינכם רוצים לשחק למען הקבוצה,‬
‫למה אתם בכלל עושים ילדים?‬

1010
00:57:17,767 --> 00:57:22,147
‫תאמצו אבן כחיית מחמד, ‬
‫ותמחקו את הבלוג המזוין שלכם.‬

1011
00:57:31,531 --> 00:57:32,615
‫הורדתי את זה מהלב.‬

1012
00:57:32,699 --> 00:57:35,577
‫אני יודעת שכשזה יעלה לרשת, החלק הזה...‬

1013
00:57:36,453 --> 00:57:40,748
‫יפתח בפניי עולם של קמפיין שנאה‬
‫מתנועת מתנגדי החיסונים.‬

1014
00:57:40,832 --> 00:57:42,709
‫כי אל תטעו, הם...‬

1015
00:57:42,959 --> 00:57:45,795
‫מתואמים. הם לא פועלים באקראיות, הם כת.‬

1016
00:57:46,087 --> 00:57:47,464
‫ובינתיים...‬

1017
00:57:48,506 --> 00:57:51,968
‫בינתיים הופעתי עם החומר הזה רק מול קהל‬

1018
00:57:52,051 --> 00:57:54,012
‫והשנאה כבר מטפטפת.‬

1019
00:57:54,095 --> 00:57:56,347
‫היא מכוונת, והיא ארסית.‬

1020
00:57:57,140 --> 00:58:00,602
‫אבל זה לא מפריע לי, אל תדאגו.‬
‫אני מנשנשת אותה. זה טעים.‬

1021
00:58:00,727 --> 00:58:02,103
‫זה באמת בסדר.‬

1022
00:58:02,937 --> 00:58:06,024
‫הבנתם למה אני ניזונה משנאה? ‬
‫קלטתם את העניין?‬

1023
00:58:07,066 --> 00:58:09,486
‫כך בונים חסינות. זה נקרא "מיקרו מינון".‬

1024
00:58:12,322 --> 00:58:15,200
‫כן. השנאה שלכם היא החיסון שלי.‬

1025
00:58:17,327 --> 00:58:18,161
‫כן.‬

1026
00:58:18,953 --> 00:58:20,955
‫מה תעשו? כבר יש לי אוטיזם.‬

1027
00:58:29,297 --> 00:58:32,383
‫יש לי מה שנקרא "אוטיזם בתפקוד גבוה"‬

1028
00:58:32,467 --> 00:58:34,344
‫וזה שם נורא למה שיש לי.‬

1029
00:58:34,719 --> 00:58:37,805
‫כי זה נותן את הרושם שהתפקוד שלי גבוה.‬

1030
00:58:38,723 --> 00:58:39,891
‫ממש לא.‬

1031
00:58:40,475 --> 00:58:42,769
‫כדי שתבינו איך זה להיות על הספקטרום,‬

1032
00:58:42,852 --> 00:58:46,356
‫זה כמו להיות הפיכח היחידי ‬
‫בחדר מלא בשיכורים.‬

1033
00:58:46,856 --> 00:58:47,732
‫או להפך.‬

1034
00:58:47,815 --> 00:58:51,528
‫ביסודו של דבר, כולם משדרים על גל‬
‫שאין לך יכולת להתחבר אליו.‬

1035
00:58:51,778 --> 00:58:52,904
‫אתן דוגמה ויזואלית.‬

1036
00:58:53,947 --> 00:58:54,781
‫האישה הזו...‬

1037
00:58:58,618 --> 00:59:00,245
‫היא על הספקטרום. זה...‬

1038
00:59:01,079 --> 00:59:03,164
‫סיפור החיים המזוינים שלי.‬

1039
00:59:04,374 --> 00:59:08,461
‫באמת. "הייתה הלוויה באותו המקום‬
‫ובאותו הזמן בשבוע שעבר.‬

1040
00:59:09,504 --> 00:59:11,130
‫למה לא קיבלתי את המזכר?‬

1041
00:59:12,382 --> 00:59:14,551
‫למה להתנשק? זה רעש נורא".‬

1042
00:59:19,597 --> 00:59:23,101
‫אני אף פעם לא מקבלת את המזכר,‬
‫אני תמיד מפספסת את המזכר.‬

1043
00:59:23,309 --> 00:59:27,689
‫אני זוכרת שהפכתי מחביבת המורה,‬
‫לאויבת של המורה.‬

1044
00:59:28,189 --> 00:59:29,232
‫בשיעור אחד.‬

1045
00:59:29,607 --> 00:59:33,486
‫עד שאובחנתי, לא הצלחתי להבין מה קרה.‬

1046
00:59:33,778 --> 00:59:38,283
‫זה היה שיעור על מילות יחס,‬
‫אז תתכוננו לסיפור הזה.‬

1047
00:59:38,491 --> 00:59:41,077
‫עכשיו, אהבתי את המורה, היא הייתה טובה.‬

1048
00:59:41,160 --> 00:59:44,038
‫אהבתי את ההסברים שלה,‬
‫אבל איבדנו זו את זו כך.‬

1049
00:59:44,247 --> 00:59:47,041
‫כך היא התחילה בשיעור,‬
‫היא אמרה "דמיינו קופסה".‬

1050
00:59:47,125 --> 00:59:50,587
‫יכולתי לעשות זאת, הייתי מוכשרת במידה.‬
‫חשיבה ויזואלית. קופסה טובה, יציבה.‬

1051
00:59:50,670 --> 00:59:53,047
‫תלת־ממדית, לא משהו מפואר, אבל שם.‬

1052
00:59:54,132 --> 00:59:55,842
‫ואז היא אמרה, "מילת יחס...‬

1053
00:59:56,259 --> 00:59:58,803
‫זו מילה שמסבירה את הקרבה שלך...‬

1054
00:59:59,220 --> 01:00:00,221
‫לקופסה".‬

1055
01:00:00,847 --> 01:00:03,349
‫ואז החשיבה שלי התפרקה.‬

1056
01:00:03,433 --> 01:00:06,519
‫כי חשבתי, "אני קרובה של קופסה?"‬

1057
01:00:08,563 --> 01:00:11,357
‫ואז היא אמרה, "עכשיו,‬
‫תוכלו להיות מאחורי הקופסה.‬

1058
01:00:11,441 --> 01:00:13,610
‫מישהו יודע מהי מילת היחס?"‬

1059
01:00:13,943 --> 01:00:15,945
‫לא, הם לא ידעו, אבל הייתה לי שאלה.‬

1060
01:00:17,196 --> 01:00:19,824
‫אמרתי, "האם אני עשויה מקופסה?"‬

1061
01:00:22,410 --> 01:00:24,120
‫אשתף אתכם בחשיבה שלי.‬

1062
01:00:24,203 --> 01:00:26,789
‫חשבתי שאם אני קרובה של קופסה,‬
‫אנו חולקות DNA‬

1063
01:00:26,873 --> 01:00:28,541
‫וזה היה יותר הגיוני בראשי...‬

1064
01:00:28,791 --> 01:00:31,377
‫שאני עשויה מקופסה, והקופסה עשויה ממני.‬

1065
01:00:32,545 --> 01:00:36,174
‫אבל המורה לא התחברה למחשבות הנבונות‬
‫שהסתובבו להן בראשי.‬

1066
01:00:36,674 --> 01:00:40,094
‫היא נדהמה ואמרה, "לא, האנה.‬
‫את לא עשויה מקופסה.‬

1067
01:00:41,095 --> 01:00:42,972
‫מפתיע שאת צריכה לשאול את זה.‬

1068
01:00:47,226 --> 01:00:49,896
‫בסדר, את יכולה להיות לפני הקופסה.‬

1069
01:00:50,355 --> 01:00:52,357
‫מישהו יודע מהי מילת היחס?"‬

1070
01:00:52,523 --> 01:00:54,901
‫לא, הם לא ידעו, אבל הייתה לי שאלה נוספת.‬

1071
01:00:55,693 --> 01:00:58,196
‫אמרתי, "לקופסה יש שם?"‬

1072
01:00:59,322 --> 01:01:03,242
‫חשבתי שאם יהיה לה שם, ‬
‫אבין את הקרבה בינינו.‬

1073
01:01:03,326 --> 01:01:04,952
‫אולי אנחנו דודניות?‬

1074
01:01:05,536 --> 01:01:07,872
‫והיא אמרה, "לא. זו קופסה.‬

1075
01:01:08,623 --> 01:01:10,249
‫לקופסאות אין שמות, האנה.‬

1076
01:01:10,917 --> 01:01:13,044
‫את מכירה קופסאות עם שמות?"‬

1077
01:01:13,544 --> 01:01:15,963
‫אני התחלתי למנות דגני בוקר...‬

1078
01:01:20,259 --> 01:01:21,511
‫היא אמרה, "טוב, בסדר.‬

1079
01:01:23,054 --> 01:01:26,474
‫תוכלי להיות לצד הקופסה.‬
‫מישהו יודע מהי מילת היחס?"‬

1080
01:01:26,557 --> 01:01:28,935
‫לא, הם לא ידעו. אבל הייתה לי שאלה נוספת.‬

1081
01:01:29,310 --> 01:01:34,482
‫איני זוכרת את המחשבה מאחורי השאלה הזו,‬
‫אבל אני זוכרת ששאלתי, כי אז כולם צחקו‬

1082
01:01:34,565 --> 01:01:36,401
‫ולא היה לי מושג למה.‬

1083
01:01:36,734 --> 01:01:39,195
‫אבל אני זוכרת שההרגשה מצאה חן בעיניי.‬

1084
01:01:42,782 --> 01:01:43,783
‫זו הייתה השאלה.‬

1085
01:01:43,866 --> 01:01:46,327
‫אמרתי, "מותר לי לאכול את הקופסה?"‬
‫("לרדת לאישה")‬

1086
01:01:49,789 --> 01:01:53,209
‫אז ברור, כן. כולם צוחקים, ‬
‫חוץ ממני ומהמורה.‬

1087
01:01:53,292 --> 01:01:55,545
‫במחשבה לאחור, לא ברור למה היא לא צחקה.‬

1088
01:01:56,421 --> 01:01:58,339
‫זו פשוט בדיחה קלאסית.‬

1089
01:01:58,965 --> 01:02:02,093
‫ילדה לסבית שאלה אם מותר לה "לאכול קופסה".‬

1090
01:02:04,303 --> 01:02:06,806
‫היא לא חשבה שזה מצחיק,‬
‫ואמרה "טוב, בסדר...‬

1091
01:02:09,183 --> 01:02:11,602
‫תירגעו. טוב, זה לא הכיוון הנכון.‬

1092
01:02:11,686 --> 01:02:15,273
‫אולי נדמיין משהו אחר, ביחס לקופסה?‬

1093
01:02:15,982 --> 01:02:17,400
‫טוב? אולי פינגווין?‬

1094
01:02:19,527 --> 01:02:22,363
‫הפינגווין עשוי להיות בתוך הקופסה.‬

1095
01:02:22,447 --> 01:02:24,490
‫מישהו יודע מהי מילת היחס?"‬

1096
01:02:24,782 --> 01:02:27,952
‫לא, הם לא ידעו. אבל היו לי‬
‫שאלות מזוינות על הפינגווין.‬

1097
01:02:29,120 --> 01:02:31,581
‫אמרתי, "ממה עשוי הפינגווין?"‬

1098
01:02:33,416 --> 01:02:35,877
‫זו השאלה ששברה את המורה.‬

1099
01:02:36,043 --> 01:02:38,171
‫ניתן לדעת ששברת מורה‬

1100
01:02:38,254 --> 01:02:40,965
‫כשמורה שאף פעם לא מקללת, מקללת בטירוף.‬

1101
01:02:42,300 --> 01:02:45,303
‫אמרתי, "ממה עשוי הפינגווין?"‬
‫והיא אמרה, "פינגווין...‬

1102
01:02:45,762 --> 01:02:46,596
‫כלומר...‬

1103
01:02:47,638 --> 01:02:49,432
‫זה עשוי מפינגווין מזוין!"‬

1104
01:02:51,517 --> 01:02:53,311
‫והתשובה הזו היא פשוט...‬

1105
01:02:54,854 --> 01:02:57,190
‫זה מדויק לחלוטין.‬

1106
01:02:57,273 --> 01:02:58,649
‫זו תשובה מדהימה.‬

1107
01:02:58,733 --> 01:03:01,736
‫אי אפשר להפריך את התשובה הזו,‬
‫זו תשובה טובה.‬

1108
01:03:03,488 --> 01:03:07,408
‫בשלב הזה הבנתי שסטיתי מהמסלול,‬
‫אבל היו לי שאלות דחופות.‬

1109
01:03:07,492 --> 01:03:09,911
‫חשבתי, "זה לא הזמן המתאים, היא נסערת".‬

1110
01:03:11,621 --> 01:03:15,500
‫חשבתי לחכות עם השאלה, כך חשבתי.‬
‫זו הייתה טעות.‬

1111
01:03:15,583 --> 01:03:18,002
‫הייתי צריכה לשאול אז, בלהט הדברים...‬

1112
01:03:19,587 --> 01:03:20,421
‫או בכלל לא.‬

1113
01:03:20,922 --> 01:03:22,632
‫כי עשיתי את הדבר הנורא ביותר.‬

1114
01:03:23,007 --> 01:03:25,301
‫חיכיתי שהיא תרגיש בטוחה.‬

1115
01:03:27,470 --> 01:03:28,930
‫ואז שאלתי את השאלה.‬

1116
01:03:29,013 --> 01:03:31,265
‫אבל חיכיתי המון זמן, ‬
‫זה לא היה באותו השיעור.‬

1117
01:03:31,349 --> 01:03:34,060
‫זה היה בשלב מאוחר יותר ביום,‬
‫בקריאה שקטה.‬

1118
01:03:36,062 --> 01:03:38,731
‫חיכיתי כל כך הרבה זמן,‬
‫שזו כבר לא הייתה שאלה.‬

1119
01:03:38,815 --> 01:03:40,983
‫זו הייתה תאוריה, וזה יותר גרוע.‬

1120
01:03:42,693 --> 01:03:44,529
‫אמרתי, "מה אם...‬

1121
01:03:46,322 --> 01:03:48,282
‫הפינגווין 'אכל את הקופסה'?‬

1122
01:03:50,159 --> 01:03:53,746
‫לא היית אומרת שהפינגווין‬
‫קצת עשוי מקופסה?"‬

1123
01:03:55,498 --> 01:03:56,415
‫היא סילקה אותי.‬

1124
01:03:56,499 --> 01:03:59,752
‫זו הייתה הפעם ראשונה, ולא האחרונה,‬
‫שסולקתי החוצה‬

1125
01:03:59,836 --> 01:04:02,129
‫מבלי שהיה לי מושג למה.‬

1126
01:04:03,256 --> 01:04:07,552
‫העניין הוא שבאמת התעניינתי בשיעור הזה.‬

1127
01:04:08,094 --> 01:04:11,264
‫באמת רציתי לדעת מהי מילת יחס,‬

1128
01:04:11,347 --> 01:04:13,015
‫זה לא שאמרתי, "מילות יחס?‬

1129
01:04:13,224 --> 01:04:14,725
‫מעולם לא שמעתי על זה!"‬

1130
01:04:17,228 --> 01:04:21,065
‫אבל היא הסבירה לי אח"כ, היא אמרה,‬
‫"את מתעקשת על זווית לא נכונה".‬

1131
01:04:21,566 --> 01:04:23,109
‫אמרתי, "אבל אני לא משולש".‬

1132
01:04:26,737 --> 01:04:29,407
‫לא למדתי מהי מילת יחס באותו יום.‬

1133
01:04:29,490 --> 01:04:31,450
‫אני מבינה עכשיו, זה נקלט.‬

1134
01:04:31,534 --> 01:04:34,203
‫אני גם מבינה שאם הפינגווין ‬
‫"אכל את הקופסה"...‬

1135
01:04:34,662 --> 01:04:37,748
‫הפינגווין היה מסביב לקופסה.‬

1136
01:04:42,420 --> 01:04:47,550
‫באמת, היום שבו אובחן אצלי אוטיזם,‬
‫היה יום מצוין.‬

1137
01:04:48,050 --> 01:04:52,263
‫כי הרגשתי שקיבלתי את המפתחות לעיר שלי.‬

1138
01:04:53,139 --> 01:04:54,849
‫כי הצלחתי להבין‬

1139
01:04:54,932 --> 01:04:58,185
‫כל כך הרבה דברים שבלבלו אותי.‬

1140
01:04:58,269 --> 01:05:01,439
‫למשל, למה אני אינטליגנטית,‬
‫אבל מתקשה להוכיח זאת?‬

1141
01:05:04,859 --> 01:05:07,403
‫למה איני מסוגלת למלא טפסים, למה...‬

1142
01:05:08,613 --> 01:05:12,325
‫למה הייתה לי תחושת בידוד כל חיי‬

1143
01:05:12,408 --> 01:05:14,702
‫למרות שכל כך ניסיתי להיות שייכת?‬

1144
01:05:15,536 --> 01:05:18,289
‫זה חלק גדול מלהיות על הספקטרום, זה בודד.‬

1145
01:05:18,789 --> 01:05:20,708
‫התקשיתי להתחבר לאחרים,‬

1146
01:05:20,791 --> 01:05:24,962
‫כי המוח שלי לוקח אותי למקומות‬
‫שאף אחד לא חי בו.‬

1147
01:05:25,212 --> 01:05:27,757
‫אי אפשר פשוט לפתוח בשיחה עם אנשים‬

1148
01:05:27,840 --> 01:05:30,092
‫על כיס דאגלס בפארק הכלבים.‬

1149
01:05:31,344 --> 01:05:34,931
‫אנשים לא אוהבים את זה,‬
‫וניסיתי יותר מפעם אחת.‬

1150
01:05:37,308 --> 01:05:40,811
‫אבל לא באתי לקבל רחמים,‬
‫אלא להרוס את הביטחון שלכם.‬

1151
01:05:41,520 --> 01:05:44,482
‫כי ברור שמצאתי דרך לשתף את החשיבה שלי.‬

1152
01:05:45,024 --> 01:05:45,942
‫הלא כן?‬

1153
01:05:46,442 --> 01:05:50,196
‫תקראו לזה איך שאתם צריכים לקרוא לזה.‬

1154
01:05:50,404 --> 01:05:52,657
‫מונולוג. הרצאה.‬

1155
01:05:53,616 --> 01:05:57,078
‫תגידו "עגבנייה", אני אגיד "קטשופ, ‬
‫כביש סואן". אסביר בשפה פשוטה.‬

1156
01:05:57,161 --> 01:06:01,624
‫המופע הזה הוא מילת יחס מטאפורית‬
‫שמסבירה את מערכת היחסים‬

1157
01:06:01,707 --> 01:06:04,085
‫בין מה שחשבתם שחשבתם‬
‫שראיתם אותי חושבת...‬

1158
01:06:04,919 --> 01:06:06,837
‫לבין מה שאני מסוגלת לחשוב.‬

1159
01:06:06,963 --> 01:06:09,840
‫כי אני אוהבת את דרך החשיבה שלי.‬

1160
01:06:10,257 --> 01:06:12,259
‫אם העולם צודק ואני צודקת בו,‬

1161
01:06:12,343 --> 01:06:14,845
‫אמצא את הרוכסן המוזר,‬
‫והחשיבה שלי תתפשט.‬

1162
01:06:14,929 --> 01:06:17,181
‫יש יופי בדרך החשיבה שלי.‬

1163
01:06:17,473 --> 01:06:19,350
‫אני לא חושבת מחוץ לקופסה.‬

1164
01:06:20,059 --> 01:06:22,687
‫אבל מסתבר שאם אני מבקשת יפה,‬

1165
01:06:22,770 --> 01:06:25,815
‫כן, מותר לי "לאכול את הקופסה".‬

1166
01:06:27,733 --> 01:06:28,567
‫תראו.‬

1167
01:06:29,694 --> 01:06:31,153
‫במימון "מקדונלדס".‬

1168
01:06:32,655 --> 01:06:34,073
‫אתם רואים אותו?‬

1169
01:06:34,448 --> 01:06:35,282
‫איזה "קאנט".‬

1170
01:06:38,244 --> 01:06:40,955
‫זה ברנרדוס הקדוש.‬

1171
01:06:41,080 --> 01:06:43,040
‫זה ברנרדוס הקדוש, זו מריה הבתולה‬

1172
01:06:43,124 --> 01:06:45,793
‫זה ישו התינוק, וזה אריה זעיר.‬

1173
01:06:48,254 --> 01:06:53,342
‫אתם רואים את הפעולה המרכזית בציור?‬
‫אתם רואים מה קורה? מריה הבתולה...‬

1174
01:06:54,051 --> 01:06:57,388
‫מתיזה חלב על הפרצוף המזוין שלו.‬

1175
01:07:00,558 --> 01:07:01,851
‫שלום לך. עכשיו...‬

1176
01:07:01,976 --> 01:07:04,979
‫היצור הזה אומר,‬
‫"בדרך כלל אני הכי מוזר בתמונה.‬

1177
01:07:06,397 --> 01:07:07,356
‫אני אריה זעיר".‬

1178
01:07:07,440 --> 01:07:11,444
‫אבל לא, כי מריה הבתולה‬
‫מתיזה חלב על הפרצוף המזוין שלו.‬

1179
01:07:12,486 --> 01:07:15,364
‫הציור מספר איך ברנרדוס‬
‫הפך לברנרדוס הקדוש.‬

1180
01:07:15,448 --> 01:07:17,116
‫יום אחד הוא ברנרדוס הרגיל...‬

1181
01:07:17,658 --> 01:07:18,743
‫ואז היה לו חזון.‬

1182
01:07:18,826 --> 01:07:21,537
‫בחזון, מריה הבתולה הופיעה לפניו...‬

1183
01:07:22,538 --> 01:07:25,541
‫והתיזה חלב על הפרצוף המזוין שלו.‬

1184
01:07:26,542 --> 01:07:29,128
‫אני לא שופטת אותו, לכולנו יש חלומות.‬

1185
01:07:30,254 --> 01:07:33,716
‫קרה לכולנו שהתעוררנו ואמרנו,‬
‫"לא ידעתי את זה על עצמי".‬

1186
01:07:35,259 --> 01:07:36,260
‫זה בסדר.‬

1187
01:07:36,343 --> 01:07:40,056
‫מוזר שהוא לא התעורר ואמר,‬
‫"אכניס את זה לתיקייה הסודית".‬

1188
01:07:42,224 --> 01:07:45,811
‫לא, ממש לא. הוא התעורר ואמר,‬
‫"כדאי שאספר לחבר'ה".‬

1189
01:07:46,854 --> 01:07:49,065
‫החבר'ה נפגשו ואמרו, "זה מדהים.‬

1190
01:07:49,148 --> 01:07:50,775
‫כדאי שנקרא לו 'קדוש'.‬

1191
01:07:51,817 --> 01:07:53,360
‫הוא קדוש, כי... מה? סליחה?‬

1192
01:07:54,070 --> 01:07:54,904
‫מה?‬

1193
01:07:55,404 --> 01:07:59,158
‫הוא קדוש, כי... מה? היה לו חלום רטוב?‬

1194
01:08:00,117 --> 01:08:01,744
‫ועכשיו הוא קדוש מזוין?‬

1195
01:08:01,827 --> 01:08:06,082
‫הוא היה עד לנס ההנקה, ועכשיו הוא קדוש?‬

1196
01:08:07,666 --> 01:08:10,836
‫הוא שם את עצמו במרכז, ועכשיו הוא..."‬

1197
01:08:10,920 --> 01:08:12,546
‫זה רף נמוך.‬

1198
01:08:13,130 --> 01:08:16,133
‫זו ההוכחה שגברים המציאו שמות לכל הדברים‬

1199
01:08:16,216 --> 01:08:18,135
‫וזייפו את המשחק המזוין.‬

1200
01:08:18,219 --> 01:08:19,345
‫זה לא מספיק. ‬

1201
01:08:19,428 --> 01:08:22,932
‫בואו נדבר על מריטוקרטיה. זו סנטה ססיליה.‬

1202
01:08:24,015 --> 01:08:27,060
‫היא למדה לנגן על צ'לו מזוין.‬

1203
01:08:28,562 --> 01:08:29,729
‫מה ברני עשה?‬

1204
01:08:36,069 --> 01:08:37,863
‫זה לא מספיק.‬

1205
01:08:40,573 --> 01:08:41,908
‫האין זה מוזר...‬

1206
01:08:42,368 --> 01:08:45,453
‫שהמציאו צ'לו, אבל לא מעמד לתווים?‬

1207
01:08:47,288 --> 01:08:50,209
‫למה הם עדיין מסתמכים על תינוקות עירומים?‬

1208
01:08:53,087 --> 01:08:54,255
‫זה הציור האהוב עלי.‬

1209
01:08:54,337 --> 01:08:58,091
‫זה "הדוכסית מאלבה"‬
‫של האמן הספרדי הדגול, גויה.‬

1210
01:08:58,425 --> 01:09:01,636
‫אני אוהבת את זה,‬
‫כי היא בוודאי שילמה הון על הדיוקן.‬

1211
01:09:01,886 --> 01:09:03,430
‫והיא שילמה הון,‬

1212
01:09:03,848 --> 01:09:07,350
‫רק כדי שתוכל לומר לאנשים במשך מאות שנים...‬

1213
01:09:07,852 --> 01:09:09,770
‫שיש לה נעליים.‬

1214
01:09:11,897 --> 01:09:16,152
‫"יש לי נעליים. יש לי נעליים, 'יואול'.‬
‫יש לי נעליים".‬

1215
01:09:17,694 --> 01:09:20,072
‫זה מה שדמיינתי שהוויפט אמר בפארק הכלבים.‬

1216
01:09:20,156 --> 01:09:21,198
‫"יש לי נעליים".‬

1217
01:09:25,870 --> 01:09:28,205
‫נשים נדבקות לסלעים‬

1218
01:09:28,288 --> 01:09:32,042
‫זה התחביב השני של נשים בכל הזמנים.‬

1219
01:09:33,877 --> 01:09:35,129
‫בכל הזמנים.‬

1220
01:09:35,504 --> 01:09:38,674
‫זה מתחת לסלע... זה עשוי מסלע.‬

1221
01:09:39,341 --> 01:09:42,051
‫הן פשוט נתקעות... מה קורה כאן?‬

1222
01:09:42,261 --> 01:09:43,429
‫כאילו, מה?‬

1223
01:09:44,555 --> 01:09:47,558
‫אלו מים מלוחים בטירוף.‬

1224
01:09:48,309 --> 01:09:52,313
‫היא לא שוחה, היא סתם מחליקה על פני השטח‬
‫על ה"פאני" שלה.‬

1225
01:09:53,647 --> 01:09:55,107
‫מה עושים עם הברכיים?‬

1226
01:09:56,942 --> 01:09:57,985
‫החתול חטף שבץ.‬

1227
01:10:05,242 --> 01:10:08,704
‫הוא אומר, "תודה לאל שאת עירומה,‬
‫אני מצייר נוף".‬

1228
01:10:13,709 --> 01:10:14,668
‫זה תינוק גדול.‬

1229
01:10:15,961 --> 01:10:17,254
‫הוא עצום.‬

1230
01:10:17,338 --> 01:10:20,549
‫היא בטח פתחה את כיס דאגלס,‬
‫כדי שיהיה לו מקום.‬

1231
01:10:23,385 --> 01:10:24,803
‫זו ונוס מווילנדורף.‬

1232
01:10:24,887 --> 01:10:28,474
‫היא הקדימה את אידאל היופי מיוון העתיקה.‬
‫אתם יודעים ממתי זה?‬

1233
01:10:29,183 --> 01:10:31,018
‫בתקופה הפלאוליתית.‬

1234
01:10:31,894 --> 01:10:34,063
‫אני בפליאו, בני זונות.‬

1235
01:10:34,230 --> 01:10:35,606
‫אני בפליאו.‬

1236
01:10:39,526 --> 01:10:41,946
‫האיש הזה בסלית'רין.‬

1237
01:10:44,573 --> 01:10:46,367
‫האיש הזה בהפלפאף.‬

1238
01:10:47,952 --> 01:10:49,828
‫תראו, הוא רופא מפורסם.‬

1239
01:10:51,455 --> 01:10:54,416
‫"אני ד"ר פין ביסקוטי. יש לי שני כובעים".‬

1240
01:10:58,170 --> 01:11:01,173
‫זו קארן, חבר'ה. הנה היא. זו קאז.‬

1241
01:11:02,800 --> 01:11:06,053
‫הנה היא, ממלאת סל בחופנים. יפה לך, קאז.‬

1242
01:11:06,929 --> 01:11:08,138
‫עדיין בוסר.‬

1243
01:11:08,681 --> 01:11:09,890
‫זה שומר על הטריות.‬

1244
01:11:12,142 --> 01:11:13,102
‫למה ההחלטה הזו?‬

1245
01:11:15,771 --> 01:11:16,981
‫זו החלטה!‬

1246
01:11:18,190 --> 01:11:20,192
‫התינוק יכול להיות על הקופסה.‬

1247
01:11:20,276 --> 01:11:23,570
‫הוא יכול להיות לצד הקופסה.‬
‫הוא יכול להיות פינגווין מזוין.‬

1248
01:11:25,406 --> 01:11:27,241
‫למה? זו החלטה.‬

1249
01:11:28,784 --> 01:11:31,662
‫זה גם הדיוקן הראשון של לואי סי.קיי.‬